טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא עוזבת את העיר

רחל עזריה, הדתייה שנאבקת בחרדים, פוטרה ממועצת העיר בירושלים אבל נשארת בפוליטיקה

תגובות

בקול רועד אך בפנים חתומים, נשאה ביום חמישי שעבר חברת מועצת העיר ירושלים המפוטרת, רחל עזריה, נאום שסיכם את מאבקה נגד ההפרדה בירושלים. המאבק עלה לה בכיסאה. את הודעת הפיטורים קיבלה כמה ימים לפני כן באי-מייל לקוני מלשכת ראש העיר, ניר ברקת. אין לפיטורים משמעות כלכלית, כי חברי מועצה לא מקבלים שכר, אבל היא הודחה מהקואליציה ואיבדה את תפקידה כמחזיקת תיק הגיל הרך והמינהלים הקהילתיים.

העילה הרשמית לפיטורים היתה עתירה לבג"ץ נגד ההפרדה בין גברים ונשים ברחוב מאה שערים, שעזריה הגישה בסוכות. אך קשה להתעלם מעוצמת העוינות נגדה ברחוב החרדי. באתר "חדרי חרדים" כונו פיטוריה"יום חג".

"לא חשבתי שיהיו לכך השלכות אישיות", היא אמרה השבוע בביתה. היא מודה ש"בפירוש הרגשתי שאנחנו (אני וברקת) שותפים לדרך. וזה מאכזב". על האכזבה מהפיטורים פיצתה במידת מה ההזדהות עמה: יותר מ-7,000 אנשים חתמו עד כה על עצומה נגד פיטוריה והטלפון מצלצל כל הזמן. גם מנהיגת קדימה ציפי לבני התקשרה. אולי מפני שהפיטורים נתפשים ככניעה לחרדים.

בנאומה בעירייה עזריה דיברה על ההפרדה "באוטובוסים, רחובות, מרפאות, סופרמרקטים... זה לא נשאר רק בקרב הציבור החרדי אלא מהר מאוד מחלחל אלינו ומאיים על כל אשה". דומה כי פיטוריה חרגו מהעניין המקומי והפכו לחלק מהמחאה שמתגבשת באחרונה נגד ההקצנה הדתית בצה"ל, בעקבות האיסור על שירת נשים, ונגד דחיקת הנשים ממודעות הפרסום בירושלים.

סלמן אמיל

עזריה, בת 33, אם לשלוש בנות, נשואה לאלישיב פרנקל, דוקטורנט לתלמוד. היא נעימת מראה ודיבור. היא לא תוקפת בחריפות רבה מדי את ראש העיר, שלדבריה "נכנע לחרדים בשם ההידברות. הוא בעד פשרות, אבל הוא פשוט לא מבין את השיטה של החרדים. אי אפשר להגיע להסכמות עם קיצוניים, שמציגים דרישות יותר ויותר קיצוניות. כדי להתפשר אתם, ברקת כל הזמן מוותר להם".

היא מתנגדת לתפישה החילונית של חיה ותן לחיות, "כי מה שקורה זה שהרוב צריך לוותר על הערכים שלו לטובת הקבוצות הקיצוניות". לדבריה, אין סתירה בין הדתיות שלה לבין המאבק. להפך, "אנחנו, הדתיים בעיר, מפחדים מהקצנה דתית הרבה יותר מהחילונים, כי זה ישר מגיע אלינו, לתוכניות הלימודים של הממלכתי-דתי. כאילו בציונות הדתית מנסים להדביק את הקצב של החרדים. לדוגמה, שירת נשים. אני זוכרת ששרתי על הבמה בתחרות זמר של בני עקיבא. היום הכל הקצין".

איך הגיעה הנערה מבני עקיבא לחוד החנית של המאבק נגד נישול הנשים מהמרחב הציבורי? במפגש עם תמר גוז'נסקי, אמרה לה הח"כית לשעבר מחד"ש שצריך להיכנס לפוליטיקה, ששם מתקבלות החלטות. ב-2008, כשנפתחה מערכת הבחירות העירונית, החלה עזריה לנהל שיחות עם אנשים כדי להקים רשימה. "פנינו לכמה אנשים שיעמדו בראש הרשימה, ואף אחד לא רצה", היא אומרת. "אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי שאין יותר מבוגר אחראי, ושאני צריכה להוביל". היא הקימה את תנועת "ירושלמים לא מוותרים".

טבילת האש היתה כשחברת אגד סירבה לתלות את תמונתה באוטובוסים, כמו תמונות יתר המועמדים בקמפיין הבחירות. "סגרנו מחיר, ופתאום האיש שעבדנו מולו אמר: ‘הכל בסדר, רק שלא יהיו בחורות'. אמרתי, ‘אבל אני צנועה, ומדובר רק בפנים'. הוא אמר: ‘לי לא משנה, בת שלוש או בת 80, בלי נשים. יש הסכם עם החרדים'". הייתי בהלם.

בבית המשפט טענו אגד וחברת כנען, המפרסמת, שהחרדים משחיתים להן מודעות. "השופטת אמרה, 'מה זאת אומרת משחיתים? תגשו למשטרה'. בית המשפט החזיר את הנורמליות וכך הבנתי איך להמשיך לפעול", היא אומרת.

עזריה סבורה שההזדהות עם המאבק המקומי שלה קשורה למחאה בקיץ. "אני חושבת שהדור שלי מתחיל להבין את הסיפור שלנו במדינה הזאת. זה שלב שאנחנו אומרים: אז הקמנו מדינה שהיתה אמורה להיות מקלט ליהודים, אבל היא גם היתה אמורה להיות מדינת מופת. מה קרה לאותה מדינת מופת? זה קשור בחיפוש ובהגדרת זהות שלנו.

"הסיפור שלנו הוא לא של מגזר", היא אומרת. "אנחנו צריכים לדרוש שמדינת ישראל תפקח על הדמוקרטיה. ויחד עם זאת, אנחנו רוצים לחיות עם החרדים בשיתוף מלא. אבל קודם כל נגדיר מהם ערכי היסוד שחלים גם עליהם". הפיטורים לא שברו אותה, רחוק מזה. לדבריה, היא תמשיך להיאבק, ויש לה סיבות להיות אופטימית. מה הסיבות? "כמעט לא שמעתי לאחרונה את האמירה תעזבו את ירושלים, היא אבודה'. בגלל כל מה שקורה בצבא עכשיו, הסיפור של ההפרדה הוא לא רק הסיפור של ירושלים".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי ראש העיר מתנגד נחרצות להפרדה בין המינים במרחב הציבורי, ושהעירייה תמשיך לסייע למשטרה באכיפת אי ההפרדה ככל שתידרש. את הפיטורים מסבירים בעירייה בכך ש"בדיוק כפי ששר לא יכול לעתור נגד הממשלה, אחרת יפוטר מיד, כך חבר הנהלת העירייה לא יכול לעתור נגד העירייה. המחיר לכך ידוע וברור". עוד הוסיפו כי "לא הופעל בעניין כל לחץ חרדי, מה גם שמרבית החרדים מתנגדים להפרדה במרחב הציבורי, גם במועצת העיר. כחברת הנהלה לשעבר ובעלת סמכויות, היו לעזריה דלתות רבות פתוחות להשפיע ולקדם את הנושא החשוב, כפי שעושים כל שאר חברי ההנהלה, אך היא בחרה שלא לנצל זאת". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות