שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הפוליטיקה של הארוטיקה

טרון ג' טג'פל הוא סופר שכותב על אהבה ועל מין, והוא גם עיתונאי שחוקר ללא לאות את השחיתות בממשל בהודו. ואת שני הדברים הוא עושה בתשוקה גדולה

נירית בן-ארי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית בן-ארי

"הוא בא בריצה והיא הושיטה לו את כף רגלה. הוא כרע על הרצפה והניח את ידיו על קרסולה, וירכיה נפשקו מאליהן. הוא עיסה את הקרסול ברוך, ידו האחת תומכת בעקב, השנייה באצבעות הרגל. ואז הרים אליה את מבטו וחיכה לאישורה. מבטה לכד את מבטו והגיע הרגע של המהלך המושלם, הרגע שבו אי הידיעה מתחלפת בידיעה שלמה. היא הושיטה את ידה הימנית ואחזה בעורפו ומשכה את ראשו לתוכה ובידה השמאלית הפשילה את שמלתה, שיחררה לחלל החדר הקטן את ריח המושק שנאגר בה, והחליקה את פניו לעומק ירכיה הנוצצות. ועוד לפני שהספיק להגיע אליה בפיו הפעור התקשת גווה בצעקה כבושה. הוא תפס בשפתיו את כנפיה הנוטפות, ניגב אותן בעדינות בלשונו, והיא החלה לעוף; ועדיין עפה שעה לאחר מכן, כשקולות העובדים המגיעים למלאכת היום אילצו אותה לנחות".

במילים אלה מתאר טרון ג' טג'פל את אחד מרגעי השיא של "האלכימיה של התשוקה", ספרו שתורגם לאחרונה לעברית (מאנגלית: חני גלעד, הוצאת בבל). בשיחת טלפון לניו דלהי שאלתי אותו אם הוא התכוון, או שלא התכוון, לגרום גם לכנפי הקוראות לנטוף. התגובה היתה צחוק מתגלגל. "זה לא דבר רע בכלל!" הכריז תוך כדי צחוק, "אבל אם הייתי רוצה לגרות את הקוראים, הייתי כותב ספר ארוטי. זה לא ספר פורנוגרפיה, זה ספר על אהבה".

ועל תשוקה.

"הספר מבקש לחקור את המשמעות של התשוקה. התאמצתי להיות מרומז ולירי, משום שתיאורי סקס בוטים זה משעמם. הספר משופע במיניות, אבל היא ארוטית, לא פורנוגרפית".

טרון ג' טג'פל. התאמצתי להיות מרומז ולירי, משום שתיאורי סקס בוטים זה משעמם צילום: Shailendra Pandey / Tehelka

זהו רומן הביכורים של טג'פל שהתפרסם ב-2005, ומאז תורגם ל-12 שפות. לצד תיאורי סקס נוטפי זימה, יוצא טג'פל למסע בהיסטוריה המודרנית של הודו, וכמו הדמות הראשית בספרו מבקש - וגם מצליח - להיות "הרומן ההודי הגדול".

שני זוגות נאהבים יש ב"אלכימיה של התשוקה". הזוג הראשון הוא פיז המוסלמית ודמות המספר, הינדי ששמו אינו ידוע. הזוג השני הוא קתרין האמריקאית הלבנה וגאג' סינג, משרת הודי יפה תואר, ששוכב איתה ועם בן זוגה ההומו. הספר מתרחש באותו בית למרגלות ההימלאיה, בין 1927 לסוף המאה ה-20. וטג'פל אכן לא כתב ספר פורנוגרפי; הארוטיקה כאן משמשת על מנת לבחון סוגיות פוליטיות וציבוריות, ולמעשה הוא הופך את הארוטיקה למרחב פוליטי בעצמה.

לדוגמה, כהקדמה לתיאור מין חושני, הוא כותב: "זה היה סיפורם של הכפריים ושל הילידים בכל מקום. סיפורם של אלה שימצאו עצמם עד מהרה מנושלים. הם באים אל העולם החדש חמושים בנדיבות רוחם, הצומחת מתוך עבודת האדמה. אך העולם המודרני אינו מייחס חשיבות לעבודת האדמה. הם מופקרים לנפשם בצומתי ההיסטוריה..." - ומיד בהמשך, מתואר כיצד שכב הדובר עם אהובתו בזמן שישנה.

טג'פל מתמרן בתוך התמהיל הזה, פוליטי-אישי, פרטי-ציבורי. "מצד אחד יש מין, ארוטיקה, אהבה, יצירתיות, ומהצד השני קולוניאליזם, שחיתות, דיכוי, עצמאות פוליטית, דמוקרטיה", הוא אומר. "אבל הכל קשור. אנחנו חייבים לחיות עם האישי והציבורי גם יחד. את היופי שבעולם אנו מוצאים באמנות, בטבע, בצדק, באמת. את המכוער אנו מוצאים באי-שוויון ובדיכוי. אני נמשך גם ליפה וגם למכוער. אני מאמין שכל כתיבה טובה היא כתיבה פוליטית. הפוליטיות היא עמדתך על מגדר, על שוויון, על גזע, על דת. הכל פוליטי".

הכל?

"אולי רק הרגע של האורגזמה הוא רגע לא פוליטי, ולכן אנחנו רודפים אחריו כל חיינו".

הצד החושף

טג'פל, בן 48, נשוי ואב לשתיים, הוא דמות מרכזית בחיים הפוליטיים של הודו. העיתון שייסד ב-2000, "טהלקה", אחראי לחשיפת כמה מפרשיות השחיתות הגדולות במדינה, והביא אף להתפטרותו של שר ההגנה ההודי בפרשה שבה היתה מעורבת גם ישראל (ראו מסגרת). מקרה שחיתות נוסף שחשף העיתון, עסק באירועים משנת 2002, שבהם 58 עולי רגל הינדים נהרגו כשרכבת שבה נסעו הועלתה באש על ידי מוסלמים. האירוע גרר את מה שנודע כ"מהומות גוג'ארט", שבהן נהרגו 790 מוסלמים ו-254 הינדים, מקדשים רבים נהרסו, עשרות אלפי אנשים הפכו לפליטים, ועוד עשרות אלפים נעצרו בידי השלטונות. באותה שנה פירסם "טהלקה" תחקיר, בתום שישה חודשים של חקירה סמויה, שחשף כי האלימות התאפשרה בגלל התעלמות מכוונת של המדינה והמשטרה מהפורעים. שנתיים מאוחר יותר, חשפו "טהלקה" שמחוקק מטעם BJP (מפלגת ברטיה ג'נטה) הלאומנית שיחד עד ראייה מרכזי באחד ממקרי הוונדליזם בזמן המהומות. ב-2007, הביאו ממצאי תחקיר נוסף להודאתם של מספר חברים ב-BJP כי היתה להם יד במהומות, וארווינד פאנדיה, שהיה יועץ מיוחד לממשלת גוג'ארט, התפטר.

פרשת שחיתות נוספת שנחשפה בעקבות חקירה של "טהלקה" היא פרשת רצח הדוגמנית ג'סיקה לאל ב-99'; כאן גילו העיתונאים שהרוצח היה בנו של שר בממשלה, והשר שיחד את עדי הראייה על מנת שלא יפלילו את בנו. בעקבות חשיפת "טהלקה", נאלץ השר להתפטר.

מה הקשר עבורך בין היותך פעיל פוליטי, עיתונאי, וסופר?

"אני חובש כובעים רבים. הרעיון שבני אדם הם חד ממדיים ושכל אדם יכול להיות רק דבר אחד הוא מוטעה ביסודו. אדם שמקשיב למייקל ג'קסון יכול גם ליהנות מהסימפוניה התשיעית של בטהובן. אנחנו יצורים מורכבים. כך, הפעילות הפוליטית שלי היא רק חלק אחד ממני. 'טהלקה' הוא עיתון בעל נוכחות דומיננטית במרחב הציבורי בהודו, הוא חשוב לי מאוד ואני משקיע בו את מרב זמני. יחד עם זאת, הכתיבה הספרותית שלי יוצאת מורווחת, משום שהעבודה העיתונאית עזרה לשפר אותה ולהביא אליה פרספקטיבה חדשה.

"מבחינתי, כתיבה ספרותית וכתיבה עיתונאית מהוות שתיהן חתרנות. שתיהן מאתגרות את הסטטוס קוו, ומביאות רעיונות של צדק למרחב הציבורי. לא כתיבה עיתונאית ולא כתיבה ספרותית נעשות לשם הבידור או השעשוע. שתיהן רציניות, שתיהן מטרידות את המנוחה, ולשתיהן מטרה זהה - להציב שאלות על המציאות, רק שהן עושות זאת בדרכים שונות.

"בכתיבה הספרותית שלי אני מלא בספקות, תמיד שואל שאלות, אני חוקר, מחפש אחר תשובות, משחר להבנות; בכתיבה העיתונאית שלי אני חייל במאבק. אבל גם פה וגם פה, אני אותו בן אדם".

סמואל פול הוא אחד מחוקרי השחיתות המרכזיים בהודו. בראיון טלפוני הוא אומר, כי "'טהלקה' עשה עבודה יוצאת מן הכלל בהודו עם העיתונות החוקרת שלו". פול הוא מחבר הספר "שחיתות בהודו: אג'נדה לפעולה", ומקים המרכז לעניין ציבורי (Public Affairs Centre). "טרון טג'פל ניצב מול איומים והתקפות על המניעים שלו שהיו מפחידים כל אדם רגיל", אומר פול. "אך הוא הוכיח אומץ והתמדה דרך העבודה שלו והוכיח שהתקשורת יכולה לחשוף שחיתות וניצול של כוח בידי עובדי ציבור".

במאמרו "נלחמים בשחיתות" כותב פול כי חוקים נגד שחיתות אמנם עברו בפרלמנט, אך הם נאכפים לעתים נדירות, והאשמים כמעט שאינם נענשים. "שחיתות היא מחלה רצינית בפוליטיקה ההודית מכמה סיבות", הוא אומר. "מפלגות מממנות את מסעות הבחירות שלהן מכספים שמגיעים מתעשיינים ושאר בעלי אינטרסים, ללא שקיפות. חוסר השקיפות במימון מסעות הבחירות הוא שורש השחיתות, משום שאלה שנותנים את הכסף, מאוחר יותר ידרשו את החלק שלהם בעוגה. ברגע שהם נכנסים לעמדות כוח, הפוליטיקאים נותנים עדיפות לאלו ששילמו להם. נוצר מעגל קסמים שנשלט על ידי אלה שיש להם כסף וגם קשרים עם עולם הפשע.

"בהודו, העובדה שחלק גדול מהאוכלוסייה הוא אנאלפבית, הפכה את החברה האזרחית לחלשה למדי ביכולת שלה לאתגר את השימוש בכוח לרעה. פעילים בתקשורת הם אלו שמובילים את המאבק נגד שחיתות דרך העבודה התחקירית שלהם".

שאלתי את טג'פל מדוע לדעתו לא מעט מדינות שנולדו מתוך אתוס של שחרור, חירות, ומאבק הרואי - כמו הודו, כמו זימבבואה - הפכו מושחתות.

מה גורם לטבע האנושי להפוך למושחת?

"בני האדם הם חיות", עונה טג'פל ללא כחל וסרק. "אנחנו חלק מעולם החיות. יש לנו פתולוגיות מסוכנות וייחודיות לטבע האדם. אנחנו רוצים ליהנות מאינדיבידואליזם ומקולקטיביות בעת ובעונה אחת. למרות שאנחנו שואפים להיות חלק מקבוצה, מעם, מקולקטיב, מדת, אנחנו רוצים בו זמנית להיות חופשיים ובעלי אישיות אינדיבידואלית. זוהי סתירה מהותית. הסתירה הזאת יוצרת עיוותים ויכולה להיות מסוכנת, והיא מגלה את עצמה בתופעות כמו שחיתות, אלימות, בשנאה של הזר והשונה, ובצרות אופקים".

מי הדמות האהובה עלייך בספר? התעניין לפתע טג'פל. עניתי שקתרין, כמובן. "גם עלי!" הוא צהל. ציינתי בפניו, שאת הבחנתו החדה ביותר על ההודיות הוא שם בפיה, האמריקאית הלבנה שחובבת נסיעות בעולם, מין והודים. טג'פל הסביר שצריך להתרחק על מנת לעשות הבחנות.

"קתרין אוהבת את הודו ואת ההודים", הוא אומר, "אולם היא אמריקאית מספיק כדי לזהות את הסתירות בהם ואת החולשות שלהם. היא הדמות המתאימה ביותר על מנת לזהות את היכולת ההודית הייחודית, להתכופף בפני אלוהי הרציונליות ולהיות לא-רציונליים בעת ובעונה אחת, מבלי לראות בזה שום סתירה".

לפני סיום, אני מבקשת לשאול אותו על המילים ששם בפי המספר, שאומר "רק חמישים שנה קודם לכן גיבשנו לעצמנו תחושה של זהות באמצעות המאבק לחירות וסמליו המרהיבים. ועדיין נזקקנו לאויב שיעזור לנו להבין מי אנחנו". לפני שאני מספיקה להעלות את השאלה, הוא קוטע אותי: "הישראלים והפלסטינים הם הדוגמה האכזרית ביותר לכך". כנראה שיש צורך להתרחק על מנת לעשות את ההבחנה הזאת.*

"טהלקה" וטילי הברק הישראליים

החשיפה הידועה והסנסציונית ביותר של "טהלקה" היתה חשיפת השחיתויות בחוזי הנשק הענקיים של ממשלת הודו. החלק הראשון שנחשף היה ב-2001: החקירה הנסתרת חשפה מספר דמויות מרכזיות בצבא ובממשלה שקיבלו שוחד על מנת לאשר חוזי נשק גדולים. בנוסף, חשף "טהלקה" בכירים במשרד ההגנה שקיבלו אלכוהול ושירותי מין כשוחד.

העיתונאים מ"טהלקה" התחזו לסוחרי נשק, ועל ידי שימוש במצלמות נסתרות חשפו פקידים בכירים בממשלה לוקחים שוחד, כולל בביתו הפרטי של שר ההגנה ג'ורג' פרננדס ממפלגת "סמטה", עבור עסקאות נשק בשווי עשרות ומאות מיליוני רופי.

בתחילה, האשימה הממשלה את "טהלקה" בפברוק ראיות, אך ב-2006 הלשכה המרכזית לחקירות העמידה לדין שני קצינים בכירים בחיל הים ההודי, האב והבן ננדה, על מעורבות בפרשה. השר פרננדס נאלץ להתפטר, אך הושב לתפקידו כמה שבועות מאוחר יותר. החקירה עדיין נמשכת, אבל פרננדס חלה ופרש מהחיים הציבוריים.

בין עסקאות הנשק שחקרו עיתונאי "טהלקה" היתה גם עסקה שבה רכשה ממשלת הודו בשנת 2000 טילי ברק מהתעשייה האווירית ורפאל. עד היום לא נחשפה עד תומה העסקה, שבה נחתמו חוזים לרכישת טילים בעלות של כ-270 מיליון דולר. ב"טהלקה" טענו בתחקיר שפירסמו, כי הרכישה נעשתה תוך חריגה חמורה מהנהלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ