בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם במרוקו האיסלאם מרים את ראשו

מלך מרוקו מוחמד ה-6 מבטיח להאציל סמכויות, אך המפלגה המועדפת עליו ספגה מפלה בבחירות. בינתיים גם הוא תולה תקוות בכלכלה

תגובות

מלאי רוח חיים בעקבות משב הרוח של האביב הערבי, קידמו עיתוני מרוקו את ניצחון מפלגת הצדק והפיתוח (PJD) בבחירות שהתקיימו ב-25 בנובמבר בכותרות דוגמת "רעידת אדמה!" ו"צונאמי".

למען האמת, עלייתה של המפלגה האיסלאמית לשלטון, בבחירות הראשונות שנערכו תחת החוקה החדשה שנכנסה לתוקף ביולי, לא הפתיעה איש. היא העידה על עוד התחזקות של מפלגות האיסלאם מאז החלה המחאה העממית הערבית. ה-PJD בראשות עבד אל-אילה בנקיראן, מורה לפיסיקה לשעבר, זכתה ב-107 מתוך 395 המושבים בפרלמנט. למקום השני, בהפרש גדול, הגיעה מפלגת איסתיקלאל, שזכתה ב-60 מושבים.

השינוי הרדיקלי ביותר בחוקה החדשה מחייב את המלך מוחמד לבחור ראש ממשלה מקרב חברי המפלגה שזכתה בבחירות. בנקיראן נקרא אפוא למלך והתבקש להקים ממשלה. כעת ישאף להגיע לרוב יציב בפרלמנט. לשם כך יעדיף את מפלגת המרכז, איסתיקלאל, ואת מפלגת השמאל, האיחוד הסוציאליסטי של הכוחות העממיים.

אף שהמלך הבטיח לפעול לקידום ממשל פרלמנטרי דמוקרטי, נזהר הממסד הפוליטי הישן מתמיכה באחד הצדדים, בתקווה שאיחוד העצמאים הלאומי, הזוכה לתמיכת הכפריים, יתייצב בראש קואליציה של שמונה מפלגות נגד ה-PJD. אבל האיחוד זכה ב-52 מושבים בלבד.

PJD היתה האלטרנטיבה העיקרית לסטטוס קוו בשלטון, מאז פרצה למרכז הבמה בבחירות לפרלמנט לפני תשע שנים. היא הציגה מצע חברתי שמרני שיצא בחריפות נגד השחיתות בשלטון, וקידמה אותם הערכים שנתנו השראה לאביב הערבי. עם זאת הקפידה להציג עצמה כאופוזיציה נאמנה לשלטון.

הבחירות השנה היו הראשונות שהאיסלאמים הציגו בהן מועמדים בכל מחוזות הבחירה. בנקיראן הדגיש כי יש לכבד את תוצאות הבחירות. בכך שילם מחיר על תמיכתו בחוקה החדשה, המקנה לראש הממשלה סמכויות נרחבות יותר, אבל מותירה בידי המלך את הכוח להכריע בעניינים שונים, אם ירצה. מקובל לחשוב שהמלך חותר בכנות להרחבת הדמוקרטיה וליצירת כלכלה פתוחה ותחרותית יותר. אבל לא ברור עד כמה ירחיק לכת.

אי–פי

בין חברי תנועת 20 בפברואר, המזדהה עם המפגינים בעולם הערבי, יש כאלה שמתגאים בסתר בכך שעזרו להכניס לממשלה את המפלגה היחידה ששואפת להביא שינוי אמיתי. הם מקווים לדמוקרטיה כמו בתוניסיה ובאירופה. אבל לא נראה ששאיפתם תתגשם בעתיד הנראה לעין. רק 45% מהבוחרים הרשומים הצביעו; רק כ-13 מיליון מהאזרחים בגיל ההצבעה, המונים 21 מיליון, נרשמו בפועל.

8 מיליון האזרחים שלא נרשמו כוללים תושבי אזורים כפריים ושכונות מצוקה, אוכלוסייה ענייה שרבים ממנה אינם יודעים קרוא וכתוב. אף שרבים מהם נושאים עיניהם למלך כסמכות העליונה והמאחדת, גם אותם יהיה צורך לשלב במערכת דמוקרטית יותר.

לנוכח קשייה של הכלכלה האירופית, מקווה המלך שהתקרבותו המחודשת לעמיתיו העשירים במועצת מדינות המפרץ תעודד השקעות במרוקו ותאפשר לנתיניו גישה קלה יותר לשוק העבודה שם. אם הכלכלה ושוק העבודה במרוקו יקבלו זריקת מרץ כתוצאה מכך, לא תרים המפלגה השלטת, PJD, קול זעקה. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו