בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוריה - סוף משחק

בניגוד ללובים, הסורים לא ביקשו התערבות בינלאומית - אך המלחמה נגד אסד כבר הוכרזה

11תגובות

גולה טרי מסוריה הוצג לפני על ידי ברנאר שיישא, הטרוצקיסט הוותיק, שבמסגרת המגזין "כללי המשחק" (La Regle du jeu) מקבץ זה שמונה חודשים את החדשות המגיעות מהמדינה ומתעד את מעשי הזוועה והדיכוי בחומס, בחמה או בקסר. הוא המספר לנו על המעונים, הירויים. על הלוויות שאנשי המיליציות הפכו למטרות ירי. על ענני העשן שנראו כצעיפי בד מסולסלים מעל לראשים, שגם אז לא הורכנו. בעיניו, הסיבה היתה ברורה. משטר שנוהג בדרך זו, משטר שבחר ברצח כשיטת פעולה, משטר שמטביע את ראשך בדם, בדמך, כשאתה מעז להרימו, הוא משטר חולה. בסוף דרכו, מחוסל, משטר שנגזר דינו. עניין של ימים, של שבועות. נגזר דינו.

וישנו גם הקצין הבכיר בצבא הסורי. מבוגר יותר, הרבה יותר, שחי במערב זה שנים אחדות. גזרה של ספורטאי מבוגר, שיער קצוץ, מצח בולט מעט (עקבות עינויי עבר?), הוא מזכיר את גרגוריוס, המתאגרף מ"לילה ועיר" של ז'ול דאסן (Forbans de la nuit). הוא מכיר היטב את המשטר ושומר על קשר עם קצינים אחרים, צעירים ממנו, שנחשבים ללוז הצבא, ובימים אלה עורקים. יש לו מידע רב ערך ועכשווי על הדמורליזציה, חוסר ההחלטיות, תחילת הפחד, מקומות הימצאם של עמיתיו שנותרו נאמנים למשטר ושלפתע אינם מאמינים בו עוד. גם בעיניו, העניין אינו מוטל בספק: ימי הרודנות ספורים.

ריפעת אל-אסד, דודו של בשאר, אחי אביו חאפז אל-אסד, היה מייסד הרודנות. אדריכלה. פגשתי אותו לפני שישה חודשים, בלונדון. זו היתה תחילת המלחמה בלוב, תחילת מרחץ הדמים בסוריה. נדהמתי אז מהדמיון המפחיד כמעט בינו לאחיו שאתו הסתכסך, ושקודם לכן היה המוציא לפועל של מעלליו הדוחים. כפילו. אותם פנים ארוכים ועגומים, גולגולת מוארכת. מבט סוער לפעמים. פרצי צחוק פתאומיים שנשמעים לפעמים שטניים. לבד מהעובדה שכבר התנתק מהמשטר, הוא קיים מאז שיצא לגלות לונדון, יחד עם בניו, קשר עם אחדים מהבוגדים במערכת. הוא מכיר אותה טוב יותר מכל אדם אחר, את הכת העלאווית ששולטת בארצו ביד ברזל. הוא עמד לצדה לפני הניתוק, לאורך עשורים, ומכיר אותה מבפנים. גם לדעתו היתה לבאשר אחיינו הזדמנות אחת להיחלץ: רפורמות. הוא לא ניצל את ההזדמנות. זה הסוף.

שלושה אנשים אלה, שונים ככל שיהיו, מסכימים בעניין אחד. משטר שמורה לפתוח באש על העם, שרואה בו "בשר לקצבים", משטר שאינו מכיר שפה אחרת לנהל בה שיח עם נתיניו מלבד שפת מטוסי הקרב והתותחים, איבד כל זכות חוקית לשלוט. בטווח הקצר, בשל תסריט שבהסתייגות מסוימת מהפעולה האחרונה טרם נכתב בשלמות, נפילתו היא בלתי נמנעת. בדברי הימים של המאה ה-21 לחוק הזה יש שם: חוק קדאפי.

שלושת האנשים המוזכרים לעיל מסכימים בעניין נוסף: בידודו הגדל והולך של המשטר. קולות נשמעים בעוצמה רבה יותר ויותר, ממעמקי העולם הערבי, קוראים לכפות עליו פירוק נשק; עמיתיו של אסד, "אחיו", כל אלה שהקימו חומה סביב האב כמו סביב רודנים אחרים באזור, לאורך זמן כה רב בתוך הליגה הערבית, ואשר מתחילים כעת לנטוש את הבן. העולם השתנה, לדבריהם. זכויות האדם, זכויות העם, הן רעיון חדשני בחלק זה של העולם.

מעצמה חדשה נולדה: קטאר, שבחישוביה, מגמותיה הנסתרות, עמימותה, מטילה כיום את כל כובד משקלה למנוע מהממשלים היותר עקובים מדם להזיק. כמו בלוב? כן, כמו בלוב. התקדים הלובי, פעם נוספת. אותו הכוח, אותם כוחות, יוצרים אותן תוצאות. כיצד ייתכן שהנוגעים לדבר אינם רואים זאת? בשל איזה אוטיזם מסרב בשאר להבין שאותה קואליציה שנוצרת כיום ניצחה את קדאפי ותנצח אותו?

ויש גם נקודה אחרונה ששלושת בני שיחי קרובים בה להסכמה. נקודה שעד לזמן האחרון היתה טאבו. זו היתה המלה שעד כה אסור היה להשמיעה. ויש כאן בצרפת אנשים שפגשתי כשהתארגנה בקיץ קבוצת תמיכה באזרחים סורים שנרצחו, שהעדיפו למות ולא לומר אותה. המלה היא "התערבות" או, יותר מכך, "התערבות בינלאומית". מדוע לא נעשה בסוריה מה שנעשה בלוב?

לעניין זה של איפה ואיפה, לשערורייה הזאת, יש סיבות שונות. אחת, לפחות. הסורים, בניגוד ללובים, לא ביקשו אותה. לעתים אפילו סירבו לה. אבל גם זה משתנה, וזו הסיבה האחרונה שבגלל נגזר דינו של המשטר בדמשק. המלחמה נגד אסד הוכרזה. *

-

מצרפתית: יעל גרינפטר

אי-אף-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו