בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוברים את הצמא

השכונות הערביות בלוד חוברו למים, לראשונה אי פעם

13תגובות

1 שכונת ס"ח בלוד נראית כאילו היא בעולם שלישי, ולא בעיר בשולי גוש דן. במקום כבישים סלולים ומדרכות מרוצפות, שבילי עפר מובילים לבתים שנבנו בצפיפות רבה, ללא תכנון. עזובה ולכלוך בכל מקום.

אבל באחרונה חל בשכונה המוזנחת, שבה מתגוררים תושבים ערבים, שיפור משמעותי באיכות החיים. לאחר שנים רבות חוברו לראשונה בתי התושבים לתשתית המים העירונית. מעתה הם מקבלים מים באופן מסודר, ומשלמים תמורתם לראשונה.

ברחובות השכונה מבצבצים בין הבתים עשרות מדי מים חדשים ובוהקים בצבע תכלת שהתקין תאגיד המים והביוב "מי לוד", שהחל לפעול בעיר לפני כשלוש שנים. "קודם היה כאן צינור אחד שלא הספיק לכולם ומשאבות שהתקנו בעצמנו, כדי שנוכל להזרים את המים עד לבתים", מספר ג'ומען שעבן, יושב ראש ועד השכונה. "חלק מהזמן לא הגיעו מים, וכך גם בזמן הפסקות חשמל. עכשיו יש לנו מים באופן מסודר. כשיסדרו לנו גם את הביוב , אני אעשה חגיגה".

המציאות בשכונת ס"ח ממחישה את חומרת הבעיה של תשתית המים והביוב. זו בעיה שקיימת עדיין במקומות רבים בישראל, ובעיקר ביישובים שמתגוררים בהם ערבים, שם חלק ניכר מהבתים לא קבלו היתר חוקי ולכן לא חוברו לתשתיות.

דניאל בר און

בלוד, מדובר בכמה שכונות גדולות שמתגוררים בהן עשרות אלפי בני אדם. זהו רצף שכונות הגובל בעיקר באזור תחנת הרכבת בעיר. חלק מהתושבים הם בדואים שבאו לעיר מהנגב, התיישבו באזור באופן הדרגתי ולא מוסדר והפכו לתושבי קבע. מדי פעם נהרסים בתים לאחר הוצאת צווים, ויש שכונה אחת בפאתי העיר, שהיא כולה תחת איום הריסה.

המצב הכללי של העיר, שנוהלה שנים באופן כושל, לא סייע לפתרון הבעיות בשכונות הערביות. ראשי העיר השונים הכניסו את העיר לחובות ודירדרו את רמת השירותים בה. בשנים האחרונות מנהלים אותה ראשי עיר שמונו מטעם משרד הפנים. האחרון הוא מאיר ניצן, בעבר ראש העיר ראשון לציון. המדינה מזרימה ללוד כספי סיוע בהיקף גדול ביותר.

הגוף שאמור לשנות את התשתיות החיוניות הרעועות בעיר הוא תאגיד המים והביוב "מי לוד". זהו אחד משורת תאגידים שהוקמו בשנים האחרונות כדי לייעל את הטיפול בתשתיות ולהוציא אותן מידי הרשויות המקומיות, שחלקן כשלו כישלון מוחלט בטיפול בהן.

"כשהתחלנו לפעול התברר שיש פחת של 40% בכמות המים בטיפולנו, ושאנחנו בעצם לא יודעים מה קורה לכמות הזאת", מספר מנכ"ל התאגיד של לוד, משה אשכנזי. "לא היה מידע איפה מונחת הצנרת ואנשים רבים התחברו לרשת המים באופן בלתי חוקי, כך שלא היה לנו את מי לחייב. לא היה לנו כסף לשלם לחברת מקורות, ספקית המים, ושילמנו לה רק פעם בכמה חודשים, כשהצלחנו איכשהו לגייס כסף".

שוב ושוב נדהמו אשכנזי ואנשיו לגלות את היקף החיבורים הלא חוקיים בעיר. בשכונות רבות, לא רק הערביות, הם איתרו צינורות נוספים שחוברו במהירות לצנרת המרכזית והזרימו את המים לבתי תושבים, בלי שישלמו בעד המים שהגיעו אליהם.

לאחר שזכה בתקציב מיוחד מרשות המים הצליח תאגיד המים והביוב לגייס את המשאבים להחלפת אלפי מדי מים בעיר. אותרו גם חיבורים בלתי חוקיים ופורקו, והונחה צנרת חדשה באזורים נרחבים בעיר - ובכלל זה בשכונות הערביות.

קרוב ל-2 מיליוני שקלים הושקעו באיתור תשתיות המים בלבד, שאיש לא ידע היכן בדיוק הן עוברות. היו מקרים שהתגלו צינורות מקבילים, לאחר שמתקיני צינור בשטח חדש שנבנה לא ידעו שבמקום כבר היה צינור. במקרים אחרים נעשו עבודות תחזוקה והתגלו צינורות מים שהיו עטופים כמעט לחלוטין באיטום מיוחד, עדות לריבוי פיצוצי צנרת המים בלוד במרוצת השנים.

"צריך להדגיש שפחת המים היה גדול לא רק בגלל הצריכה הפיראטית בשכונות הערביות, אלא גם בגלל מכלול הבעיות בעיר", מדגיש אשכנזי. "כיום, הפחת ירד לשיעור של קרוב ל-20%, ונצליח להוריד גם אותו - כך שהוא יתקרב לפחת הקיים בדרך כלל בכל עיר".

השינוי המשמעותי ביותר באספקת המים התחולל בשכונות הערביות, לאחר שתאגיד המים החליט שיש לשנות את הגישה ולחבר אותן לעולם המודרני. "התפישה שלנו אומרת שאם לא הורסים את הבתים האלה, צריך לתת להם שירותים בסיסיים", קובע אשכנזי. "האנשים האלה צריכים לשתות ולכן חוברו התשתיות. בתמורה אנחנו גובים כסף בעד השירותים שאנחנו מספקים, וגם מפסיקים את התופעה של חיבורים פיראטיים. שיעור הגבייה שלנו כבר מגיע ליותר מ-90% בכל חלקי העיר". שעבן מוסיף כי "פעם היו לנו פה פחות מעשרים מדי מים שעבדו, וכל זה בשכונה של יותר מ-3,000 איש. היום יש 380 מדי מים שעובדים, ואנחנו משלמים".

פשרה

חיבור התשתיות לשכונות הערביות הצריך תיאום ושיתוף פעולה עם התושבים, ובעיקר עם נציגי שכונות, כמו שעבן. תאגיד המים נאלץ להתאים עצמו למציאות ולהתפשר לעתים. כך, למשל, באחת השכונות הערביות הוקמו בתים באופן בלתי חוקי על קו ביוב. לתאגיד לא היתה ברירה והוא החליט להקים במקביל קו ביוב חדש, שאותו ניתן יהיה לתחזק כראוי.

בשכונה אחרת ומוסדרת יותר הושגה הסכמת בית ספר ערבי להעברת צנרת בתחומו, לאחר שהתאגיד הבטיח בתמורה להקים מגרש ספורט חדש. בתיאום עם נציגי הוועד של אותה שכונה הושג גם הסדר לאספקת מים למסגד, והתאגיד גובה תשלום בעד השירות. אשכנזי מבטיח שבקרוב תושלם גם תשתית הביוב בשכונת ס"ח, ולראשונה לא יזרמו השפכים בצינור פיראטי לנחל הסמוך.

המבחן האמיתי של לוד יהיה בתחזוקה מתמשכת של התשתיות החדשות. לאחר שהממשלה החליטה, בשבוע שעבר, להחזיר חלק מסמכויות הפיקוח על התאגידים לעיריות, יש חשש שתשתיות המים ישובו לקרוס אם עיריית לוד תתנהל באופן לא יעיל.

בשכונות הערביות גם נותרו בעיות סביבתיות קשות המעיקות על התושבים. שכונת ס"ח מוקפת ערימות גדולות של פסולת בנייה, שתושבי המקום משליכים בניגוד לחוק, והגדר המפרידה בין בתיה למסילת הרכבת פרוצה במקומות רבים ויוצרת סכנה חמורה של תאונות. גם נושא הבנייה הבלתי חוקית לא הוסדר עדיין, כך שדרכם של התושבים לחיים בשכונה מסודרת עם איכות חיים ראויה עדיין ארוכה. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו