בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנמר ממדראס: אלוף העולם שמחכה לגלפנד

בהודו זהו כינויו של וישוואנתן אנאנד, אלוף העולם בשחמט, שינסה להגן בשנה הבאה על הכתר בדו-קרב מול הישראלי בוריס גלפנד. בראיון מיוחד מספר אנאנד על המזל הטוב המלווה אותו מאז היוולדו, על משמעות היותו גיבור לאומי בארצו, וגם על הפסדים מביכים שבעקבותיהם שקל לפרוש משחמט מקצועני

12תגובות

פרנקפורט

יש הטוענים שהשנים אינן משפיעות על אנשים חיוביים, רגועים ומאושרים - גם לא מבחינה חיצונית. המפגש הקודם שלי עם וישוואנתן ("וישי") אנאנד היה באמצע שנות ה-80, בעיר השווייצרית ביל, שבה מתקיימת מדי שנה תחרות שחמט בינלאומית גדולה. אנאנד היה בן 15 או 16 וכבר אז נחשב אחד הכישרונות העולים בשחמט העולמי. בחור צנום, צנוע ואדיב - ובו-בזמן, בעל יכולת אנליטית חריפה ומהירות חשיבה מדהימה, אפילו בהשוואה למומחים לשחמט בזק, שאליהם שייכתי את עצמי במידה מסוימת של הצדקה. יצא לנו לקיים כמה משחקי "בליץ" ידידותיים (חמש דקות לכל שחקן), שאותם סיימתי ב"מינוס" קטן ובתחושה שנלחמתי בקיר בטון.

החודש פגשתי את אנאנד שוב, בעיירה באד-זודן שליד פרנקפורט. הוא באמת לא השתנה הרבה מאז. למראהו הנערי קשה להאמין שלפניך גבר בן 42.

גטי אימג'ס

אנאנד בא ממוסקבה, שם נפגש עם ראשי ההתאחדות הרוסית לבירור פרטים אחדים לקראת הדו-קרב על הכתר העולמי, עליו ישתדל לגונן בשנה הבאה מפני המועמד לתואר, רב האמן הישראלי בוריס גלפנד. הפגישה עם אלוף העולם המכהן התקיימה במרכז האימונים "נמרי שחמט", באדיבותו של הנס-ואלטר שמיט - איש עסקים וחובב שחמט מושבע, ידיד קרוב של אנאנד. באד-זודן השקטה משמשת אותו זה שנים כמקום שקט, שבו הוא יכול לנוח, להתרכז ולהתאמן, והוא מחזיק בדירה קטנה במרחק הליכה ממרכז האימונים. מכאן המשיך לברזיל, להשתתף בחלקה הראשון של תחרות בינלאומית גדולה, שתושלם בבילבאו שבספרד.

דרכיהם של אנאנד וגלפנד יצטלבו באמצע נובמבר במוסקבה, בתחרות גדולה לזכר אלוף העולם היהודי המנוח, מיכאיל טל. אחר כך ישתתף אלוף העולם בעוד שני טורנירים ואז יגיע רגע האמת - הדו-קרב מול גלפנד, במאי 2012. "האמת, אני עוד לא יודע מה יהיו התאריכים המדויקים", אומר אנאנד. "הבנתי רק שנשחק במוזיאון, נדמה לי על שם פושקין (מוזיאון לאמנות). במוסקבה אמרו לי שיסגרו את התאריכים בתוך זמן קצר. אני, על כל פנים, התחלתי להתכונן לקראת הדו-קרב. הרי ממילא שחקנים מקצוענים עובדים כמעט כל יום, שעות על גבי שעות - והדגש על המילה עובדים. זה יכול להיות בצוותא, זה יכול להיות לבד - אבל שחמט מקצועני זה תמיד חיפוש אחרי משהו חדש ומפתיע".

הדו-קרב במוסקבה בין אנאנד לגלפנד יהיה מפגש בין "פנסיונרים". שחמט אמנם אינו אתלטיקה, שחייה או כדורגל, אבל גם בענף הזה מפגש פסגה עולמי בין אלוף בגיל 42 למועמד בגיל 43 הוא אירוע בלתי שגרתי (ראו מסגרת). בדור הנוכחי, דור המחשב, השחמטאים הצעירים מגיעים לצמרת בגיל הרבה יותר מוקדם, לעתים תכופות בגילים 16-17 עד 20-22. שחמטאי בן 25 כבר נחשב בוגר ומנוסה, אחד שנטל חלק בעשרות טורנירים גדולים.

עד כמה גיל השחקן משמעותי בשחמט?

"זו שאלה מורכבת. השקעה במשחק שנמשך לרוב ארבע-חמש שעות מצריכה כושר גופני טוב וגם עצבים טובים. אינני יודע בדיוק כמה קלוריות שורף שחמטאי בממוצע למשחק - אבל לעתים תכופות מספרן עולה על מה שמוציא שחקן במשחקי הכדור. זה לא רק שחמט - נחוץ כושר, תוכנית הכנה מורכבת".

כמו ריצה ושחייה של גארי קספארוב או שחייה של אנטולי קארפוב, בזמנם?

אלון רון

"אני, באופן אישי, מעדיף הליכה למרחקים - אבל אנחנו מדברים על הכנה טרום-תחרותית. במשך התחרות אני מסתפק בהליכה, בעיקר כדי להתרכז לקראת המשחק".

אין להבין מכך שאנאנד ויתר על השחייה - אחד התחביבים הגדולים ביותר שלו, לצד קריאה והאזנה למוזיקה. "אשר לגיל השחמטאי המקצועי, ההולך ונעשה צעיר יותר - זה אולי נכון, אבל לא מכריע", הוא אומר. "עידן המחשבים מביא לשחמט כישרונות צעירים רבים ואחדים מהם מתפתחים לכוח רציני בשחמט העולמי. מגנוס קארלסן בן ה-19 הוא שחקן מהצמרת השחמטאית לכל דבר ועניין, אבל ישנם עוד כמה מגה-כישרונות. ועדיין - אנחנו, 'הדור הוותיק' - בוריס גלפנד, אני, ולדימיר קראמניק, איבאנצ'וק, טופאלוב, כל אלה ש'מגרדים' את גיל 40 או שכבר חצו אותו, מתמודדים עם האתגר בהצלחה, לפחות לעת עתה".

צריך לעבוד קשה

עם זכייתו של בוריס גלפנד בתחרות המועמדים בקאזאן, הדעות בקרב בכירי השחמטאים בעולם, בעילום שם או בגלוי, היו מאוחדות למדי: אלוף העולם המכהן הוא מועמד ברור לניצחון בדו-קרב של 12 משחקים, וקרוב לוודאי ישמור על התואר שבו הוא מחזיק מאז 2007. למעשה, הוא החזיק בתואר העולמי כבר קודם לכן, בין 2000 ל-2002, אבל אז היה עדיין השחמט העולמי חצוי לשני איגודים מתחרים, ואנאנד הוכר כאלוף רק על ידי אחד מהם, איגוד השחמט העולמי (פיד"א).

"פייבוריט?" חוזר אנאנד על השאלה. "אין טעם לחשוב מי עדיף על הנייר, צריך פשוט לשחק טוב יותר בזמן הנכון. את בוריס אני מכיר היטב הרבה שנים, מכיר ומעריך מאוד. כמעט שני עשורים הוא שייך לצמרת השחמט העולמית ואינו חייב לספק הוכחות לאף אחד. בעצם, אם אתה בוחן את זכייתו בגביע העולמי בחאנטי-מאנסייסק ובתחרות המועמדים בקאזאן, אז אתה מתרשם מזה מאוד, גם אם קוראים לך אנאנד ואתה אלוף העולם המכהן. גלפנד הוא שחמטאי שעובד קשה מאוד ולקראת הדו-קרב מולו צריך לעבוד קשה מאוד.

"אני מכיר את בוריס מספיק זמן, כדי לדעת מה עוצמתו כשחמטאי ומעולם לא פסלתי אפשרות שיגיע לדו-קרב על התואר. בוריס ואני ידידים ותיקים ואני יכול לומר באופן ברור שבתחרות המועמדים, שבה הוא זכה באופן מרשים ומוצדק, מבין שמונה המתמודדים הוא לא היה 'אנדרדוג' מול אף אחד, גם אם ולדימיר קראמניק ולבון ארוניאן נחשבו ערב הטורניר 'מאיימים' יותר, מרשימים יותר, אך לא בטוח שהם מגוונים יותר מגלפנד, שחמטאי שחי את המשחק אולי יותר מכל אחד אחר בצמרת העולמית. מבחינה זו אולי רק ואסילי איבאנצ'וק שווה לו".

איך לדעתך אפשר להסביר את העובדה שהרשויות בישראל, כולל הממשלה, אינן מחשיבות את ענף השחמט ולא בחנו אפילו את האפשרות להשקיע באירוח הדו-קרב העולמי? להשוואה, ממשלת מדינת המחוז טמיל-נאדו בהודו, האזור שבו נולדת ובו אתה גר, היתה מוכנה להשקיע 4.5 מיליון דולר כדי לזכות באירוח הדו-קרב.

"אני מבין שבאופן כללי שחמט היה אמור לזכות ביחס מיוחד בישראל, כחלק מהתרבות היהודית. אולי בכל זאת, אצלכם עדיין רואים במשחק המלכים חלק מהתרבות שהובאה ממזרח אירופה, במיוחד מברית המועצות לשעבר. ייתכן שהמצב הזה קצת מפתיע, אני רק יכול לקוות שהעפלתו של גלפנד לדו-קרב על התואר העולמי והזכייה הרצופה של ישראל במדליות בשתי האולימפיאדות האחרונות יסללו את הדרך ליחס משופר כלפי השחמט מצד הרשויות בישראל".

הבריחה מענן האפר

בעת השיחה, המוניטורים במרכז השחמט המטופח בבאד-זודן מציגים עמדות מהתחרות שהתקיימה אז על גביע העולם בחאנטי-מאנסייסק הרוסית. באחד ממשחקי ההכרעה השתתף פטר נילסן הדני, עוזרו של אנאנד זה שנים רבות. אלוף העולם מבקש סליחה, מביט על הלוח המשובץ ומספק הזדמנות נדירה לראות את כושר הניתוח של השחמטאי הטוב בתבל. בתוך שניות אנאנד מאתר את הדרך שבה יוכל נילסן להיחלץ מעמדה נחותה. לאכזבתו של אלוף העולם, הגלים הטלפתיים אינם מעבירים את הפתרון שמצא למרחק של אלפי קילומטרים; נילסן אינו מצליח למצוא את הדרך, שוגה ומפסיד. מה לעשות, לא כל אחד הוא אנאנד.

אי-אף-פי

השיחה מתחדשת והשאלה הבאה נוגעת להחלטת איגוד השחמט העולמי, שדחה את המועמדות של הודו ושל ממשלת טמיל-נאדו לארח את הדו-קרב מול גלפנד.

אתה מאוכזב מההחלטה של פיד"א? הרי ההצעה הכספית של הודו, 4.5 מיליון דולר, היתה גבוהה מההצעה הרוסית.

"אני לא יודע אם המילה מאוכזב מתאימה כאן. היה מסקרן לשחק בהודו, במיוחד בצ'נאי בחבל טמיל-נאדו, שבו נולדתי. לדעתי, הודו לא היתה ולו פעם אחת חשופה ממש לאירוע שחמטאי בסדר גודל כזה וקצת חבל - היה מרגש לשחק שם. אבל אין לי גם כל התנגדות לשחק במוסקבה, בבירה של מעצמת שחמט כמו רוסיה".

מתברר שאנאנד אינו מכיר כלל את המיליונר הרוסי אנדריי פילאטוב, שתרם יותר משלושה מיליון דולר למטרה זו והיטה בכך את הכף לטובת מוסקבה. בפיד"א טענו באופן פורמלי שההכרעה להעניק את זכות האירוח למוסקבה נבעה מקביעה של סכום פרסים גבוה יותר (2.55 מיליון דולר בהצעה הרוסית ש"תוקנה" ברגע האחרון, לעומת 2.25 מיליון דולר בהצעה ההודית, ולעומת 2 מיליון דולר שהציעו הרוסים בתחילה). יודעי דבר מספרים שמאחורי הקלעים הופעל לחץ פוליטי כדי להעניק למוסקבה את הזכות לארח את הדו-קרב על הכתר העולמי, לראשונה מאז הקרב הבלתי נשכח בין גארי קספארוב לאנטולי קארפוב ב-85'. בביקורו האחרון של אנאנד במוסקבה הוסבר לו ש"הכל יהיה בסדר" מכל הבחינות.

האם מוסקבה עדיפה מבחינתו של בוריס גלפנד?

"אני מניח שבוריס העדיף את רוסיה, וזה מובן ולגיטימי", עונה אלוף העולם. "מבחינתי, אין חשיבות היכן לשחק - אם תנאי המשחק יהיו נוחים לשני המתמודדים".

אנאנד כבר הוכיח את יכולתו להתמודד גם מול יריב קשה בביתו וגם בתנאי פתיחה לא קלים. לא רבים במקומו היו מסכימים לקיים דו-קרב על התואר העולמי מול רב האמן הבולגרי וסלין טופאלוב דווקא בסופיה, נוכח השמועות (או חצאי האמיתות) על כך שהמועמד לתואר, יחד עם המנג'ר שלו, סילביו דנאילוב, משתמשים בכל מיני שיטות פרובוקטיביות להוציא את היריב מהריכוז. משקעים כאלה כבר גרמו לנתק ביחסים בין טופאלוב לאלוף העולם לשעבר, ולדימיר קראמניק. בדו-קרב עצמו, ב-2010, הפגין אנאנד אופי של מנצח, ואחרי שהובס במשחק הראשון, התאושש וזכה בדו-קרב ממש ברגע האחרון, בניצחון 6.5-5.5.

אבל החוויה האמיתית ציפתה לאלוף העולם ולצוותו בדרך לבירת בולגריה, ועליה אנאנד מספר בחוש הומור ייחודי. "תחילת הדו-קרב נקבעה ל-23 באפריל ושבועיים קודם לכן התפרץ הר הגעש באיסלנד וענן האפר התחיל לרדוף אחרינו. חיכינו ל-16 בחודש, עד שנילסן יגיע מדנמרק לפרנקפורט - אבל הענן רדף אחריו והתברר ששמי פרנקפורט יהיו סגורים בפנינו. ב-18 באפריל קיבלנו החלטה - לוקחים מיניבוס ונוסעים היישר לסופיה, כשהענן הארור בעקבותינו. 40 שעות בדרכים לא הכי טובות. ניסינו לעבוד בדרך, אך לבסוף השלמנו עם המציאות והמיניבוס הפך למלון ובית קולנוע על גלגלים. בסך הכל היה כיף, סוג של פיקניק, עם עצירה בבודפשט. הגענו לסופיה ב-20 באפריל, המארגנים הסכימו לדחות את משחק הפתיחה ביממה בלבד - ומהר מצאתי את עצמי בפיגור 0-1. טוב שהצלחתי להתאושש למחרת ולהשוות".

לאנאנד יש סיבות טובות לראות בבוריס גלפנד יריב שווה ואולי אף לחשוש קצת מהדו-קרב במאי 2012. בתחילת דרכם המקצועית היה זה גלפנד ששלט במפגשים ביניהם ("פלוס 4", על פי מיטב זיכרונו המצוין של אנאנד). לאחר מכן, התוצאה התאזנה. בעצם, מבין שחקני הצמרת המובילים, לאנאנד מאזן שלילי רק מול לבון ארוניאן, רב אמן ארמני-יהודי, הנחשב לשחמטאי המוכשר ביותר בקרב הדור הצעיר, יחד עם ה"ינוקא" מגנוס קארלסן.

על פי תוכניתו, אנאנד יתכונן לדו-קרב עם גלפנד באווירה השקטה של באד-זודן. "בעצם, אני מתכונן כל הזמן לטורנירים ברמה הגבוהה ביותר, ודאי לדו-קרב על תואר אלוף העולם", אומר אנאנד. "כאן שקט ונוח מאוד להיפגש עם העוזרים - הרי לפרנקפורט קל להגיע מכל יעד. אני מניח שגם גלפנד כבר התחיל בהכנות ויגיע לדו-קרב במצב מצוין מבחינת ההכנה התיאורטית".

באד-זודן נוחה לאלוף העולם מסיבה נוספת. החל מ-2002 הוא משחק בקבוצת באדן-באדן, אשר מאז עונת 2005/6 זוכה מדי שנה באליפות הבונדסליגה. לא מפתיע, אם יודעים שמופיעים בה לפחות שלושה שחקנים מהצמרת העולמית - מלבד אנאנד עצמו, גם קארלסן ואלוף רוסיה, פיוטר סווידלר - ועוד כמה רבי אמנים חזקים.

אלוף בלתי מעורער

אנאנד מגדיר את עצמו בר מזל. בשיחה הוא חזר על אמירה זו לא פעם ולא פעמיים. הוא נולד למשפחה אינטליגנטית ואמידה מאוד. אביו היה בעבר מנכ"ל הרכבת בדרום הודו. אמו, אשת חברה מפורסמת, היתה זו שלימדה את הילד שחמט בגיל שש והיתה הכוח המניע בלימודי השחמט שלו, גם כשהמשפחה עברה לפיליפינים למשך שנה. אפשר לומר שאנאנד מעולם לא היה מוטרד מענייני פרנסה, לפחות לא במידה שמודאגים רוב רבי האמנים והאמנים הבינלאומיים, שגם כיום נאלצים לרדוף אחרי הפרנסה מתחרות לתחרות. ברור שמצבו של אלוף העולם שונה, עם הכנסה של עשרות אלפי דולרים במענקי השתתפות בכל תחרות ופרסים גבוהים במיוחד לזוכה.

"נכון, היה לי מזל שנולדתי במשפחה של אדם בעל מעמד כלכלי וחברתי גבוה", הוא אומר. "עד גיל 13 או 14 עוד חשבו במשפחה שאולי בכל זאת זה רק תחביב, אבל אז, בגיל 15 קיבלתי תואר של אמן בינלאומי, בגיל 17 זכיתי בתואר אלוף העולם לנוער וב-88' קיבלתי תואר רב אמן, ואז ההחלטה היתה קלה להמשיך לשחמט מקצועני".

אנאנד, השחמטאי ההודי הראשון שזכה בדרגת רב אמן, הספיק לסיים את לימודיו במכללת לויולה בצ'נאי ולקבל תואר אקדמי במסחר, אבל כבר אז הוא נמנה עם המועמדים לתואר העולמי. ב-98' נכנע אנאנד בדו-קרב על התואר של פיד"א לאנטולי קארפוב, במשחק שובר-שוויון, אבל כעבור שנתיים, בטהרן, הביס את הרוסי-ספרדי אלכסיי שירוב בתוצאה 3.5-0.5 (שלושה ניצחונות ותיקו אחד) וזכה בתואר העולמי של פיד"א. עד התואר המאוחד נשארו עוד שבע שנים.

"אין ספק, המזל תמיד היה לצדי ברגע הנכון", הוא אומר. "התשובה, כיצד לנהוג בפרשת דרכים או בצומת חיים חשוב, תמיד היתה שם, היתה מונחת לפני. גם המשפחה התומכת, גם נסיבות שחברו להצביע על הכיוון הנכון. למעשה, כלל לא הייתי צריך להחליט - הגורל קיבל עבורי את ההחלטה הנכונה".

אבל לא רק אלת המזל מעורבת בהצלחתו. אנאנד תואר לא פעם כאחד מהשחקנים המגוונים, המבריקים והמרשימים ביותר בצמרת השחמט העולמית - שבה הוא נמצא במשך יותר משני עשורים. גלפנד אמר לא מזמן שאלוף העולם הוא שחקן בעל מינימום נקודות תורפה, אם בכלל. לפני כחודש וחצי, קראמניק, מי שהיה אלוף העולם והרגיש את "נחת זרועו" של אנאנד בדו-קרב על התואר ב-2008 (6.5-4.5 לאנאנד), אמר על גאון השחמט ההודי: "אני תמיד ידעתי שהוא כישרון קולוסאלי, אחד הגדולים בכל ההיסטוריה של השחמט העולמי. אנאנד, באופן משחקו ובעוצמתו, משתווה לדעתי לגארי קספארוב. בחמש-שש השנים האחרונות 'וישי' שידרג את עצמו עד לנקודה שבה ניתן להחשיב אותו לאחד השחקנים הגדולים ביותר בכל הזמנים".

ואולי המרכיב הגדול ביותר במזל שממנו נהנה אנאנד היא אשתו זה 14 שנה. ארונה אנאנד הפכה עם הזמן למנג'רית יעילה ומועילה של בעלה, מה שמאפשר לו להתרכז בשקט בשחמט עצמו. "כשהכרנו, היא לא ידעה כלום על שחמט, לא על המשחק עצמו, גם לא בדיוק הבינה על מה אני יושב שם שעות וחושב", הוא אומר. "זה התחיל בדורטמונד ואז ארונה התחילה לנסוע איתי לכל מקום. עם הזמן היא נטלה את המושכות בכל הקשור בדברים שמסביב, פרטים ארגוניים שעלולים לגרום לך לאבד את הריכוז בעיסוק העיקרי. ארונה בהחלט מאפשרת לי להתרכז במשחק עצמו, היא מספקת לי עזרה גדולה, גם מבחינה פסיכולוגית. מזל - כבר אמרתי?"

ב-9 באפריל השנה נולד לזוג בן, אקיל שמו.

השיבה להודו

השיחה חוזרת אל המתחים שבשחמט המקצועני - ההכנה, הכושר הגופני וההתרכזות במטרה. "אחרי הכל, מה שאומר איבאנצ'וק נכון - אם אתה מצליח, הכל מסביבך פורח ומחייך. תמיד נהניתי בתחרויות, בהן הצלחתי. אבל אם משהו לא זורם, אז מתחילים לחפש סיבות, לעתים דמיוניות - הרי אף פעם לא קל להאשים את עצמך בכישלון".

לפני יותר מ-15 שנה החליט אנאנד להשתקע בספרד, כשעה נסיעה ממדריד. אבל זו השנה הרביעית שהזוג אנאנד מיישם את ההחלטה על "שיבה הדרגתית" להודו. "אני בספרד כבר הרבה שנים, אהבתי את הארץ מהרגע הראשון", הוא אומר. "אנשים שקל לחיות איתם. המכשול העיקרי בהתחלה הוא השפה, אבל כשלומדים ספרדית, הכל מסתדר מעצמו. מ-97' היינו מבלים את רוב זמננו בספרד - הרי זה קל גם מבחינת הנסיעות לתחרויות. עכשיו הדברים השתנו: חמישה חודשים בשנה אנחנו בהודו, בטמיל-נאדו. חודש וחצי עד חודשיים - בספרד, ויתר הזמן מסתובבים בעולם בתחרויות. הולדת הבן, אקיל, רק האיצה את התהליך, אבל המחשבה לשוב להשתקע בהודו התבססה אצלנו כבר לפני כמה שנים. זה חשוב לנו, זהו תהליך טבעי - חזרה הביתה, מבלי להינתק מהמקומות ומהאנשים שלמדת לאהוב ולהעריך".

טוב, בהודו אתה גם גיבור לאומי, לא?

אנאנד מישיר מבט, משהה מעט את תשובתו, אבל כיאה לאדם צנוע אך ישר, מאשר: "כן, זה נכון".

בעצם, להגדיר את אלוף העולם המכהן כאדם פופולרי בהודו, זה לא לומר דבר. כבר ב-92', בהיותו בן 23 בסך הכל, קיבל רב האמן ההודי הראשון את פרס "רג'יב גנדי קהיל רטנא", אות הכבוד הגבוה ביותר בהודו, המוענק בזכות הישגים ספורטיביים יוצאי דופן. ב-2007, עם זכייתו בתואר העולמי, הוענק לאנאנד אות הכבוד האזרחי "פאדמה ויבהושאן" - השני בחשיבותו במדינה, והוא הספורטאי הראשון שזכה בו (זובין מהטה זכה בו ב-2001. הספורטאי השני שזכה באות, שנה אחרי אנאנד, הוא שחקן הקריקט סצ'ין טנדולקאר, המכונה בהודו "אל הקריקט").

"אחרי הזכייה בתואר אלוף העולם טסתי תחילה לצ'נאי, שם קיבלו אותי 3,000-4,000 איש", נזכר אנאנד, בניסיון גלוי ולא מוצלח להצטנע. בצ'נאי יצאו לפגוש את "הנמר ממדראס" (הכינוי של אנאנד) לא פחות מ-50 אלף בני אדם. אחר כך נפגש עם צמרת הממשל המקומי, טס לדלהי הבירה, שם התקבל על ידי נשיא הודו, ומיד חזר בטיסה הביתה, לטמיל-נאדו, לסדרה של טקסים לכבודו, ששודרו ישירות בטלוויזיה המקומית.

כל זה קרה כבר בשנת 2000, אז זכה בתואר אלוף העולם מטעם פיד"א. כעבור שש שנים התאחדו שני האיגודים המתחרים, ופיד"א נשאר השם של האיגוד המאוחד. שני האלופים, קראמניק וטופאלוב, נפגשו לדו-קרב על התואר העולמי הבלתי מעורער, וקראמניק ניצח. כעבור שנה, בשיאו של סבב משחקים חדש, התקיימה בספטמבר 2007 תחרות במקסיקו סיטי, בהשתתפות שמונה השחמטאים המובילים בעולם; אנאנד ניצח עם תוצאה מצוינת של 9 נקודות מ-14 אפשריות, בהקדימו בנקודה את קראמניק וגלפנד. "זה היה רגע גדול בשבילי, בעיקר משום שלא הייתי צריך עוד להסביר מדוע השחמט בעולם המודרני מפוצל ומדוע ישנם שני אלופי עולם. אני הייתי אחד מהם - אבל גם קראמניק היה".

כעבור מעט יותר משנה, באוקטובר 2008, נאלץ אנאנד להגן על תוארו בבון, גרמניה, מול קראמניק, אשר משום מה קיבל מפיד"א המאוחד מתנה בדמות תחרות חוזרת - החלטה שאנאנד הגדירה "מעוררת גיחוך". אנאנד פתח נפלא וכבר אחרי שישה משחקים הכל היה ברור: שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו. יתרון נוח של שלוש נקודות בדרך לניצחון בדו-קרב, 6.5-4.5.

"אולי זה עניין של עיתוי, של תחושת בטן", אומר אנאנד. "התחושה שאותם שישה-שבעה משחקים פשוט 'זורמים' לטובתך - כאילו אתה עושה הכל נכון, כל ההכנה הביתית שלך מצליחה והיריב נתקל במוקשים צעד אחר צעד. מ-89' ועד 2007 נפגשתי עם קראמניק יותר ממאה פעמים והתוצאות היו מאוזנות - נדמה לי ש-5 פלוס שלי בשחמט מהיר ו-2 מינוס בשחמט קלאסי. וכאן, פתאום, 3 פלוס אחרי שישה משחקים. הרי ברור שהמוטיבציה של קראמניק לא היתה נחותה משלי. הוא פשוט לא הצליח לנחש את הדרך - ואני כן. הרי גם בדו-קרב בלונדון, שבו קראמניק ממש אימלל את גארי קספארוב וזכה בתואר העולמי, קספארוב, אולי גדול השחמטאים אי פעם, נלחם במטרה ברורה לנצח - ולא זכה באף משחק".

האם אחרי מפגשים בעלי חשיבות כה גדולה, לא נשארת תחושה של עוינות מהצד המפסיד? טינה לכל הפחות?

"קראמניק ואני תמיד היינו ביחסים טובים. ברור שאחרי הדו-קרב על התואר העולמי, שבו הפסיד, הוא שמר על דיסטאנס מסוים. היחסים התקררו מעט וזה נמשך כמעט שנה עד שהם התחממו שוב. אני לא יודע כיצד הייתי מגיב במקרה של הפסד, אולי גם אני הייתי מתרחק לזמן מה".

וכיצד מרגיש אדם שזה עתה זכה בתואר אלוף העולם?

"אני אמור להיות מאושר, לא? אבל עם כל ההמולה מסביב, עם כל הריצה סביבי, העדפתי להיות מאושר בדרכי שלי - ליהנות בבית מאוחר יותר, לחיות שם את הרגע".

קדימה הפועל

השיחה עוברת לכדורגל, בעיקר בשל אהדתו הידועה, והכמעט פנאטית, של גלפנד לברצלונה. רב האמן הישראלי אף הזכיר פעם שהוא ובתו הקטנה שרים ביחד את ההמנון של "ברסה". כבונוס על זכייתו בתחרות המועמדים בקאזאן, קיבל גלפנד טיסה ללונדון וכרטיס למשחק הגמר של ליגת האלופות בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד, כמתנה ממעריץ ברוסיה.

במהרה התברר שיש לאנאנד גם "קשר ישראלי" בכדורגל. בניגוד לגלפנד, אנאנד אינו מרבה לבקר באיצטדיונים, אבל איכשהו הצליח להגיע לפני עשר שנים דווקא לסטאמפורד ברידג' בלונדון, למשחק בין צ'לסי להפועל תל אביב. "די נהניתי, אני חושב שהפועל הצליחה אז" (אכן, תיקו חוץ 1-1, אחרי ניצחון 2-0 סנסציוני בבית העלה את הפועל לשלב הבא במשחקים על גביע אופ"א).

לקראת נסיעתו לטורניר לברזיל, נזכר אנאנד גם באירוח העתידי של המונדיאל על ידי הברזילאים, ב-2014, ומביע אופטימיות מסוימת ביחס להצלחת מלחמתם של השלטונות שם בפשיעה. "כשהקרימינלים שם יראו את אנשי פיפ"א מגיעים, הם ייעלמו מהמפה כאילו לא היו", הוא מנדב את הפתרון בחיוך רחב.

אנאנד היה הספורטאי היחיד במשלחת של ראש ממשלת הודו, ד"ר מנמוהאן סינג, שהוזמן לפני שנה לארוחת ערב חגיגית אצל הנשיא ברק אובמה בבית הלבן. עם זאת, אלוף העולם בשחמט אינו שוכח שקריקט הוא ענף ספורט המוביל במולדתו. אנאנד מכבד ספורטאים אחרים - ובו-בזמן פועל במרץ רב לקידום השחמט בהודו.

"הרבה צעירים אצלנו לומדים שחמט וזה חשוב, גם לנבחרת הלאומית וגם לשדרוג ההשכלה הכללית", הוא אומר. "אקדמיית 'אלוף המחשבה' שיסדנו, יחד עם חברת NITT, פועלת ביותר מ-6,300 בתי ספר ברחבי הודו עם מיליון תלמידים לפחות. מתוך מספר זה, כ-150 אלף תלמידים ממשיכים ללמוד שחמט באופן קבוע, עם הדרכה מקצועית. בינתיים אנחנו מצליחים יותר בדרום הודו ובמרכזה, פחות בצפון ובמזרח. היוזמה הממשלתית קובעת שהמטרה היא לימוד שחמט בכל בתי הספר, בחינם. מדינות-המחוז מזמינות מדריכים ומגדילות את מספרן של שעות ההדרכה, בידיעה ברורה שלימוד שחמט משדרג גם את הידע ואת הרצון להתקדם במקצועות אחרים - ב-15 עד 20 אחוז לכל הפחות".

ממשלת טמיל-נאדו כבר הנהיגה חובת לימודי שחמט בכל בתי הספר הממלכתיים. "זה ודאי ישפיע גם על האחרים, התוצאות מעודדות", מתרשם אנאנד, שמקפיד לבקר בכל טורנירי הגמר האזוריים והלאומיים ברמה של בתי הספר, אם הוא נמצא בהודו כשהם מתקיימים.

תחומי ההתעניינות של אנאנד אינם מוגבלים לשחמט, כדורגל ומוזיקה. מתברר שאלוף העולם ההודי, שאינו מגלה את דעותיו בעניינים מדיניים וחברתיים, מרבה לקרוא עיתונות רצינית, כולל "הארץ" במהדורה האנגלית באינטרנט. אנאנד אף מתמצא במפה הפוליטית הישראלית, ויודע לבטא, למשל, את שמה של מפלגת קדימה בעברית.

האם חשת פעם אכזבה משחמט בדרגה כזאת, אשר כמעט גרמה לך לעזוב הכל?

"כן, לפחות פעמיים. לראשונה זה היה בטורניר גדול בלינארס (ספרד), ב-91'. בשני המשחקים הראשונים ניצחתי את קארפוב וקאמסקי - ואז הפסדתי לבליאבסקי האוקראיני אחרי מצב של יתרון מוחלט לטובתי, באופן שגרם לי זעזוע ממשי. בפעם נוספת - בטורניר דורטמונד, כעבור עשור. שיחקתי כל כך גרוע שבמשך חודשיים היו לי ספקות ממשיים לגבי המשך דרכי בשחמט וזה, כדאי לזכור, כשכבר הייתי שחקן צמרת לגיטימי".

מתי תתחיל ללמד שחמט את הבן שלך, אקיל?

"כיום הוא בן חמישה חודשים. בשנה הבאה אני אאפשר לו 'להריח' את הכלים - ואז אשים אותם בצד לעוד שנים אחדות. עם בוא הזמן אקיל אנאנד יחליט בעצמו".

אלוף העולם אנאנד כבר הספיק לשחק בישראל כמה פעמים - בתחרויות בחיפה ב-98' וב-2000, ובאליפות העולם בשחמט בזק (חמש דקות לכל משתתף) שאורגנה ב-2006 בראשון לציון. "תמסור ד"ש לאלון גרינפלד (קפטן נבחרת ישראל)", ביקש בסוף השיחה. "האם אהיה מוכן לשחק בתחרות בישראל? תמיד - רק תודיעו לי מראש, עדיף כמה חודשים טובים. בכל זאת, לוח התחרויות שלי די צפוף".

אנאנד נפרד לשלום, עד לדו-קרב במוסקבה, במאי 2012. שם יהפכו הוא וגלפנד לפרק זמן קצר ליריבים ספורטיביים, אבל נראה שבכל תוצאה יישארו ידידים.*

הפער יצטמק

על ההבדלים בין השחמט הגברי לנשי

אלוף העולם בשחמט אומר שאינו יודע מה מקור הפער הגדול ברמות המשחק בין גברים לנשים. "בתוכי אני משוכנע שזה לא צריך להיות כך, אבל בפועל ההבדלים הם גדולים - כמובן, אם לא לוקחים בחשבון את הפנומן יהודית פולגאר. אני לא יודע אם הפער ייסגר לגמרי אי פעם, אבל נוכח הופעתן של כמה שחקניות רוסיות, סיניות והודיות חזקות, אני מאמין שהפער יצטמק".

צמרת צעירה

הישראלי בוריס גלפנד הוא המבוגר מבין השחמטאים המובילים בדירוג העולמי

1. קארלסן, נורווגיה, בן 21

2. אנאנד, הודו, בן 42

3. ארוניאן, ארמניה, בן 29

4. קראמניק, רוסיה, בן 36

5. קריאקין, רוסיה, בן 21

6. טופאלוב, בולגריה, בן 36

7. איוונצ'וק, אוקראינה, בן 42

8. פונומריוב, רוסיה, בן 28

9. גרישצ'וק, רוסיה, בן 28

10. קמסקי, ארצות הברית, בן 37

11. גשימוב, אזרבייג'ן, בן 25

12. נקמורה, ארצות הברית, בן 24

13. רג'בוב, אזרבייג'ן, בן 25

14. ממדיארוב, אזרבייג'ן, בן 26

15. גלפנד, ישראל, בן 43

16. סווידלר, רוסיה, בן 35

17. מורוזביץ', רוסיה, בן 34

18. אדאמס, אנגליה, בן 40

19. וואנג, סין, בן 22

20. לקו, הונגריה, בן 32

21. ויטיוגוב, רוסיה, בן 24

22. מויסנקו, אוקראינה, בן 31

23. גירי, הולנד, בן 17

24. נפומניאשצ'י, רוסיה, בן 21

25. לה, וייטנאם, בן 20

טבלת הדירוג העולמי משקללת את תוצאות משחקיהם של השחמטאים, תוך התחשבות ברמה של היריבים שמולם שיחקו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו