נורית וורגפט
נורית וורגפט

"דיברנו דופי" נראה אחד החטאים הקלים ברשימה, במיוחד אחרי בגדנו וגזלנו. מי לא מדבר דופי בעמית לעבודה, בבוס, בחותנת, בהורים, בילדים, במס הכנסה? אבל כשדיבור דופי יוצא מהמרחב הפרטי לציבורי, הוא נהיה דומה להסתה. לכן, מזל שמהגרי העבודה והפליטים אינם קוראים עברית. אילו הבינו רק חצי ממה שאומרים עליהם ספק אם היו מעזים לצאת מהבית. אכן, דיברנו דופי. לא עשב שוטה אחד, לא אנשי שוליים - ראש ממשלה דיבר דופי, שרים דיברו דופי וחברי כנסת ואישי ציבור ורבנים וחוקרים. מה לא טפלנו עליהם - שהם מפיצי מחלות, שהם סיכון ביטחוני, שקרנים, פושעים וחסרי תרבות. להלן מבחר מייצג של דיבורי דופי.

הם מחלה

שנת 1996. בתפקיד ראש הממשלה: בנימין נתניהו. בתפקיד שר העבודה והרווחה: אלי ישי. בכתבה של רות סיני בעיתון "הארץ" (19.8.96) אמר יועץ השר אז, שאול נחום: "ציבור זר שמתיישב בתוכי עוצר את התפתחותי. זו אינפקציה. אנחנו חוזרים לימי המעברות. עוד כמה שנים אני גם חושש שתהיה התמרמרות עזה כלפי הזרים על שלקחו לישראלים את מקומות העבודה". חבר ש"ס אחר, דוד טל, הגדיר אותם "סרטן בלב האומה". "מתיישב בתוכי"? "לקחו את מקומות העבודה"? הממשלה היא שהביאה את מהגרי העבודה והשר ישי חתם על האישורים.

שנת 2009. נתניהו ראש הממשלה, אלי ישי שר הפנים. בסוף ספטמבר, בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, אומר ישי: "יבואו לפה עכשיו, על פי מה שהשר לביטחון פנים אמר בדיון האחרון, מאות אלפי עובדים זרים עם מחלות צהבת, שחפת, חצבת, איידס, סמים ונתונים קשים". סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, צוטט באתר "חרדים" (13.7.2009) כמי שאמר בישיבת ממשלה כי מאז הגיעו הפליטים לערד ולערי פיתוח אחרות, "הפכו חיי התושבים לבלתי נסבלים... ויש לבער את הנגע לאלתר".

כעבור פחות משנה, בדיון על סוגיית הפליטים ברדיו רק"ע, אמר סגן ראש העיר אילת, לב צרמונורץ, כי "יש להם הרבה מחלות זיהומיות, פשע, בנוסף הם גם מוסלמים - זה בהחלט לא החלק הבריא באוכלוסייה" (שודר ב-4.7.2010. התרגום מהאתר של מטה המאבק בגזענות). אפשר להתווכח על סיווג המוסלמיות כמחלה, אבל כאן מדובר גם בבורות: רוב הפליטים מדרום סודאן ואריתריאה הם נוצרים.

פליטים בתחנה המרכזית בתל-אביב. בחזרה לימי המעברות צילום: תצלום: אלון רון

הם סיכון ביטחוני

שנת 2009. משרד הפנים משיק רשות חדשה למינהל אוכלוסין, הגירה וביקורת גבולות. בראיון לרגל הקמתה אמר לי ראש הרשות, יעקב גנות: "אנחנו יודעים ברמה העקרונית על זרים שעזבו את מדינתם ושהו שנים רבות במדינות אויב: סוריה, לבנון, עיראק וסומליה. בבדיקות שערכנו התברר שחלקם בעלי עבר ביטחוני" ("הארץ", 19.6.2009).

בדצמבר באותה שנה, במאמר שערך ופירסם ארנון סופר מטעם "מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי" ו"קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה" באוניברסיטת חיפה (שהוא עומד בראשה), נכתב כי "הסתננות הפליטים דרך גבול מצרים היא בראש וראשונה סיכון ביטחוני לישראל". איך זה מוסבר? פשוט: "נתיבי כניסתם לישראל של המסתננים מוכרים לגורמי טרור מעבר לגבול. מכיוון שהם אינם מצליחים לבצע פיגועים דרך רצועת עזה, הם מנסים להכניס מפגעים מרפיח לתוך סיני ואל תוך ישראל ועלולים לנצל את תופעת ההגירה מאפריקה לשם כך". וממשיכה כותבת החלק הזה במאמר, עפרה קלינגר: "אין לדעת כמה ממבקשי המקלט למעשה עובדים בעבור ארגוני מודיעין של מדינות באזור".

"עלולים"? "אין לדעת"? - אמנות הספקולציה במיטבה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פשוט כרך אותם בחבילה אחת כשהודיע בסיור בגבול סיני כי "חייבים לתגבר את הקו, ואפשר יהיה לצמצם את החדירה של הטרור, של סמים ושל עובדים בלתי חוקיים" (ברק רביד, "הארץ", 22.1.2010).

בדיווח ב-ynet ציטט רוני סופר (21.1.2010) גורם צבאי בכיר אמר ש"אל קאעדה עשוי לגייס אנשים בסודאן... ויאמן אותם שם בכל פעילויות הטרור הנדרשות". הגורם הבכיר העריך "שאותם פעילי טרור ישתלבו בקבוצת פליטים המוברחת דרך סיני לשטח ישראל... הם עשויים לפעול בתוך מרכזי אוכלוסיה בישראל". "אל קאעדה עשוי לגייס", הפליטים "עשויים לפעול"? אולי הגורם הבכיר לא נמצא במקצוע הנכון - בהוליווד היו מפיקים שובר קופות מחומר כזה. במציאות, לא הוא ולא איש מהמצוטטים לא הציג ולו בדל של הוכחה. עד היום לא נתפס אף מבקש מקלט אחד שהיה מעורב בפעילות ביטחונית.

הם בכלל לא פליטים (שקרנים)

המלה "מסתננים" עצמה מטילה דופי. אותה מלה, שבראשית ימי המדינה שוכנעו בעזרתה רבים לראות סיכון ביטחוני בכל קשישה פלסטינית שחצתה את הגבול החדש כדי לחזור לכפרה, מהלכת קסם גם עתה. דוברי הממשלה אף חוזרים ומסבירים שרוב רובם של הסודאנים והאריתריאים החוצים את הגבול כלל אינם פליטים אלא מהגרי עבודה. איך הם יודעים? פשוט - ועדת הפליטים של משרד הפנים לא הכירה בהם כפליטים ולכן הם אינם פליטים. את העובדה שהם לא הוכרו מפני שבקשותיהם מעולם לא נבדקו, מעדיפים להצניע. "בבדיקות שלנו, בגדול, 99.9 אחוז מביניהם הם מהגרי עבודה", הכריז יעקב גנות. "הם לא מבקשי מקלט, אין להם שום סיכון" ("הארץ", 19.6.2009).

גנות עצמו הודה באותו ראיון שהרשות כלל אינה בודקת את הבקשות למקלט של אריתריאים וסודאנים ולכן הם אינם מוכרים כפליטים. "אנחנו לא מחזירים אותם, אז בשביל מה הם צריכים את ההכרה כרגע?" הוא תהה. וזה תפס. בדיון בכנסת אמרה ח"כ ציפי לבני (קדימה) כי "המסתננים שעוברים את הגבול ממצרים... חלק קטן מתוכם הם פליטים אמיתיים, אך הרוב מסתנני עבודה" (ynet, 31.10.2010). חברתה לסיעה, ח"כ רחל אדטו, אמרה בסיור: "קיבלנו היום הסבר שרוב המסתננים שמגיעים לכאן אינם פליטים, אלא מחפשי עבודה" ("ערב ערב", 7.4.2011).

לפי מה שמסרה הממשלה לאו"ם ב-2009, רוב הנכנסים דרך הגבול היו מבקשי מקלט מאריתריאה ומיעוטם מסודאן. לפי נתוני האו"ם, כמעט כל האריתריאים אכן נרדפים בארצם ובמקומות שבהם בקשותיהם נבדקות, ו-96 אחוז מהם מוכרים כפליטים.

הם איום קיומי

כשמקבלים את הטענה שאין מדובר בפליטי חרב, קל לטפול גם האשמות אחרות. בכנס של התאחדות התעשיינים אמר נתניהו: "אנחנו מוצפים בנחשול של פליטים שמאיימים לשטוף את ההישגים שלנו ולפגוע בקיום שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית... הם גורמים לנזק כלכלי-חברתי ותרבותי ומאיימים להוריד אותנו בחזרה לרמה של עולם שלישי. הם תופסים את מקומות העבודה של הישראלים החלשים ביותר" (ynet, תני גולדשטיין, 21.1.2010).

"שכונת שפירא נכבשה, קרית שלום נכבשה ושכונות אחרות בדרך", זעק הרב מיכאל ארבוב, ראש כולל בדרום תל-אביב בהפגנה (אילן ליאור, אתר "הארץ", 21.12.2010). "אנחנו כאן כדי למנוע את הרצח הבא, את ההטרדה הבאה, את הפריצה הבאה והגניבה הבאה".

אפילו שר המשפטים, יעקב נאמן, נזעק לסייר בתחנה המרכזית בתל-אביב, ובאירוע של לשכת עורכי הדין בתל-אביב פסק כי "מדינת ישראל עומדת בפני סכנה קיומית לאור גל המסתננים מהגבול עם מצרים... אני לא יודע מי מכם היה לאחרונה בתחנה המרכזית, אבל איום ונורא מה שקורה שם... חובה מוטלת עלינו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להילחם בתופעה" (יואב זיתון, ynet, 1.9.2010).

ואילו יו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת, יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי), כתב במאמר באתר של ערוץ 7 (11.3.2010): "ביקרנו בבתי ספר ובגני ילדים בערד ולא האמנו למראה עינינו: העיר הולכת ונכבשת. בתי הספר בערד ובאילת מתמלאים בילדים אריתריאים וסודאנים... התרגלנו לחשוב שאנו מנצחים את אויבינו בקרבות והנה הפתיעו אותנו מאחור. שליטי סודאן ואריתריאה, בשיתוף פעולה עם המצרים, הולכים וכובשים את מדינת ישראל".

הם פושעים

אין ספק שיש פשיעה בקרב הפליטים והיא בולטת מפני שזאת אוכלוסייה מובחנת. אולי משום כך קל היה לטפול על הפליטים ש"כארבעים אחוז מכלל מעשי הפשע המתרחשים במרחב יפתח מבוצעים על ידי פליטים ממדינות אפריקה כמו סודאן, אריתריאה וחבל דרפור", כך אמר קצין עלום שם ממשטרת תל אביב ל-nrg, והוסיף: "מדובר באוכלוסייה שיש בה מספר רב של מחוללי פשיעה אלימה... מדובר בדקירות, תקיפות אלימות ומעשי שוד" (צבי אשכנזי ונתיב נחמני, 22.3.2010).

ד"ר גלעד נתן ממרכז המחקר והמידע בכנסת, שהסתמך על מידע ממשטרת ישראל, מצא שההפך הוא הנכון: שיעור הפשיעה בקרב הפליטים נמוך מזה שבאוכלוסייה הכללית. ב-2010 נפתח תיק במשטרת תל-אביב לאחד מכל 16 תושבים, אבל רק לאחד מכל 84 פליטים (לפי האומדן הנמוך ביותר של מספר הפליטים - על פי האומדן הגבוה, נפתח תיק לאחד מכל 96). באילת הנתונים דומים, כך שאם כבר אפשר לטעון שכניסתם של הפליטים מורידה את שיעור הפשיעה, לא להפך. ובכל זאת הנתון ההוא צוטט לעייפה, בין היתר בעצומת רבנים שקראו לא להשכיר דירות לפליטים. יוזם העצומה, חבר מועצת העיר מטעם ש"ס בנימין בביוף, הסביר ל-ynet כי "משיחות שקיימתי עם רבנים בכירים בדרום העיר, נאמר לי שגם הם מגלים מורת רוח מהידרדרות הזוהמה והפשע שמשתלטים על הרחובות בשנה האחרונה, בגלל אותם פליטים... הם מביאים ונדליזם ולכלוך, ומטילים אימה" (יואב זיתון, ynet, 8.7.2010). אחד החותמים, הרב חנייה לבייב, אמר שהם "מתחילים עם הבנות שלנו ומטרידים אותן".

זה דיבור ישיר בהשוואה להתבטאויות בדיון במועצת העיר בני ברק (3.3.2011) על העסקתם של פליטים בניקיון בעירייה. חבר המועצה שמחה שטיצברג הסביר ש"הסודאנים האלה, היות שהם צריכים להיכנס בכל החצרות להוציא את פחי הזבל ולנקות, יש להם ויזה חופשית להסתובב בכל החצרות שלנו ואני לא רוצה, מפני הצנעה, לפרט למה זה גורם" (מתוך פרוטוקול הדיון).

הרב גדליהו בן שמעון הוסיף: "יש המון סיפורים שהשתיקה יפה להם, אבל אני מקווה מאוד ואני בטוח על האינטליגנציה פה של החברים, שמבינים בדיוק למה אני מתכוון". יו"ר ועדת הכנסת לעובדים הזרים, יעקב כ"ץ, שלא היה מרוצה מהנתונים, הכריז: "הפשיעה הראשונה היא פשיעה של 100 אחוז שהאנשים עוברים את הגבול ללא רשות... כל אחד מהם הוא פושע". הוא לא חזר בו גם כשהעירו לו, שלפי אמנת האו"ם שישראל חתומה עליה, כניסה בלתי חוקית של מבקשי מקלט אינה עבירה.

הם לא תרבותיים (ומכוערים)

בכינוס תושבים בשכונת התקוה בתל-אביב, אמר אחד התושבים: "אנחנו שונאים אותם. הם גונבים כל מה שהם יכולים, מתנהגים כמו בהמות ורודפים אחרי הבנות שלנו" (דיווח אילן ליאור ב"הארץ", 16.11.2010).

ההתבטאות הזאת כמעט תמימה בהשוואה לדברים שאמר לי בראיון ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי: "שכן שלי סיפר לי שכל בוקר, בבזאר העובדים כמו שקוראים לזה אצלנו, יושבים על הדשא ומחרבנים... אם נקלוט אותם, אולי נלמד אותם נימוסים והליכות" ("הארץ", 15.8.2008).

גם יעקב גנות ייחס ללקוחותיו מאפיינים פחות מאנושיים כשאמר שהם "עושים את הצרכים שלהם בחדרי ההמתנה, תוקפים ונושכים" ("הארץ", 19.6.2009).

לחברת הכנסת מירי רגב יש טענות גם למראם של הפליטים. בנאום בכנסת תקפה את התקנה שהגבילה את מגוריהם לצפון ולדרום, ואמרה: "פתרון בעיית המסתננים בישראל הוא יצירתי... בואו נזרוק אותם לפריפריה הרחוקה... במרכז, בין חדרה לגדרה אסור לקלקל את הנוף, אז נשלח את כולם לפריפריה, היא גם חלשה והיא גם תהיה מכוערת" (22.7.2009, הציטוט מתוך אתר האינטרנט של ח"כ רגב).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ