בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדי ראש הממשלה

בעיות במשפחת רבין, ערב יום השנה ה-16 להירצחו: דרכיהם של דליה ויובל רבין נפרדו; בין יובל לבין יפתח יעקב, בנה של דודתם, רחל יעקב, יש סכסוך עסקי ומשפטי הנמצא בבוררות. ואת העצרת השנתית תקיים השנה עמותה חדשה, שבה אין למשפחה ייצוג

102תגובות

"ילדי ראש הממשלה", סדרת הטלוויזיה שעליה חתומה נועה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין, הציגה את משפחתו של שאול אגמון, ראש הממשלה הפיקטיבי שיצרה, ככזאת הנמצאת במשבר מתמשך שסופו בפיצוץ דרמטי. ערב יום השנה לרצח רבין, 16 שנה אחרי שהספידה רוטמן את סבה במילים חמות שנחקקו בתודעה הקולקטיבית, נראה שמערכת היחסים בין אמה דליה רבין לבין דודה יובל רבין, ילדי ראש הממשלה האמיתיים, יכולה לספק חומר לכמה פרקים בסדרה. משיחות עם בני משפחה ומקורבים מתברר כי דרכיהם של יובל רבין ואחותו הגדולה דליה נפרדו, ואילו בינו לבין בן דודתו יפתח, בנה של רחל יעקב, אחותו של יצחק רבין, מתנהל סכסוך משפטי הנוגע לעסקים ונמצא כיום בבוררות. "אני לא נדחפת איפה שאחי מככב", אומרת דליה רבין. "יש דברים שעליהם החלטתי לגזור על עצמי שתיקה", מגיב יובל רבין.

הטריטוריה שלה

את הרקע להתרחקות בין האחים, לדברי מקורבים למשפחה, צריך לחפש במרכז יצחק רבין, שהוקם ב-97' מכוח "חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין", ובראשו עומדת דליה רבין. משכן הקבע שלו, שבבנייתו הושקעו כ-110 מיליון שקל, נחנך בתל אביב בנובמבר 2005, במלאת עשור לרצח רבין. המרכז אמנם מקבל תמיכה שנתית מהמדינה (6.5 מיליון שקל ב-2009, 10.3 מיליון ב-2010 ו-4.5 מיליון שקל שכבר הועברו אליו השנה, על חשבון 2011), אבל הוא תלוי בתפעולו השוטף גם בתרומות, שהידלדלו באחרונה. זו, אגב, אחת הסיבות לכך שעמותת מרכז רבין, שאירגנה עד כה את העצרות השנתיות לזכר רבין, החליטה השנה לשבור את המסורת ולא לקיים עצרת נוספת (ראו מסגרת).

עשו לייק לפייסבוק שלנו וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם‬

לצד המרכז פועלים שני גופים נוספים, שבשניהם היה ליובל רבין תפקיד בשנים האחרונות: העמותה למען הקמת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, שפועלת לגיוס כספים לבניית המרכז ולפעילותו, ובה הוא מכהן כחבר הנהלה; ואגודת ידידי מרכז יצחק רבין בארצות הברית, שממנה התקבל במשך השנים חלק הארי של התרומות לעמותה, ובה היה חבר הנהלה.

צילום: אוריאל סיני

מרכז רבין, הזוכה לשבחים רבים מהמבקרים בו, הוא פרויקט חייה של דליה רבין. אלא שלצד ההערכה לתפקודה, אנשים שעבדו לצדה במשך השנים מספרים כי התנהלותה במרכז היא סוליסטית וכי על פיה יישק דבר. "תראו כמה אנשים היו שם בהתחלה וכמה היום", אומר אחד מהם, "הרבה לא נשארו לצדה". לדברי מקורביה, היא הרגישה כאילו גם אחיה השאיר אותה לבדה במערכה והם מביאים כדוגמה את היחסים עם אגודת הידידים. "היה ויכוח לגבי כמה כסף האגודה האמריקאית תשאיר אצלה למימון פעילותה וכמה תעביר לארץ", אומר חבר הנהלת העמותה. "יובל נטה לצד האגודה ועל רקע זה היה איתו ויכוח".

באגודת הידידים לא השיבו על פניות "הארץ", אך מנתונים שהגיעו לידינו מתברר שב-2009 חלה ירידה דראסטית בכספי התרומות שגויסו. כך, בעוד שב-2008 גייסה אגודת הידידים 4.8 מיליון דולר, ש-4.2 מיליון מתוכם הועברו לישראל, בשנה שלאחריה הותרמו רק 700 אלף דולר ולישראל הועברו באותה השנה כמיליון דולר, יותר מסך הכספים שהותרמו. דליה רבין אומרת: "השנה, אם אני אראה מהאגודה רבע או חמישית ממה שראינו בעבר, אני אשמח. הדוח האחרון מדבר על מיליון דולר כשמתוך זה אני מקבלת חצי, כי את השאר הם משאירים להוצאות שלהם".

על פי המידע שבידינו היה על כך ויכוח.

"כמו בכל הגופים והעמותות, היו ויכוחים לאורך השנים. כל ה-friends of בחו"ל, בשלב מסוים כשהם רואים הרבה כסף אז הם קצת מתבלבלים. היו תקופות קשות יותר, אבל היום אנחנו מיושרים, מה גם שהם לא מצליחים לגייס הרבה כסף".

את מרגישה שנותרת לבד?

"לא. יש לידי צוות גדול, מסור בצורה בלתי רגילה ואנחנו יחד מרימים את זה יפה. בשלב מסוים יובל החליט כנראה שהמרכז זה הטריטוריה שלי והוא לא רוצה להתערב וזהו. כל אחד הלך לדרכו, אבל זה לא שיש בינינו חיכוכים".

אלא שהמתרחש סביב מרכז רבין אינו הסיבה היחידה להתרחקות בין האחים. בסביבתה של דליה רבין מזכירים כסיבה אפשרית נוספת את פגישותיו של אחיה עם בנימין נתניהו, שהתקיימו ערב הבחירות האחרונות לכנסת וששיאן היה במסיבת עיתונאים משותפת שקיימו השניים בפברואר 2009, כשנתניהו היה ראש האופוזיציה. "מטרת הפגישה היא לא להביע תמיכה במפלגה זו או אחרת, ומר נתניהו יודע שאני לא אצביע ליכוד", הכריז אז יובל רבין והבהיר שהוא תומך בממשלת אחדות. יו"ר צעירי מרצ, אורי זכי, התפרץ מהקהל: "תתבייש לך, אבא שלך היה מתבייש בך, כל מחנה השלום מתבייש. אתה משתמש בשם שלך ובזכרו של אביך כדי להכשיר את הממשלה הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל".

צילום: יובל טבול

משני עברי המתרס

בשנה האחרונה מעיב על המשפחה גם סכסוך עסקי בין יובל רבין לבין בן דודתו, יפתח יעקב. יפתח הוא בנה האמצעי של רחל יעקב, בת 87, המתגוררת בקיבוץ מנרה. בין רבין לאחותו רחל היה תמיד קשר קרוב ומיוחד מאוד. מקורבים מספרים השבוע כי רחל "כועסת על יובל, והאווירה עכורה מאוד".

הרקע לקרע הזה הוא ביוזמה עסקית. לפני שלוש שנים חברו יובל רבין ויפתח יעקב להקמת חברה, "גלילה ליין טכנולוגיות", באזור התעשייה צח"ר (צפת-חצור-ראש פינה). החברה עסקה בתיקון טלפונים סלולריים והעסיקה כ-30 עובדים מאזור כרמיאל, חצור הגלילית וקרית שמונה. "יפתח הוא איש עסקים והיה לו חלום להביא תעשייה של סלולר לגליל", מספר אדם שעבד בחברה. "וכך הוא חבר ליובל. יובל מביא את המוניטין, מביא קשרים".

על פי נתוני רשם החברות, 28 אחוז ממניות החברה הוחזקו בידי יפתח יעקב, 28 אחוז בידי יובל רבין, והשאר בידי שותפים נוספים ובהם קובי הוברמן והרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ. יעקב כיהן גם כמנכ"ל החברה. "החברה היתה אמורה לעסוק בתיקוני סלולר וגם בפיתוח ובייצור", מספר מקורב. כעבור זמן לא רב החלו סכסוכים בין השותפים. יעקב ורבין מצאו את עצמם משני עברי המתרס. "היו טענות נגד הניהול של יפתח", מספר מקורב. על פי החלטת הדירקטוריון פוטר יעקב מתפקידו הניהולי במאי 2010.

יעקב תבע את החברה בבית הדין לעבודה, וביקש לחייב את "גלילה ליין טכנולוגיות" לשלם לו 415 אלף שקל בגין שכר עבודה שלא שולם וזכויות סוציאליות. על פי כתב התביעה, יעקב, איש עסקים, החליט ב-2007 להעביר את פעילותו התעשייתית ועבודתו לגליל העליון ולשם כך חיסל את עסקיו במרכז הארץ. לאחר הליך משפטי הועברה המחלוקת למוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין.

"היום יש מצב לא נעים", אומר מקורב. "יפתח פגוע מאוד מההתנהלות של יובל. הדודה רחל מרגישה כנראה שיובל חבר לשותפיו נגד בנה. במשפחה, אני חושב, ציפו שיובל ימתן את שותפיו. ציפו כנראה שיובל יאמר לשותפיו, נכשלנו בעסקים, בואו נסגור כאן את העסק ונלך הביתה. במקום זה הם פיתחו כנראה תיאוריה שלפיה יפתח אחראי לבעיות בחברה".

מי שהזדעק לסייע למשפחה היה התעשיין סטף ורטהיימר, שהיה מקורב ליצחק רבין (עוד מימי הפלמ"ח) ולאחותו רחל. עוזרו האישי של ורטהיימר הוא צבי טרופ, אף הוא ידיד של רחל יעקב, שהיה היועץ הכלכלי למערכת הביטחון כאשר יצחק רבין כיהן כשר ביטחון, ולימים יו"ר רפא"ל. בברכת ורטהיימר ניסה טרופ לגשר בין הצדדים. "הסיפור הזה כואב לי מאוד", אומר טרופ השבוע, "ניסיתי לגשר, ונכשלתי".

ליבק אלכס

באוקטובר 2010, כחמישה חודשים לאחר פיטוריו של יעקב, כינס רבין את העובדים והודיע לתדהמתם על סגירת החברה. דנה יעקובי, תושבת שדה אליעזר, עבדה בחברה שנה וחצי כאחראית לוגיסטיקה. בשיחה השבוע היא מספרת כי בכל פעם שהיא שומעת על פעילותו המדינית של יובל רבין, היא רוצה להזכיר לו את האנשים שהעסיק ופיטר.

"חודש לפני שהמפעל נסגר", היא מספרת, "רבין כינס אותנו וביקש תפוקה מלאה, שניתן עוד מאמץ ועוד שעות להצלחת המפעל. האנשים שעבדו פה הם אנשים שרוצים להתפרנס בכבוד ואני היחידה ששאלתי, ומה יקרה אם המפעל ייסגר? כבר אז היו שמועות על מצב כלכלי לא טוב. חודש לאחר מכן כינסו אותנו ואמרו שסוגרים. היינו בשוק. זה נעשה בצורה אכזרית, כאילו לאף אחד לא היה אכפת מאיתנו. את המשכורת של אוגוסט קיבלנו בחנוכה".

לדברי יעקובי, לרוב העובדים האחרים "אין כוח וכסף לתבוע משפטית". היא עצמה, באמצעות ההסתדרות, תבעה את החברה בבית הדין לעבודה, שפסק לזכותה כ-6,000 שקל (דמי חגים, יתרת פיצויי פיטורים ופיצוי על הלנתם, והחזר הוצאות משפט).

רבין, הוברמן וחלוץ לא הסכימו להגיב על הפרשה.

יוזמה ישראלית

הוברמן, בן 55, לשעבר סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיה בחברת ההיי-טק "נייס מערכות", מעורב ביוזמות חברתיות שונות. השותפות בינו לבין יובל רבין חורגת מעסקים משותפים גם למרחב הציבורי. לפני קרוב לשנה פורסמו בתקשורת הידיעות הראשונות על "יוזמת השלום הישראלית", תנועה חדשה שהשניים קידמו את הקמתה במטרה לתת מענה ישראלי ליוזמת השלום הערבית ממארס 2002. במשך השנה הצליחו רבין והוברמן לגבש סביבם חבורה מרשימה של אישים, שחתמו על מתווה שלפיו המדינה הפלסטינית תוכרז כמדינת לאום של הפלסטינים; ישראל תוכר כמדינת לאום של היהודים, שבה יהיו למיעוט הערבי זכויות שוות וזכויות אזרחיות מלאות, כפי שהוצהר במגילת העצמאות; קווי 67' יהיו הבסיס לגבולות, ויבוצעו חילופי שטחים מוסכמים.

ברשימת החותמים על היוזמה נמצאים ראשי השב"כ לשעבר יעקב פרי ועמי אילון, ראש המוסד לשעבר דני יתום, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, יו"ר העבודה לשעבר עמרם מצנע, השר לשעבר עו"ד משה שחל, איש העסקים עידן עופר וגם דליה רבין. מגבשי היוזמה רשמו אותה כחברה לתועלת הציבור בשם "ישראל יוזמת בע"מ", שבעלי המניות שלה הם, בין השאר, יובל רבין, קובי הוברמן, יעקב פרי, איש העסקים אברהם ביגר והעיתונאים עקיבא אלדר ומרב מיכאלי.

מילרוד מוטי

אדם שבקי בפרטי גיבושה של יוזמת השלום מספר, כי כאשר רצו המארגנים להחתים את דליה רבין על המתווה, התבקש אחד השותפים האחרים לדבר איתה על כך, לא אחיה יובל. באחרונה דחתה רבין הצעה להתראיין במשותף עם אחיה, כדי לקדם את היוזמה. "אני לא נדחפת איפה שאחי מככב", היא מסבירה.

אבל את חתומה על היוזמה.

"לבקשתם חתמתי על היוזמה, אבל אני לא משתתפת בפגישות שלהם ולא ביחצנות שלהם ואני שמתי את זה מלכתחילה על השולחן. אני בעד היוזמה הזאת, כי לפני חמש שנים אני הייתי מאחוריה, אבל אז זה לא התרומם, והם באמת הצליחו לגייס יותר אנשים והרבה שותפים ואני חושבת שזה דבר מבורך, אבל אני לא חלק מזה. אני במרכז רבין, אז אני נמנעת מלהתערב ביוזמות פוליטיות".

יובל רבין עצמו הוריד פרופיל מאז. כך, למשל, הוא לא השתתף בפגישה של אנשי היוזמה עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן באפריל האחרון. "הוא עוד בא לפגישות ומתעניין", אומר המקור המקורב ליוזמת השלום. "אני חושב שהוא מחויב לעניין, אבל היום יש שם תותחים הרבה יותר כבדים".

אבל רבין לא נטש את הפעילות הציבורית, גם אם הוא עושה זאת בלי כיסוי תקשורתי כלשהו. על כך סיפר השבוע אורי עמדי, יו"ר מינהלת לב העיר בירושלים, שתחת חסותה נמצא גם שוק מחנה יהודה. הקשר ביניהם נוצר לאחר שאמו המנוחה, לאה רבין, באה לסיור בשוק בעיצומם של ימי הפיגועים, בתחילת האינתיפאדה השנייה. "זה היה ביקור טעון מאוד", אומר עמדי, "יצאתי ממנו עם סימנים כחולים".

לדברי עמדי, לאה רבין התרשמה מפעילותו להצמחת מנהיגות מקומית ואמרה לו ש"מי שצריך להכיר אותך זה יובל". לא עבר זמן רב ורבין הבן בא לביקור בשוק בליווי עמדי. "זה אחד המפגשים הכי עמוקים שהייתי בהם", מספר עמדי. השוק, הנחשב למעוז ימין, היה בעיני רבין סמל לרגשות השליליים שהופנו כלפי אביו, הוא מסביר. "הוא בא לכאן כדי לחפש תשובות לשאלות מאוד כואבות שמלוות אותו".

הקשר בין השניים נמשך עד היום. רבין מבקר בלוויית עמדי במקומות שונים בירושלים ולעתים מביא עמו אורחים מחו"ל כדי להציג את הפעילות בשוק ויוזמות שמקדם עמדי בקרב התושבים הערבים של סילואן.

מסע עסקים

אבל עיקר עיסוקו של יובל רבין הוא בעולם העסקים. כשנתיים אחרי רצח אביו נסע יובל רבין לארצות הברית, ונשאר שם תשע שנים. ב-2002 הוא נכנס לשותפות עסקית עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק והנספח הכלכלי לשעבר של שגרירות ישראל בוושינגטון, גיל בירגר. הארבעה הקימו את RSLB (ראשי התיבות של שמותיהם), חברת לובינג שפעלה למען חברות ישראליות וזרות בבירה האמריקאית. החברה עדיין רשומה כפעילה, אך אדם הבקי בקורותיה מסביר שכיום אינה מגייסת לקוחות חדשים אלא מטפלת בהתחייבויות קודמות שלקחה על עצמה.

שנה לאחר הקמתה פורסם כי RSLB סייעה לחברה הישראלית "גילת לוויינים" לזכות במכרזים בעשרות מיליוני דולרים בברזיל ובקולומביה. בינתיים הורעו היחסים. בשנה שעברה הגישה RSLB לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תביעה על סך 2.5 מיליון שקל נגד גילת, בטענה שזאת לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות כלפיה. מטעם גילת הוגש כתב הגנה והתיק עודנו מתנהל.

ב-2007 שב רבין לישראל עם אשתו טלי ושתי בנותיהם. "חזרנו כדי שהבנות שלנו יגדלו כישראליות", אמר לעיתונאית סימה קדמון מ"ידיעות אחרונות". ביולי 2008 הקים רבין, יחד עם דן חלוץ, איש השב"כ לשעבר עופר דקל, גבי לוי-גונן, סוחר נשק הפועל בעיקר באפריקה, ושאול מורן, יועץ לענייני חקלאות, את חברת היזמות "אונידה", שפעלה בין השאר בניגריה לקידום ענייניהן של חברות ישראליות העוסקות ביצוא והשבחה של מוצרים ביטחוניים. לפני חודשים אחדים החלה החברה בהליכי פירוק, ככל הידוע בעיקר בשל כניסתו של חלוץ לפעילות פוליטית בקדימה.

איש עסקים בתחום התעשיות הביטחוניות, שקיים קשר עסקי עם אונידה, התרשם שיובל רבין "הוא איש עובד שעשה שימוש סביר בשם המשפחה שלו. הוא לא שחצן או מתלהם ולא ניסה לטעון שיש לשם הזה ערך כלשהו יותר מפתיחת דלתות".

החל מאפריל אשתקד שותף רבין, יחד עם שלושה אנשים נוספים, בחברת "אוריס השקעות", המשקיעה בחברות טכנולוגיה ירוקות. באתר החברה מתואר רבין כאדם ש"תומך באמת ובתמים בחזון גלובלי ושהוביל יוזמות לייצור בארצות הברית, ישראל, אירופה והמזרח הרחוק... יובל מביא עמו ניסיון עסקי רחב ועמוק עם ממשלות ומדינות ורשת מקיפה בצורה יוצאת דופן של קשרים ברחבי הגלובוס, כולל באפריקה, מדינות ערב ומדינות מזרח אירופה".

לפני קרוב לחודשיים מונה רבין ליועץ בחברה האמריקאית PositiveID, העוסקת בפיתוח מוצרים רפואיים (בעיקר כאלה הקשורים לטיפול בסוכרת) ואמצעי ניטור נגד איומים ביולוגיים. באתר החברה ובהודעה על מינויו מוזכרת רשת קשריו הענפה ברחבי העולם. עם מינויו התפרסם באתר החברה ציטוט מפי המנכ"ל וויליאם קראגול: "אנחנו מרוצים מאוד שיובל הצטרף לצוות היועצים שלנו, על מנת לסייע בהמשך פיתוח מוצר 'הבדיקה המהירה' שלנו בישראל, כמו גם בהרחבת פיתוח אמצעי ניטור האיום הביולוגי ואפליקציות ביטחון הפנים שלנו, בארצות הברית ומחוצה לה. ליובל רשת נרחבת וחזקה של קשרים ואנו מאמינים כי היחסים שלו יכולים לסייע לנו להרחיב את עסקינו".

כחודש לאחר מינויו של רבין הודיעה PositiveID כי קיבלה הזמנה משותף בישראל לאספקת שבבים אלקטרוניים, VeriChip, המשמשים לזיהוי חולים בזמן חירום. שותף זה, נאמר בהודעת החברה, מתכוון לספק את השבבים לצה"ל. יובל רבין סירב להתראיין או להגיב בענייני עסקיו.

--------------------------------------------------------------------------------------------

העצרת שבוטלה

ומי בכל זאת מארגן את עצרת הזיכרון לרבין

במוצאי השבת הבאה, 5 בנובמבר, תתקיים בכיכר רבין בתל אביב עצרת הזיכרון לציון יום השנה ה-16 לרצח יצחק רבין. בניגוד לעצרות האחרונות, שאותן גיבשה ומימנה העמותה למען הקמת מרכז יצחק רבין, העצרת השנה היא יוזמה של עמותה חדשה, "ארבעה בנובמבר אלף תשע-מאות תשעים וחמש" הנמצאת עדיין בהקמה. העמותה הזאת, שמקימים חמי סל (מפיק העצרות הקודמות), הפרסומאי ראובן וימר, הרב מיכאל מלכיאור ואחרים, החלה בהליכי הרישום רק בשבועות האחרונים, לאחר שדליה רבין הודיעה סופית כי העצרת הקודמת היתה העצרת האחרונה.

"העצרת השנה היא ביוזמה פרטית ולא בניהול, מימון או בהובלת העמותה להקמת מרכז רבין שעד עכשיו ניהלה את כל העצרות", אומרת דליה רבין. "בהנהלת המרכז עברה החלטה שהפורמט הזה מיצה את עצמו ואנחנו מחפשים משהו אלטרנטיבי. חמי סל, שלאורך השנים הפיק את זה, החליט לעשות את זה באופן פרטי".

יש לזה קשר למצב הכלכלי של המרכז והעמותה?

"כן. זה אחד הנימוקים. עצרת כזאת עולה חצי מיליון שקל וכל שנה צריך לגייס את הכסף הזה אקסטרה. העמותה בסופו של דבר מגייסת את הכסף כדי לבנות את המרכז, שעוד לא סיימנו את בנייתו, וכדי לעזור בקיומו, שעולה לנו הרבה יותר ממה שהמדינה נותנת כתקציב שנתי. חשבתי שלהוציא חצי מיליון שקל על עצרת שלדעתי כבר מיצתה את עצמה כפורמט הנצחה, זה מיותר, וזה התקבל. בשנה שעברה, כשהלכתי ואספתי גרוש לגרוש לעצרת, החלטתי שזה מהלך לא נכון וצריך להשקיע כספים שיש במטרות החינוכיות של המרכז".

את תשתתפי בעצרת השנה?

"אני לא רוצה להתחייב מראש, אבל אם רשימת הדוברים והאמנים תהיה משהו שאני מתחברת אליו, אז אשתתף. אני לא אדבר בעצרת, אבל אני אבוא".

חמי סל אומר כי "קיבלתי מדליה את ברכת הדרך" לקיום העצרת. לדבריו, "כל עוד יהיו אנשים שירצו לעשות את זה, העצרת תתקיים".

כבר ידוע מי יופיע השנה?

"מה שמשותף לעצרות האלו זה שתמיד רק בשבוע האחרון ברור מי יהיו הדוברים והאמנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו