בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החורף הרוסי

אזרחי רוסיה, שנודעו באדישותם לפוליטיקה, הפכו השבוע את עורם ויצאו למחות על זיופים בבחירות. גם כאן, האינטרנט משחק תפקיד מרכזי; וגם כאן, איש אינו יודע איך כל זה יסתיים

28תגובות

כשנשיא רוסיה, דמיטרי מדוודב, רוצה להחמיא לאנשי שלומו, הוא לא מקמץ במלים. לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ולדימיר צ'ורוב, הודיע לו כי הושלמה בדיקתם של 99.999% מפתקי ההצבעה אחרי הבחירות של יום ראשון, כינה אותו הנשיא "קוסם אמיתי". פקידי הממשל, חברי ועדת הבחירות המרכזית ואמצעי התקשורת מטעם חוגגים באופן דומה את הצלחת המבצע.

מול החגיגה הזאת ניצבים אתרי אינטרנט, שעדיין פועלים ללא צנזורה, המפרסמים אין-ספור תלונות של משקיפים על זיופים ואי-סדרים. הטענות מגובות בתמונות ובסרטונים, שמהם מצטיירת תמונה של בחירות לא לגיטימיות. בגלל הזיופים, אי אפשר לומר שהן היו חוקיות.

אין פלא, על כן, שהשבוע יצאו לרחובות מוסקווה אלפים שחשו נעלבים ומרומים. "החזירו את הקול שלי!" ו"יודח פוטין!" קראו ההמונים. עלו גם קריאות למהפכה. אם השלטון מתעלם מדרישות העם, העם מוכן להדיח את השלטון. מה קרה השבוע ברוסיה? מיהם המפגינים והמוחים שיצאו לפתע מאדישותם? התגובה האדישה של אזרחי רוסיה להפרות החוק ולהפקרות במדינתם עוררה זמן רב את פליאת העולם. מה השתנה עכשיו?

אי-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

התשובה לשאלה מדוע דווקא בעקבות הבחירות האלה ניצבת רוסיה על סף מהפכה אינה נמצאת על פני השטח. את ההתפתחות הזאת איש לא צפה. בבחירות הקודמות זכתה מפלגת השלטון ברוב מוחלט בפרלמנט. האינטלקטואלים, שכלל לא טרחו אז להגיע לקלפי, עשו את מה שהם מתמחים בו עוד מתקופת הקומוניזם. שבועות על שבועות הם קוננו ב"שיחות מטבח" על הקולות ש"ההם" הוסיפו לעצמם ועל המרחק הרב שבין השכבה האינטלקטואלית לבין העם.

בסימן הראשון לשינוי אפשר היה להבחין ב-24 בספטמבר. באותו יום נפתרה סוף-סוף החידה המרכזית של הפוליטיקה הרוסית בשנים האחרונות: מי יתמודד בבחירות הבאות לנשיאות מטעם מפלגת השלטון - שוב מדוודב או אולי שוב ולדימיר פוטין. הצמד יצא אל תומכיו והודיע: פוטין יתמודד על הנשיאות, מדוודב יהפוך לראש הממשלה. ואז קרה משהו לא צפוי - במקום להשמיע אנחת רווחה, העם נעלב. לא לנוכח החילופים הצפויים, כי אם בגלל הטון שבו נאמרו הדברים.

פתאום הרגישו ההמונים שירקו בפרצופם. ירקו באותה הקלות שבה סיפרו שהחילוף בצמרת תוכנן מזמן ושההחלטה עליו לא התקבלה בספטמבר, אלא זמן רב קודם לכן, ושלאחר הניצחון בבחירות של דצמבר, שיהיה מזהיר בהכרח, והניצחון גם בבחירות לנשיאות במארס, רוסיה תמשיך לחיות באושר ובשלווה תחת שרביטו של הנשיא החדש-ישן.

אי-פי

בד בבד, בהדרגה אבל בהתמדה, התעוררה בקרב המעמד הבינוני הרוסי התחושה שהיציבות והשובע היחסיים שהיו מנת חלקו בעשור של פוטין אינם יכולים עוד לפצות על ההשפלה היום-יומית. ההשפלה שבמתן שוחד לפקידים שאיבדו את הבושה; ההשפלה שבמפגש עם זרועות אכיפת החוק המושחתות ועם מערכת משפטית הפועלת על פי הנחיה מגבוה; ההשפלה שבצפייה במשדרי החדשות בערוצים הממשלתיים, המביאים שקרים בוטים בכל עניין. האפשרות לרכוש אייפד חדש או לנסוע לחו"ל כבר אינה מסיחה את הדעת מן המחשבה שכל אדם עלול ליהרג בכלא בלי סיבה, רק משום שיצא למחות על ההפקרות, כפי שקרה לעורך הדין סרגיי מגניטסקי.

לפיכך, אפשר לשער שהשיטה שבה עיצבו השלטונות את הבחירות לדומא נהפכה לזרז. בבחירות הפעם, המצב שבו מישהו, במקום כלשהו, החליט איזו מפלגה תנצח בבחירות ואיזה אחוז מן הקולות תגרוף - לא מצא חן בעיני האנשים.

בקרב הרוסים מתגבר החשד כי תוצאות הבחירות הוכתבו מגבוה לוועדות הקלפי עוד לפני שהחלה ההצבעה. לחברי הוועדות לא נותר אלא לממש את החלטות הבוסים שלהם, בעשרות שיטות שפותחו לצורך העניין.

לראשונה זה זמן רב פעלו ביום הבחירות משקיפים מקרב ציבור שמעולם לא מילא תפקיד זה, שלא היה לו קשר לפוליטיקה ושאנשיו לא טרחו להצביע בבחירות בעשר השנים האחרונות. רבים מהמשקיפים המתנדבים האלה הודו שנמאס להם מהמתרחש במדינה בכלל, ובבחירות בפרט. גם אחת ממחברות מאמר זה נהפכה למשקיפה: היא ראתה את המתרחש במו עיניה והיתה עדה לאופן שבו נופקו התוצאות הדרושות באחת הקלפיות. לאורך יום הבחירות כולו הזרימו המשקיפים את המידע על ההתרחשויות באינטרנט, בלי לחסוך במלים וברגשות. היה להם מה לספר.

ביום הבחירות תיעדו המשקיפים מגוון רחב של זיופים: הכנסת פתקים לארגזי ההצבעה (הן על ידי חברי ועדת הקלפי והן על ידי אזרחים ששוחדו); רישום הצבעה על שמם של אנשים שהלכו לעולמם; פסילה של פתקי הצבעה "לא נכונים". דווח על מצביעים שהגיעו אל הקלפיות רק בשביל לגלות שמישהו כבר הצביע בשמם. בקלפיות ניידות נרשמו ביקורים של חברי ועדות הקלפי בקרב קבוצות אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, לפי רשימות שהוכנו מראש. דווח על הצבעות כפויות (מנהלי חברות כינסו את עובדיהם ואילצו אותם להצביע בצורה מסוימת. הם אף איימו לפטר את אלה שלא יצייתו), הצבעות כפולות של אותו אדם בכמה קלפיות, באמצעות מסמכים מזויפים (שיטה הידועה בשם "קרוסלה") ועוד ועוד.

אבל הזיופים המפלצתיים ביותר התרחשו בעת ספירת הקולות. לנגד עיניה של אחת ממחברות מאמר זה אספו חברי ועדת קלפי במוסקווה חלק גדול מפתקי ההצבעה לערימה גבוהה ואמרו, "אלה הפתקים של מפלגת רוסיה המאוחדת", אף שהכל ראו היטב שהיו בערימה גם קולות שניתנו למפלגות אחרות. הוועדה סירבה לדרישה להציג את הפתקים, כמתחייב בחוק, או אפילו להכריז על תוצאות הספירה. למרות מחאות המשקיפים, תהליך הספירה הסתיים בקצב שיא, הפתקים נארזו והובלו אל ועדת הבחירות המחוזית והתלונות הרשמיות שהוגשו נתקלו בהתעלמות.

במשך כל היום התקבלו ידיעות על משקיפים שגורשו מן הקלפיות, מסיבות שונות ומשונות, על מאמצים לרמות אותם ובמקרים מסוימים אף על הכאתם. כל חלקי הפאזל הזה הצטרפו לתמונה מבעיתה, בעיני רבים. פתאום ראו הרוסים את המציאות במערומיה והבינו שמרמים אותם לאור היום. מצד השלטונות לא היתה כל תגובה לפניות ולתלונות, מלבד הערה מזלזלת של הנשיא: "ראיתי את החומרים האלה, יש שם רק זעקות שבר".

העצורים

למחרת הבחירות התקיימה עצרת מחאה במרכז מוסקווה, שהיתה הראשונה בסדרה של הפגנות. זאת היתה הפגנה מיוחדת במינה, שסחפה כ-7,000 איש שרובם אינם נוטים להשתתף בהפגנות: אנשי המעמד הבינוני הידוע לשמצה, שבעשור האחרון הסתפקו בפרסום הערות אירוניות בבלוגים על המצב הפוליטי ברוסיה. כעת, מתוך הזעם על הרמאות הבוטה והחשופה לעיני כל ולנוכח חוסר האונים במאבקם נגדה, הם לא הצליחו להישאר אדישים - ויצאו לצעוק.

היה זה מוזר ובה בעת טבעי כל כך להיות חלק מהאנשים הללו, הלבושים היטב והחשים אי נוחות מסוימת כשהם עומדים בתוך ההמון וצועקים בקול אחד בגשם השוטף. אבל מה שאיחד את כולם היתה ההבנה הברורה שאסור לעזוב. באותו ערב נעצרו כ-300 איש. בין היתר נעצר אלכסיי נבלני, בלוגר שהתפרסם לאחר שחשף שחיתות שלטונית באינטרנט, ועמו נעצר גם איליה יאשין, ממנהיגי תנועת "סולידריות". שניהם נדונו ל-15 ימי מאסר בעוון התנגדות למעצר, שכלל לא היתה. על כך מעיד סרטון הווידיאו המתעד את מעצרם.

למחרת, יום שלישי, נכנסו למוסקווה כוחות צבא ובערב התקיימה בכיכר טריאומפלניה עצרת מחאה, שלא קיבלה אישור מהשלטונות. המשטרה הגיבה באלימות וההתרחשויות בכיכר שודרו באינטרנט בשידור חי. בנוסף לשוטרים הגיעו להפגנה צעירים מן התנועות הפרו-ממשלתיות "נאשי" ו"סטאל" (פלדה), שהביאו עמם תופים וניסו לעורר פרובוקציות. איש לא פיזר אותם. המפגינים, לעומת זאת, פוזרו בקבוצות שלמות. על פי נתונים מסוימים, באותו ערב נעצרו כ-500 איש. עשרות אנשים הוכו קשות, ביניהם כתב העיתון הנפוץ "קומרסנט" אלכסנדר צ'רניך והמועמדת לפרלמנט מטעם מפלגת "רוסיה הצודקת", אלנה פופובה.

ראשי תנועות האופוזיציה, עיתונאים רבים ואפילו עוברי אורח נעצרו, הוחזקו במעצר ושוחררו בלי שהוצגו להם אישומים כלשהם. העצורים מההפגנה העיקרית מוחזקים עדיין בתחנות המשטרה העירונית, ללא מזון ומשקה ובלי שהוגשו נגדם אישומים כלשהם. "אנחנו לא חייבים להאכיל את העצורים", מצהירים בגלוי השוטרים. לאחר שהדברים פורסמו באינטרנט, בלוגרים רבים הביאו לעצורים מזון, משקה ובגדים חמים.

העצרת הבאה מתוכננת לשבת, ובינתיים המצב בעיר על סף רתיחה. ברשתות החברתיות מתקיימים דיונים ערים בשיטות אפשריות להביע מחאה. הגולשים דורשים להכיר באי-חוקיותן של הבחירות ולספור מחדש את הקולות. בגל הזה יצאו אל קדמת הבמה גם אנשי תרבות, הרחוקים בדרך כלל מהפוליטיקה. הסופר המפורסם בוריס אקונין, למשל, פירסם מאמר ציני ונוקב שבו הוא קורא להחרים את הבחירות לנשיאות. "שכל המדינה תהיה מלאה בתעמולת בחירות ואילו בקלפיות - ריק", כתב אקונין.

מרק פוליטי

אבל איש אינו יודע מה באמת צריך לעשות, מפני שלרוסים אין אמון - לא במפלגת השלטון ולא בראשי האופוזיציה הפרלמנטרית, שזה זמן רב מלחכת את פנכת הקרמלין, מתבשלת במרק הפוליטי, מקימה בריתות ומשיגה פשרות, ובפועל אינה עושה דבר. למנהיגים החדשים, שהיו עשויים לייצג את המוחים (ייבגניה צ'יריקובה, אלכסיי נבלני, ייבגני רויזמן, קונסטנטין קרילוב, איליה יאשין), אין גישה לתהליכים פוליטיים לגיטימיים. האופוזיציה הופכת לקיצונית והמוצא היחיד מהבצה הפוליטית שיצרו השלטונות הוא פוליטיקה של כיכרות.

הדבר הנורא במצב הטרום-מהפכה המתהווה ברוסיה הוא שפוטין ועמיתיו באמת הכניסו אותנו למלכודת: על גל הזעם המהפכני מגיעים לשלטון בדרך כלל הפשיסטים והלאומנים, אשר שוב יקראו "רוסיה לרוסים בלבד!" ו"לגזול הכל ולחלק מחדש!" קל לשער מה יקרה באותו רגע לבעלי האייפדים, הרגילים לנפוש באירופה בחודשי הקיץ. הם בכל זאת יוצאים להפגין, מפני שאינם יכולים עוד להרשות לעצמם להימנע מכך. למשך תקופת מה ויתרנו על תחושת הערך העצמי שלנו בתמורה ליציבות. אבל איגרת החוב הזאת כבר פקעה. הגיע הזמן לשלם את החשבון. *

הרכב בית הנבחרים הרוסי

מספר המושבים: 450

"רוסיה המאוחדת" בראשות פוטין ומדוודב  -  238 מושבים (- 77)

המפלגה הקומוניסטית בראשות גנאדי זיוגנוב - 92 מושבים ( + 35)

"רוסיה הצודקת" בראשות סרגיי מירונוב  -64 מושבים (+ 26)

המפלגה הליברל-דמוקרטית בראשות ולדימיר ז'ירינובסקי  - 56 מושבים ( + 16)

- הבחירות לנשיאות יתקיימו במארס 2012



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו