בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היסטוריה קצרה של הרעיונות בעידן הביביזנטיני

בישראל, שנת 2011

76תגובות

"בתגובה לפגישה בין אבו מאזן לחאלד משעל החליט שר התחבורה ישראל כץ להאיץ את סלילת קו הרכבת לצומת תפוח בלב השומרון ולאריאל"

(מן העיתונות, השבוע)

אומרים שתקופת הרנסאנס נבדלה מכל תקופה אחרת בתולדות האנושות בכך שהיא היחידה שהיתה מודעת לעצמה. כפי שמציין בספריו הפרופסור המנוח מיכאל הרסגור, התקופה העתיקה לא ידעה שהיא עתיקה. גם המונח "ימי הביניים" - כלומר תקופת הביניים שבין התקופה העתיקה לבין הרנסאנס - ניתן כמובן רק לאחר שעידן זה חלף. "העידן היחידי שנולד מתוך הכרה ברורה בייעודו היה עידן הרנסאנס. בכך שונה תקופה זאת מכל התקופות האחרות בקורות האנושות. תקופת הרנסאנס נולדה מתוך בוז והתנגדות לתקופה הקודמת... הצד ההכרתי, הבוטח בעצמו, של עידן 'התחייה' הפליא את החוקרים" - - -

הפרופסור היקר זכה לראות רק את ניצניה, אך לא את פריחתה המואצת, של תקופה היסטורית ותרבותית דומה - הן במודעותה העצמית, הן בתחושת שליחותה, הן במרידתה בתקופה קודמת לצד התרפקותה על אידיאלים קדומים: זוהי "התקופה הביביזנטינית השנייה", שהתחילה לפרוש את מלוא מוטת כנפיה בישראל בתחילת העשור השני של המאה ה-21.

ואמנם, מאז ימי הזוהר של פירנצה ספק אם ידע העולם בעבוע כזה של רעיונות, פריחה כזאת של תוכניות ומזימות פוליטיות, תקופה כזאת של זחיחות נחושה ומשוחררת, המרוכזת במקום כה קטן ובידי אנשים מעטים כל כך. על מידת מודעותם-העצמית לטיבה של התקופה יעידו בעלי הדבר עצמם: "הליכוד הסתפק עד כה רק בעלייתו לשלטון, ]אבל מעכשיו[ יפעל על מנת לשלוט בפועל באמצעות שילוב אנשי הליכוד בעמדות השפעה" (ח"כ יריב לוין); "ממש בימים אלה התחלפה ההנהלה ברשות השידור. אני לא מודאג מהמושג פוליטיזציה. אתם שלחתם אותי לעשות משהו מסוים, תנו לי את הכלים. כלים זה אנשים... צריך לשים אנשים עם אוריינטציה שלנו" (שר התקשורת והרווחה, משה כחלון).

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

צודק ח"כ לוין: רוחות השינוי נזרעו במהוסס-משהו כבר לפני יותר משנות דור, אך רואים אנו שרק בשנת 2011 פרצו הרעיונות הביביזנטיניים במלוא עוזם; רק עכשיו תפסו ביטחון, והתחיל באמת העידן החדש - בנאומים, בהתבטאויות, בהצעות חוק, במעשים מתריסים, בקריצות מלוות במס שפתיים. תכליתם של כל אלה: לנכש כל זכר לעידן הישראליות הקודם, להכחיד כל סממן לדמוקרטיה, לחילוניות, לפייסנות, לתקוות שלום, לנורמליזציה קיומית בקרב האומות, ולבסס רק שני דברים - א. את רוח הגטו היהודי הנצור, ו-ב. את חצרם הביזנטינית של אשת השליט ובעלה.

בבואנו לסקור את פריחת הרעיונות בשנה זו - ראשנו מסתחרר מרוב שפע: מאיפה נתחיל? מהרעיון לבנות עשרות יחידות דיור בשטחים כתגובה לצירוף הרשות הפלסטינית לאונסק"ו, או מהרעיון למנות משגיחי כשרות לזרם החשמל? מהצעת החוק שנועדה להשתיק את קול המואזין בקרבת ארמון מגוריו של השליט, או מהרעיון לסגור ערוץ טלוויזיה שלם רק משום ששני אלה - המואזין והערוץ - הפריעו לזוג המלאכותי לישון היטב בלילה? מכיבוש רשות השידור על ידי לשכת ראש הממשלה, או מקילוסי השליט והקפתו בעשרות דוברים, חצרנים וטוקבקיסטים? מהצעות החוק שנועדו לרדוף את ארגוני זכויות האדם, או מהחוקים שנתפרו לפי מידה כדי להשתיק כל ביקורת נגד השלטון והכיבוש, כולל התנכלות לרשות השופטת? מהרעיון של הביביסטים לנאץ את העולם כולו מעל במת עצרת האו"ם, ואחר כך ללכת להתפלל על קברו של הרבי מלובביץ', או מהרעיון להעביר את שופטי בית המשפט העליון דרך ביקורת התבונה הטהורה של ח"כי הליכוד וישראל ביתנו? מ"חוק הנאמנות" ושאר הרעיונות לדחיקתם וניכורם המכוון של ערביי ישראל, או מהרעיון להדיר את הרשות הפלסטינית, את הנשיא אובמה ובשלהי השנה גם את גרמניה, צרפת ובריטניה?

יקצר אפוא המצע מלהקיף את ריבוא הרעיונות הביביזנטיניים, שהתחילו כזרזיף ובהמשך השנה פשטו כמבול. נתרכז אפוא בקצרה בכמה מהם, שהתגלגלו השנה במחוזותינו - דרכי התהוותם, רקעם והפוטנציאל הטמון בהם:

1. ההכרזה על גרמניה, צרפת ובריטניה כלא רלוונטיות. רעיון גדול זה בקע רק בסוף השנה מפיו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, אם כי קדמה לו עבודת הכנה ממושכת, ששילבה חיכוכים יזומים, איומים, גסויות, השפלה והעלבת מנהיגים זרים על בסיס אישי ופרטני. כאשר נדרשה הסלמה, עלה הרעיון להתמקד בשלוש מדינות ציר הרשע - צרפת, בריטניה וגרמניה - במקום להימרח דק על פני הכמעט-מאתיים: זאת כדי לבודד מדינות-שמדינות אלה באמצעות איגופן (על-ידי ליברמן, פוטין, דייג ממאוריטניה וח"כ פאינה קירשנבאום). רעיון יצירתי ומבריק עוד יותר, שעלה לאחרונה במשרד החוץ, הוא להתייצב לצד צרפת בעניין שואת הארמנים, ובאותה שעה להתייצב לצד טורקיה בהאשמת הצרפתים בטבח באלג'יריה, ובכך להרגיז שתי ציפורים במכה אחת. הרעיון אכן זכה עד אמצע השבוע ליישום חלקי בלבד, האנטי-טורקי, וחבל. לעומת זאת, יש אומרים שסגן שר החוץ, מר דני איילון, עובד על תוכנית לקדם את פני הקנצלרית מרקל בצעידת אווז ובמועל יד, עם אצבע המסמלת שפם, תוך אמירת "אל תזכירו את המלחמה".

2. הצעת תיקון איסור לשון הרע, התשע"א, שזו לשונה: "במידה ויפיץ אדם או תאגיד דברי לשון הרע על המדינה או על גוף שלטוני, ניתן יהיה להגיש נגדו תביעה אזרחית בשם המדינה, או אף להעמידו לדין פלילי". הצעה זו, שכבר עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה, לוקה ברישול-מה ניסוחי, בעיקר בכל הקשור להגדרת "גוף שלטוני", מה שמשאיר כמה לולאות לגאליסטיות שמבעדן הצליחו לחמוק ממאסר עבריינים בינלאומיים כמו נשיא צרפת סרקוזי ("נתניהו שקרן, אני לא מאמין לאף מילה שלו"), הנשיא אובמה ("אתה מספר לי") ושר ההגנה לשעבר רוברט גייטס ("לא רק שנתניהו הוא כפוי טובה, אלא גם מסכן את ארצו"). ואמנם, המחוקקים שוקדים בימים אלה על ליטוש ההגדרה מהו "גוף שלטוני" (לפי אחת הטיוטות: "גוף שלטוני שאליו מחוברות ידיים עשירות במחוות, ומעליו ראש עם תסרוקת משוכה שצבעה כחלחל". אבל עדיין עובדים על זה).

3. "הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי... הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה... המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק... ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה... יכריע בה לאור עקרונות מורשת ישראל".

הצעה זו עדיין נמצאת בתהליכים. אבל לפי השמועה, שר המשפטים שוקל את הרעיון לחייב את עורכי הדין לשאת את ברכת הלבנה בצאתם מדיון לילי ("ורוקד ג' רקידות כנגדה ואומר ג' פעמים: כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו אחרים כנגדי להזיקני לא יגעו בי. תפול עליהם אימתה ופחד, ולמפרע. אמן, אמן, סלה, הללויה"). בימין מגבשים רעיון לכלול בהצעת החוק גם "גינקולוגים ממושקפים ומשופמים, בלי קשר לדתם".

4. "ייאסר השימוש במערכות כריזה על מנת לקרוא למתפללים" - הצעת חוק זו של ח"כ אנסטסיה מיכאלי להשתקת מואזינים במסגדים הוצגה כ"חוק סביבתי", לקול צחוקם של רבים. אי לכך, וכדי להוסיף משקל ותוקף להצעה, עלה הרעיון לכלול באיסור את "הרעש שמשמיע אדם בשעה שהוא אומר 'מרחבא', 'שוקראן' ו'תפאדל'", וכן "הרעש שמשמיעים התקשורת והאופוזיציה בשעה שהם קיימים".

5. רבים שאלו את עצמם מה הניע את השר עוזי לנדאו - לאחר תקופת שתיקה ארוכה - להציע כמעט סימולטנית שני רעיונות נועזים: הרעיון למנות מפקחי כשרות בתחנות הכוח והרעיון לשנות את שמו של משרד התשתיות (לשעבר "האנרגיה והתשתית") ל"משרד האנרגיה והמים", ואיזה מהרעיונות קדם למשנהו.

על כך אפשר להשיב: מי יידע דרך הרוח? וכי יודעים אנו איזה רעיון קדם למשנהו אצל ליאונרדו דה וינצ'י - מכונת הטיסה, מערכות ההשקיה, האנטומיה או המונה ליזה? רוח היא באדם: חש הוא בזרימת האנרגיות ביקום, שומע את פכפוך המים, נפשו עורגת אל כל הכשר, הטהור, היהודי, שבזרימה התלת-פאזית. רק לאחר תקופת אינקובציה המתרחשת עמוק בנפש - מגיח פתאום הרעיון, המגובש כיהלום: לשנות את שם החשמל ולהכשיר את המים באופן אנרגטי. לא: הפוך, הפוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו