טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי בג"ץ ובצלם: ככה כן בונים חומה

הקמת הגדר בגבול סיני מתקדמת בקצב מסחרר. מה שתוכנן לעצור מבקשי מקלט מאפריקה, מיועד כעת לעצור חוליות של הג'יהאד העולמי

תגובות

מפלצת הפלדה כבר מתפתלת על פני כ-70 קילומטרים. פס אפור, מתכתי, נראה כעת מרחוק, חוצה את המדבר בחלקו הדרומי של הגבול בין ישראל למצרים. הרחק מהעין הציבורית מתנהל בזריזות מפתיעה פרויקט תשתית ענק, שבלע השנה 12 מיליון טונות ברזל, כ-15% מהתצרוכת השנתית במדינה כולה.

הגדר הנבנית בדרום, חמישה מטרים גובהה, פי שניים מגובה גדר ההפרדה בשטחים ומהגדרות בגבולותיה האחרים של ישראל, משנה את המציאות בגבול. עד סוף ינואר הקרוב יושלמו מאה קילומטרים ראשונים בגדר החדשה מול מצרים. אם לא יחולו עיכובים, יסתיים הפרויקט כולו (למעט פיתחה בת 13 קילומטרים מול אילת) עד תום השנה הבאה.

הגדר הדרומית אמנם אינה נראית פרויקט דוחק כמו הקמת הגדר בקו התפר, שממשלת אריאל שרון נגררה אליה תחת מתקפת פיגועי ההתאבדות הרצחנית בשנים 2001-2002, אבל גם היא נבנית בתוך סד זמנים משלה. הכרזות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדבר הצורך בהקמת הגדר כדי לחסום חדירת מסתננים מסיני ב-2009, קיבלו ממד של דחיפות עם הפלת שלטון מובארק במצרים בתחילת השנה הנוכחית.

ומה שלא עשתה ההפיכה המצרית עשו השלכותיה המעשיות, לנוכח חוסר יכולתו של שלטון המעבר בקהיר לרסן את האנרכיה המשתוללת בסיני. חדירתה של חוליית המחבלים מסיני ב-18 באוגוסט, בפיגוע שנהרגו בו שמונה אזרחים וחיילים ישראלים, בכביש 12 בדרך לאילת, העבירה סופית את הדיבורים לפסים מעשיים. הקמת הגדר, שהחלה לפני כשנה, מתקדמת כעת בקצב מואץ. עשרות דחפורים פועלים כעת בכ-50 אתרים לאורך הגבול, שאורכו כ-240 קילומטרים, ממעבר כרם-שלום בצפון ועד אילת בדרום.

הגדר תוכננה תחילה לצורך כלכלי-חברתי (שמידת דחיפותו היתה שנויה במחלוקת), לחסום הסתננות פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה. אשתקד חדרו לישראל מהגבול המצרי כ-13,500 בני אדם והשנה צפוי מספר דומה. על הצורך הזה הולבש, באופן מסורבל משהו, גם איום ביטחוני, שנשקף לכאורה מהמסתננים.

הצרכים והלחצים שונים כעת. הפרצות, הובהר בפיגוע באוגוסט, משרתות גם חוליות טרור. בלא חסימתן, תעמוד אילת לפני גל פיגועים חמור ומרחב הנגב ינוצל להברחת נשק ופעילים מסיני ומעזה, שיעדם הסופי יהיה מרכז הארץ והגדה המערבית.

בלי סיפוח

תת-אלוף ערן אופיר הוא הבולדוזר שמוביל את הפרויקט הזה. אופיר, בן 54, קצין לוגיסטיקה בהכשרתו, עשה את כל שירותו באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה במטכ"ל. כביצועיסט ממדרגה ראשונה, הצבא גייס אותו לא פעם לפרויקטים כבדי משקל כמו ההתנתקות מרצועת עזה. הוא החל לעסוק בגדרות ב-2006, אחרי ששינויים מבניים שהנהיג הרמטכ"ל דן חלוץ הובילו לביטול חטיבת הלוגיסטיקה שבראשה עמד (החטיבה הוחזרה לפעולה אחרי כישלון צה"ל בתחום זה במלחמת לבנון השנייה).

אופיר מונה לעמוד בראש מינהלת "דרך אחרת", המשותפת לצה"ל ולמשרד הביטחון, העוסקת בהקמת גדר ההפרדה בגדה. אבל ההשקעה הכספית המידלדלת בפרויקט, ובעיות משפטיות, הביאו להאטתו עד כדי עצירה כמעט, ואופיר נקרא לנהל במקביל גם עבודות תשתית אחרות. בגבול הדרום אופיר חופשי לעבוד, בלי בג"ץ ובלי בצלם.

הגדר נבנית בקפדנות על קו הגבול, לעתים אף ממזרח לו, בתוך שטח ישראל. היא אינה מספחת שטחים פרטיים כי אין יישובים בקרבת הגבול, והעבודה עליה מתואמת באופן יחסי עם גופי שמירת הטבע, למרות הפגיעה הלא מבוטלת שלה בנוף המדברי. שלא כגדר ההפרדה, היא אינה ממקדת את תשומת לב בית הדין הבינלאומי בהאג ולא את זעמם של פעילי השמאל כמו בבילעין.

אלון רון

מקרוב, המכשול נראה כמעט בלתי עביר, לפחות בעיני מבקר לרגע. הברזל שלה כמעט חסין מפגיעה. קשה לטפס עליו ונראה שיהיה קשה לחפור תחתיו. המוטות האלכסוניים בחלקה העליון של הגדר מרתיעים במיוחד מאפשרות מעבר מעליה. "זו אכן מפלצת", מודה סמנכ"ל משרד הביטחון, בצלאל טרייבר. "במבט מהצד המצרי, הגדר בכלל נראית די מפחידה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם‬

אבל אין מכשול בלתי עביר, הוא מוסיף. "אני מניח שאם ייתנו לסיירת מטכ"ל די זמן להתכונן לכך, היא תמצא דרך לעבור. זה תמיד תלוי במאמץ שמשקיעים. אבל הגדר הזאת הרבה יותר קשיחה גם ממקומות אחרים בישראל וגם מהגדר בגבול ארצות הברית ומקסיקו. מול מסתננים ומחבלים זה אמור להספיק, גם אם במשך הזמן הם יחשפו נקודות תורפה שאפשר לנסות ולעבור בהן. במקומות הללו נצטרך להציב עוד אמצעי גילוי".

טרייבר, אלוף-משנה במילואים, עשה חלק ניכר משירותו הצבאי בסיני. "ועדיין, לקח לי זמן להטמיע שמדובר במשהו אחר. עד שלא נסעתי פעמיים על הציר לכל אורכו, לא הבנתי את גודל הסיפור", הוא אומר. לב העניין הוא המרחבים העצומים, שלא ניתן לכסותם בפריסה צפופה של כוחות. "אי אפשר לבנות על כך שמפקד הפלוגה יגיע לנקודת חדירה תוך דקות ספורות ממתן ההתרעה, כמו בגזרת לבנון. זה עשוי לקחת לו גם רבע שעה".

הפתרון אינו גדר התרעתית (אינדיקטיבית) שנגיעה בה מקפיצה את הגזרה, אלא בגדר קשה יותר למעבר, המגובה באמצעי מכ"ם ותצפית שאמורים לכסות היטב גם את הרצועה ממערב לגבול. יתרונה היחסי על פני גבול הצפון או הקו הירוק הוא המרחק מריכוזי אוכלוסייה. פריסת הכוחות לאורך הגדר בצפון גובשה בהנחה (שהניסיון ההיסטורי העגום הוכיח כנכונה) שמחבל שחוצה אותה יכול להימצא בתוך דקות בין הבתים באביבים או בזרעית.

נושק לגבול

לקראת ההתנתקות מעזה הקצתה ממשלת שרון למערכת הביטחון מיליוני שקלים להיערכות מודיעינית שתכליתה סיכול חדירות ב"ציר הח'", מעזה לסיני ומשם לנגב. ההשקעה הניבה פירות מבצעיים משמעותיים, אבל אין די בה במציאות החדשה שלאחר קריסת השליטה המצרית בסיני. קצין בכיר במטכ"ל הודה, בשיחה עם "הארץ", כי "הכיסוי המודיעיני הוא נקודת תורפה שתמיד ניתן לשפר ב"ציר הח'". בהיעדר מודיעין מספיק בינתיים, היגיון הפעולה אינו מסתמך רק על מודיעין. התפישה היא, בין היתר, שהמכ"ם מתריע על תנועה והתצפית מופנית לשם ומאתרת אותה".

הפער המודיעיני נובע מאופי הארגונים הפעילים בסיני באחרונה: לא עוד חוליות פלסטיניות, אלא התארגנויות של בדואים, שחלקן מקבלות מימון והדרכה מארגונים ברצועת עזה, ואחרות קשורות בג'יהאד העולמי, אותה רשת רופפת של ארגונים הפועלת בהשראת רעיונותיו של אוסאמה בן-לאדן. בפיגוע באוגוסט הפגינו המתכננים והמבצעים רמה מקצועית גבוהה, שהפתיעה את צה"ל.

ההתקפה תוכננה באופן מדוקדק, תוך חלוקה אפקטיבית לחוליות משנה בעלות תפקידים ספציפיים. הפיגוע דמה לקרב מחלקתי, הרבה יותר גדול ומתוחכם מכל מהלך שהפעילו הפלסטינים ב-11 השנים שחלפו מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה. אין שום דמיון בין המאמץ המוקדם שמצריכה מתקפה כזו לשיגור של עוד מתאבד שטוף מוח מהמסגד בשכם לאוטובוס בתל אביב. רק חטיפת חיילי המילואים בידי חיזבאללה, בתקרית שהובילה לפרוץ המלחמה בלבנון ב-2006, מזכירה בהיקפה את ההתקפה מסיני.

הפיגוע חייב לא רק האצה של בניית הגדר, אלא גם תגבור משמעותי של הכוחות לאורך הגבול נטול הגדר. סדר הכוחות הוכפל כמעט ובגזרה הדרומית של הגבול הוצבה מפקדה חטיבתית סדירה, המאוישת כעת בידי חטיבת הנח"ל. את העבודה של אופיר וטרייבר מלווים סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נוה, שמקיים פורום מעקב שבועי אחר התקדמות הגדר, ואלוף פיקוד הדרום, טל רוסו, שמציב את סדר העדיפויות המבצעי לחסימת הגזרות השונות. "אחרי הפיגוע באוגוסט", אומר הבכיר מהמטכ"ל, "הבנו שאי אפשר לספוג עוד התקפה כזו. אילת לא היתה עומדת בזה. המאמץ מתמקד עכשיו בייצוב הגזרה, עד השלמת הגדר".

בסיור לאורך הגדר, ביום שלישי שעבר, היה אפשר להבחין בשני בלוני תצפית גדולים של חיל המודיעין, מרחפים מעל החלק הדרומי של הגבול. מכוניות אזרחיות כמעט לא נראו בכביש 12, שנושק לקו הגבול, במקום שבו היה הפיגוע. הנסיעה מוגבלת כעת. בחלק מהתוואי היא מותנית בליווי צבאי צמוד.

בנקודה שבה חצו המחבלים כבר ניצבת הגדר החדשה, אבל לא הרחק ממנה ניתן לראות את הגדר הישנה - גדר תיל מיושנת, שלדברי טרייבר "ילד עובר אותה בחצי דקה". תא"ל אופיר נוסע בכביש בין צוותי העובדים, ולבו מתרונן למראה הברזל. "תראה מה קורה פה בפחות משנה", הוא אומר בגאווה. "כשלא מפריעים לי, אני טס".

עד מועד הסיור הושלמו העבודות ב-65 קילומטרים מתוך ה-240. הגדר מוקמת בקצב של 800 מטרים ביום. החלטת הממשלה הראשונה אישרה הקמת גדר לאורך 83 קילומטרים, אבל בהמשך, אומר טרייבר, "התברר שבלי לסגור את כל הגזרה לא סוגרים כלום". העבודות, בתקציב כולל של 1.35 מיליארד שקל (מחציתו מתקציב הביטחון ומחציתו מסעיף מיוחד שהעמיד האוצר), צפויות להסתיים עד סוף 2012. הן לא יכללו את סגירתם של 13 קילומטרים בפתחת אילת, שם תוואי הקרקע קשה ותלול, ונדרש תקציב נפרד, כ-200 מיליון שקל לפחות, להקמת הגדר שם.

טרייבר מבטיח "אפס חריגות" מלוח הזמנים והתקציב. אם זה יקרה, זו בוודאי תהיה פעם ראשונה, בשני הסעיפים. רוב הפרויקט יצא לדרך לפי המכרזים, אבל ביחס למכ"ם החליטו במשרד הביטחון לבחור במוצר מדף, בטענה שהוצאתו לדרך של ניסוי מבצעי חדש תעכב את השלמת העבודות בכשנתיים. גם כך, לכמה חברות ביטחוניות יש טענות רבות על התנהלות הפרויקט (ראו כתבה ב-Markerweek השבוע).

לא פחות מגדר ההפרדה בגדה, הגדר בגבול המצרי מעצבת מחדש את המציאות המדינית והביטחונית של ישראל. לפרויקט שנולד כמענה מיידי לבעיה בוערת יהיו השלכות מרחיקות לכת בעתיד, ממצב הביטחון האישי של תושבי אילת והתיירים המבקרים בה, ועד לאופי הלא ברור של היחסים עם מצרים. השקעה כספית ניכרת גם מיתרגמת במהירות לשינויים בשטח ולהתפתחויות מדיניות.

הדוגמה הטובה האחרונה לכך נמצאת דווקא בגבול הסורי ברמת הגולן. פעמיים השנה, ביום ה"נכבה" במאי וביום ה"נכסה" ביוני, באו מאות מפגינים סורים ופלסטינים משטח סוריה לחצות את הגדר לשטח ישראל. יותר מ-20 מפגינים נהרגו בשתי תקריות שעוררו ביקורת בינלאומית על פעולת צה"ל נגד אזרחים לא חמושים.

באחרונה השלימה המינהלת של אופיר עבודות לתיקון הגדר בגולן והתשתית סביבה, בעלות של כ-50 מיליון שקל. מאז, מספר טרייבר, "כבר באו מפגינים מסוריה, ראו שאי אפשר לעבור והלכו אחורה". השמיכה התקציבית קצרה כידוע ורמת הגולן ניצבה במקום נמוך מאוד בסדר העדיפויות לתשתית לפני האירועים במאי וביוני. ובכל זאת, השקעה מוקדמת בתשתית אולי היתה פוטרת את ישראל מנזקי התסבוכת הזאת. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות