בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הם הצליחו לברוח?

שבוע עבר מאז נדרסה למוות לי זיתוני בידי אזרח צרפתי בתל אביב. מדוע גם את השבת הזאת הוא וחברו, בעל המכונית שברח אתו ממקום התאונה, יעשו בפאריס ולא באבו כביר?

82תגובות

ביום שישי שעבר, בשעות הערב המוקדמות, הוציאה המשטרה צו מעצר נגד אריק רוביק, בעליו של הרכב שפגע בלי זיתוני באותו בוקר, והרג אותה. נגד רוביק גם הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. מיד לאחר מכן נמסר למשטרת הגבולות בנמל התעופה בן-גוריון ובמעברי הגבול במצרים ובירדן, שהאיש דרוש לחקירה. תמונתו אף הופצה בין הבלשים העובדים בנתב"ג, כדי למנוע ממנו לצאת את הארץ בזהות בדויה. אור לשבת שעברה עדיין העריכו במשטרה כי הנהג מסתתר בישראל.

בדיעבד הסתבר כי כל המאמץ היה לשווא. לחובת המשטרה נרשם אירוע מביך. החשוד וחברו קלוד איזק - שעל פי החשד נהג ברכב בעת התאונה הקטלנית - נמלטו לצרפת שעות ספורות אחרי התאונה. המשטרה לא הצליחה לעלות בזמן על עקבותיהם. דרכם אל החופש נסללה.

מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, אמר השבוע, "אני אף פעם לא מרוצה כאשר עבריינים מצליחים להימלט מישראל לפני שאנחנו שמים עליהם את היד", אבל הוסיף: "צוות החקירה פעל נכון לפי מיטב הבנתי". מהפרטים שפורסמו עד כה עולים כמה סימני שאלה כבדים ביחס לתפקוד המשטרה במאמצים ללכוד אותם.

מילרוד מוטי

ראשית, המכונית הפוגעת. ב-מ-וו X6M, ש"ניו יורק טיימס" כינה "צב נינג'ה על גלגלים", היא כלי רכב חריג בנוף המקומי. בבדיקת המשטרה התברר כי בכל הארץ יש רק 86 מכוניות מדגם זה, שאינו משווק כאן באופן סדיר. עדי ראייה לתאונה מסרו למשטרה כי לוחית הזיהוי של הרכב הפוגע היתה לבנה. כלומר, הרכב שייך לתושב חוץ.

כמה זמן לקח למשטרה לגלות את סוג הרכב?

שעות לאחר התאונה החלה המשטרה לזמן לחקירה את כל בעלי המכוניות מסוג זה. אחדים מהם לא ענו לטלפון. בהקשר זה מתבקש לשאול: מדוע לא העבירה המשטרה באופן מיידי את שמותיהם של כל 86 בעלי הרכב לביקורת הגבולות בנתב"ג, כדי למנוע את האפשרות הסבירה שיברחו מהארץ?

סוגיה בעייתית נוספת קשורה למצלמות האבטחה בבניין שבו התגוררו השניים. ביום שישי בלילה, 16 שעות לאחר התאונה הקטלנית, אותרה המכונית הפוגעת בחניון בבית מגורים בפרויקט היוקרתי "לב העיר" שברחוב מזא"ה במרכז תל אביב. הנהג וחברו, שהתגוררו בבניין, עדיין לא נמצאו. במשטרה העריכו כי הם מסתתרים בארץ.

אלא שהמשטרה כלל לא טרחה לעלות לקומת הכניסה של הבניין ולבדוק את מצלמות האבטחה בלובי. לו עשתה זאת, היתה מגלה כבר ביום שישי כי החשודים יצאו את הבניין עם מזוודותיהם ב-11:00 בבוקר. צילום שלהם, אשר תועד במצלמות האבטחה, פורסם באתר ynet בשבת בערב. רק לאחר מכן, באיחור מטריד, בדקה המשטרה את הצילומים.

כשל שלישי נוגע ליחס של המשטרה לבני המשפחה של השניים. איזק השאיר בישראל את בתו התינוקת עם המטפלת שלה. בזמן הדריסה היתה אשתו בצרפת, לשם נסעה בתום מריבה עמו, אבל ביום שישי בערב היא חזרה לישראל. תמוה מדוע לא נחקרה מיד עם שובה.

האם למשטרה היה מידע מוקדם על שני הצרפתים הנמלטים? התשובות לשאלה עשויות להביך את המשטרה. נציגות המשטרה בצרפת היא אחת המשרות הנחשקות ביותר בקרב בכיריה. מה ידע נציג משטרת ישראל בצרפת על השניים ועל קשריהם עם העולם התחתון? ייתכן שנדע בהמשך. השבוע סירב האיש להגיב על הפרשה.

לפי פרסום בערוץ 2, רוביק ואיזק באו לישראל כדי לשלם חוב לעבריין צ'רלי אבוטבול. עורך דינו, בועז קניג, אישר כי היו בקשרים עסקיים, אבל בשיחה עם "הארץ" לא מסר פרטים על טיבם. על פי מקורב למשפחת אבוטבול, בלילה שלפני הדריסה בילו השניים עם "שני חיילים בכירים של אבוטבול" במועדון בתל אביב. גם בקהילה היהודית בצרפת אמרו שרוביק ואיזק אינם מ"טובי בניה".

התנהלותה התמוהה של המשטרה מצטרפת לסדרת כישלונות מביכים. המקרה האחרון שעליו דווח היה אי מציאת גופתה של אולגה סורנייב, גם לאחר שהחבר שלה התקשר ומסר פרטים על הרצח ועל המקום שבו הושארה הנרצחת.

ייתכן מאוד שאם המשטרה היתה פועלת במהירות רבה יותר, אפשר היה למנוע את בריחתם של הנהג הדורס וחברו. אפשר לשער שאילו היתה המשטרה מתייחסת לחשודים בדריסה כפי שהשב"כ נוהג בפעיל טרור העומד לבצע פיגוע (פצצה מתקתקת) - רוביק ואיזק היו עושים את השבת הנוכחית בבית המעצר באבו כביר ולא בפאריס.

המטה

חבריה של לי זיתוני ידעו שאסור להם לסמוך על המשטרה בלבד. כבר ביום שישי בבוקר, שעות ספורות לאחר שנהרגה, הם הקימו חמ"ל פרטי, "מטה החברים של לי". הצעד הראשון שנקטו היה פנייה לציבור, בבקשה לסייע באיתור הג'יפ הדורס.

"ידענו שלא נוכל להתקדם בלי עזרת הציבור ושרק כך נגיע לתוצאות", אמר ל"הארץ" ליאור מורדוך, אחד הפעילים הבולטים במטה. "בסופו של דבר, זה מה שעזר למצוא את הרכב. הבעלים של החניון אמר לנו, שאם לא היינו מפיצים בתקשורת את הבקשה לחיפוש הרכב, הוא יכול היה להישאר בחניון עוד חודשים ארוכים".

אבל מורדוך לא ממהר להשתלח במשטרה. "אני לא מתעסק בשאלה מה המשטרה עשתה. אנחנו לא מחפשים אשמים. לקחנו את היוזמה לידיים. אין מה לעשות, גם המשטרה משתמשת בציבור בחקירות ובניסיון לאתר נעדרים", אמר.

בראש המטה עומד רועי פלד, בן זוגה של זיתוני. "הוא המפקד הגדול ואנחנו כמו החיילים שלו. אנחנו עושים הכל בשמחה ובאהבה", אמר מורדוך. לצדו של פלד פועלים 30 חברים. בשבוע האחרון הם נפגשו מדי יום בבתים פרטיים, בבתי קפה ובאינטרנט - בקבוצת פייסבוק שתכניה גלויים רק לחבריה.

הפעולה השנייה שנקט המטה היתה הפצת עצומה שדורשת מצרפת לחקור את החשודים ולהסגיר אותם לארץ. עד אתמול חתמו עליה כ-33 אלף איש. הפעולה השלישית, בהיקף הגדול ביותר, היתה ארגון ההפגנה שהתקיימה ביום רביעי בערב מול שגרירות צרפת בתל אביב.

בקהל שהגיע להפגנה, שמנה כמה מאות משתתפים, היו שתי קבוצות: חבריה של זיתוני וקרובי משפחתה, עמדו לצד אזרחים מן השורה ששמעו על ההפגנה ובאו לאות הזדהות. חלקם תרמו כמה הצעות פרובוקטיביות להמשך הדרך. "האירופים חושבים שכל העולם שלהם. צריך לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם צרפת ולגרש את השגריר", אמרה אשה אחת, שהתקשתה להפריד את התקרית המסוימת הזאת מהמתיחות הנוכחית במזרח התיכון.

שיאה של ההפגנה היה כשהשגריר הצרפתי, כריסטוף ביגו, יצאה מבניין השגרירות, חצה את הכביש והביע את הזדהותו עם המפגינים. ביגו הבטיח כי יסייע להביא לדין את הדורסים, אבל בשיחה פרטית אמרה אחת העוזרות שלו, שבשגרירות מקווים שהקהילה היהודית בצרפת תפעיל לחץ על השניים, כדי שיסגירו את עצמם לישראל גם ללא התערבות של רשויות החוק בצרפת. אנשי המטה כבר יצרו קשר עם גורמים בקהילה, בניסיון לעודד אותם לפעול בכיוון זה.

חרם

מאיר חביב, מראשי הקהילה היהודית, אמר ל"הארץ" כי "הפרשה הזאת מכפישה את הקהילה". הוא קרא לחשודים להסגיר את עצמם לישראל. "הם חייבים לחזור. אין להם איפה להסתתר כאן. הם לא יכולים להסתובב בחופשיות בקהילה שלנו, או לשלוח את ילדיהם לבתי הספר שלנו. מובן שלא נוכל להרשות זאת", הסביר. חביב סיפר עוד, כי אשה המקורבת לחשודים יצרה קשר אתו וביקשה לברר אם יוכל להבטיח שלא יטילו עליהם עונש מאסר ממושך במקרה שיחזרו לישראל. "אמרתי לה שעליהם להסגיר את עצמם ושככל שימתינו יותר מצבם יחמיר", סיפר.

מקור אחר בקהילה אמר ל"הארץ", כי לאנשיה יש כוונה להטיל חרם על השניים ועל משפחותיהם. "נקשה עליהם כל כך, שמבחינה חברתית ומוסרית הם לא יוכלו להישאר", אמר. "אני מבטיח לכם שבסוף הם יחזרו לישראל, כמו שנדרש".

מייקל אפלבאום, עורך דינו של אריק רוביק, אמר כי מיד לאחר שנמלט לצרפת הוא הודיע על כך למשטרה, שיתף פעולה עם הרשויות והסביר "מה קרה באותו בוקר בתל אביב". עד אתמול בבוקר הוא לא נעצר.

"מדובר במקרה מורכב ועדין ביותר, אבל אומר שמרשי מתחרט מאוד על התאונה ולא רצה לברוח מאחריות", אמר עורך דינו ל"הארץ" בשיחת טלפון. "מרשי נבהל. הוא חשש לבני משפחתו וחשב על ההשלכות שיכולות להיות לאירוע עליהם. לכן הרגיש שהוא חייב לחזור הביתה. ביתו הוא בצרפת".

כשנשאל אם החשודים מתכוונים לחזור לישראל השיב אפלבאום: "המקרה הוא בסמכות השיפוט של צרפת. לא מדובר בבריחה מהדין, אלא בסמכות השיפוטית... אסור שהתקשורת תנהל את המקרה הזה ואסור שהפסיקה תבוא מהציבור הרחב. אני מבין את הרגשות החזקים, אבל יש גם מערכת משפטית וצריך לתת לה לפעול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו