הקאמבק של ה"פינק פלויד": הצד המתגמל של הירח

"פינק פלויד" שוב מרגשים את המעריצים וגם נזעקים לעזרת חברת תקליטים. בועז כהן לא צריך שום חינוך בשביל להיזכר בחלום

בועז כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בועז כהן

לא רק על הקהל הישראלי יש לפינק פלויד השפעה מאגית. בכל רחבי העולם נדרכו לקראת הקמפיין שהשיק את כל אלבומי הלהקה בהדפסות מחודשות. למעט ההדפסה המחודשת של אלבומי הביטלס, לא היה כדבר הזה בעולם: הזמנות מוקדמות באמזון, התנפלות על המארזים באנגליה, ביפן ובישראל. וכל זאת, אף ששניים מהחברים המייסדים כבר מתו (סיד בארט וריצ'רד רייט), אף שנעשתה הפרדת כוחות בין רוג'ר ווטרס המנהיג לבין השלושה שנותרו בצד והמשיכו לקרוא לעצמם פינק פלויד ואף שכנראה לא יהיה עוד לעולם אלבום חדש תחת השם פינק פלויד.

הלהקה האגדית הוקמה באמצע שנות ה-60 בעיר האוניברסיטאית האנגלית קיימברידג'. שלושה סטודנטים לאדריכלות החלו לנגן יחד - ווטרס בגיטרה, רייט בקלידים וניק מייסון בתופים. ב-67' הצטרף אליהם בארט, שנהפך לגיטריסט-סולן-מנהיג ההרכב. השיר הראשון שלהם, "ארנולד ליין", עסק בגבר, טרנסווסטיט, שגונב לבני נשים מחבלי הכביסה ולובש אותם.

באוגוסט 67' הוציאה הלהקה את תקליט הבכורה, "החלילן בשערי השחר", שהיה רווי פסיכדליה, הומור ומוזרות. עם צאת האלבום החל להידרדר מצבו הנפשי של בארט, התנהגותו נעשתה בלתי צפויה וגם השימוש בסמי הזיה לא סייע לו. בארט השתגע אחרי תקליט וחצי של פינק פלויד ועוד ב-68' החליף אותו חברו דיוויד גילמור בתפקיד הגיטריסט. ווטרס נהפך אז למנהיג והיוצר העיקרי של ההרכב.

בהרכב הזה, ווטרס-גילמור-רייט-מייסון, יצרה פינק פלויד שני תקליטים פסיכדליים-פולקיים רכים ("קערית מלאה סודות" מ-68' ו"אטום הארט מאדר" מ-70'), שלושה פסקולי סרטים ("More" מ-69', "נקודת זבריצקי" מ-70' ו"העמק" מ-72'), שני תקליטים כפולים ("אומה גומה" מ-69', שחציו הוקלט בהופעה חיה, ו"החומה" מ-79'), ועוד ארבעה נוספים בהפרשים של שנתיים: "מדל" (71'), "הצד האפל של הירח" (73'), "הלוואי שהיית כאן" (75') ו"חיות" (77').

שלל התקליטים האלה - אוצר תרבותי עצום שמאז שנות ה-70 ואילך השפיע באופן מקיף ועמוק על המוזיקה הפופולרית בפרט ועל התרבות המערבית בכלל - נמכרו עד היום ביותר מ-200 מיליון עותקים ברחבי העולם. פינק פלויד הצליחה לחבר את כל החוטים יחד: אמנות גדולה, צליל חדש, זרמים שונים שנמזגו זה בזה (בלוז, פולק, פסיכדליה ומוזיקה אלקטרונית), מופעים מהממי חושים, רוויי אפקטים והצלחה עולמית מסחרית אדירה.

ב-24 במארס 73' יצא "הצד האפל של הירח", ששהה 741 שבועות בצמרת האלבומים הנמכרים ביותר, וגם ברשימת ה"200 Top" של ירחון דירוג הלהיטים האמריקאי "בילבורד" (מתוכם 591 שבועות רצופים בין השנים 76' ל-88'); בסך הכל נמכרו מהאלבום יותר מ-35 מיליון עותקים. התקליט הכפול "החומה", שיצא שש שנים אחריו, הצליח אפילו יותר ונרשם כאופרת הרוק המפורסמת ביותר בהיסטוריה.

פינק פלוידצילום: איי־פי

כל מה שקרה עם פינק פלויד מ-81' הוא פחות רלוונטי. קודם ווטרס פיטר את הקלידן רייט, אחר כך ווטרס בעצמו פרש מהלהקה ואז השלושה שנותרו החלו להופיע יחד תחת השם פינק פלויד. ווטרס תבע אותם למשפט, הפסיד, החל להוציא תקליטי סולו ולהופיע עם שירי פינק פלויד, כשבינתיים מוציאה השלישייה תקליטים בלעדיו.

האלבום האחרון של פינק פלויד יצא ב-94' והארבעה חזרו לנגן יחד פעם אחת ויחידה, במופע טלוויזיוני ששבר שיאי צפייה ב-2 ביולי 2005 במסגרת מופע הרוק "לייב 8", למען מדינות אפריקה, לאחר 24 שנים שלא הופיעו יחד. ב-15 בספטמבר 2008 מת רייט מסרטן, בן 65, והחלום לאחד את הרביעייה נגוז סופית.

קליפים בפאריס וגם ברומא

רוג'ר ווטרס

אז נשארנו, שוב, עם התקליטים עצמם. עיקר הקהל נצבר בשל העבודות הנפלאות של השנים הראשונות. ולכן, כשפינק פלויד וחברת EMI הודיעו על יציאת כל אלבומי הלהקה מחדש בעריכה דיגיטלית, היה ברור מי קהל היעד: אנשים בני 40 פלוס. אלה שחלמו את החלום בזמן אמת.

בספטמבר הושק קמפיין חסר תקדים בהיקפו תחת הכותרת "Why Pink Floyd?", ובו החלו להוציא לקהל הרחב מוזיקה גנוזה מארכיון הלהקה, קופסאות מיוחדות לאספנים ומכלול הקלטות האולפן בעריכה דיגיטלית מחודשת. הקמפיין החדש הושק בסוף ספטמבר ונפרש לאורך חצי שנה. לבד מהוצאה מחודשת של כל 14 תקליטי הלהקה בפורמטים שונים (דיסקים, תקליטי ויניל, מארז הכולל את כל 14 האלבומים, מארזים לאספנים הכוללים SACD, די.וי.די, בלו ריי ומזכרות מהופעות הלהקה), ייצא גם דיסק אוסף חדש, "A Foot in the Door - The Best of Pink Floyd".

בנוסף, ייצאו למכירה מהדורות מורחבות שהוכנו במיוחד, המציעות חוויית האזנה יוצאת דופן לשלושה אלבומים קלאסיים של הלהקה - "הצד האפל של הירח", "הלוואי שהיית כאן" ו"החומה". כל אחד משלושתם ייצא בשלוש מהדורות נוספות: "Experience Edition", מהדורה הכוללת את האלבום המקורי עם דיסק נוסף המכיל עוד חומרים הקשורים לאותו אלבום ספציפי, כמו ביצועים בהופעות חיות וגרסאות אולפן נדירות; "Immersion Edition", קופסה למעריצים הכוללת את כל ההקלטות והחומרים הקיימים ב"Experience Edition" בצד תוספות רבות; והדפסת ויניל איכותית במיוחד (ויניל במשקל 180 גרם).

וזה לא הכל: במסגרת הקמפיין צולמו 14 קליפים קצרים, כל אחד באורך עשר שניות, בערים שונות בעולם. בכל קליפ כזה רואים אתר תיירות מפורסם (שער הניצחון בפאריס, ביג בן בלונדון, הפירמידות במצרים) כשמעליו אלמנט כלשהו מאחת העטיפות של הלהקה. הפרה מ"אטום הארט מאדר", למשל, מהלכת בהנאה על שער הניצחון הפאריסאי, ואילו המכונה המאיימת מ"הלוואי שהיית כאן" משייטת מעל לקולוסאום שברומא, וכך הלאה.

אבל עם כל ההערצה לפינק פלויד וההערכה האינסופית לאמנותם, המהלך הרעשני אינו קשור כלל לאהבת המוזיקה אלא להישרדות. מה שלא נאמר בשום מקום, אולי כדי לא לקלקל את המסיבה, הוא שהקמפיין נולד למעשה כדי להציל את חברת EMI מקריסה מוחלטת. החברה, שנוסדה ב-1931 בלונדון בשם "כלי נגינה וכלים חשמליים בע"מ", קיצרה את שמה לראשי התיבות שלו כשהקימה את אולפני EMI. ב-70' שונה שם האולפנים רשמית לשם השגור "אולפני אבי רוד".

ההיסטוריה של החברה כוללת בין היתר פיתוח ציוד אלקטרוני כמתקני מכ"ם וטכנולוגיה לטילים מונחים בזמן מלחמת העולם השנייה; ייצור משדר הטלוויזיה הראשון של בי.בי.סי, ובניית המחשב הטרנזיסטורי הראשון בבריטניה, 1100 EMIDEC, ב-58' על ידי המהנדס גודפרי נ' האונספילד. ב-57' רכשה EMI את חברת התקליטים האמריקאית קפיטול רקורדס והשיגה בכך אפשרות להפצת מוזיקה בריטית בארצות הברית. המחקר והפיתוח הטכנולוגי החדשני מומן על ידי הרווחים העצומים של אמני "הפלישה הבריטית" (הביטלס, האבנים המתגלגלות, פינק פלויד ועוד, שכבשו את מצעדי הפזמונים בארצות הברית).

אבל שנות ה-70 רחוקות והמשבר בחברת התקליטים הבריטית הלך והחריף, אחרי שמכירות האלבומים צללו בשנתיים האחרונות לשפל שלא היה כמוהו. בניסיון לגייס כסף, ניהלה EMI מגעים עם חברות תקליטים מתחרות כדי לנסות למשכן את קטלוג השירים שלה. "זה לא שהם מוכרים את היהלומים המשפחתיים, הם פשוט ממשכנים אותם", תיאר עיתונאי אנגלי את הסיטואציה המביכה.

EMI נרכשה ב-2007 על ידי טרה פירמה תמורת כ-6.3 מיליארד דולר. בין התחזיות האופטימיות שהובילו את חברת ההשקעות לרכישת החברה היתה ההנחה שרווחי החברה ממכירת מוזיקה ברשת ודרך חברות הטלפונים הניידים יעלו מ-43 מיליון דולר ב-2007 ל-1.1 מיליארד דולר ב-2012. אבל מצבה הכלכלי של החברה בכי רע לעת עתה: נתוני המכירות בשנתיים האחרונות לא עמדו בציפיות וחובותיה הולכים וגדלים. הם נאמדים כעת ב-4.8 מיליארד דולר, שעליה להחזיר עד 2014.

EMI היתה חייבת גלגל הצלה. היא גילתה רעיון מבריק: מתברר שהחברה אינה זקוקה לאישור של האמנים כדי למשכן את היצירות שלהם, ואף שכמה מהאמנים הכי רווחיים וגדולים של החברה (קווין, למשל) איימו להעביר את הקטלוג לחברה אחרת, החליטו להשתמש במותג החזק פינק פלויד. חברי הלהקה חתומים בחברה מאז 67' ואף שכבר שנים הם מצויים בסכסוך עמה, נראה שהאינטרס המשותף הכריע את הכף.

בינתיים, נראה כי המהלך מצליח. המארז נמכר היטב והעניין בלהקה וביצירתה לא דעך, אולי מפני שנושאי השירים שלה הם חוצי גבולות, זמנים וגילים - ילדות קשה, געגועים לאב, מערכת חינוך קשה ודכאנית, שירות חסר תוחלת בצבא, מוות על קידוש הכלום, אינדיבידואל יצירתי הנאבק בשמרנותה של החברה, סמים, בגידות ומחיר ההצלחה. אלה נושאים אוניברסליים, המוגשים באריזת המעטפת האסתטית לאין שיעור של הלהקה המהוקצעת ביותר בעולם. לא פלא שהמארז של פינק פלויד נהפך לסיפור הכלכלי-מוזיקלי הגדול והמסקרן של השנה בעולם כולו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ