בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלקת אלוהים קטנה

תושבי שכונת מחנה ישראל הוותיקה נאבקים נגד הבנייה. קו החזית הוא הגינה הקהילתית

3תגובות

מעטות השכונות בירושלים שמתחרות בהיסטוריה של שכונת מחנה ישראל. זו השכונה השנייה שנבנתה מחוץ לחומות והראשונה שהקימו יהודים ללא סיוע נדבני. חיו בה יהודים וערבים, והוקמו בה בית מצורעים, מלון מפואר ובית מידות אירופי מרוצף בשיש איטלקי.

כל העושר ההיסטורי-אורבני הזה התקיים במקום קטן - שתי סמטאות צרות מדי למעבר רכב. בעשור האחרון הולכת השכונה ונמחצת בין פרויקטים גדולים של נדל"ן, שהופכים בתי רפאים של יהודים עשירים מחו"ל. הבניינים ההיסטוריים נבלעים על ידי מבנים חדשים והוותיקים כבר לא מכירים את המקום.

עתה יוצאים תושבי מחנה ישראל למאבק אחרון על מגרש קטן, שנותר בלב השכונה והפך בידיהם לגינה קהילתית משגשגת.

כשהשכונה הוקמה ב-1866, בצומת הרחובות דוד המלך ואגרון, היא היתה בשולי העיר, סמוך לבית הקברות המוסלמי. מייסדיה, אנשי הקהילה המוגרבית בירושלים, בנו אותה כחלק ממהלך ההיפרדות מהקהילה הספרדית בעיר העתיקה. עם השנים באו לשכונה משפחות ערביות וגם משפחת רוקחים איטלקית שהקימה בית מפואר. לימים הוקם בה מנזר, ששימש בית מצורעים וכיום הוא חלק משטח הקונסוליה האמריקאית.

כמה מונומנטים היסטוריים נבנו מסביב - מלון פאלאס תחם את השכונה מצפון, ימק"א ומלון המלך דוד מדרום. כמו בשכונות אחרות סביב העיר העתיקה באותה תקופה, נשמרו יחסים טובים בין יהודים לערבים בשכונה. עורך הדין עוזיאל חזן, ההיסטוריון הבלתי רשמי של השכונה, שחיבר עליה גם רומן, מספר ש"קרוצ'י (מוותיקי התושבים וגיבור הספר) סיפר שבתשעה באב, כשהיהודים היו יושבים על הרצפה, הוא היה רואה לפעמים נוצרי או ערבי מזיל דמעה".

מאז התרפטה השכונה וממשלת המנדט ביקשה להרוס אותה. ב-48' ברחו תושביה הערבים ובמקומם באו פליטים יהודים מהעיר העתיקה. תוכניות ההריסה נותרו בתוקף עד שנות ה-80, ואז התקבלה תוכנית לשימור השכונה ובתיה.

אבל שימור הוא עניין גמיש בירושלים. יזמי נדל"ן, בשיתוף פעולה עם העירייה, מצאו דרכים שונות ומשונות לבנות, תוך שמירה על מראית עין של שימור. מלון פאלאס נהרס כולו, מלבד מעטפת חיצונית דקה, בניין היסטורי אחר פורק והורכב מחדש במקום אחר. נוספה לו עוד קומה והוא הפך לובי של פרויקט מגורים יוקרתי ורב קומות העונה לשם "קינג דייוויד רזידנס", שחולש על השכונה. בניין היסטורי אחר נבלע כולו על ידי מבנה מודרני. הבניינים החדשים, הריקים רוב ימות השנה, סוגרים על השכונה מכל עבר.

"כשבאתי לשכונה לפני כ-15 שנה היא היתה די שקטה, לא היו מסביב כל המפלצות", אומר הפזמונאי יעקב (יענקל'ה) רוטבליט, המתגורר בשכונה. "הם לא רק חוסמים את האור והשמש, פינוקים שכאלו, הם עדות לכך שהולילנד זה לא מקרה, זו שיטה. מי שקונה דירה שם לא מתכוון לגור, אלא לבוא בחגים ולהראות לאורחים שלו את החומה".

בתוך האורגיה הנדל"נית הזו שרד בלב השכונה מגרש ריק קטן, 750 מטרים מרובעים גודלו, בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. עד לפני שנתיים וחצי הוא שימש מקום חניה מאולתר או מזבלה לפסולת חומרי בניין.

לפני שנתיים וחצי התארגנה קבוצת תושבים, ניקתה את המגרש והפכה אותו לגינה קהילתית. הגינה היא פינה ירוקה כיום - חלקת ירקות, חלקת תבלינים, כמה עצי פרי ופינת קומפוסט. אבל יופיה הוא רק התפאורה לשימוש האמיתי שלה: מקום מפגש והפיכת השכנים לקהילה.

"מה שהגינה הזו עשתה לשכונה זה פלאי פלאים", אומר רוטבליט, "בבת אחת צמחה קהילה. היו שם שתי חתונות, הופעה, אנשים פחות עובדים בשותף, אבל יש אירועים שכל השכונה מתכנסת כקהילה ורואים פנים, מוציאם עוגות".

האחווה הזאת לא הרשימה את מינהל מקרקעי ישראל, שהוציא צו פינוי לגינה כדי לאפשר שיווק הקרקע ליזמי נדל"ן. התושבים נדרשים ל"סלק את ידם" מהשטח ולהשיבו למצבו המקורי. "מה הם רוצים, שנחזיר את ערימות פסולת הבניין שהיו פה?" שואלת נגה עשת, הפעילה נגד הרס הגינה.

במינהל מסתמכים על פסק דין שהורה למשפחה אחת, שגידרה חלק הגינה, לפנות את השטח. למרות שהגדר הוסרה זה מכבר, נחוש המינהל לבצע את פסק הדין כלשונו ולהרוס את הגינה. הפינוי תוכנן ליום שני, אך מנכ"ל המינהל, בנצי ליברמן, התחייב בפני סגן ראש העיר קובי כחלון, התומך במאבק התושבים, שלא להרוס את הגינה, לפחות עד שהשטח יימכר ליזם נדל"ן.

השבוע הצטרפה למאבק גם עמותת אדם, טבע ודין. "שכונת מחנה ישראל היתה עדה בשנים האחרונות להליכי פיתוח מואצים, במסגרתם הוצאו לפועל פרויקטי בנייה רבים אשר הלכו וביצרו את השכונה, שריד נדיר וייחודי לירושלים ההיסטורית של פעם, בבטון ובבנייה לגובה", כתבו עורכי הדין של העמותה, יעל דורי ושלי לב, למינהל מקרקעי ישראל. כחלון מוסיף כי "אין שום היגיון להרוס גינה קהילתית שטופחה על ידי התושבים".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי לא מדובר ב"גינה קהילתית", אלא ב"פלישה עבריינית לאדמות מדינה". עוד נמסר כי החלק הדרומי של החלקה, המיועד לשימוש כשטח ציבורי אינו בשימוש וכי "עיריית ירושלים יכולה להפקיע את השטח ולהקים עליו גינה, קהילתית או ציבורית, זהו ייעודו המקורי". במינהל הזכירו שהחלקה המדוברת "נמצאת במרחק 100 מטר בלבד מפארק העצמאות, שתוכנן כשטח ציבורי פתוח המשמש את השכונה" והוסיפו שבכל מקרה הפינוי יידחה בינתיים.

בספרו על מחנה ישראל, חזן שם בפיה של אחת הדמויות, אבו חנא, את המלים שמיטיבות לתאר את המאבק: "יש אנשים בשכונה המוחקים את העבר ומנציחים את ההווה, שיהפוך מחר לעבר ויימחק שוב בידי הבאים אחריהם". *

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו