"אלה התנחלויות? זה רצף חולה של פרברים אמריקאים שמחריב את עצמו"

יעקב אולריך בקר מביט על מפעל ההתנחלויות שצומח סביבו — ונחרד. כבישים רחבים נסללים, מנהרות נחצבות, עוד ועוד יחידות מגורים נבנות ביישובים שהולכים ומתרחבים על הגבעות. זו טעות היסטורית, הוא משוכנע, ממש בכייה לדורות.

אנשי שמאל רבים יוכלו להזדהות עם תחושת המצוקה של בקר, אבל יאבדו אותו מהר מאוד. כי הבעיה שבקר רואה סביבו בכלל לא קשורה לכיבוש, לפלסטינים או לעתידו של פתרון מדיני כלשהו. הנושאים הללו לא ממש מטרידים אותו. בתור אדריכל ומתכנן ערים שעבר להתגורר בתקוע מתוך מניעים אידיאולוגיים ואף רוחניים, מה שמעסיק את בקר הפוך בתכלית. מפעל ההתנחלויות יקר ללבו, והוא חושש לעתידו. הוא משוכנע שהטעויות האיומות שנעשות בבניית ההתנחלויות עוד עלולות להכשיל את המפעל כולו.