בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עסקת שליט: זה מה שמחכה לגלעד אחרי שחרורו משבי החמאס

בלי תחקור ביטחוני מעמיק ובדיקות רפואיות מקיפות, אבל עם ליווי צמוד של מומחים לטראומה - זה מה שמצפה לגלעד שליט לאחר שחרורו. שבויים לשעבר מקווים, שצה"ל הפיק לקחים מטעויות שעשה בטיפול בהם

11תגובות

מאז שובם של יוסף גרוף, נסים סאלם וחזי שי, ששוחררו בעסקת ג'יבריל במאי 1985, לא נדרש צה"ל לקלוט בשורותיו שבוי חי. איש מאנשי המקצוע בצבא שעסקו בעבר בבעיה הרגישה והעדינה אינו נמצא עוד בשירות קבע או מילואים.

אבל מאז נחטף גלעד שליט עודכנו הנהלים לקליטת שבויים והוכנו תוכניות מגירה לקראת יום שובו, המביאות בחשבון את הניסיון שהצטבר והמסקנות העולות ממחקרים רבים על טיפול בשבויים חוזרים, שנעשו בישראל ובעולם. בשנתיים הראשונות שלאחר החטיפה התכוננו גם לחזרה אפשרית של אלדד רגב ואודי גולדווסר, שנחטפו בידי חיזבאללה ביולי 2006. בהמשך הלכה והתגבשה ההערכה שהשניים אינם בחיים.

בצה"ל צברו ניסיון בקליטת שבויים חוזרים אחרי שלוש עסקות חילופי השבויים שנעשו אחרי מלחמת לבנון הראשונה והעסקות עם מצרים וסוריה לאחר מלחמת יום הכיפורים. השבויים שחזרו אז עברו עם שובם תהליך חיול מחדש, שבו נקלטו כחיילים והולבשו מדי צה"ל. הם גם עברו תחקירים ביטחוניים, כדי לברר מה עבר עליהם בשבי, ואיזה מידע מסרו לשוביהם.

שבויים רבים שחזרו מתחו ביקורת קשה על אופן קליטתם מחדש בישראל. במיוחד התרעמו על תהליך החיול מחדש והחקירות שנחקרו על ידי קציני מודיעין, שלדבריהם גרמו להם "תחושות אשם".

אבי עורי, פרופסור לרפואה שיקומית באוניברסיטת תל אביב, היה בעצמו שבוי במלחמת יום הכיפורים. בתחילת שנות ה-80 מונה על ידי קצין רפואה ראשי לתפקיד "רופא קולט פדויי שבי". עורי היה חבר בצוות הישראלי הראשון שפגש את החיילים שנפלו בשבי במלחמת לבנון ושוחררו בשלוש העסקות שנחתמו עם ארגוני הטרור הפלסטיניים. לדבריו, לפני כשנתיים הוא נקרא להתייעצות ממושכת עם מי שהיה עד לאחרונה קצין רפואה ראשי, תת אלוף ד"ר נחמן אש, כדי לסייע בהכנת תוכנית לכשיחזור שליט.

"העניין המרכזי שצריך לתת עליו את הדעת הוא הקליטה", מסביר פרופ' עורי. "אנחנו לא יודעים מה מצבו של שליט, או מה ידוע לו על מה שהתרחש כאן בחמש השנים האחרונות. הקולטים יצטרכו להיות מאוד גמישים בכל התהליך. לא צריך למהר לתחקר אותו. עליו לעבור בדיקות רפואיות ראשוניות ואחר כך להתחבק עם משפחתו ועם חבריו ולהתאושש. אחרי שיתאושש עליו לעבור בדיקות יותר מקיפות, לקבל ליווי של מומחים לבריאות הנפש ולהשאיר את ענייני המודיעין וביטחון השדה לאחר כך, אם בכלל".

תצלום ארכיון: י.פ.פ.א

בימים הקרובים יידרש צה"ל לקבוע מי הם חברי הצוות שיקבלו את פניו של שליט, ככל הנראה במצרים. נראה כי בני משפחתו לא ייצאו למצרים, אלא יפגשו אותו בבסיס צה"ל, שאליו יובא עם שובו לישראל. האלוף (מיל') אלעזר שטרן, שהיה ראש אכ"א בתקופה ששליט נחטף, אומר שההכנות הדרושות לליווי החייל החוזר נעשו מזמן. "למדנו מפעמים קודמות", הוא אומר, "כבר מרגע הנפילה בשבי נהגנו אחרת מבעבר. עוד באותו יום הלכתי בעצמי למשפחה, ומהתחלה הצמדנו להם קצינים מענף קשר למשפחות שבויים, שמלווים אותם לאורך כל הדרך".

פערי מידע

למערכת הביטחון אין כמעט מידע על מצבו הפיזי והנפשי של שליט. עם זאת, ההערכה היא ששוביו עשו מאמץ ניכר לדאוג לבריאותו, כי ראו בו נכס. שנתיים בדיוק עברו מאז התקבלה קלטת וידיאו, שתי דקות ו-41 שניות אורכה, שבה הקריא שליט מסר למנהיגים בישראל ולמשפחתו. הקלטת הופקה באופן מדויק, לפי דרישות שהעביר לחמאס המתווך הגרמני גרהארד קונרד, כדי שתהיה לישראל "הוכחת חיים" - וכן הוכחה שהצד השני במו"מ יכול לספק את הסחורה.

מדבריו של שליט ומתנועותיו, למשל העובדה שקם והתהלך תוך כדי הצילום, אנשי המקצוע יכלו ללמוד על מצבו הפיזי והמנטלי. הסיפור שלו על ביקור הוריו אצלו בבסיס ברמת הגולן נחשב "פרט מוכמן" - סיפור שרק שליט היה יכול לדעת. הסיפור הזה איפשר לצד הישראלי לדעת שאין ניסיון של החמאס לפברק את הקלטת או ליצור אשליות. כששליט סיפר על הביקור בבסיס היה אפשר להבין, על פי שינוי במנעד קולו, שזה היה הקטע היחיד בדבריו שכתב בעצמו. ועם זאת, מאז העברת הקלטת חלפו שנתיים, ובאותה תקופה הארוכה שהמשא ומתן דישדש אנשי החמאס היו קמצניים במיוחד במידע שמסרו עליו.

עסקת שליט: סיקור מיוחד - כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

מומחים לבריאות הנפש, שרכשו ניסיון בטיפול בשבויים חוזרים, מדגישים גם כי לשליט עשוי להיות חסר רב במידע. "ייתכן שהוא אפילו לא יודע ששני אנשי הצוות שהיו אתו בטנק (חנן ברק ופבל סלוצקר, א"פ) נהרגו", אומר פרופ' עורי. "צריך לנסות להבין מה הוא יודע על מה שקרה בחמש השנים האחרונות ולהכין לו חומר בכתב, או שבעל מקצוע יספר לו בצורה נכונה על אירועים שקרו".

בעוד חבריו, שהתגייסו אתו לגדוד 71 של עוצבת ברק בחיל השריון, השתחררו מצה"ל לפני יותר משלוש שנים, שליט עודנו חייל. כשחזרו שבויים לאחר מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה, אחד הצעדים הראשונים שננקטו היה הלבשתם במדי צה"ל, במקום הבגדים שבהם באו מהשבי. "ראיתי בזה משהו מאוד חיובי. נראה לי מאוד נכון שהלבישו אותנו כמו שצריך", אומר ד"ר דוד סנש, פסיכולוג קליני שהיה שבוי במצרים במלחמת יום הכיפורים. "בשבילי זה היה משהו מאוד מרפא ללבוש מדי צה"ל במקום המדים המצריים שהיו לנו. אבל היו בינינו כאלה שלא יכלו לעמוד בזה".

ד"ר סנש אומר שמצפה לשליט התמודדות קשה יותר משחוו הוא וחבריו שנשבו במצרים. "מצרים וסוריה הן אמנם מדינות בעייתיות", הוא אומר, "אבל לפחות היינו בבית סוהר מסודר. היתה לנו רוטינה יומית וידענו מי אחראי למה, אפילו מי מכה אותנו ומי חוקר אותנו. אני לא יודע באלו תנאים מוחזק שליט, אבל זה בוודאי פחות מאורגן. אנחנו חזרנו מסוג של ציוויליזציה. גלעד חוזר ממציאות הרבה פחות ברורה וזה יהיה קשה".

פרצוף מוכר

השבויים במלחמת לבנון הראשונה הוחזקו, כמו שליט, בידי ארגוני טרור. אבל הם לפחות היו רוב הזמן יחד, בקבוצה. "אמנם הייתי בבידוד 40 יום", אומר סנש, "אבל נוכחותם של שבויים אחרים היתה מאוד ברורה לי. ראיתי אותם מדי פעם, שמעתי אותם צועקים, לפעמים נפגשנו במסדרונות. כשאתה יודע שיש אחרים במצבך, זה סיפור אחר לגמרי".

שליט, שביום נפילתו בשבי היה חייל צעיר ואלמוני, הוא כיום פנים מוכרות לכל אזרח. "מיד עם חזרתו הוא יהפוך לאייקון תרבותי וחברתי", אומר סנש. "יהיה חשוב מאוד לנתק ממנו את התקשורת ולאפשר לו ולמשפחתו הקרובה להתחיל את החיים הנורמליים במקום שהפרטיות שלהם תהיה מוגנת".

נקודה רגישה נוספת היא החקירה המצפה לו. בכירים בצה"ל אמנם אמרו בימים האחרונים, שאין כוונה לעשות לשליט תחקור עם השבתו ארצה או בתקופה הראשונה לאחר שחרורו, אבל שלב זה יבוא ברגע מסוים. פרופ' זהבה סלומון מאוניברסיטת תל אביב, שהיתה ראש מחלקת מחקר בענף לבריאות הנפש בחיל הרפואה, חוקרת שנים רבות התמודדות עם שבי. "ב-1973 שלחו אותם למתקן בזכרון יעקב, כדי להשיג שתי מטרות - הערכת מצבם הגופני והנפשי של המשוחררים ובדיקה - מה הם גילו בשבי (בקרת נזקים). רבים בדיעבד חשו לא מעט כעס, שהתלוותה לו תחושה שמטילים בהם ספק. היתה להם הרגשה ששוב כולאים אותם, הפעם במולדת".

כשחזרו שבויי מלחמת לבנון, ההיערכות היתה אחרת. "המודעות אז היתה שונה", אומרת פרופ' סלומון. "היה ליווי אישי לכל אחד, בלי אשפוזים ומתקנים. הוציאו צוות שפגש אותם בחוץ. הבינו שצריך גם להדריך את המשפחות, ללכת לכיוון של קליטה בקהילה, שתכבד את ההגנות הנפשיות של כל אדם".

עם זאת, לדברי ד"ר סנש, אסור לפסוח על גביית העדות משליט. "האפשרות למסור עדות היא שלב הכרחי בשיקום של מי שהיה בבידוד תקופה ארוכה. לתת לו לדבר, להקשיב בצורה נכונה, יש בזה תועלת אדירה". אבל סנש מדגיש שאסור שתיגבה משליט עדות מזווית מודיעינית. "גלעד שליט יצטרך להתמודד עם העובדה שהשבי שלו גרם כאב למשפחתו, לאזרחים נורמליים, שפוליטיקאים ניצלו את מצבו לצרכים אחרים ושנעשו טעויות. הוא יצטרך להבין את גבולות האחריות שלו". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו