בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עתיד פחות גרעיני, יותר מזוהם

התחממות גלובלית העולה על שתי מעלות צלזיוס תגרור לא פחות מאפוקליפסה סביבתית, שלא תותיר את העולם כפי שהיה קודם לכן

5תגובות

ב-12 במארס התרחש פיצוץ בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה שביפן, בעקבות רעידת האדמה וגל הצונאמי שפקדו את האזור יום קודם. מעבר להשלכות המיידיות והמקומיות של האסון (הכרזת מצב חירום גרעיני ופינוי אוכלוסייה ברדיוס של 20 קילומטר מתחנת הכוח), לאירוע היו גם השלכות סביבתיות בינלאומיות, שעיקרן רגרסיה במאמץ העולמי להפחית את פליטת גזי החממה.

בעקבות פוקושימה, מדינות רבות וביניהן גרמניה, שווייץ, בריטניה, צרפת, צ'כיה ואיטליה נטשו את התוכניות הלאומיות להפקת חשמל מאנרגיה גרעינית. 143 התחנות הגרעיניות להפקת חשמל ברחבי אירופה נמצאות בסכנת סגירה. "הנטישה של רעיונות גרעיניים מחמירה את משבר האקלים", טוענת פיית בירול, הכלכלנית הראשית בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), בסיכומו של מחקר נרחב שערכה הסוכנות בנושא עתיד האנרגיה בעולם. "אנשים לא אוהבים אנרגיה גרעינית, אבל זוהי אחת הטכנולוגיות העיקריות שמסוגלות לספק חשמל בלי פחמן דו-חמצני", אומרת בירול. "החוסר שיוותר עקב סגירת התחנות הגרעיניות לא יתמלא עם אנרגיות מתחדשות, אלא עם פחמן, דלק, נפט או גז - כולם פולטים גזי חממה".

שבעה חודשים מאוחר יותר התרחש לא הרחק מיפן אירוע משמעותי נוסף - דניקה מיי קמאצ'ו נולדה בפיליפינים והפכה לתינוקת השבעה מיליארד בעולם. הלידה של קמאצ'ו הפנתה את תשומת הלב הציבורית אל פיצוץ האוכלוסין שמתחולל בכדור הארץ. בכל שנייה נולדים ברחבי העולם שישה אנשים ומתים שניים. לא נדרש חישוב מורכב כדי להבין שעד שנת 2045 יחיו בעולם תשעה מיליארד בני אדם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

שלושת האתגרים העיקריים שמציב גודש האוכלוסייה לסביבה הם אובדן הטבע, כלומר שטחים שיד אדם טרם נגעה בהם; התכלות נמרצת של משאבים טבעיים כמו מים, נפט ואפילו חול; והיכולת המוגבלת של האטמוספירה להכיל את כל גזי החממה הנפלטים אליה בעקבות הפעילות האנושית הגוברת.

הקיבולת האטמוספירית העולה על גדותיה היא בעלת פוטנציאל הסכנה המיידית ביותר על האנושות, מה שהוביל 194 מדינות לחתום ב-11 בדצמבר על ההסכם הסביבתי החשוב ביותר מאז אמנת קיוטו (1997). "הסכם דרבן" הוא תוצאה של ועידת האקלים הממושכת ביותר זה שני עשורים והוא מחייב את כל מדינות העולם - כולל ארצות הברית, סין והודו, שנעדרו מההסכם הקודם - להפחית עד שנת 2020 את פליטת גזי החממה. בשונה מאמנת קיוטו, הסכם דרבן מחייב באופן זהה גם את המדינות המפותחות וגם את המתפתחות.

"זאת ההזדמנות האחרונה לפני שהדלת נסגרת", הצהירו ארגוני הסביבה בוועידה וסיפקו גם נתונים: התחממות גלובלית העולה על שתי מעלות צלזיוס תגרור לא פחות מאפוקליפסה סביבתית, שלא תותיר את העולם כפי שהיה קודם לכן. כדי לא לעבור את גבול שתי המעלות, פליטות גזי החממה חייבות לעמוד על פחות מ-450 חלקיקי פחמן דו-חמצני למיליון חלקיקי אוויר (PPM). בשנת 2011, רמת הפליטות היא 390 חלקיקים למיליון וההשערות מדברות על 2017 כשנת האפס. בסיכום אותו מחקר אנרגיה של ה-IEA נכתבה התחזית הנוגה הבאה: "בחמש השנים הבאות מתעתדים להיבנות ברחבי העולם כל כך הרבה תחנות כוח, מפעלים גוזלי אנרגיה ובניינים לא יעילים, שיהיה קשה להחזיק את ההתחממות הגלובלית ברמה בטוחה. נראה שבשלב הזה ההזדמנות להילחם בתופעה אבדה לנו לנצח".

ומה אצלנו?

חזרתו של העגולשון שחור הגחון אל האזור וניצחון הצבים בחוף בצת מהווים שתי נקודות אור סביבתיות. אליהן מצטרף גם חוק האריזות, שנכנס לתוקף ביולי השנה, ומטרתו ליישר קו עם העולם המערבי בכל הקשור למיחזור.

שנת 2011 גם עמדה בסימן אימוץ התוכנית להפחתת 20 אחוז מפליטות גזי החממה בישראל, על ידי הכנסה של מקורות אנרגיה מתחדשים והפחתה משמעותית בצריכת החשמל. רגע לפני סוף השנה התפרסמה גם התוכנית של המשרד להגנת הסביבה להפחתת 20 אחוז מזיהום האוויר על ידי כלי רכב. התוכנית, שאמורה להביא מזור לריאות האזרחים בתוך עשור, כוללת שלל תמריצים ממשלתיים על שימוש באמצעי תחבורה לא מזהמים.

אלו התפתחויות אופטימיות וחיוביות, שבוודאי יסייעו לסביבה בישראל, אבל חשוב לזכור שנדרשות פעולות רבות נוספות, כמו אכיפת תווי תקן של בנייה ירוקה, הכרזה על שמורות טבע ימיות, הפסקה מיידית של התוכנית להפקת חשמל מפצלי שמן מזהמים, מעבר מהיר יותר להפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, הצלת ים המלח, טיהור יסודי של נחלי הארץ משפכים, בניית רכבת קלה בגוש דן, תוכניות לאומיות להצלת בעלי חיים וצמחים על סף הכחדה והצגה של תקנים סביבתיים בענף החקלאות. עד שאלו יתרחשו, נתענג על העגולשון ב-2012.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו