בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי הנפילות

בתום סוף שבוע של פורענות, שנפלו בו יותר מ-30 רקטות ופצצות מרגמה, השלמה ושקט מעוררי הערכה שררו בערי הדרום. חלונות הוחלפו, מכוניות נגררו וצבא קטן של משפצים, שמאים וטכנאים פשט על הרחובות שנפגעו. סיור בארץ הגראדים

19תגובות

היה משהו נוגע ללב בדף שנתלש ממחברת בית ספר והוצמד ברישול אל לוח המודעות של בניין הדירות ברחוב אלכסנדר פן באשדוד. בכתב יד גמלוני ובשגיאות כתיב ילדותיות נכתב בו: "שלום לדיירי הבניין. עבדו לי המפתחות של הרכב פיג'ו בבניינכם בעת האירוע של נפילת הגראד. עם מישהו מצא, יתקשר בבקשה לטלפון שלי".

ברחבת החניה המפויחת חנתה שורת המכוניות השרופות, עטופות בניילונים ומעוטרות בסרטים של משטרת ישראל, כמו היו מתנות הפתעה. פועלים של "חלון ודלת, עבודות זיגוג ואלומיניום" ושל "תריסי שי", כבר עמלו, יומיים אחרי הנפילה, על פירוק כל החלונות בעורפו של בית הדירות הזה, שבע קומות גובהו. קומה אחר קומה, חלון אחר חלון, כולם התנפצו לרסיסים. ריח השריפה עמד באוויר ובמרפסת הזעירה בקומה הראשונה עמל קשיש זעיר וכפוף גב על סידור הכיסאות ההפוכים מההדף. כשנקשנו על דלתו, טרק אותה הקשיש בזעם בפרצופנו. זה לא הזמן לביקורים לא קרואים.

באריחי הקרמיקה הלבנים והמכוערים שעל קירות הבניין, החדש יחסית, נפערו עשרות חורי רסס, ויריעות ניילון החליפו את החלונות. ריח אקונומיקה עמד באכסדרת הכניסה שאך זה נשטפה, ומצלמות האבטחה של מגרש החניה, אלה שאמורות ללכוד פורצי מכוניות, צפנו בתוכן את תמונות הנפילה הרועמת. דיירים חרדים התקשרו למס רכוש, שמספר הטלפון של משרדיו הודבק על לוח המודעות במחלקה לטיפוח פני העיר של העירייה. בצדו התנוסס גם הפתק מטעם השירות הפסיכולוגי, ש"ישמח לסייע בעניין האירוע שהתרחש בתאריך 29 לאוקטובר".

ה"אירוע" הוא טיל הגראד שנפל במוצאי שבת ליד בית הדירות הזה של משפחות רבינר, רבינוביץ' ורבא - וגם של לויאשווילי וסמרה. הבית ברחוב אלכסנדר פן 6 - כן, המשורר הנפלא והנשכח זכה שרחוב באשדוד ייקרא על שמו - ליקק השבוע את פצעיו, שיקם את חלונותיו וכבש את חרדותיו בהשלמה ובשקט מעוררי הערכה.

ליבק אלכס

השלמה ושקט שררו בכל אתרי הנפילות שביקרנו בהם השבוע באשדוד, באשקלון ובגן יבנה, יומיים אחרי אסונם. מלחמה קטנה ששוב פרצה לה לרגע ונכבשה מיד היא עניין שתושבי האזור הזה כבר רגילים אליו איכשהו. גם סדר העניינים היה לשגרה: גראד בשטח פתוח, הריגת 10-20 "פעילים" פלסטיניים כנקמה, ואחר כך עוד ועוד מטחי נקם עם הרוג ישראלי אחד - ושקט רועם. כך עד הסיבוב הבא, במשחק הדמים האין-סופי ששמו "של מי יותר גדול". תל אביב רחוקה מתמיד. כמותה גם רצועת עזה, שבתיה נשקפים בקו האופק של אשקלון והם כמו מעבר להרי החושך.

 

עשן לבן עלה בשעת בוקר לא מוקדמת מפאתי גן יבנה; זו רק שריפת קוצים מבוקרת. עיירת שינה דרומית, מעוצבת ומלוטשת, בעיקר בשכונותיה החדשות, הצפוניות. בתי קרם אדומי רעפים, פסלי חוצות נאים (ודאי בהשוואה לפסלי הזוועה ביישובים אחרים), גינון ונוי מופתיים, רחובות מצוחצחים ושוממים. מכלי מיחזור בכל פינה, בית ספר על שם אילן רמון ורחובות על שם צה"ל, יצחק רבין ויהודה עמיחי. מודעות גלעד שליט ופועלים אפריקאים שמטפחים את עצי הדקל והבננה הסינתטיים בגינות הבתים. מלבדם אין איש ברחובות, עיירת רפאים.

החנווני ב"מכולת ברכה" מכוון אותנו לאתר הנפילה. שכונת "נאות המכבים" ותיקה יותר ומעוצבת פחות. אם באשקלון נחת הגראד הקטלני, שהרג את משה עמי, בקרן הרחובות רבין-בגין - כאן בחר הגראד לנחות ברחוב ההודיה, לא הרחק מרחוב הנס.

בפינת השעשועים שליד אתר הנפילה יש שלט עם מספר טלפון להודיע בו על ליקויים במתקנים. בשורת המכוניות שחונה ברחוב ההולנדי יש ליקויים רבים. השכנים אומרים שלא פחות מ-21 מכוניות נפגעו מהגראד שנחת בשבת אחר הצהריים. חלקן עדיין חונות כאן: קרועות, סדוקות, מחוררות, על הג'אנטים. האחרות כבר נלקחו למקום אחר, גם הן עטופות בניילונים. את היונדאי אקסנט בדיוק מעלים עכשיו למכונית הגרר. "אל תדאג, אני אמכור אותה", אומר הבעלים, חובש כיפה שחורה גדולה.

החור שנפער בכביש תוקן, מכולת אשפה ירקרקה שהובאה לכאן אחרי הנפילה כבר גדושה בחפצים מהבתים שנפגעו. טווח ההרס היה רחב, אין-ספור גולות ברזל התפזרו כאן לכל עבר. הרנו מגאן נפגעה הכי קשה, כתמי דם קרוש למרגלות מושב הנהג. בעליה, חיים אלימלך, מאושפז בבית החולים עם פגיעה ברגלו.

הרשקוביץ אלי

ראובן בן דוד, סטודנט למחשבים, היה בביתו כשהטיל נחת. "קרה נס", הוא אומר. "עשר דקות קודם עברו פה ילדים בדרך מהכדורסל. עניין של מזל, מזל משמים. זה היה טיל שאנחנו לא מכירים. היה פה פיצוץ אדיר. אנשים צעקו ובכו והיה בלגן שלם. תראה את הרסיסים בקירות, תראה את הגולות בפח. רוצה גולה במתנה? תסתכל - מכונית שאי אפשר להזיז. יש אפילו חורים בדגל ישראל, אתה רואה?".

דגל ישראל שמתבדר בפתח אחד הבתים אכן קרוע. פלג ושחר רובין, תאומים כחולי עיניים, תלמידי כיתה י"א בבית הספר רבין, היו בדיוק אצל הסבתא במושב קלחים. מישהו טילפן ואמר להם שביתם נפגע. עכשיו הם עוזרים להורים לאסוף את השברים. בהזדמנות זאת, הם זרקו למכולה את מקלט הטלוויזיה הישן שהתקלקל מזמן. רק ארגז בקבוקי הטובורג הריקים בחצר השכנים לא נפגע. אל הרחוב הזה, כמו אל כל רחוב אחרי הפצצה, באים עכשיו המשפצים, המתקינים, השמאים והטכנאים. הדיירים מתבוננים בהם בתדהמה. אותות ההלם עדיין על פניהם.

שלט הדרכים דרומה מורה לאשקלון ולמעבר ארז כאחד. מחוגי מגדל השעון במרכז המסחרי של שכונת אפרידר באשקלון עדיין מכוונים לשעון הקיץ שחלף מזמן. את מגדל השעון הזה אני זוכר מהטיול לאשקלון בילדותי. אז עמדה שממה סביבו, עכשיו הוא טובע בים חנויות ומסעדות. "מחכים לגראד הבא", אומר דודו כהן, בעליו של "קפה מעדן", בית הקפה הכי ותיק בדרום, שנוסד בשנת 1954 על ידי עולים מדרום אפריקה שהקימו את השכונה הזאת ועזבו אותה מזמן.

"קפה מעדן" הוא מוסד אשקלוני וכהן, בעליו, גם הוא מוסד. יליד העיר שחי במושב גהה כיום, את בית הקפה קנה בשנת 1984 ומאז הוא כאן. במרחק 300 מטרים מערבה ו-500 מטרים מזרחה מכאן נפלו במוצאי שבת שני גראדים, בו-זמנית כמעט: "בום, בום, אחד נושק לשני. כמה שניות האחד מהשני", הוא אומר.

כהן היה בקפה, שמע את האזעקה, ויחד עם הלקוחות שהיו בקפה נצמד לקירות הצפוניים של הבניין, "כי כל מה שבא, בא מהדרום".

נבהלת?

"אני עברתי מלחמות. זה בום מחריד, אני לא אספר לך שאני גיבור", הוא אומר. ואז החלה יללת הסירנות וכהן הבין שיש פצועים, ואחר כך גם הרוג אחד. הלקוחות שילמו ונעלמו מיד. מאז הם באים פחות. פוחדים. בעשר וחצי סגר את בית הקפה, מוקדם מהרגיל. "חזרנו לחיים, אבל זה כבר לא חיים. זה חותך את החיים", הוא אומר. מתוככי בית הקפה עולה שירת "היום יום הולדת", לא משולחן של חוגגים - הצוות הוא שחוגג את יום הולדתה של אחת המלצריות.

כהן הצביע ליכוד מאז הבחירות הראשונות שהשתתף בהן, בשנת 1977, שנת המהפך הגדול. הוא מעיד על עצמו שהוא "ימני בנשמה", אף שדבריו ימניים פחות.

מה עושים?

כהן צוחק: "בתור מה אתה שואל אותי? רק הפיונים עושים. אנחנו יכולים רק לדבר. אין מה לעשות, צריך לגמור את הסיפור הזה. זה לא יכול להיגמר בלי הסדרים. אני בן אדם ימני, אני לא שמחתי עם מה שקרה עם גלעד שליט. סתם התכופפנו ועכשיו הגיע לנו לקבל בראש. כשאני נוסע לאמריקה, אני רואה את הגואנטנאמו הזה - אלפים יושבים שם. ופה חירבנו הכל בגלל החייל הזה. אני שמח בשביל ההורים שלו, אבל זה רע למדינה. זה קילקל לנו ברמה שיצטרכו לעבוד הרבה כדי לשקם את זה. מה שקורה תכל'ס, שהיום יש מצב שהם מתחילים להבין שהצליחו להשיג משהו בכוח והשתן עלה להם לראש. חשבנו שבצד השני יושבים סתומים וגילינו שזה לא בדיוק ככה. הם התחילו לעמוד על שלהם ויש בעיה. יש בעיה. רק הידברות והסדרים יפתרו אותה. חייבים לגמור את הסיפור הזה".

עוד עופרת יצוקה?

"לא, בכלל לא. סתם יהיו אנשים שייהרגו בשני הצדדים. מי צריך את זה? מה השיגו בעופרת יצוקה? כלום. אלף-אלפיים הרוגים וכלום. נתניהו יכול להחליט לך מחר החלטה שלא תדע מאיפה זה בא לך. ציפי לבני גם היא היתה ליכוד אבל היא כמו עץ שגדל, גדל, גדל, מתכופף, מתכופף, מתכופף, עד שנופל. אין היום אידיאולוגיה, רק לפנאטים. אני לא יודע אם אני שוב אצביע ליכוד, אבל בטח לא לחמי יחימוביץ' הזאת, שאומרת לציבור את מה שנעים לו באוזן".

שמות ערי העולם, שבהן יש לדבריו בתי קפה כמו "קפה מעדן" שלו, חקוקות על דלתות הזכוכית באנגלית: סן פרנציסקו, ברן, קהיר, אמסטרדם, קואלה-לומפור, וינה, לונדון - ואשקלון. "היום בית קפה זה פוזה אחרת. אתה הולך לארומה, ילדה שרק סיימה צבא לא יודעת מה היא עושה. תגיד לה: הקפה בלי טעם, היא לא תדע מה אתה רוצה. קפה כמו שיש אצלי לא תקבל בשום מקום אחר".

בשולחן הסמוך יושב נהג מונית בכיפה ומעשן מרלבורו אדום. הוא ראה במוצאי שבת את הטיל שנפל על השברולט של משה עמי והרגו. "לי היה רמזור אדום, לו היה רמזור ירוק, בצומת בגין-רבין", הוא מספר. "הוא בא ברבין, אני באתי מבגין. אני עצרתי באדום, הוא נסע בירוק. ההנחיה לעצור איך ששומעים את האזעקה היא הנחיה דבילית אם אין איפה להתחבא. אני, איך ששמעתי את השריקה של הטיל מעל לראש, נתתי רייס. לטעמי זה מה שצריך לעשות. נתתי רייס לאלוהים. מה זה בום, כל המונית רעדה. חציתי את בגין לכיוון ברנע, היו לי במונית שתי נוסעות, אמא וילדה, והורדתי אותן בקינמון, זה בית קפה, שם הן גרות. אחר כך שמעתי שהבחור נהרג. אני הכרתי אותו. היה לו טרקטור עם עגלה, בחור נחמד. איש טוב".

בפינת רבין-בגין באשקלון לא נותר זכר לנפילה הקטלנית. צפונה משם, ברחוב רבין באשדוד, אנחנו פונים ימינה לכיוון רחוב אלכסנדר פן. אחרי אומדן הנזקים שם, פנינו עוד צפונה, חזרה לתל אביב. ברדיו מצטטים את דברי ראש הממשלה: אין הפסקת אש וצה"ל ימשיך לפעול. הדיווח הרדיופוני ברשת ב' נקטע: אזעקת צבע אדום באשקלון. כבר חשבנו לחזור לשם, אבל ברדיו הרגיעו: הטיל נפל בשטח פתוח. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו