שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אביבה לורי
אביבה לורי

על שולחנות צדדיים הונחו בקבוקי שתייה קרה, עוגיות ובורקסים. נשים בלבוש חגיגי ומניפות נגד החום ישבו על כיסאות. גברים, חלקם חובשי כיפות, נעו במעגלים והתווכחו בלהט. על הבמה המאולתרת ישבו מכובדים. האירוע הזכיר אסיפות בחירות של ימי מפא"י העליזים.

ואכן, היתה זו אסיפת בחירות, אחת מרבות שיתקיימו בחודשים הקרובים ברחבי ישראל. אחת מאלה שבסופן ייבחר הנציג של יהודי צרפת הישראלים לפרלמנט הצרפתי (האסיפה הלאומית). אחד מתוך חמישה מועמדים, נכון לעכשיו, שיתמודדו על המשרה הקורצת.

זה היה באחד מערבי ספטמבר החמים, כש-200 איש התאספו ובאו לסניף הנתנייתי של מרכז עולי תוניסיה. הרחק מפאריס, אבל רק לכאורה. השנה היא שנת בחירות בצרפת. באפריל יתקיימו שם הבחירות לנשיאות וביוני - לאסיפה הלאומית. ומה לכל זה ולנתניה? פשוט מאוד. לפני שלוש שנים וחצי, כשנה לאחר שניקולא סרקוזי נבחר לנשיא הרפובליקה החמישית, עבר, בעידודו, תיקון לחוקה: מתן זכות בחירה לצרפתים תושבי הפזורה לאסיפה הלאומית, זאת בנוסף לזכותם להשתתף בבחירות לנשיאות ולסנאט.

8 מתוך 8 |
1 מתוך 8 |
2 מתוך 8 |

פירושו המעשי של התיקון לחוק הוא שהצרפתים החיים בלונדון, ניו יורק, נתניה, אשדוד ואשקלון יבחרו בקיץ הקרוב, בפעם הראשונה, את נציגם לפרלמנט הצרפתי. הנציג אמנם יישב בארמון הבורבונים בפאריס, אך מובטח להם שידאג משם לזכויותיהם החוקיות ולפתרון בעיותיהם הלוקאליות. וכדי שזה יקרה בוטלו 11 מחוזות בחירה בצרפת, ובמקומם יבואו נציגים מהעולם.

פרשנים בצרפת סבורים שהאריתמטיקה שסרקוזי עשה אמורה לעזור לו בבחירות המתקרבות לנשיאות. מתוך 11 הנציגים של המחוזות שבוטלו, שבעה היו סוציאליסטים. כעת הוא מקווה שהמועמדים החדשים שייבחרו יהיו יותר קרובים אליו מבחינה פוליטית.

מספרם של הצרפתים החיים מחוץ לצרפת הוא שני מיליון ו-200 אלף. רובם הגדול באנגליה, בארצות הברית ובשווייץ. ישראל נמצאת באותו אזור בחירה יחד עם איטליה, יוון, טורקיה, מלטה, קפריסין, סן מרינו, הרפובליקה הזעירה באיטליה, והוותיקן. באיטליה חיים 46 אלף צרפתים, ביוון 7,000, בטורקיה 4,500 ובוותיקן 21. מספרם של הצרפתים החיים בישראל הוא הגבוה ביותר, ומוערך בכ-120 אלף, אבל בעלי זכות בחירה יהיו רק אלה שיירשמו בשגרירות עד סוף דצמבר. נכון להיום רשומים 84 אלף. ביום הבחירות הם יוכלו להצביע באחת הקלפיות שיפוזרו בארץ, באינטרנט או בדואר.

המיוחד בצרפתים הישראלים הוא שלרובם הגדול יש אזרחות כפולה, מה שלא קיים אצל האזרחים הצרפתים בשאר המקומות בעולם.

מצב רוחם של הבוחרים הפוטנציאלים בנתניה, לאור נתונים אלה, השתפר מאוד ככל שהערב התקדם. גאוותם גאתה וכך גם מחיר קולם בקלפי. הווכחנות הצרפתית הטבעית השתלבה היטב עם הטמפרמנט היהודי-ישראלי והנוכחים, לאחר שהקשיבו בעניין למה שיש למועמד שבא אליהם לומר, לא חסכו ממנו גם דברי ביקורת.

בן גוריון ואני

ז'יל טייב, בחליפה בלי עניבה, עם חולצה לבנה שצווארונה פתוח, הציג את עצמו לפני קהל בוחריו. "אני לא יכול להישאר בפאריס בימים אלה", הוא הסביר להם, "אני חייב להיות פה ולהגן על ישראל ועל צה"ל". מה שהריץ את טייב למסע הבחירות בישראל היו הקולות שאיימו להטביע את ישראל במועצת הביטחון ובעצרת האומות המאוחדות בניו יורק.

טייב הוא מועמד לא מפלגתי. רופא שיניים בן 54 מהרובע ה-17 בפאריס. נשוי לקרן, חברת מועצת פאריס מטעם המפלגה הסוציאליסטית, ואב לשלושה: אדם בן 24, נתן בן 21 וראובן בן 18. הוא נולד בתוניס, וכשהיה בן ארבע היגרה משפחתו לצרפת. חלק גדול ממנה חי בישראל עוד לפני קום המדינה, וטייב מרגיש את שורשיו נטועים חזק באדמת הארץ. "האבא של הדוד שלי היה חבר של בן גוריון", הוא אומר, "הם היו עושים פה לא רחוק, בשדרות בן גוריון, נשק בשביל ההגנה".

למה אתה רץ לפוליטיקה?

"כי זאת הפעם הראשונה שיש אפשרות. אני פעיל 20 שנה בעמותות למען ישראל, כל חיי הבוגרים בעצם עסקתי בפוליטיקה אבל לא התמודדתי. עכשיו יש הזדמנות לדבר בפרלמנט הצרפתי בשם הצרפתים שגרים בחו"ל, לדאוג לכל מיני זכויות שיש להם והם אפילו לא יודעים עליהן".

לפני 20 שנה, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, הקים טייב ארגון שכלל את חבריו, עשרה רופאי שיניים יהודים מפאריס, במטרה לעזור למדינת ישראל להתמודד עם העלייה מברית המועצות. לארגון הוא קרא Association de Soutien a Israel) ASI), עמותה לתמיכה בישראל. המבצע הראשון היה עזרה לסוכנות היהודית. "שכרנו בואינג עם למעלה מ-400 מקומות, נסענו לבודפשט, שם היה מחנה מעבר של עולים, וטסנו עם העולים לתל אביב. עשינו את זה שלוש פעמים והתחלנו לעבוד פה עם המשפחות, הבאנו להם כל מיני דברים שהם היו צריכים - איזה שש טונות של מוצרים.

ז'יל טייב באסיפת בחירות בנתניה. אני חייב להיות פה ולהגן על ישראל ועל צה"לצילום: ניר כפרי

"אחר כך באו האתיופים. קיבלתי צלצול מיוסי פרץ, ראש העיר טבריה. הוא אמר: 'הגיעו 4,000 אתיופים', כל בתי המלון מלאים. במשך שישה חודשים טיפלנו בילדי עולים אתיופים בטבריה".

תוך כדי העבודה, צצה בעיה חדשה. "אחד האנשים שעבד איתנו היה רופא עיניים", אומר טייב. "הוא סיפר לי שיש הרבה אתיופים עם בעיות ראייה. דיברתי עם מישהי מהסוכנות, שאלתי אם זה מוכר להם, והבחורה אמרה: 'לא היה לנו זמן לבדוק את זה'. החלטנו בעמותה לבדוק בעצמנו. גייסנו 30 רופאי עיניים, 30 אופטיקאים ועוד 20 מתנדבים, נסענו לטבריה ובאולם הספורט עשינו בדיקות ומצאנו שלרבים מהעולים יש בעיות ראייה וסידרנו לכולם משקפיים. אחרי כמה חודשים חזרתי לשם ומורה אחת אמרה לי שהיא חשבה בהתחלה שהילדים האתיופים טמבלים, ורק עכשיו הבינה שהם בעצם לא ראו".

השמועה על המשקפיים עשתה לה כנפיים. "אחרי חודש קיבלנו צלצול מאיז'ו (יצחק) רגר, ראש העיר באר שבע. הוא אמר: 'אתה חושב שגמרת? אתה מוכרח לבוא אלי לקרוואנים'. היו שם עולים אתיופים ורוסים. מאז, 18 שנה, בכל שנה, אנחנו עושים מבצע משקפיים במקום אחר בארץ".

לפני שבועיים התקיים המבצע באילת. במסגרתו חילקה העמותה של טייב 4,200 זוגות משקפיים למשפחות נזקקות, בשיתוף עם שירותי הרווחה של העירייה. "אני חושב שזה הלב של כל עשייה", אומר טייב. "יש כאלה שאומרים שהעיקר זה פוליטיקה ואני אומר שפוליטיקה בלי פעילות חברתית לא מספיקה. הבעיה של הראש, שהוא לא נותן ללב לדבר".

בנוסף למשקפיים, מעניקה העמותה מדי שנה 50 מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת, ועושה מבצעי בזק לפני תחילת שנת הלימודים של חלוקת ילקוטים וצורכי לימוד לתלמידים. בסך הכל העמותה תורמת לפעילות חברתית בישראל כמיליון דולר בשנה. כל סנט מהתרומה "צבוע" - כלומר מגיע באופן ישיר ליעדו, ללא מתווכים.

את הכסף הם מגייסים בדרך כלל בערבי התרמה. "יש לנו שני ימים קדושים בשנה", אומר טייב, "יום כיפור והערב שלנו". בערב שלהם הם עורכים ארוחת ערב באחד האולמות הנאים בפאריס, מזמינים את חברי העמותה ותורמים יהודים פוטנציאלים, וחוזרים הביתה בלילה, כמו אחרי חתונה, לספור את הצ'קים. "זו קבוצה חזקה מבחינה כלכלית וחברתית", אומר טייב. "יש הרבה רופאים, לא סופר-עשירים ולא פוליטיקאים, אנשים מהמיינסטרים שישראל מאוד חשובה להם".

הקשר של טייב עם הצבא התחיל ב-91', כשהעמותה רכשה את מלון הצפון בקרית שמונה שעמד נטוש, והפכה אותו לבית לחיילים בצפון. "שיפצנו ואנחנו מפעילים אותו מאז. יש שם 91 חדרים, החיילים יכולים לבוא, להתקלח, לנוח ולהמשיך הלאה. אנחנו לא לוקחים דולר אחד ממדינת ישראל. כל מה שצריך לעשות, אנחנו עושים בעצמנו".

עושים כבוד

הסנטימנטים הפטריוטיים של הצרפתים הגרים בתל אביב והסביבה בנוגע להשתתפותם בבחירות לאסיפה הלאומית נראים עמומים יותר בהשוואה לנתניה, והרבה פחות מגובשים. בספטמבר הם הסתובבו פה עם בגדי ים, משל רחוב הירקון הוא בכלל במרסי, או נפגשו על יד בית הכנסת הקטן ברחוב הכרם. מדברים בצרפתית קולנית ותיאטרלית, אבל להצביע לא בטוח שילכו.

אבי זאנה, בן 52 מירושלים, עולה ותיק, מנהל עמותה לקליטת עולים חדשים מצרפת, היה בעבר מנהל אגף אירופה בסוכנות. הוא מחלק את הצרפתים בישראל לשלוש קבוצות עיקריות: המיליה הוותיק והמסודר, העולים החדשים, והעולים שמצבם הכלכלי אינו מזהיר. "לעולים שבאו לפני 30 שנה אין שום תסביכים בנוגע לצרפת", אומר זאנה. "הם עלו לארץ מתוך מודעות שהם צרפתים, הם קשורים לתרבות הצרפתית, להיסטוריה, הם אשכנזים, גרים ברחביה וברעננה ועל כן הם פוטנציאל להצביע בבחירות האלה.

"העולים שבאו בשנים האחרונות פחות מחוברים לצרפת, יותר ימנים. כשיצטרכו להחליט אם להצביע, הם בדרך כלל ירצו להוכיח שהם כבר ישראלים לכל דבר, ולא צריכים טובות מאף אחד. הקבוצה הנזקקת של העולים כנראה תלך להצביע כי הם קשורים לשירותי רווחה שונים שהם מקבלים מצרפת".

ד"ר ז'ואל זינגר, רופאה אנדוקרינולוגית, עלתה לארץ בתחילת שנות ה-80. היא גרה בתל אביב ובניגוד לניתוח של זאנה, בדרך כלל לא משתתפת בבחירות לנשיאות צרפת. וגם לאסיפה הלאומית לא תצביע הפעם. ובכל זאת, היא באה לכנס של טייב. "אולי זה יהיה חומר למחשבה לבחירות הבאות", היא אומרת. "רוב ימי אני חיה פה ולא מרגישה שאני יכולה לתת את דעתי על החיים שם. רוב החברים שלנו, היותר ותיקים, לא מצביעים. אלה שעלו לא מזמן, עדיין יותר מחוברים לפוליטיקה הצרפתית ונוטים להצביע יותר. יש גם הרבה ישראלים שלא מצביעים בבחירות. ככה זה בכל העולם".

טייב חושב שצרפתים רבים בארץ לא מבינים לעומק את ההזדמנות שיש בחוק החדש. לא מדובר בפוליטיקה צרפתית נטו, אלא בהשלכותיה על הנעשה באזורנו. "באמצעות נציג שישב בפרלמנט הצרפתי", אומר טייב, "אפשר להשפיע על חלוקת המשאבים של משרד החוץ לקונסוליות השונות בעולם, ועל החלטות פוליטיות כמו הצבעות במוסדות בינלאומיים. הפוליטיקה בצרפת בשנים האחרונות היא אנטי-ישראלית, וקול בפרלמנט שייצג את האינטרסים של הצרפתים הישראלים יכול להשפיע".

לסטפן קלבו מנתניה, עיתונאי ברדיו 90 אף-אם, יש רצועת שידור לקהל הצרפתי שנקלטת מחדרה ועד כמעט גדרה. כדי לבחון מה כל אחד מהמועמדים יציע למצביעיו, יארח אותם קלבו בתוכנית שלו (המועמדים האחרים הם דפנה פוזננסקי, מהמפלגה הסוציאליסטית, ישראלית הגרה בתל אביב ופעילה למען הקהילה הצרפתית בישראל; ואלרי הופנברג, ממפלגתו של סרקוזי, שהיתה גם הנציגה שלו למזרח התיכון; אדואר אמיאש, מועמד עצמאי, יו"ר איגוד המנהלים היהודיים בפאריס, איש עסקים אמיד, בעל רשת מרכולים בפאריס והסביבה; ופיליפ קרסנטי, מועמד עצמאי, שהתפרסם לאחר שהאשים את הרשת הצרפתית פראנס 2 בביום הסרט בו נראה הרג הילד מוחמד א-דורה).

מועמדת 1: ואלרי הופנברגצילום: עופר וקנין

קלבו הוא בן 42, עלה לארץ לפני חמש שנים, יליד יפו במקור שחזר עם משפחתו לצרפת. "רוב היהודים בצרפת ובישראל לא יודעים למי יצביעו ולא רוצים להצביע לסרקוזי", הוא אומר, "כי רואים שהוא לא כל כך טוב לישראל. במיוחד אחרי מה שקרה באונסק"ו ואחרי שהוא אמר לאובמה שביבי שקרן. גם למפלגה הסוציאליסטית לא יצביעו כי אין שום ספק שהם לא בצד של ישראל אלא יותר בצד של הפלסטינים".

אתה מתכונן להצביע?

"אני חושב שאם נותנים הזדמנות כזאת, צריך לנצל אותה כי זה נותן לנו כבוד. אני לא יודע בדיוק אם זה יעזור, אבל זה נותן לנו להרגיש חזקים, וזה טוב שבצרפת ידעו שקיימים כאן אלפי צרפתים. הנציג שלנו בפרלמנט זה אחד שמבין את המנטליות שלנו, כי הבעיה בצרפת היא שהם לא מכירים אותנו והם לא מסתקרנים להבין מה קורה פה וגם לא אכפת להם".

חלק מהקהל בנתניה לא אהב את העובדה שאשתו של טייב חברה במפלגה הסוציאליסטית. אחד האנשים דיבר על כך בגלוי, כמעט האשים אותו שהוא גיס חמישי. "אני גאה בזה שאשתי סוציאליסטית", ענה טייב. "היא עושה עבודה טובה למדינת ישראל וצריכים להיות יהודים בכל המפלגות בצרפת. כמו שיש באמריקה, גם במפלגה הדמוקרטית וגם ברפובליקאית".

מי מהמועמדים יזכה, את זה ניתן רק לנסות להעריך. על הפופולריות של המפלגה הסוציאליסטית אפשר ללמוד למשל מהתגובות לרעייתו של טייב; האהדה לסרקוזי בישראל צנחה בתקופה האחרונה (ולא הועילה התקרית שבה כינה את נתניהו שקרן). ההערכות הן שהסיכויים הגבוהים ביותר שמורים לאחד משלושת המועמדים העצמאיים. כך או כך, כל החמישה עוד יוסיפו לעבוד על זה במלוא המרץ עד אפריל. *

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ