בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתגרשים מהרבנות

הכרסום בכוחם של בתי הדין הרבניים לא נעצר בנישואים. בתי דין פרטיים רבים מתכוננים לערוך גירושים על פי ההלכה, אבל מחוץ למערכת הרשמית. עד שזה יקרה, לא מעט זוגות עוקפים את בתי הדין הרבניים ומתגרשים במוסדות חרדיים. להתחתן ולהתגרש מחוץ לרבנות, כתבה שנייה בסדרה

42תגובות

כשלאה ועומר כץ התחתנו בחודש שעבר, הם חתמו על הסכם לכבוד הדדי שנספח לכתובה שלהם, ושנקבע בו כי אם יבקשו להתגרש, הם לא יפנו לבית הדין הרבני אלא יקיימו את הדיונים בבית דין פרטי. "ההסכם הזה נעשה מתוך אהבה גדולה ולא מפחד שיקרה לנו משהו", מבהירה לאה כץ. "שמענו על הבעיות של סרבנות גט ואנחנו יודעים שבבתי הדין הרבניים אין מספיק מודעות לעניין הזה. אנחנו סומכים יותר על בית דין פרטי".

בני הזוג כץ מצטרפים למגמה גוברת - חיפוש אלטרנטיבה לבתי הדין הרבניים בנישואים ובגירושים. גם אם קשה לעקוף את סמכות בתי הדין, יותר ויותר אנשים נוטים להימנע מפנייה לבתי הדין הרבניים ולהעדיף פנייה לבתי דין פרטיים. שם הם מוצאים יעילות ויצירתיות, החסרות פעמים רבות בממסד הרבני.

כך, אשה שנדונה לחיי עגינות לאחר שבעלה נעשה סיעודי עקב נזק מוחי בלתי הפיך, הצליחה לקבל גט. מכיוון שדרושים, לפי ההלכה, רצון וצלילות דעת של הבעל במעמד הגט, ברבנות לא היה לה סיכוי. רוב הנשים במצבה נשארות עגונות עד מות הבעל, או עד מותן הן. היא פנתה לבית דין רבני פרטי בירושלים, שחילץ אותה מהעגינות בהתבסס על חוות דעת רפואית, שלפיה צלילות דעתו של הבעל מספקת לפרקים למעמד הגט.

מיכל פתאל

מייסד בית הדין הזה, שלום אטלי, הוא עורך דין תושב עפרה, המתמחה בדיני משפחה ומכיר מקרוב את בתי הדין הרבניים (הנחשבים ערכאה שיפוטית רשמית וכפופים למשרד המשפטים, לא לרבנות). הוא הקים בירושלים "בית משפט תורני" - מוסד אלטרנטיבי הבורר בסכסוכים כספיים בין צדדים המבקשים פתרון לפי דין תורה.

בישראל יש לא מעט בתי דין פרטיים העוסקים בדיני ממונות לפי חוק הבוררות. בשנים האחרונות הם משגשגים במיוחד במגזר הדתי-לאומי. במסגרת מחקר שהוא עורך על בתי דין רבניים פרטיים גילה ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת "שערי משפט" ומומחה ליחסי דת ומדינה, שבמגזר הדתי-לאומי פועלים עשרות בתי דין רבניים פרטיים. בערב ראש השנה פירסם העיתון "מקור ראשון" מוסף מיוחד על הנושא, תחת הכותרת "אביב הדין העברי". מלבד שבע רשתות בתי דין פרטיים שתוארו בכתבה (במציאות יש יותר), "האביב" הזה כולל גם כנסים שבהם נידון בקדחתנות המשפט העברי ככלי מעשי, לצד החוק ומערכת המשפט.

שר המשפטים יעקב נאמן, אוהד גדול של היוזמות האלה, אמר לפני שנתיים בכנס של אחת הרשתות, שהוא מייחל ליום שדין התורה יהיה "המשפט המחייב במדינת ישראל". גורמים ליברליים בציונות הדתית מבקשים להצטרף לגל ולחזק את בתי הדין הפרטיים כמוסדות בוררות אלטרנטיביים גם בדיני משפחה, שיפתרו אולי את מצוקת סרבנות הגט.

תומר אפלבאום

עוד כתבות בנושא

עו"ד שלום אטלי אומר, בראיון ל"הארץ": "כשאתה בא לבית הדין הרבני לא עם דגל של מלחמה אנטי-דתית, לא כדי לתקוף את הדיינים, אלא אומר ‘רבותי, יש פה בעיה אנושית, אני צריך את העזרה שלכם', תמיד תמצא דיינים שיפתרו לך את זה".

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים קובע כי "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". זה לא הפריע לאטלי לפרסם מודעה, בכתב עת שהוא מוציא לאור ומפיץ, שכתוב בה: "חדש! בית משפט תורני לענייני משפחה. הכל תחת גג אחד, בהרכב שני דיינים ועו"ד מומחה בדיני משפחה". לדבריו, בית הדין שלו עורך גירושים פרטיים כדת משה וישראל. הוא אפילו גייס סופרי סת"ם שיכתבו את נוסח הגט. "כל הפרוצדורה ישנה", הוא אומר.

אטלי מציע שירות לזוגות שרוצים "להתגרש יפה". הדבר עולה בקנה אחד עם ההמלצות המסתמנות של ועדה שמינה שר המשפטים נאמן, להפריד דיוני גירושים בישראל כך שבתי הדין הרבניים רק יערכו את הגט, ושאר הסמכויות יועברו לבתי משפט לענייני משפחה. תכלית ההמלצה היא להפסיק את מרוץ הסמכויות בין בני הזוג, שבו בן הזוג שפנה ראשון קובע באיזו ערכאה יידונו הגירושים, דתית או אזרחית. אך גם אם ההמלצה תתקבל, נראה שבתי הדין הפרטיים, כמו זה של אטלי, יישארו מחוץ למשחק.

אם גם בתי הדין הפרטיים יוסמכו לברור בין בני זוג, טוען אטלי, הדבר יקל על המערכת. אבל לדעתו יש לעשות זאת בשיתוף פעולה עם בית הדין הרבני. כך, הוא אומר, "נוכל לעשות ביום דיונים אחד הסדר גירושים על הכל: חינוך לילדים, דירה, חלוקת רכוש, עד הגט". לדברי אטלי הוא מנהל משא ומתן בעניין זה עם הנהלת בתי הדין הרבניים. מנכ"ל בתי הדין הרב, שלמה דיכובסקי, מכחיש את הדבר.

אבל עם או בלי מו"מ, בציבור הדתי עוברים מפה לאוזן שמות רבנים שמסדרים גטים כהלכה "בשחור". גירושים אלה נעשים על פי הדת, אבל מתחת לרדאר של המדינה. הם לא נרשמים במרשם האוכלוסין. לפי ההלכה, אין מניעה לערוך נישואים פרטיים וגירושים פרטיים. אבל בענייני גירושים ההלכה, ולצדה החוק בישראל, מחמירים יותר, מחשש לביגמיה וממזרות. לכן נקבע שבתי הדין הרבניים בלבד רשאים לערוך גירושים בישראל, למעט היוצא מהכלל החרדי.

שני בתי דין פרטיים חרדיים, העוסקים בגירושים, מקבלים הכרה מלאה מהרשויות אף שאינם מחויבים לחוק במדינה. אחד, בד"ץ העדה החרדית, עוסק ברישום נישואים וגירושים - זכות שאינה ניתנת לכל גוף פרטי אחר במדינה. השני הוא "בד"ץ בני ברק" של הרב נסים קרליץ, העוסק בגירושים אבל לא בנישואים.

רוב המתדיינים לפני דייני הגירושים בבד"צים הם חרדים, אבל יש גם דתיים-לאומיים שבוחרים לפנות אליהם, כי הם מהירים וזולים יותר מבתי הדין הרבניים. "גירושין זו פעולה חמורה ורגישה, ויש חשיבות למומחיות של מי שמנהל אותם. אנשים לא מוכנים לסמוך על הגירושין של הרבנות", מסביר ל"הארץ" בכיר בבית הדין קרליץ. "לצערנו, חוסר האמון של אנשים בבתי הדין הרבניים נמצא במגמת עלייה, ולא בצדק", הוסיף.

בין הלא-חרדים שפונים לבד"ץ, אומר הבכיר, יש "אנשים שאצה להם הדרך ורוצים גט מיד. בית הדין לא מרגיש שהוא עושה עוול שהוא מגרש אותם. גירושים אינם גורמים נזק".

מחיר רוחני

בתי דין רבניים פרטיים הם נושא חם במגזר הדתי, בשנים האחרונות. הם מציעים בוררות בדיני ממונות ומעמדם אף ישודרג אם תתקבל הצעת החוק לבוררות חובה, שמקדם שר המשפטים יעקב נאמן.

אבל בתי הדין הפרטיים יכולים רק לקנא בבתי הדין החרדיים, שפסיקותיהם מאושררות אוטומטית בבית הדין הרבני הגדול ומועברות למרשם האוכלוסין כחוק. ארגון רבני "צהר" ועמותת "מבוי סתום", לעגונות ומסורבות גט, מכינים הצעת חוק משלהם, שתקנה סמכויות שיפוט לבתי הדין הפרטיים. ב"מבוי סתום" שוקלים עתירה לבג"ץ, להשוות את הזכויות של בתי הדין הפרטיים לאלו של בד"ץ העדה החרדית ושל בד"ץ קרליץ.

התסכול מהעדפת בתי הדין החרדיים מביא במידה רבה לפריחת בתי הדין הפרטיים במגזר הדתי-לאומי. כך, רשת "ארץ חמדה" שהוקמה בשנת 1987 להכשרת דיינים, הצליחה מעל ומעבר ו-90% מבוגריה עברו את מבחני הדיינות הרשמיים של הרבנות (לעומת הממוצע הכללי, 50%). אבל מכמאה בוגרי הרשת שהוסמכו כדיינים רק שלושה זכו במשרות בבתי הדין הרבניים. השאר נותרו בחוץ, בעיקר מסיבות פוליטיות. הרשת מזוהה עם הציונות הדתית ובוועדה למינוי דיינים יש בשנים האחרונות רוב ברור למפלגות החרדיות.

הרב יוסף כרמל, העומד בראש הרשת, אומר כי "בשנים האחרונות הפסקנו לנסות להיכנס למערכת. המערכת פועלת בשיטות שאינן מקובלות עלינו מהרבה בחינות, והאנרגיה שנצטרך להשקיע לשנותה גדולה מדי ביחס לתוצאות שיהיו לזה. גם המחיר הרוחני כבד. לכן החלטנו ללכת לכיוון של מערכת אלטרנטיבית".

הרשת הקימה כמה בתי דין רבניים בארץ והיא עוסקת בדיני ממונות וביישוב סכסוכים עסקיים. כרמל סבור שהגיעה העת לעסוק גם בתיקי גירושים, אך ממהר לסייג: "אנחנו לא נוגעים בשום דבר שמנוגד לחוק, לכן לא נעשה מה שבתי דין אחרים עושים, על פי השמועה".

בניגוד לבתי הדין החרדיים, בתי הדין של ארץ חמדה אינם מורשים לערוך גט. לפי חוק הבוררות, הם אינם מוסמכים לדון בעניינים רגישים כמו משמורת על ילדים. לדברי מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב שלמה דיכובסקי, הרעיון של קיום דיונים בבוררות הוא מבורך. אבל בעניין חזקה על ילדים, הוא מקשה, "מה תועיל בוררות כאן? לחלק רכוש אפשר אבל דיני המשפחה לא נגמרים בחלוקת רכוש. איך הם פותרים את זה? אני לא יודע".

על כך משיב כרמל, כי בית הדין שלו יוכל לייעץ בעניינים הקשורים לילדים, גם אם לא יהיה לעצה תוקף של פסק דין. לבית הדין שלו אין עדיין ניסיון בתיקי גירושים, אבל כבר עכשיו נקבע העיקרון שפסק הדין יינתן לבני הזוג בתוך מעטפה סגורה, שתיפתח רק לאחר סידור הגט בבית הדין הרבני הרשמי. זה נועד למנוע עיכוב הגט בגלל ענייני רכוש וכסף. "אנחנו רוצים להציע שירות לציבור, להפריד בין השאלה ההלכתית הטהורה של מתן הגט, שצריך לפתור לפי כללים הנהוגים מדורי דורות, ובין כל השאלות הממוניות", מסביר כרמל. "כיום יש קשר לא טוב, לא הלכתית ולא מעשית, בין הגט והשאלות הממוניות. כל נטילה של הלכה ושימוש בה לקבל תועלת בתחום אחר, בעיקר תועלת חומרית, היא לפי דעתי נגד היהדות. לכן חייבים להפריד".

תוהו ובוהו

הביקורת הזאת מקובלת גם על זוגות צעירים דתיים-לאומיים, כמו לאה ועומר כץ, שהצטרפו לפרויקט "חותמים ומתחתנים" של עמותת מבוי סתום. בפרויקט, שנועד גם לחזק את בתי הדין הפרטיים, מצרפים לכתובה הסכם בעל תוקף הלכתי. לדברי מנכ"לית העמותה, עו"ד בתיה כהנא-דרור, "אני מותקפת גם על ידי הפמיניסטיות: איך אני מעזה לקבע את מעמד הדיינים ולהנציח את כוחם? נכון שבית דין רבני הוא המקום היחיד היום שתוקעים לאנשים את החיים בגלל ההלכה, אבל אם משמעות המהלך שלנו היא שיהיה ריבוי בתי דין, אני מוכנה לשלם את המחיר הזה".

הרב הראשי שלמה עמאר, נשיא בתי הדין הרבניים, אמר ל"הארץ" שהרבנות אינה מכירה ולא תכיר בנישואים ובגירושים פרטיים. בתגובה מלשכתו נאמר כי "הקמת בתי דין חלופיים פוגעת בממלכתיות ובקדושת ישראל. המהלך מקולקל ביסודו. הוא מפלג ומקלקל את אחדות ישראל, הוא פוגע במעמד הרבנות הראשית, בחוזקה ובחוסנה".

עוד נמסר מהלשכה, כי "אם יקומו חלילה בתי דין חלופיים, אפילו יהיו אלו בתי דין מזרם אורתודוקסי, הם יאפשרו לזרמים נוספים, שאינם צועדים לאור ההלכה, לבקש להכיר בבתי הדין שלהם, ואז יתחולל תוהו ובוהו בכל הקשור לנישואים וגירושים. לדאבוננו, הגופים המעוניינים בהקמת בתי דין חלופיים אינם מבינים כי דבר כזה עלול להביא לאסון לאומי, אשר הבכייה עליו תהיה לדורות".

מנכ"ל בתי הדין הרבניים, דיכובסקי, אמר כי הוא מברך על פנייה לבתי הדין הפרטיים לבוררות כחוק. לדבריו, "זה חוסך דיונים, חוסך זמן שיפוטי, חוסך התגוששות. כמו בבתי המשפט - אם מגיעים להסכמות זה טוב יותר מכל בית דין. מובן שההסכמות האלה, חלק מהדברים, צריכים גושפנקה של בית דין". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו