בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי יוהרה ועם הרבה ביישנות

תגובות

גיבור הילדות שלי היה אבי סלבו קסטל ז"ל, שנפטר ב-1 באוקטובר 85', בגיל 56 מסרטן. גובהו היה 1.75 מטר. הוא היה רזה, זריז מאוד, נהג מעולה, והיה לו שיער שחור מתולתל גזור היטב ומשוח לאחור בברילנטין ושפם צנוע אך בהחלט בולט. בבית היה אדם שתקן שקורא הרבה, כאילו בספרים נמצאת איזו אמת, ועבד באל-על במחלקת משכורות, אבל כחבר בוועד העובדים לחם וצעק בעד זכויותיהם. יש לי בבית מדליה על שהשיג למפוטרי אל-על בראשית שנות ה-80' 200 אחוז פיצויים. מעולם לא ראיתי אותו מתייהר, רק מחייך בביישנות כשהיה לו איזה הישג מול ההנהלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו