שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אם תרצו - תתרמו

חשיפה: היקף התרומות לתנועת "אם תרצו" גדל בשנה שעברה פי ארבעה. בין התורמים: קבוצת עזריאלי וחברת היהלומים ליאו שכטר. החברות שומרות על זכות השתיקה ומסרבות להתייחס למניעיהן

אורי בלאו
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי בלאו

"לקבוצת עזריאלי מחויבות עמוקה לשיפור וקידום הקהילה, והאחריות החברתית הנה חלק בלתי נפרד מתוכנית העבודה העסקית של החברה". במילים אלו מציגה עצמה אחת מהקבוצות העסקיות החזקות במשק הישראלי, בעלת מניות של בנק לאומי וכרטיס האשראי לאומי קארד, המחזיקה 13 קניונים ברחבי המדינה ושולטת בחברות סונול, טמבור וסופרגז. מוסף "הארץ" חושף לראשונה כי האחריות החברתית הזאת כוללת בין השאר תרומה לתנועת "אם תרצו".

באופן טבעי, חברות המרימות תרומות לעמותות נוהגות לתת לכך פרסום וגם קרן עזריאלי - הפועלת כזרוע הפילנתרופית לצד קבוצת עזריאלי - מדווחת באתר האינטרנט שלה על פעולותיה השונות.

אלא שמה שלא תוכלו לקרוא באתרי האינטרנט של הקרן או הקבוצה, הוא העובדה שב-2010 תרמה קבוצת עזריאלי 30 אלף שקל לתנועת אם תרצו. ניסיון לברר עם דנה עזריאלי, בתו של טייקון הנדל"ן דוד עזריאלי ומי שעומדת בראש הקרן, את מניעי התרומה לארגון מעורר המחלוקת, לא פיזר את הערפל. מלשכתה נמסר כי הם אינם מעוניינים להגיב.

הפגנה של פעילי "אם תרצו"צילום: ינאי יחיאל

    קבוצת עזריאלי אינה החברה היחידה התורמת לאם תרצו ואינה מעוניינת להרחיב על כך. מוסף "הארץ" מגלה כי חברת "ליאו שכטר", יצואנית היהלומים המעובדים השנייה בגודלה בישראל, תרמה אשתקד לאם תרצו כ-74 אלף שקל. באותה שנה ייצאה החברה, שבראשה עומד אליוט טננבאום, יהלומים בשווי 359 מיליון דולר. לדברי גורמים בחברה, טננבאום מחליט על התרומות שתעניק החברה ביחד עם אשתו, דבי. ממשרדו של טננבאום, יליד ארצות הברית שהיגר לישראל בתחילת שנות ה-80, נמסר בשמו כי הם אינם מעוניינים להגיב.

    אם תרצו, שנרשמה כעמותה בינואר 2007 על ידי רונן שובל, מגדירה עצמה באתר האינטרנט שלה כ"תנועה חוץ-פרלמנטרית הפועלת לחיזוק ולקידום ערכי הציונות בישראל". מטרותיה, על פי האתר, הן "לפעול להתחדשות השיח, ההגות והאידיאולוגיה הציונית, להבטחת עתידם של העם היהודי ומדינת ישראל ולקידום החברה הישראלית אל מול האתגרים שבפניה". אלא שבשנתיים האחרונות כמעט שלא עובר שבוע מבלי שהעמותה תעלה לכותרות, לרוב בהקשרים מעוררי מחלוקת. בתחילת החודש, למשל, ביטל בנק לאומי את פרויקט "2 מיליון סיבות" שבמסגרתו תיכנן לחלק שני מיליון שקל לעמותות העוסקות ברווחה, בעקבות הסערה שפרצה עם היוודע העובדה שגם אם תרצו התחרתה בפרויקט. בהקשר הזה כדאי לציין שאם תרצו מנהלת את חשבונותיה בבנק לאומי, כפי שמגלה בין השאר מאזן של העמותה מ-2008.

    רונן שובלצילום: תומר אפלבאום

    עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

    נראה שהרעש התקשורתי סביב פעילות אם תרצו רק מסייע לה. ניתן להיווכח בכך מבדיקת היקף הפעילות של התנועה, שגדל מאוד מאז הקמתה. ב-2007 היא דיווחה לרשם העמותות על תרומות בסך כ-260 אלף שקל (מתוכם 97 אלף שקל תרומה ייעודית למה שהוגדר כ"קמפיין וינוגרד" שקרא לוועדת וינוגרד להסיק מסקנות אישיות נגד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט). באותה שנה דיווחה העמותה על פעילות הסברתית בסדר גודל של כ-80 אלף שקל. על פי הדוח הכספי האחרון של העמותה, ב-2010 היא הוציאה 1.14 מיליון שקל על הסברה ופרסום (יותר מפי עשרה מאשר ב-2009). עוד מגלה הדוח, כי בשנה שעברה קיבלה אם תרצו תרומות בסך 1.66 מיליון שקל, כמעט פי ארבעה ביחס ל-2009, אז עמדו התרומות על כ-456 אלף שקל. ב-2010 הוציאה העמותה על מה שמוגדר כ"אירועים ופעילויות" כ-68 אלף שקל ותחת הסעיף "משכורות ונלוות" מדווחת אם תרצו על הוצאה של כרבע מיליון שקל. אגב, עלות גיוס התרומות ב-2010 היתה קרוב ל-70 אלף שקל (כמעט פי תשעה מהשנה הקודמת).

    אם תרצו מדווחת גם כי 12 איש מועסקים בה וכי 4,200 איש התנדבו עבורה ב-2010. בראש רשימת מקבלי השכר עומדים ראש אגף משימות בעמותה, אהרון נעם, דובר העמותה, ארז תדמור, וראש אגף הפעילים, עמית ברק. כל אחד מהם מרוויח כ-77 אלף שקל ברוטו בשנה.

    הערה מעניינת של ועדת הביקורת של העמותה ניתנה דווקא על הוצאה זניחה יחסית של 33 אלף שקל להוצאות משפטיות. "מן החשוב לציין כי הוצאותיה המשפטיות של העמותה (כתובעת) הן פעילות הסברתית לכל דבר ועניין ועל כן אנו רואים בזאת הוצאה לגיטימית ואף ראויה", דיווחה הוועדה לרשם העמותות.

    מלבד קבוצת עזריאלי וחברת ליאו שכטר, מדווחת התנועה על עוד שלושה גופים שתרמו לה אשתקד יותר מ-20 אלף שקל, הסכום המקסימלי לתרומה שאין צורך לפרט מהיכן התקבלה.

    הפגנה של פעילי "אם תרצו"צילום: אמיל סלמן

    "קרן סגל לישראל", עמותה המצהירה שמטרתה היא "להקים, לפתח ולנהל מיזמים חינוכיים ותרבותיים אודות מורשת ישראל והיישוב היהודי בירושלים ובישראל", ושבראשה עומד איש עסקים ירושלמי בשם יותם בר-חמא, תרמה אשתקד לעמותה כ-77 אלף שקל. אגב, ב-2008 תרמה הקרן לאם תרצו כ-190 אלף שקל. בר-חמא סירב להסביר את מניעיו לתרומה ואמר רק כי כספי הקרן הם כספים המתקבלים ממשפחתו בחו"ל.

    עמותה אחרת ושמה "ידידי הציונות הדתית" תרמה בשנה שעברה כ-74 אלף שקל לתנועה. זוהי עמותה חדשה שנרשמה ב-2010 תחת שמו של צבי צויבל, לשעבר מנכ"ל ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. בתשובה לשאלה מדוע החליטה העמותה לתרום לאם תרצו, מסר צויבל: "עמותת 'ידידי הציונות הדתית' פועלת להגשמת מטרותיה שנקבעו לפי כל דין, ובדעתה להמשיך לעשות כן גם בעתיד. בין השאר מארגנת העמותה, ישירות ובאמצעות גופים אחרים, אירועים תרבותיים הקשורים למדינת ישראל".

    מאז הקמתה נתמכת אם תרצו גם על ידי "הקרן המרכזית לישראל" (Central Israel Fund) ארגון ללא כוונות רווח שמקום מושבו בארצות הברית. הקרן הזאת, שעל פי הדוח האחרון שהגישה למס ההכנסה האמריקאי, גייסה ב-2010 קרוב לעשרה מיליון וחצי דולר, מצהירה כי היא מסייעת לנזקקים ולפרויקטים חינוכיים וקהילתיים שונים. הקרן, שהעבירה אשתקד לאם תרצו 95 אלף שקל, מגייסת כספים עבור ארגוני ימין מובהקים דוגמת "נשים בירוק" או עמותת "חננו", המקנה סיוע משפטי לאנשי ימין ובעבר אף התרימה כספים ליגאל עמיר.

    חלק מהתורמים לאם תרצו נחשפו בעבר. ב-2008 קיבלה אם תרצו תרומה בסך 374 אלף שקל מהארגון האמריקאי "נוצרים מאוחדים למען ישראל" וב-2009 קיבלה מהם סכום זהה. בראש הארגון עומד הכומר ג'ון הייגי, שאמר בעבר כי "אלוהים שלח את היטלר כדי להחזיר את היהודים לארץ ישראל לקראת יום הדין". הכסף הזה, אגב, לא הועבר לתנועה ישירות אלא באמצעות הסוכנות היהודית. בשבוע שעבר פירסם העיתונאי שחר גינוסר ב"ידיעות אחרונות" כי ב-2008 תרם לתנועה אדם בשם יואב הורוביץ כ-75 אלף שקל. על פי הפרסום, בישראל יש שלושה אנשים בשם זה. שניים מהם הכחישו כל קשר לתרומה ואילו השלישי, פעיל ליכוד המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר כי "כנראה מדובר בהורוביץ אחר".

    -----------------------------------------

    08.03.2012 - הבהרה

    נאומו של הכומר ג'ון הייגי לא צוטט במדויק בכתבתו של אורי בלאו על מקורות
    המימון של תנועת "אם תרצו": הייגי, הידוע כתומך גדול של ישראל, התייחס בנאומו לשואה כאחד הגורמים שתרמו להקמתה של מדינת ישראל. לפי הייגי, ההתייחסות שלו היתה תיאולוגית, ופרשנות היסטורית של השואה, ולא נועדה לפגוע בשום צורה ברגשות יהודיים.

    תגובות

    הזינו שם שיוצג באתר
    משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ