טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארצו של אף אחד

במשך שבוע יוצגו יצירות אמנות ומיצגים בשטח הפקר בירושלים, שבו עבר פעם הקו הירוק

5תגובות

הכל יודעים שהקו ששירטטו משה דיין ועבדאללה תל ב-1948, חילק את ירושלים לשניים: מערבית ישראלית, מזרחית ערבית. עכשיו המבקשים להזכיר שהעיר חולקה לשלושה: ישראלית, ערבית ושטח הפקר (באנגלית, man's land-No, שטח של אף אחד).

קבוצת אמנים, רובם ירושלמים, מתכוונת להחיות בשבוע הקרוב את שטח ההפקר ביצירות ומיצגים אמנותיים, תחת הכותרת "man's land-Visit no".

ימיו הגדולים של שטח ההפקר הירושלמי היו בין המלחמות, מ-1949 עד 1967. בצל המוקשים והירי של צלפי הלגיון הירדני, היה זה שטח שפחדו לעבור בו. בין שער שכם לשכונת מוסררה, שבו יוצגו היצירות, היתה ביצה גדולה של מי ביוב ותנים הסתובבו בו.

אמיל סלמן

אחרי 1967 נעשה מאמץ לטשטוש קו הגבול. הביצה יובשה והוחלפה בכבישים, רכבת קלה ודקלים. אבל לפחות במקום אחד, באתר המפות של גוגל, נותר שטח ההפקר, ושם הבחין בו לפני כשנה גיא ברילר, ממובילי היוזמה. "פתאום זה קפץ לי", הוא אומר. "הפער בין מה שהאכילו אותי לבין המבט הרחב והבינלאומי, היה ברור פתאום".

ברילר שהה במרחב הזה במשך שבוע עם הקרוואן שלו, שממנו הוא משדר לאינטרנט. כדי להסביר את המשמעות של שטח הפקר מבקש ברילר לשרטט את מה שהוא מכנה "מנעד הנינוחות": "אם אתה פלסטיני, בשער שכם אתה בבית, אתה מרגיש מחובר. בכיכר שבינו לבין מוסררה כבר יש מצלמות ויש שוטרים. במוסררה, אם אתה פלסטיני, בכל רגע אפשר לעצור אותך ולהעמיד אותך עם הפנים לקיר".

ישראלי שיילך ממערב למזרח, יחוש בטוח במוסררה ויאבד את ביטחונו ככל שיתקרב לשער שכם. "זה אנטי-מקום", מוסיף הצלם יובל יאירי, שאוצר את התערוכה יחד עם ברילר ולאל קליין. "זה מאפשר לנו להתבונן במציאות במבט לא מציאותי". היצירות שיוצגו בפרויקט עשויות להחריד כמה דובים מרבצם. האמנים אומרים שזה חלק מהעניין. מה גם, שהפרויקט נעשה כמעט ללא ליווי ממסדי ובלי אישור משטרתי.

האמנית נעה ארד-יאירי, למשל, תציב דמויות בטון כפותות צמודות לקיר, רמז למעצרי צעירים פלסטינים על ידי שוטרי מג"ב, מעשה של יום-יום באזור. האמן יהודה בראון יעטה את דמות "החייל הלבן". זה שנתיים מסתובב בראון באזורי חיכוך, בדמות החייל הלבן - חייל קרבי חמוש, צבוע כולו בלבן. הוא נעצר 20 פעמים, פעם אחת באמצעות נוהל מעצר חשוד, כשהשוטרים מכוונים נשקם אליו.

כעת הוא מתכנן להקים בסיס קטן לחייל, בקצה שכונת מוסררה, ולגייס "חיילים לבנים" מבין עוברי אורח, לצבא שיוקם בשטח ההפקר. "זה אקט של התערבות במציאות", הוא אומר, "זו דמות שאתה רגיל לראות ואני מגיש אותה בשינוי, מעטה סוריאליסטי שמאלץ את הצופה לבחון מחדש את התייחסותו".

אמן נוסף שיציג בפרויקט הוא פורת סלומון, תושב ההתנחלות בת עין בשומרון. הוא איתר שטח ריק מתחת לשער יפו, שם הוא מתכוון לצקת בחול את דגם רצפת הבית שהוא בונה בימים אלה בהתנחלות. "אין לי כוונה להעביר מסר, אלא להגביר את הווליום של המחשבות של כל אחד", אומר סלומון. "אני מודע למורכבות בכך שאני בונה בית בשער יפו, אני לא מדמיין שאני בשווייץ. אני מניח שיבואו שוטרים וירצו לפנות אותי. אשמח לדבר אתם. הסיטואציה הזאת היא תוכן העבודה".

עשו לנו לייק בפייסבוק, וקבלו את מיטב כתבות הסופ"ש ישירות אליכם

יצירות אחרות יתייחסו ישירות לעברו של שטח ההפקר. האמן גברי גיא יציב במוסררה מוקש שדריכה עליו תפעיל תוכנת מחשב שתקפיץ את הביטוי הפופולרי ביותר הכולל את המלה land במרחב האינטרנט באותו רגע. איתי בן נון, נגן רחוב, ינגן תוך הליכה ממזרח למערב וממערב למזרח, ויתאים את המוסיקה למקום - מזרחית ליד החומות ומערבית הרחק מהן. נועם כוזר ייצור מפת תחנות אלטרנטיבית לרכבת הקלה, ומוחמד ג'יבלי, אחד משני אמנים ערבים המשתתפים בפרויקט, יערוך סיור מוסיקלי למבקרים.

בסך הכל ישתתפו בפרויקט נו-מנס-לנד 32 אמנים. המארגנים לא הצליחו, לצערם, לגייס אמנים פלסטינים. הם כן הצליחו לגייס את חומוסיית עכרמאווי המפורסמת, בכיכר מול שער שכם, שתארח יצירה של הצלם צבי טולקובסקי.

הפרויקט מופק במסגרת "מנופים", סדרת אירועים לחשיפת האמנות בירושלים לקהל הרחב, שנוסד לפני ארבע שנים בידי אמנים ירושלמים צעירים. בשבוע הקרוב יוצגו 25 תערוכות, חלקן בחללים מפתיעים כמו מוסך באזור התעשייה תלפיות. הפרויקט נתמך על ידי קרן ירושלים ועיריית ירושלים. בשלב הבא, בפברואר 2012, מתכננים האמנים לנסות להקים את "מועצת נו-מנס-לנד", שתקיים דיונים על משמעות שטח ההפקר, הירושלמי והמטאפורי.

ביום שלישי יצאו יאירי וברילר להצטלם בשטח, עם אותיות גדולות שמרכיבות את שם התערוכה באנגלית. האותיות הן חלק ממיצג שמכין יאירי לפרויקט. במסגרתו יצטלמו עם האותיות מבקרים ואנשים שונים. לאחר כמה דקות התדיינות נענתה לאתגר קבוצה של נהגי מוניות פלסטינים ונעמדה על פי הוראות הצלם. "מה כתוב שם?" שאל עובר אורח פלסטיני. "הארץ של אף אחד", השיב הצלם. "זה לא של אף אחד, זה שלנו. ליהודים אין פה כלום", הוא אמר בכעס והסתלק. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#