בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זינוק לאתמול

בת 16 הייתי, ועכשיו אני צריכה לחזור לשם כדי לתקן את ההגדרות של עצמי. וזה קשור לסיגריות, כמובן

33תגובות

נפתח בקיצור הפרקים הקודמים: הפסקתי לעשן לפני שבע שנים וחצי, חזרתי לעשן לפני ארבעה חודשים ושבוע, הפסקתי לעשן לפני שבוע ויום, בעזרת סדנה בת שש שעות.

בהתחלה זה נראה פשוט מאוד וכבר התחלתי להשתכנע שאכן, כפי שאמרו לנו בסדנה, הסיבה שכל כך קשה לאנשים להפסיק לעשן נעוצה בכך שכולנו מצפים לכך שיהיה לנו קשה להפסיק לעשן. כלומר, עובד כאן עיקרון של אוטוסוגסטיה או של הגשמת הפחדים. כבר אמרו לי את זה די והותר, בעיקר טיפוסים מהסוג הנוטה לספר בדיחות קרש בשרשרת, שקל מאוד להפסיק לעשן, "עובדה כבר הפסקתי המון פעמים". הטמבלים שאומרים את זה (סליחה על האגרסיביות, הפסקתי לעשן, אתם יודעים) מצטטים איש חכם, ואכן קל מאוד להפסיק לעשן.

אפילו מעשן כבד מפסיק לעשן בלי שום בעיה לפחות אחת לשבוע, המעשנים הכבדים ביותר אינם מעלים על דעתם לעשן במהלך טיסה טרנס-אטלנטית האורכת שעות רבות, וכל מעשן מפסיק לעשן בין סיגריה לסיגריה. קל להפסיק לעשן בדיוק כפי שקל להתחיל בדיאטה הבעיה האמיתית היא רק להמשיך עם זה. למרות שאני מכירה בחור מקסים שמשנת 93' לא טעם פחמימות, רוב האנשים לעולם לא יצליחו להתמיד בהתנזרות כזאת לאורך כל חייהם.

לא מזמן הזדמן לי לראיין בטלוויזיה כוהנת דיאטות מפורסמת אחת. זה שנים שהיא מנהלת קבוצות הרזיה מאוד פופולריות משום שיש לה חוש הומור מצוין, וגם כי היא נראית כמו שותפה לצרתן של כל המשתתפים בקבוצותיה. היא הגיעה לאולפן הטלוויזיה והיתה רזה וחטובה. "מה קרה?" שאלתי אותה, "הלכת בסופו של דבר לדיאטנית אמיתית? כי נראה לי שרזית משהו כמו 10-12 קילו". 11 קילו, הודתה הדיאטנית, וסיפרה שלאחרונה היא נמנעת במידת האפשר מפחמימות, מפסיקה לאכול לפנות ערב, יוצאת להליכות מהירות, נמנעת מכל פרי שאיננו תפוח עץ או אגס וכיוצא באלה טיפים שהם נחלתו של כל דיאטן.

ומה הקשר להפסקת עישון? הקשר הוא בעצם הפוך. אפשר לצום בין ארוחה לארוחה, אבל אי אפשר להפסיק לעשן בין סיגריה לסיגריה. אלא אם כן אתה מישהו ממש מיוחד, אינך יכול בשום אופן להחליט להימנע לכל החיים מקוביית שוקולד אחת ולעמוד בהחלטה הזאת. מה שמחזיק אנשים בדיאטה זה העובדה שיש להם תקווה לימים טובים יותר, אלו שלאחר הדיאטה. אז נאכל את המאכלים שאנחנו מתנזרים מהם בתקופת הדיאטה בטרם נפרוץ מחדש בדיאטה וחוזר חלילה.

אבל אי אפשר להחליט על הפסקת עישון לתקופה קצובה או להחליט למשך זמן מה להפחית במידה משמעותית את כמות הסיגריות. למעשה, ההחלטה על הפחתת כמות הסיגריות מעוררת אצל המעשנים לחץ גדול, עד כדי כך שרק הדלקת סיגריה ואחריה עוד אחת ועוד אחת יכולה להקל עליו. כלומר, די בעצם ההחלטה להפחית כדי לגרום לכל מי שהוא מעשן רציני להגדיל מיד את כמות הסיגריות שהוא מעשן.

התברר לי גם שאי אפשר, כפי שהחלטתי לפני שבע שנים וחצי, להפסיק לעשן ל-25 שנה. משום שעצם ההחלטה הזאת נעוצה בהנחה שעישון הוא כיף גדול, "האמ-אמא של הפרוזאק מן הטבע", כפי שטען פסיכולוגי הדגול והמנוח יורם חזן. ועל כן, צפויות לך 25 שנה של געגוע לעישון, ומטבעו געגוע כזה הופך את עישון הסיגריה למשהו נשגב ומשמעותי הרבה יותר מאשר העישון עצמו, שהוא עניין הכרוך בריח לא טוב, עצבנות וסיכון חיים. נכון שגעגועים לעישון אינם מסרטנים וטרם נודע לי על מישהו שחלה בנפחת הריאות כתוצאה ממחשבה על עישון סיגריות, אבל הגעגועים האלה גורמים לחזרה לעישון. עובדה.

אני עצמי הפסקתי לעשן מתוך התחשבות במי שהיה אז בן זוגי ועבר ניתוח לב פתוח. לא נראה היה לי מנומס לעשן עליו כשיחזור מבית החולים. כמובן, מאותו רגע שהחלטתי להפסיק לעשן מסיבה שכלל איננה קשורה אלי, מצאתי לעצמי הסברים רבים לכך שאינני מעשנת, כדי להפוך את ההחלטה להפסיק למשהו שאני עושה "בשבילי". אותו מנותח-לב שהפסיק לעשן בעצמו שנה קודם לכן, מעולם לא שב להתגעגע לסיגריות. כמוהו בדיוק חשות כמה חברות שלי שהפסיקו לעשן בעקבותי (אם כי אחת מהן מכורה כבר שש שנים למסטיקי ניקוטין שיש להם טעם של מאפרה). אבל אני, אף כי הדהמתי את כל חברי כשהפסקתי לעשן, מעולם לא חדלתי להתגעגע לעישון. "כל הזמן היית מדברת על איך בא לך לעשן, בכל פעם שמישהו הדליק לידך סיגריה", אמרה לי אחת ואילו השנייה הזכירה לי איך, פשוט, יעצתי לה לא להפסיק לעשן משום שלדברי (ובחיי שאינני זוכרת שאמרתי דברים כאלה) לא ידעתי רגע אחד של נחת מאז שחדלתי להדליק סיגריה בסיגריה.

"מטרת הסדנה שלנו היא להפוך אתכם ממעשנים ללא-מעשנים ולא למעשנים לשעבר", הסביר שחף שהנחה את הסדנה שבה השתתפתי. כאן, בעצם, טמון ההבדל כולו. שבע שנים, חודשיים ויומיים הייתי מעשנת לשעבר, כזאת שמתגעגעת לעישון בכל רגע נתון, ומעכשיו אני אמורה להפוך ל"לא מעשנת", כמו כל אותם מיליוני אנשים חכמים שפשוט לא עשו את הטעות שעשיתי אני כשלקחתי לידי בפעם הראשונה סיגריית "דאנהיל" (אהבתי מאוד את עיצוב הקופסה האדומה-מוזהבת). הייתי אז בת 16, וכלל לא שיערתי שאותה סיגריה ראשונה פירושה כל אותן מאות אלפים שיבואו בעקבותיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו