בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נרדפות?

תגובות

בעקבות גינוי בד"ץ מסתגרות נשות השאלים בבתיהן, מורידות פרופיל. אבל אחת מהן, המכנה עצמה שמחה, העלתה סרטונים לאינטרנט והסכימה להיפגש לשיחה. שמחה, בשנות ה-30 לחייה, אם לשלושה ילדים, גדלה בארצות הברית בבית דתי לאומי ליברלי ועלתה לארץ בשנות ה-80.

לדבריה, "כל אשה שלובשת שאל מרגישה כיום שרודפים אותה. יורקים עליה, מדברים מאחורי הגב.

"אני הייתי ליטאית", היא מסבירה, "התלבשתי כמו חרדיות אחרות וחשבתי שזה בסדר. לפני ארבע שנים, לאחר שהתקרבתי לחסידות ברסלב, זרקתי את כל הדברים האסורים והתחלתי ללבוש צנוע על פי ההלכה. בהמשך החלטתי לעלות ברוחניות, לעבוד יותר על המידות והצניעות, ואז הוספתי את השאל.

"ברגע שאת שמה את השאל את מקבלת חיזוק מנשים אחרות. יש חתונות, אירועים של נשים שלובשות שאלים.

"יש כמה סוגים של נשים ב'קהילה': יש נשים ששמות שאל על הראש ויש שאל על הגוף. מדובר בנשים חוזרות בתשובה, ברסלב וחרדיות, שקיבלו על עצמן ללכת עם שאל. יש כמה אלפים כאלה.

"הבנות שלי לא הולכות עם שאל. הבת הקטנה ממש רוצה שאל. אני לפעמים מעדיפה שלא תשים כדי שלא יחשבו שהכרחתי אותה".

היא מבטלת טענות אחרות שהועלו נגדן. "אני מניקה את הבנים", היא אומרת. "כולנו מניקות את הבנים, גם הירושלמיות החזקות. והטענות על המקווה - נשים מאוד צנועות אמרו לי שזה שטויות. התקשורת, גם החרדית, ניפחה דברים. מספר הנשים שעושות דברים משונים ולא כמקובל בהלכה הוא קטן מאוד. והמעשים שלהן גורמים לנו נזק. נהיו פה מלחמות אישיות. גברים הלכו לבית הדין והלשינו, סיפרו שקרים עלינו. ולנשים שלנו אין מספיק אנשים לצדן". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו