בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארינגטון נגד האפינגטון

טק-קראנץ' הוא המכה של חדשות הטכנולוגיה, אבל תמיד היה בו משהו קצת מחופף. ואז הוא קיבל את אריאנה האפינגטון בתור בוסית, והפיצוץ היה רק עניין של זמן

3תגובות

לפני קרוב לשנתיים, כשהפסקתי להיות עורך מדור טכנולוגיה, אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להעיף את Techcrunch, אתר חדשות הטכנולוגיה של מייקל ארינגטון, מרשימת האתרים שאני קורא באופן קבוע. זאת היתה הקלה אמיתית. כבר כמה שנים שכל מי שמתעסק בטכנולוגיה חייב לקרוא את טק-קראנץ', אבל רבים מאיתנו עושים זאת בחוסר רצון בולט.

יש לכך כמה סיבות. הראשונה מביניהן היא שקצת קשה להאמין לאתר שכתב מספר פעמים שאתר החדשות החברתי Digg הולך להימכר "בעוד כמה ימים". האתר לא נמכר מעולם. סיבה נוספת היא שכשאתה קורא אתר חדשות טכנולוגיה, אתה לא רוצה לקרוא ידיעות שקשורות בדרך זו או אחרת לעוד סכסוך של עורך האתר עם מישהו בעולם הטכנולוגיה. כשאתר אינו אמין, ומשדר אופי רע, לא ממש כיף לקרוא אותו.

אבל כל עוד אתה עובד בתעשייה, אין ברירה. כי הקשרים של ארינגטון והעורכים שלו גרמו לכך שטק-קראנץ' הביא סקופים. וגם אם אתה נמנע מלהעלות כתבה שטק-קראנץ' הוא המקור היחיד שלה, הידיעה עצמה היא לעתים קרובות פתח לחיפוש מידע. זאת היתה התחושה שלי. זאת ככל הנראה היתה גם התחושה של רבים בתעשייה, אם לשפוט את הלך הרוח שמלווה את הרשת בימים אלה, לאחר הדחתו של ארינגטון לאחרונה מעריכת האתר שייסד. הדחה שהתרחשה פחות משנה לאחר שמכר את האתר ל-AOL תמורת משהו כמו 25-30 מיליון דולר.

ההדחה הגיעה לאחר ביקורת שנמתחה על ארינגטון ואיי.או.אל על כך שהקימו קרן השקעות לתחום הטכנולוגיה, התחום שארינגטון מסקר, ולאחר האשמות שהשקיע בחברות שהתחרו ב-TechCrunch Disrupt - תחרות בין חברות סטארט אפ שייסד ושהתקיימה ממש לאחרונה.

בלומברג

שלום אריאנה

מייקל ארינגטון שיכנע את עצמו ואת הצוות שלו שהם חיים ביקום מקביל שבו האתיקה עובדת אחרת, ושמכירת האתר לתאגיד ענק תמורת סכום ענק לא תשנה כלל את התנהלותו. העולם לא עובד כך, כמובן. כשתאגיד ענק קונה אותך, הוא בדרך כלל רוצה שתהיה לו שליטה על איך שאתה עובד. ככה זה בחיים. היית מצפה מאתר שמסקר את תחום העסקים שיבין את העניין הזה. אבל טק-קראנץ' הוא כוכב לכת נפרד. תמיד היה.

העימות בין טק-קראנץ' לאיי.או.אל, הבעלים החדשים של האתר, היה בלתי נמנע, אבל הואץ ככל הנראה בגלל הופעתה של האשה שהפכה לבוסית של מייקל ארינגטון: אריאנה האפינגטון.

האפינגטון, מייסדת "האפינגטון פוסט", נוטה למשוך אש לא פחות מארינגטון - פעילה ימנית לשעבר שחצתה את הקווים והקימה את אחד מאתרי התקשורת החשובים ברשת. האופי הלוחמני שלה, והאשמות בפלגיאריזם ובכך ש"גנבה" תוכן מהבלוגרים של האפינגטון פוסט, הפכו אותה לדמות שנויה במחלוקת.

כשארינגטון מכר את טק-קראנץ', הובטחה לו אוטונומיה. כשהאפינגטון מכרה את הפוסט (תמורת 315 מיליון דולר), היא קיבלה שליטה. האפינגטון היא העורכת הראשית של כל אתרי הבלוגים של איי.או.אל, רשת שכוללת למשל את Engadget, אתר הבלוגים הוותיק והמצליח של איי.או.אל.

גם ב-Engagdet, בואה של האפינגטון לא עבר ללא תגובה. מספר חודשים לאחר שמונתה לתפקידה, עזבו את האתר רוב עורכיו הבכירים, כולל העורך הראשי. אלה עומדים לפתוח בקרוב בלוג טכנולוגיה משלהם, באתר חדש.

בוחן מציאות

טק-קראנץ' הוא אתר שהתנהל באופן מעט שונה מאתרים אחרים בתחום. ארינגטון, למשל, השקיע בחברות שסיקר. כמו כן, האתר מסקר גם גאדג'טים, כמו טאבלטים, מה שלא מנע מארינגטון לנסות להשיק מחשב לוח משלו (בשלב זה כנראה לא תופתעו לשמוע שהסיפור הסתיים בהאשמות הדדיות בינו לבין החברה שפיתחה עבורו את המכשיר).

לאחר שאיי.או.אל פיטרה את ארינגטון, הוא הגיב באמירה שאם החברה לא תפסיק להפריע להתנהלותו של האתר, הוא יעזוב. ואכן, הוא הודיע על התפטרותו כשבועיים לאחר שפוטר. ולא רק ארינגטון חי ביקום מקביל; גם כמה מכותביו חיו שם איתו.

פול קאר, אחד הכותבים הבכירים של טק-קראנץ', יפרסם את מכתב ההתפטרות שלו באתר. במכתב הוא מאשים את אריק שונפלד, מי שהיה סגנו של ארינגטון ומונה למחליפו, בבגידה. ומה היה מעשה הבגידה של שונפלד? הוא הסכים לדבר עם אריאנה האפינגטון. שווה אולי להזכיר כאן שאריאנה האפינגטון היא הבוסית של שונפלד.

לדברי קאר, אם שונפלד לא היה בוגד, הוא עצמו, קאר, היה ממונה ככל הנראה לעורך ראשי בהסכמתו של ארינגטון. איך הסכמתו של העורך לשעבר שפוטר אמורה להשפיע במשהו על מינויו של עורך ראשי על ידי הבוסית של האתר? לא ברור.

קאר לא היה היחיד. מ.ג סיגלר, עורך נוסף באתר, הגיב למתרחש בבלוג האישי שלו. הוא כתב שטק-קראנץ' "גדול מכדי להיכשל". אני רוצה להזכיר שמדובר באדם שכותב על חברות טכנולוגיה לפרנסתו, ומסקר תעשייה שבה חברות גדולות פי כמה וכמה מטק-קראנץ' הפכו לאבק. הוא כותב גם שאם טק-קראנץ', בהרכב החדש, ימשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל כעת, הוא יהפוך ל-CNET, רשת אתרי טכנולוגיה מהוותיקות והגדולות באינטרנט.

זה אולי המקום להזכיר שאיי.או.אל רכשה את טק-קראנץ' תמורת כ-25 מיליון דולר, בעוד CNET נרכשה על ידי CBS שנתיים קודם ב-1.8 מיליארד. אבל טק-קראנץ' ואנשיה לא יתנו לזוטות כמו עובדות להפריע להם.

מכתיר המלכים

בעודנו מדברים על היקום החלופי שבנה לו, שווה להתעכב קצת על הדרך שעשה מייקל ארינגטון כדי להגיע למעמדו. ארינגטון היה עורך דין שעבר לתחום חברות הסטארט-אפ, ונאלץ להתחיל מההתחלה לאחר פיצוץ בועת מניות הטכנולוגיה בשנת 2000.

ב-2005 הוא הקים את טק-קראנץ', כאתר חדשות טכנולוגיה שהתמקד במילת הבאזז של אותו הזמן: 2.0 Web. הבלוג צמח במהירות, והפך ל"מכתיר המלכים" של הסטארט-אפים. חברות שקיבלו חשיפה חיובית בטק-קראנץ' זכו להשקעות ועניין ראשוני משמעותי בהן. ההתמקדות של ארינגטון במדיה חברתית השתלמה; טק-קראנץ' הפך לאחד הבלוגים הגדולים ביותר בתחומו.

שנה לאחר שהושק האתר, החל ארינגטון בצעדי התרחבות. הוקמו גרסאות בינלאומיות של הבלוג, וב-2007 התקיימה לראשונה תחרות חברות הסטארט-אפ "טק-קראנץ' 40" (שהפכה שנה לאחר מכן ל"טק-קראנץ' 50"). החברה שזכתה בתחרות, mint.com, נרכשה שנתיים לאחר מכן תמורת 170 מיליון דולר, ומשמשת כשירות ניהול הכספים האישי הפופולרי ביותר בארצות הברית. הזוכות בשנתיים לאחר מכן, yammer ו-RedBeacon, לא זכו להצלחה דומה.

ב-2010 בוטלה תחרות "טק-קראנץ' 50" לאחר סכסוך בין ארינגטון ושותפו לתחרות, ג'ייסון קלקאניס. היא הוחלפה על ידי "TechCrunch Disrupt" - תחרות שבה זכו בשנתיים האחרונות חברות ישראליות (סולוטו ב-2010, שייקר השנה - חברה שבה הצהיר ארינגטון שישקיע). התחרות של השנה היתה הטריגר לעימות בין ארינגטון להאפינגטון.

ומה עכשיו?

ארינגטון הודיע שהוא עומד לפתוח בלוג אישי, שם לא ישכור אנשי צוות, ויכתוב על הנושאים שמעניינים אותו. הוא ימשיך לנהל את קרן ההשקעות שלו, שזכתה כבר להשקעה משמעותית מאיי.או.אל. קשה להאמין שהבלוג לא יצליח. השם שלו הוא מותג, ומותג חזק.

באשר לעולם העיתונות, שם התמונה מעניינת יותר. למרות כל הביקורת המוצדקת על טק-קראנץ', יש לציין שארינגטון, כך נראה, באמת ובתמים האמין שהוא בונה פרדיגמה חדשה לעיתונות. הוא האמין שכל עוד יש שקיפות בנוגע להשקעות שלו ושל החברה, ניגודי אינטרסים אינם רלוונטיים. הוא האמין שהמבקרים שלו הם מייצגי עידן שעבר מן העולם, שנלחמים על המודלים המיושנים שלהם.

מבחינות רבות, הוא צדק. הבלוגים החדשותיים, בכל תחום, לא רק טכנולוגיה, הם חלק מקריאת התיגר בת העשור וחצי של האינטרנט על התקשורת הממוסדת - כפי שטוויטר ופייסבוק מהווים קריאת תיגר. ההגדרה של "עיתונאי" כיום, לא תהיה אותה ההגדרה בעוד עשר שנים. במובנים מסוימים, ארינגטון הקדים את זמנו.

אבל הוא עשה את זה בצורה בוטה מדי, והוא ניסה להמשיך לעשות את זה כשנרכש על ידי תאגיד. אותו תאגיד שעד לא מזמן היה בעצמו קריאת התיגר, אבל הפך במהרה לגדול מכדי להמשיך בכך.

היקום החלופי של ארינגטון הוא לא תמונת עולם התקשורת בעתיד, אבל הוא כבר השפיע עליו. הן כדוגמה למה שצריך לעשות, והן למה שלא צריך לעשות. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו