בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנשיא היהודי הראשון 2012

הפלסטינים התייאשו ממנו - הישראלים הבינו שאין להם על מי לסמוך אלא עליו. ברק אובמה, שעסוק בחיזור נמרץ אחר הקול היהודי לקראת הבחירות לנשיאות, שוב הציל את נתניהו. אבו מאזן, שקיווה לחזור כמנצח לרמאללה, ספג השפלה - אבל הפלסטינים עוד לא מרימים ידיים וכבר מתכוננים לסיבוב השני, בעוד מספר שבועות בעצרת האו"ם

22תגובות

שליחי "הארץ" לעצרת האו"ם בניו-יורק

חבורת עיתונאים יפאנים התקילה קבוצה של ישראלים במעבר חציה מול בניין האו"ם בניו-יורק. "אתם יודעים מיהו ראש ממשלת יפאן?" שאלו היפאנים ובתגובה שמעו, "אההה..." ו"דווקא ידעתי...". זה בסדר, אמרו היפאנים, וממראה פניהם ניכר שלא ממש הופתעו. האמת היא שראש הממשלה החדש של יפאן, יושיקו נודה, ירש מקודמו בתפקיד לא מעט צרות שאמורות לעורר עניין בעולם, כמו כורים גרעיניים דולפים וכלכלה מקרטעת. אבל למי אכפת מהצרות של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, שעה שהישראלים והפלסטינים באים להתקוטט באו"ם.

שר החוץ, אביגדור ליברמן, יכול לומר עד מחר שיש בעיות חשובות יותר מהנושא הפלסטיני, אבל העולם מסרב להשתכנע. בזה אחר זה עלו המנהיגים לבימת האו"ם ודיברו באריכות על הצורך במדינה פלסטינית - הנשיא האמריקאי ברק אובמה, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר, מלך ירדן עבדאללה השני.

איור: יזהר שקדי על פי "ניו יורק מגזין"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצא לניו-יורק מלא ביטחון עצמי. אין דבר שמזרים דם בעורקיו כמו נאום טוב, במיוחד אם אפשר לצרף אליו את התואר "היסטורי" בהודעות לתקשורת. במטוס נתניהו התבדח עם הכתבים שביקשו שימסור פרטים על הנאום: "אתם מכירים את הפרסומת של ‘הוט' עם הישראלי והפלסטיני? אז כמו שאומר שם רמי הויברגר - אני היום כבר מסרתי".

ואכן, כמה שעות לפני שהמריא, נתניהו השמיע גרסה מקוצרת של נאומו בפני חברי סיעת הליכוד בכנסת. אחרי המונולוג הקצר הוא התיישב והתמוגג מנחת כאשר בזה אחר זה החניפו לו הח"כים וראשי

אי-פי

הרשויות שהשתתפו בישיבה. ח"כ אופיר אקוניס הציע לו להציג מעל בימת האו"ם רסיסים של רקטות גראד שנורו מעזה. "באו"ם אני לא אתקבל ככה", אמר נתניהו.

זה יותר משבוע מפמפמים נתניהו ואנשיו את הספין של המאבק המדיני המוצלח שמנהלת ישראל לסיכול ההצבעה במועצת הביטחון על קבלתה של פלסטין כחברה מלאה באו"ם. מעולם לא חיזרו רבים כל כך אחרי מנהיג גאבון. שתי המשלחות, הישראלית והפלסטינית, הביאו לניו-יורק גדוד של דוברים, שהתראיינו תחת כל עץ רענן ולא פעם אף המתינו בתור למצלמות.

הפלסטינים והישראלים התחרו בהטחת האשמות הדדיות. נביל שעת, חבר במשלחת הפלסטינית, כינה את הצעתו של ראש הממשלה להיפגש עם יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), "מחווה תיאטרלית". מזכיר הממשלה, צבי האוזר, אמר שהפלסטינים היו מנותקים מהמציאות וגילו רק השבוע שבמקום הישג בטוח הם חוזרים מהאו"ם לרמאללה בלי מדינה.

לשם מה היה כל הבילד-אפ? נתניהו ואנשיו ידעו שלא צפויה הצבעה במועצת הביטחון, בוודאי לא בסוף השבוע הקרוב. לשכת ראש הממשלה ציירה תמונה שלפיה נתניהו יוצא לסכל כ"ט בנובמבר פלסטיני. כאילו מדובר בגמר כוכב נולד: עבאס ונתניהו נותנים סולו מול עצרת האו"ם, ו-15 חברות מועצת הביטחון שולחות מסרי אס-אם-אס כדי להחליט אם תקום מדינה פלסטינית או אם יודח עבאס לאלתר.

צפוי שעמום

בפועל התמונה שונה בתכלית. דרמה גדולה לא תהיה שם, בוודאי לא הצבעה מותחת עם סוף הוליוודי. מה שיתרחש היום במסדרונות מטה האו"ם בניו יורק יהיה משעמם כמו ניירות המודיעין של משרד החוץ ואמ"ן, שנשלחו לנתניהו בשבועות האחרונים.

עבאס ינאם, אחריו ראש ממשלת יפאן וראש ממשלת בהוטאן ואחריהם נתניהו. זמן קצר לאחר מכן ימסור עבאס מכתב לקוני למזכ"ל האו"ם, שנוסחו יהיה, ככל הנראה, כלהלן: "אני מבקש ממך לפנות למועצת הביטחון כדי שתדון בקבלתה של פלסטין כחברה מלאה באו"ם. פלסטין היא מדינה רודפת שלום שמקבלת עליה באופן מלא את עקרונות מגילת האו"ם".

עבאס ימסור את המכתב וייסע לשדה התעופה בדרכו חזרה לרמאללה. נתניהו יצעד ברגל לבית הכנסת הקרוב למלון רג'נסי, בדרכו לחופשת סוף שבוע בתפוח הגדול.

האנטי-קליימקס שצפוי בסוף השבוע יאפשר לנתניהו להכריז, "ניצחתי". הוא יעשה זאת במוצאי שבת או בערב הגיבוש לחברי הקואליציה, שיהיה בביתו ביום שני. הנה, יאמר להם, נסעתי להילחם למען ישראל באו"ם, חזרתי ארצה ולא רק שאין מדינה פלסטינית - אפילו את ההצבעה במועצת הביטחון סיכלתי.

לעבאס האנטי-קליימקס מסוכן יותר. אלפי פלסטינים כבר חגגו ברמאללה כאילו העצמאות כבר מעבר לפינה. בעוד 48 שעות הם יגלו שזה אינו המצב. מה יעשו אז? קשה לדעת. נתניהו שמע מהרמטכ"ל, בני גנץ, שאין מידע על כוונה פלסטינית לפתוח באלימות נגד ישראל, אבל בשיחה עם הכתבים במטוסו הודה שזה תסריט שבהחלט עלול להתממש.

חגיגות הניצחון של נתניהו ואנשיו לא יימשכו זמן רב. בעוד כמה שבועות, אולי חודשים, אחרי שוועדה של מועצת הביטחון תדון בעצלתיים בבקשתו של עבאס, ישובו הפלסטינים והישראלים לסיבוב שני, אלא שהפעם הפלסטינים ישחקו במגרש הביתי שלהם - העצרת הכללית - ויבקשו לשדרג את מעמדם לזה של מדינה משקיפה שאינה חברה מלאה באו"ם.

אנשי נתניהו לא נבהלים מהתסריט הזה, גם אם משמעותו שהרשות הפלסטינית תוכל לתבוע את ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. "מה שחשוב זה מועצת הביטחון", אמר אחד מיועציו של ראש הממשלה. "החלטה בעצרת הכללית זה אולי לא נעים, אבל גם לא נורא".

חבר המשלחת הפלסטינית, ד"ר חוסאם זומלוט, אמר ל"הארץ" שבטווח הקצר המהלכים באו"ם יפגעו עוד יותר ביחסים בין ישראל לפלסטינים ברמת המנהיגות, אבל בטווח הארוך תהיה לכך השפעה חיובית ברמת העמים. "לפי הסקרים 70% מהישראלים מאמינים בפתרון שתי המדינות והפנייה לאו"ם תעצים את הרוב המתון השבוי בידי מיעוט מתלהם", טען.

בין השורות

נאומו של אובמה בעצרת הכללית העלה חיוכים על פניהם של נתניהו ואנשיו, אבל הוא עלול להתברר כניצחון פירוס. אובמה הניף דגל לבן. הוא אמר שהוא מתוסכל, שנתניהו ועבאס עייפו אותו. נאומו היה הודאה בכישלון והודעה על נסיגה ממעורבות פעילה בנושא הישראלי-הפלסטיני - לפחות בקדנציה הזאת.

על רקע ההתקפות של מועמדים רפובליקאים לנשיאות על מדיניותו כלפי ישראל וירידת הרייטינג שלו בקהילה היהודית, אותת אובמה שלא ייתן לנושא הישראלי-הפלסטיני לחבל בסיכוייו להיבחר שנית. הפוליטיקה הפנימית השליטה מדיניות של "אפס בעיות עם ביבי". בסופו של דבר, אמר אובמה בנאומו, הצדדים צריכים לפתור את זה ביניהם, לא באו"ם, ובין השורות נשמע גם, ולא באמצעותי.

אנשי הבית הלבן ניסו בשבוע האחרון למזער את החשיבות של המהלכים באו"ם והדגישו שצריך להביט הלאה, להיערך לחידוש המשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים. אבל הם לא הכריזו על תוכנית או יוזמה פורצת דרך. אובמה התייחס רק באופן כללי לנאום קודם שלו, מ-19 במאי, שבו הציג עקרונות לסיום הסכסוך. הצגתי אז את העקרונות לחזרה למו"מ, אמר. ובין השורות השתמע, שמי ששכח מוזמן לחזור ולקרוא את הנאום.

גם בפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית ביום רביעי, ראשונה זה שנה, אובמה לא זרק עצם לעבאס והבהיר שארה"ב אכן תטיל וטו על מהלך פלסטיני במועצת הביטחון. לפלסטינים היה נאום אובמה בבחינת בליעת צפרדע. בניגוד לעבר, הנשיא הפגין רגשנות כלפי היהודים ואמפתיה רומנטית למהפכני האביב הערבי, אבל כדברי חנאן עשראווי, לא גילה הזדהות עם הסבל הפלסטיני. "הוא אמר ששלום זאת עבודה קשה", היא גיחכה. "תודה רבה, אחרי 63 שנות כיבוש אנחנו יודעים".

שאר חברי המשלחת הפלסטינית ניסו להיות דיפלומטיים יותר, אך לא הסתירו את אכזבתם. אנחנו מבינים, רמזו, שכרגע ואולי עד סוף 2012, אובמה יהיה שפוט של פוליטיקה פנימית. אבל בעצם, הוסיפו, זאת בדיוק הסיבה שפנינו לאו"ם בחיפוש אחר מתווך הוגן יותר.

דבש מריר

בעוד הפלסטינים והישראלים נלחמים באו"ם, אנשי הקמפיין של אובמה נלחמים על הקול היהודי. הם גייסו אישים יהודים בולטים, שיעידו שהנשיא הוא פרו-ישראלי, השיקו אתר אינטרנט לקהילה היהודית ובו פירוט הצעדים שעשה אובמה למען ישראל ואף הפיקו כתבה אוהדת גדולה על "הנשיא היהודי הראשון" ב"ניו-יורק מגזין".

הארגונים היהודיים בניו-יורק התקשו להסכים ביניהם בשאלה אם נאומו של אובמה היה טוב ליהודים או רע ליהודים. מחציתם, בעיקר מהמרכז ימינה, שיבחו אותו. המועצה הדמוקרטית היהודית הארצית נאלצה להצטרף אליהם בחוסר ברירה. הארגונים האחרים, בפלג השמאלי בעיקר, הגיבו בקרירות. "הנאום נותן מעט תקווה לשני הצדדים", הדגיש ארגון "אמריקאים למען שלום עכשיו".

יועצו הקרוב של נתניהו ואיש סודו, רון דרמר, אומר כי ארבעת החודשים האחרונים היו הטובים ביותר ביחסי ישראל-ארה"ב מאז כניסתו של נתניהו לתפקיד. "אנחנו בירח דבש", אמר דרמר. גם יועצי נתניהו מספרים על תיאום מדיני-ביטחוני הדוק בעקבות ההבנה האמריקאית כי "האביב הערבי" אינו מתנהל כפי שכולם קיוו.

יועציו של נתניהו אינם סבורים שייגבה מישראל מחיר יקר על הווטו האמריקאי במועצת הביטחון, אם יופעל. מנגד, הם מודעים לכך שביחסים האישיים בין המנהיגים לא חל שינוי אמיתי. לדברי בכיר בממשל, שצוטטו בכתבה ב"ניו יורק מגזין", "הדעה הרווחת כאן היא שנתניהו הוא פוליטיקאי פחדן וצר אופקים. הוא פשוט לא רציני בכל הנוגע לעשיית שלום". סוף ציטוט.

או"ם שמום

"ההיסטוריה מתרחשת כאן עכשיו", זועקות הכתוביות בסרטון שמוקרן בלופ על צגי הפלזמה ברחבי מטה האו"ם בניו-יורק. על הצגים מרצדות במהירות תמונות של מנהיגים - נלסון מנדלה, אובמה, פידל קסטרו וגם אחד, חיים הרצוג, הנשיא השישי של ישראל. בעוד נתניהו ועבאס חובטים זה בזה, הרצוג, שגם שימש שגריר באו"ם, מונצח ברגע שבו קרע לגזרים את החלטת עצרת האו"ם 3379, שקבעה בנובמבר 1975 שהציונות היא גזענות.

נתניהו, גם הוא שגריר באו"ם לשעבר, היה נותן הרבה כדי להתחלף עם הרצוג. בכל מקרה, הוא מתכוון לנסות ולהפיק מחווה לאותו מעמד בדברים שיישא היום בפני עצרת האו"ם. נתניהו, שרואה בנאום את תמצית המעשה המדיני, סבור שאם רק יחזור על המסר מספיק פעמים העולם יבין ויניח לו.

לפני שנתיים הוא ניפנף מעל בימת האו"ם בתוכניות של אושוויץ כדי להזהיר את העולם מפני שואה שנייה, שימיט המשטר האיראני על ישראל אם יתחמש בנשק גרעיני. המסר עבר בעיקר אל הציבור הישראלי, את הצנטריפוגות בנתאנז הנאום לא עצר.

גם נאומו של נתניהו היום לא צפוי לשנות את המגמה הכללית של התגברות הבידוד של ישראל בעולם והתחזקות הקונסנסוס הבינלאומי בדבר הצורך להתקדם לעבר מדינה פלסטינית, גם ללא מו"מ ישיר בין הצדדים.

בתנאים הנוכחיים קשה לראות את חידוש המו"מ בעתיד הקרוב, במיוחד בהעדר יוזמה מדינית ישראלית אמינה. התחליף יהיה בינאום זוחל של הסכסוך, עוד התבצרות של נתניהו בתוך ממשלת הימין שהקים עם ליברמן ואולי אפילו אינתיפאדה שלישית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו