בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צניעות מודיעינית

נפילת מובארק, קצו הקרב של משטר אסד, עליית האיסלאם, היחלשות ארה"ב באזור ובחישה נמרצת של רוסיה, סין, אירופה, טורקיה ואיראן בדייסה. הערכת אמ"ן ל-2012 מתארת תפנית היסטורית, שמחייבת שינוי תפישתי

7תגובות

אחרי התחבטות ממושכת, קציני אגף המודיעין בצה"ל מצאו באחרונה שם לתהפוכות המרעישות את העולם הערבי זה שנה. "האביב הערבי" לא מצא חן בעיניהם מלכתחילה, בלי קשר לעובדה המקרית שאביב הוא שמו הפרטי של ראש אגף המודיעין במטכ"ל.

הקצינים של האלוף אביב כוכבי לא התלהבו מההגדרה, שבה עדיין משתמשים רבים מכלי התקשורת בעולם, בשל הניחוח החיובי, הנלהב, שנדף ממנה. זה התאים, אולי, לראשית המחאה בעולם הערבי, שבהם הצעירים בכיכר תחריר בקהיר ריגשו את המערב, לא לימים האלה, כשהמון בלוב מכה למוות רודן, עריץ ורצחני ככל שיהיה. מנגד, גם "חורף איסלאמי" נשמע מעט פסקני מדי, מה עוד שהמהומה מתמשכת הרבה מעבר לעונה אחת בשנה. לבסוף התפשרו באגף המודיעין על מונח נייטרלי: טלטלה.

הטלטלה בעולם הערבי, גורסת הערכת אמ"ן ל-2012 שהוצגה באחרונה לדרג המדיני, תימשך גם לאורך השנה הבאה. אחרי נפילתם של שלושה משטרים בצפון אפריקה - בתוניסיה, במצרים ולבסוף בלוב - צפויה הטלטלה להעמיד בסכנה גם את עתידם של משטרים נוספים. אפקט הדומינו עשוי לחצות את תעלת סואץ לצדו השני של המזרח התיכון, אל תוך אסיה. השינוי המהיר ביותר כבר מתחולל בתימן, שם אולץ הנשיא עלי עבדאללה סאלח לפרוש אחרי שנפצע בניסיון התנקשות של המורדים, אבל השלטון טרם עבר בשלמותו לגורם אחר. אחרי תימן, כך מסתמן כעת במידה רבה של נחרצות, תבוא סוריה. נשיאה, בשאר אל-אסד, כבר מחשב את קצו לאחור. פרישתו העתידית, אם יצליח להיחלץ מן המדינה עם משפחתו בחיים, עשויה להיות חיקוי של המודל התימני.

כמה זמן נותר לאסד? שר הביטחון, אהוד ברק, שקורא את כל הערכות המודיעין, מדבר מאז תחילת דצמבר על "שבועות" עד לנפילתו. קודם לכן טען שנותרו חודשים. "המשפחה הזאת", אומר ברק על שושלת אסד, "סיימה את תפקידה ההיסטורי". בדברים לא נשמע אפילו קורטוב של צער.

אם בתחילת התהפוכות בסוריה היו בישראל מי שחששו מעט לגורלו של הרודן, הגישה בירושלים השתנתה מאז לחלוטין. התגובה המיידית, המעט מודאגת, נבעה מגישה שלפיה (בתרגום מאנגלית) "עדיף השטן שאתה מכיר" ונשענה גם על ההמלצה ארוכת השנים של צה"ל לדרג המדיני לבחון השגת הסכם שלום עם אסד, שיהיה כרוך בהחזרת רמת הגולן כולה לסוריה. הימים האלה חלפו מן העולם. ככל שאסד טובח עוד בבני עמו, כך מחריף היחס הישראלי אליו. הוא נתפש כעת כפי שהוא - עריץ צמא דם, שנפילתו תהיה בראש ובראשונה מכה לציר הרדיקלי שבנתה סביבה איראן.

בהשוואה לברק, אנשי המודיעין נזהרים בקביעת לוח הזמנים לנפילת אסד, אבל גם הם סבורים שהתהליך כבר בלתי הפיך. "אסד לא ישרוד", אומר בפסקנות בכיר באמ"ן. "לא קיים מנגנון אפקטיבי נראה לעין שביכולתו לחלץ את אסד מהמלכוד. נשיא סוריה ממשיך להידרדר במדרון". במודיעין הישראלי תיארו פעם את המשטר הסורי כגרסה מזרח תיכונית של סדרת המאפיה הטלוויזיונית "הסופרנוס": אלים, מושחת, רקוב, אבל מתפקד, כי הוא משרת היטב את מי שנהנה מרווחיו. מאז הוצאה לבנה מהקיר של משטר אסד והמנגנון כולו החל לקרוס.

נקודת המפנה נראית בדיעבד כטבח שעשו אנשיו של אסד באזרחים ממתנגדיו בעיר חמה בזמן הרמדאן, לפני כשלושה חודשים. כעת נמנים בסוריה יותר ממאה הרוגים בשבוע, בממוצע, ומספר האזרחים שנהרגו בעימותים חצה כנראה את קו ה-5,000. ועדיין, נראה שהמפגינים עברו את סף הפחד והם מוסיפים לצאת לרחוב חרף הסכנה הברורה שחיילי אסד יירו בהם. מספר העריקים מהצבא נאמד בכמה אלפים, מרביתם מתרכזים בגבול עם ירדן. אסד נפגע גם ממעורבות בינלאומית גוברת, במיוחד של מדינות ערב, שהאיצה הליך משמעותי של סנקציות נגדו. התרחיש הסביר כעת נראה כבריחה של אסד מהמדינה, אבל המשטר עשוי לקרוס לבסוף גם כתוצאה של שחיקה מתמשכת, מדממת.

תצלום: גטי אימג'ס

אפקט היסמין

כל זה מבשר, כאמור, תבוסה קשה לאיראן, שבחזיתות אחרות (בחריין, תימן, מצרים) דווקא צברה הישגים, מתוך חתרנות נמרצת תחת המשטרים הישנים. אבל טהראן מודאגת מאוד ממה שמתרחש בדמשק ומאחורי הקלעים היא פועלת לסייע למאמצי אסד לדכא את ההתנגדות. הסכנה לשלטון אסד מטרידה גם את חיזבאללה, שמפגין סימנים של חוסר שקט בלבנון בשבועות האחרונים. עדיין קשה לדעת אם המשטרים האחרים באזור יתמודדו עם מהפכות נוספות, אף שברור שהמתיחות תישמר בשנה הקרובה. ירדן "מאותגרת", לפי המודיעין, אך עדיין נראית יציבה יחסית - והמלך עבדאללה, שלא כאסד, הצליח להוביל יוזמות שהפחיתו את עוצמת מתנגדיו.

התופעה הבולטת ביותר באזור כולו היא עליית האיסלאם הפוליטי, בגוונים שונים. המודל המצרי שונה בתכלית ממה שמתרחש בסוריה, שעודנה מדינה חילונית באופיה. כל מדינה ערבית הגיבה באופן שונה לאפקט היסמין התוניסאי. בתוניסיה, שם החל הכל, הונפקה מהפכה כמעט מושלמת, עם מעט אלימות ובחירות כלליות שבהן זכתה מפלגה איסלאמית מתונה יחסית. הסיבוב הראשון של הבחירות במצרים הניב ניצחון גדול לגוש האיסלאמי, ואילו לוב הידרדרה למלחמת שבטים המאיימת על עצם מבנה המדינה, גם לאחר רציחתו של מועמר קדאפי. לא רק בלוב, נדמה שעצם הרעיון של מדינת הלאום הערבית עומד למבחן בכל רחבי האזור.

לצד עליית האיסלאם מזהה המודיעין הבנה ערבית, אולי מופרזת, בדבר היחלשותה של ההשפעה האמריקאית באזור. במעבר לעולם רב-קוטבי, עוד לא נכנס לוואקום שהותירה וושינגטון כוח חלופי. במזרח התיכון בוחש כעת ערב-רב של שחקנים, בהרכבים משתנים: רוסים וסינים, אירופים, טורקים ואיראנים, וכן - גם ישראל. כל זה משקף תפנית בסדר גודל היסטורי, שמחייבת שינוי תפישתי, פיתוח של אופן מעקב אחר אחרי האירועים והיערכות ארוכת טווח של צה"ל לתרחישים שבהם התהפוכות הפנימיות במדינות השכנות גולשות לעימות גבול אלים.

המודיעין הישראלי, במיוחד, ניצב לפני קושי חדש. המומחים שלו ידעו לנתח את עמדות המנהיגים הערבים, את מעגלי קבלת ההחלטות סביבם, את אופן ההצטיידות באמצעי לחימה חדישים. זה כשנה, גם העמים נכנסים למשוואה. הרעיון של ציבור כמסה, ככוח, שינה את האופן שבו מתנהל המזרח התיכון. כל זה מחייב יותר צניעות מודיעינית, כמובן. לא אמ"ן ולא שום גוף אחר לא הצליחו לחזות בעיתוי הנכון את הטלטלה הגדולה.

לטלטלה האזורית יהיו השפעות מרחיקות לכת על תהליכי בניין הכוח בצה"ל. הצבא יצטרך להיות גוף גמיש יותר, שמתאים את עצמו למגוון רחב של תרחישים: ממלחמה קונוונציונלית, שבשנים הקרובות נראית פחות סבירה, דרך עימותי טרור וגרילה ועד התמודדות עם איומים על הלגיטימציה הישראלית, מהפגנות גבול שהן למעשה פרובוקציות יזומות ועד לגלישה מסיבית של פליטים כתוצאה ממלחמת אזרחים. אם ההתפתחויות במצרים הן שינוי שלילי מנקודת המבט האסטרטגית של ישראל, נפילת שלטון אסד דווקא עשויה לספק, באחד התרחישים, סיכוי גדול יותר להסדר מדיני עם המשטר שיירש אותו.

השינויים גם ישפיעו על האופן שבו תתנהג ישראל מול הפלסטינים. מבצע צבאי עתידי בעזה, למשל, יצטרך להתחשב הרבה יותר בהתנגדות הציבור המצרי ובלחץ שיפעיל על השלטון בקהיר. כל מהלך צבאי מסוג זה יפעל תחת השפעתו של שעון עצר אזורי, שיצמצם את מרחב התמרון והפעולה של צה"ל.

צפיית שיא

מהדורת החדשות של ערוץ אל-ג'זירה בשבע בבוקר, פתחה את השידורים שלשום בדיווח על 41 סורים שנהרגו ברחבי המדינה ביממה החולפת. דיווחים דומים, במספרים משתנים, מובאים מדי בוקר. מיד אחר כך עבר הערוץ לדיווח על פתיחת הסיבוב השני בבחירות לבית התחתון של הפרלמנט המצרי. בסיבוב הראשון זכו האחים המוסלמים בכ-36% מהקולות, ואילו מפלגת הזרם הסלפי, א-נור, זכתה בכ-24%.

עד לפני שנה - ב-17 בדצמבר 2010 הצית את עצמו סוחר הירקות התוניסאי מוחמד בועזיזי, במחאה על סגירת הדוכן שלו - דיווחים כאלה היו נשמעים תלושים לחלוטין. עתה הם חלק ממציאות יום-יומית עגומה, רחוקה מאוד מהכתרים הרומנטיים שהעניקו לה הפרשנים במערב בימי תחריר הראשונים. הגל האדיר ששטף את העולם הערבי מאז מות בועזיזי מסרב להירגע. בלוב פרצו השבוע קרבות בין מיליציות חמושות, בתימן ברחו פעילי אל-קאעדה מהכלא ובבחירות במרוקו זכתה מפלגה איסלאמיסטית, המצטיירת כמתונה יחסית בהשוואה לא-נור המצרית.

אם מחפשים מרכיב אחד שמופיע בכל המהפכות, האזרח הערבי צריך רק להפעיל את מקלט הטלוויזיה בביתו. מכל המקומות הללו דיווחה אל-ג'זירה, רשת הטלוויזיה הפופולרית ביותר במזרח התיכון, סביב השעון. רבות דובר על "מהפכת הפייסבוק", אלא שבמקרה של האביב הערבי בלטה יותר מכל הנוכחות של אל-ג'זירה. באירועי ינואר-פברואר 2011 במצרים, היו אלה שידורי הערוץ הקטארי שהועברו ממסכים בכיכר תחריר. בכל בית ברחבי המזרח התיכון מכירים בעל פה את הקליפים הרבים שערכו אנשי התחנה ובהם קולות מן המדינות שבהן פרצה המחאה.

במובנים רבים הצליחה תחנת הטלוויזיה לבסס מחדש התחלה של זהות ערבית משותפת, שנעלמה אחרי הניצחון הישראלי ב-1967 ובעיקר בעקבות מותו של גמאל עבד אל-נאצר, הנשיא המצרי שטיפח את הפאן-ערביות. לעתים נראה שהערוץ עסק בייצור החדשות לא פחות מאשר בסיקורן. בכל פעם שהתחנה בחרה להתמקד במדינה כמו מצרים או לוב, תרם הסיקור האינטנסיבי לנפילת המשטר. אין זה פלא שאסד חושש כל כך משידורי אל-ג'זירה ופועל לשבשם בארצו. אל-ג'זירה תורמת לעליית האיסלאם הפוליטי ומעודדת אותו, במאבקים מול המשטרים הקיימים. הערוץ רחוק מלהיות הגורם היחיד שמכתיב את המציאות החדשה במזרח התיכון, אולם ראה זה פלא: במדינות כמו בחריין וסעודיה, שבהן ביקשו שליטי קטאר (בעלי הערוץ) משיקולים שלהם להימנע מסיקור נרחב מדי, דעכו ההפגנות נגד המשטרים.

באופן לא מפתיע, הגדה המערבית נותרה המקום היציב והשקט ביותר באזור בשנה החולפת, אם שוכחים לרגע את בריוני הגבעות. גם רצועת עזה, במידה פחותה, נהנית משקט. שני המשטרים הפלסטיניים, זה של החמאס בעזה ושל הרשות בגדה, אינם נתונים כעת לאיום פנימי משמעותי כלשהו. אין אפילו הפגנות נגד שתי היישויות, שאמנם נבחרו בבחירות חופשיות אבל זה שנים אינן מחזיקות בלגיטימציה חוקית. בחמאסטאן ובפתחלנד אין חופש עיתונות, על בחירות מוקדם עדיין לדבר וזכויות האדם הבסיסיות מופרות באופן שיטתי, בעיקר ברצועה.

האביב הערבי לא הגיע עדיין אל השטחים, אף שהשפעתו העקיפה ניכרת. ראשי הפתח והחמאס מבינים שכבר אי אפשר להתעלם מדעת הקהל הפלסטינית, המעוניינת באחדות, ולכן הם משדרים רצון לפיוס ואפילו מוכנים לדון בקיום בחירות, שלפי שעה עדיין נראות רחוקות. האחדות חשובה לציבור יותר מהמאבק בכיבוש הישראלי ובהתנחלויות ומנהיגיו פועלים בהתאם.

לחמאס, שקיבל בשבועות האחרונים החלטה אסטרטגית להתנתק מסוריה, חשוב לשוות לעצמו תדמית מתונה יותר, פייסנית, רחוקה ככל האפשר מתמונות ההפיכה האלימה בעזה ביוני 2007 וממעשי הלינץ' בפעילי הפתח. הפתח והחמאס פועלים כל העת מתוך מחשבה שהסטטוס-קוו הנוכחי, מצב ביטחוני וכלכלי רעוע בעזה מול קיפאון מדיני, התנחלויות וכלכלה לא יציבה בגדה, עלול לבסוף להתפוצץ להם בפנים. מכאן הניסיון לרצות את דעת הקהל: הנכונות של חמאס להתפשר בעסקת גלעד שליט, הניסיונות של הארגון לשמור על שקט מול ישראל ברצועה ומנגד הפנייה חסרת הסיכוי של הרשות לאו"ם וסירובה לחזור למו"מ עם ממשלת ישראל.

הטלטלה הביאה עמה עוד בשורה חשובה לעזתים: פתיחה חלקית של הגבול עם מצרים והאפשרות לצאת לחו"ל. לנוכח הפריחה בענף ההברחות מסיני, החמאס יכול להרשות לעצמו להפסיק לייבא חלק מהסחורות מישראל ולהכניסן לרצועה דרך המנהרות. ענף הבנייה בעזה חזר להתפתח, באמצעות הכמויות הגדולות של ברזל ומלט שעוברות מדי יום במנהרות. ברצועה נראות כעת גם עשרות מכוניות מדגמים חדשים, שהוברחו מלוב וממצרים. תושב הרצועה סיפר השבוע ל"הארץ", שבין המכוניות המוברחות יש שני רכבי שטח מסוג האמר, "וכשהם חולפים בעיר, התושבים נעצרים להסתכל". אולי בכל זאת האביב הגיע גם לעזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו