בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשות מצרים יכולות לחכות

בתורים לקלפיות השבוע המתינו אלפי נשים במשך שעות כדי לממש את זכותן להצביע. נראה שהן פחות נלהבות לממש את זכותן לשוויון. הבלוגרית המתפשטת לא זוכה כאן להערכה והרעיון שאשה תכהן כנשיאה נראה מופרך, כמעט מגוחך

13תגובות

חילונית, ליברלית, פמיניסטית, צמחונית, אינדיבידואליסטית, מצרייה - כך מגדירה את עצמה עאליה מגדה אל-מהדי, הידועה לאחרונה יותר כ"בלוגרית המצרית העירומה". בשבוע האחרון, הצעירה המהפכנית שחשפה כל כך הרבה מעצמה, כבר לא נראתה בשום מקום, וכמעט לא הבליחה בעמודים השונים שלה ברשתות החברתיות. בסוף השבוע התפרסם סרטון שבו נראתה צעירה, דומה מאוד לאל-מהדי, נדחפת, מוכה ומגורשת מזירת ההפגנות בכיכר תחריר. בעמוד שלה בפייסבוק, החבר של אל-מהדי טען שזו לא היתה הבלוגרית אלא מישהי אחרת.

מפגינים שנשאלו על כך, בכיכר עצמה, לא ידעו לאשר את העובדות אבל הבטיחו ש"אם היא היתה מראה כאן את פניה, קבלת הפנים לא היתה חמה". נדמה שבמעשה שלה הצליחה אל-מהדי להכעיס לא רק את השמרנים במצרים, אלא בעיקר את השותפים שלה ל"רוח תחריר".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

תנועת הצעירים "6 באפריל", שפתחה בהפגנות שהובילו למהפכה נגד הנשיא המצרי חוסני מובארק, מיהרה לפרסם הודעת התנערות מאל-מהדי ולומר שהיא אינה חברה בתנועה. נגואה תמימי, סטודנטית מרובע גיזה, שמעידה על עצמה שהיא משתתפת בכל ההפגנות בתחריר, נחרה בבוז כששמעה שקבוצה של נשים ישראליות התפשטו לפני המצלמה כדי להזדהות עם אל-מהדי. "יש להן מספיק עוולות בישראל למחות עליהן", היא אמרה. "הן צריכות להבין שהן רק גורמות לנו נזק. גם כך מאשימים אותנו שאנחנו סוכנים של ישראל. כמעט כל מי שתומך באל-מהדי הוא לא מצרי ולא מבין את המציאות החברתית כאן".

מרד כפול

אבל המעשה של אל-מהדי בכל זאת העצים דיון שהתקיים עד כה רק בשולי המהפכה המצרית, בעניין הקשר בין המאבק על זכויות אזרח וחירות פוליטית במצרים, לבין מצבן של הנשים בחברה הפטריארכלית שם. יש פעילות שבטוחות ששחרור נשות מצרים משליטה פטריארכלית חייב להיות אחת ממטרות המהפכה. מנגד, יש בתנועת המהפכה לא מעט גברים ואף נשים, הסבורים כי בשעה שהגנרלים נאחזים בשלטון, המפלגות החילוניות נאבקות בקלפי עם האחים המוסלמים וצעירים המתעמתים עם שוטרים נורים ברחובות קהיר, לא צריך להוסיף גם את הנושא הטעון הזה.

אי-פי

ההתפשטות של אל-מהדי מול המצלמה גרמה לנשים רבות התומכות בדמוקרטיה לכסות את פניהן מבושה. אבל מראה התורים של אלפי נשים שהמתינו בסבלנות להצביע בקלפיות ביום שני השבוע, היה מרשים. נדמה היה כי התורים שלהן ארוכים יותר מאלה של הגברים, דבר ששיקף את ההרגשה שיש כאן הזדמנות גם לנשים.

חאנין אימאם, סטודנטית בת 20, שהמתינה בתור להצביע בשכונת מעאדי, אומרת, "אין לי מושג מה ייצא לנו מהבחירות האלה. יש הרבה חששות מכל מה שקורה מסביב, אבל אולי יש סיכוי שנשיג כאן משהו שישפר גם את המצב של הנשים".

ד"ר אומניה יוסוף, רופאה בתחילת הקריירה שלה, בת 24, בילתה את השבוע שעבר במסגד עומר מכרם, שהפך למרפאת חירום למפגינים שנפצעו בעימותים עם המשטרה. "אבא שלי אסר עלי לבוא לכאן ועכשיו הוא לא מדבר אתי", היא אומרת בחיוך מבויש. "הוא אומר שלא מתאים לבחורה להיות במקום כזה, אבל הייתי מוכרחה להיות כאן עם העם". היא מסתכלת על המפגינים שחוסמים את בניין הקבינט במחאה על מינוי של ראש ממשלה נוסף מטעם המועצה הצבאית, כאמל גנזורי.

היא נראית צעירה מכדי להיות רופאה, מכסה את ראשה בצעיף, אבל לובשת מכנסיים ואומרת שהיתה פעם איסלאמיסטית, אבל איבדה אמון בתנועת האחים המוסלמים. "אם עושים מהפכה למען כל אזרחי מצרים, אי אפשר לשכוח ש-50% מהאזרחים הם נשים", היא מזכירה. על הבלוגרית שהתפשטה היא מתביישת לדבר. "נשים כאן צריכות למרוד פעמיים", היא אומרת ומתייחסת למרד המשפחתי הפרטי שלה בשירות המהפכה.

מועמדת אחת

בהפגנות רבות בקהיר הונפו בשבועיים האחרונים תמונות של עשרים הגנרלים, חברי המועצה הצבאית העליונה. בתחריר היה "איקס" אדום עליהן. בהפגנה שתמכה במועצה, שנערכה בשכונת עבאסייה במזרח העיר, נשאו אותן בהערצה.

בשני המקומות רואים את העובדה שההנהגה המצרית היא צבאית, שמרנית וגברית, כדבר מובן מאליו. עד כה רק אשה אחת, מגישת הטלוויזיה לשעבר בותיינה קאמל, הודיעה על מועמדותה לנשיאות, בבחירות שמועדן טרם נקבע. קאמל אמנם היתה לפני שנים לא רבות פנים מוכרות על מסכי הטלוויזיה המצרית, אבל רק מעטים בקהיר שמעו על המועמדות שלה.

"נשיאה במצרים?" צוחק גמאל פאיומי, מהנדס מרובע גיזה, "סאוויריס יהיה נשיא מצרים, לפני שאשה תהיה נשיאה". נגיב סאוויריס הוא מיליארדר, טייקון תקשורת, בן המיעוט הנוצרי הקופטי, שהקים השנה את מפלגת המצרים החופשיים. שום קופטי במצרים, שלא לדבר על הרוב המוסלמי, לא מאמין שבן המיעוט הנרדף יכהן אי פעם כנשיא המדינה הערבית הגדולה ביותר. האפשרות שאשה תיבחר לנשיאות נראית מופרכת עוד יותר.

ארגוני נשים במצרים הלינו בשבועות האחרונים על ביטול החוק שהבטיח לנשים ייצוג של לפחות 12% בפרלמנט המצרי, לפחות 64 מושבים פרלמנט מתוך 518. בבחירות, שהסיבוב הראשון שלהם התקיים השבוע, נשים מהוות אמנם 31% מהמועמדים, אבל מיקומן ברשימות המפלגות נמוך. בשל ריבוי הרשימות והמועמדים העצמאיים, ההערכה היא שבהיוודע התוצאות הסופיות יתברר שהייצוג הנשי בפרלמנט הצטמצם מאוד.

אבל נשים רבות גם סבורות שזה לא הזמן להיאבק על זכויותיהן בנפרד מהמאבק הכולל. היבא מסרי, מדריכת תיירים בת 27, ש"נמצאת כל הזמן בתחריר כי אין תיירים", פוסקת שאל-מהדי "פשוט טיפשה". לדבריה, "החשיבה והתפישות של האנשים במצרים משתנות עכשיו בעקבות המהפכה, ואלפי הנשים שיצאו להצביע הוכיחו שמתחיל להיות כאן שוויון אמיתי".

מסרי אינה נשואה, אבל לדבריה גם אינה חשה בלחץ להתמסד. היא מאמינה שהחברה המצרית כבר מסוגלת להכיל בתוכה רווקות עצמאיות. היא סבורה ש"צריך להתמקד במאבק במועצה הצבאית ובקבוצות האיסלאמיסטיות. המצב של הנשים כאן לא כל כך גרוע, אנחנו לא ערב הסעודית", היא אומרת. "וחוץ מזה, מצרים מכירים את ההיסטוריה ויודעים שבעבר, בתקופות עתיקות, שלטו במצרים גם נשים".

נוהא סלאמה, מנחת קבוצות ומאמנת אישית מרובע אל-אזהאר בקהיר, היא פעילה בתנועת האחים המוסלמים. לדבריה, "הציעו לי להתמודד לפרלמנט מטעם מפלגת הצדק והחירות של התנועה, אבל יש לנו כמעט 90 מועמדות במחוזות השונים ואני מרגישה שאני משפיעה יותר כמנהיגה בקהילה".

היא משוכנעת ש"בתנועה האיסלאמיסטית יש הרבה כבוד לנשים והכרה בחשיבות התפקיד שאנחנו ממלאות, וזה משתפר והולך. מה שפוגע בנשים כרגע אינו חוסר שוויון אלא העדר הביטחון ברחובות, שגבר בעקבות היעלמות המשטרה בחלקים של קהיר. נשים הן תמיד מטרה יותר פגיעה".

גם היא מסרבת להתייחס ישירות לבלוגרית העירומה, אבל מותחת ביקורת על הגישה של פמיניסטיות חילוניות במצרים: "בעקבות המהפכה יצאנו לחופשי, כאזרחים מצרים וכנשים. זה תהליך, כי לא היינו רגילים להיות חופשיים, נשים וגברים. אני מאמינה שנשים שוות לגברים, אבל שונות. אנחנו ממלאות תפקידים שונים ויש השלמה בינינו לבין הגברים. הפמיניסטיות רוצות לומר שאנחנו שוות וגם זהות לגברים, וזה פשוט לא הגיוני ומזיק". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו