עיר קטנה ורחובות בה מעט

עיריית תל אביב לא מצאה רחוב שינציח את מהנדס העיר הראשון, אז היא הציעה לקרוא אי תנועה על שמו

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

2 אם שוטטתם אי פעם ברחובות תל אביב, בטוח נתקלתם בבניינים שתיכנן האדריכל יהודה מגידוביץ'. בין 1920 ל-1950 הוא בנה 500 מבנים בעיר. חלקם, דוגמת "השגרירות הרוסית" ו"מלון גינוסר" ברחוב רוטשילד, עברו לאחרונה שיפוץ ושימור, ומושכים מבטים של עוברים ושבים. אחרים, דוגמת פסג' פנסק ברחוב הרצל ומלון נורדאו ברחוב גרוזנברג, מצליחים להרשים חרף חזיתם המוזנחת. ויש גם כאלה שכוסו בבטון ובפיח ומשוועים למישהו שיחזיר להם את קסמם. "בית הכנסת הגדול" ברחוב אלנבי הוא אחד מהם.

אם גם אתם לא שמעתם עד עכשיו את השם מגידוביץ', אל תרגישו לא נעים. מהנדס העיר הראשון, שבנייניו הם מהיפים בבתי העיר, מת ב-1961. ב-50 השנים שחלפו מאז לא ראתה לנכון עיריית תל אביב להנציח את שמו ופועלו, ולא קראה על שמו רחוב, כיכר או גינה ציבורית. שמו נשכח, בתיו נותרו מצבה לזכרו.

בעירייה מסבירים, שכדי להנציח אדם הם זקוקים לפנייה מגורם המעוניין בכך. משפחתו של מגידוביץ' אכן התמהמהה במשך השנים. "ברוב צניעות לא פנינו לעירייה", אומרת רותי, הנכדה, בת 65.

לפני שלוש שנים, לקראת חגיגות המאה לתל אביב, היא החליטה להרים את הכפפה ורתמה למאבק את בעלה, ד"ר יואב חצרוני. יחד הם פנו לעירייה כדי "לתקן את העוול", כדבריהם. חלפו שבעה חודשים של שתיקה, "ואז הגיע מכתב, שבו התבשרנו שהנצחתו של מגידוביץ' אושרה, ויודיעו לנו בעתיד על מקום ההנצחה", מספר חצרוני.

בניסיון להפיג במעט את המתח הוא גלש לאתר האינטרנט של העירייה, פישפש בפרוטוקולים, ומצא את הסוד השמור: "מגידוביץ' יונצח בכיכר בשכונת נווה שרת". סיור מקדים באתר המיועד הותיר את בני הזוג המומים. "הקפנו את הכתובת שלוש פעמים, ואז הבנו שלא טעינו. ה'כיכר' התגלתה כאי תנועה בקוטר שישה מטרים", אומר חצרוני.

בצר לה, כתבה הנכדה רותי מכתב נוסף לעירייה, שבו הודיעה על התנגדותה ל"הנצחת שמו של סבי ב'כיכר' עלובה". בנימוקיה כתבה: "אם הוועדה חושבת לנכון ש'אי תנועה' בשוליה המזרחיים של העיר אותה היא מכנה בשם ‘כיכר' הינו מקום ראוי להנצחה, הרי היא לוקה, במקרה הטוב, בחוסר הבנה ובבורות מוחלטת בהבנת גודל פועלו של מגידוביץ' בבניין העיר, ופוגעת קשות בשמו, במשפחתי ובי. אין מתקנים עוול אחד שנעשה במשך שנים בעוול קשה ממנו".

עו"ד חביבה אבי-גיא, ממלאת מקום ראש העירייה ויו"ר ועדת שמות והנצחה בעיריית תל אביב, לא מבינה על מה יצא הקצף. "המשפחה לא הגישה בקשה במשך עשרות שנים והיום לא נותרו כמעט רחובות פנויים בעיר", היא אומרת. "הכיכר שהצענו להם נמצאת בשער שלנו לקריית ההיי-טק, קריית עתידים. קרוב לשם הונצחו אנשים כמו ראש המוסד לשעבר, איסר הראל. הנצחה כזו היא כבוד ענק, לנצח נצחים. הרבה אנשים לא זוכים לזה".

חצרוני מקדיש בשנים האחרונות שעות ארוכות לחקר פועלו של מגידוביץ', ומעביר בהתנדבות סיורים מודרכים בעקבות בנייניו. "עצם העובדה שאנחנו צריכים בכלל להילחם על הנצחתו היא עוול קשה", הוא אומר. "גם אנחנו וגם העירייה עשינו טעות, אבל הגיע הזמן לתקן אותה".

מתי יזכה מגידוביץ' להנצחה משלו? המשפחה העבירה לעירייה בקשה לקרוא כיכר על שמו במתחם שבו פזורים בנייניו, ברחוב נחלת בנימין. "שישימו שם שלט על שמו, זה הכל", אומר חצרוני. אבי-גיא מציעה להמתין לשכונה החדשה שתקום בעוד שנתיים בצפון העיר, "שבה יכול להיות רחוב על שמו". *

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ