בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האביב של חמאס

ההודעה של חמאס על הפסקת הטרור נגד ישראל נראית רצינית, הוא אפילו הודיע על הסכמה להקמת מדינה בגבולות 67'. אבל אסור להתבלבל, מדובר עדיין באויב מתוחכם, שרק נערך מחדש לפי המצב באזור

8תגובות

חרף התבוסה הצבאית הקשה שספג במבצע עופרת יצוקה, החמאס ברצועת עזה עודנו אויב קשה למדינת ישראל. במובנים רבים, בעיקר מבחינת פוטנציאל צבאי, זהו ארגון מסוכן הרבה יותר מזה שהיה בדצמבר 2008. ואולם, קשה להשוות את חמאס של אותם ימים, ששיגר רקטות לעבר תחומי ישראל חדשות לבקרים, לארגון שבסוף 2011 נמנע מירי של טילים ואף עוצר פעילים של פלגים אחרים שמנסים לעשות זאת.

ואם נדרשת הוכחה לשינוי הדרמטי שעבר חמאס בשנים האחרונות, בעיקר מאז תחילתו של "האביב הערבי", באו הצהרותיו של ראש הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל בסוף השבוע שעבר. לדברי משעל, הארגון יתמקד מעתה במאבק עממי, בהפגנות המוניות. הוא אמר כי החמאס והפתח הסכימו על דרך פעולה משותפת וכן על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה ירושלים. הוא אמר את הדברים לאחר עוד סבב של שיחות בקהיר עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) וצמרת הפתח, על הפיוס הנרקם.

רויטרס

באופן חריג, משעל לא ניסה להסתיר את ההבנות הללו, להיפך. הוא דיבר עליהן בראיונות לכלי התקשורת הפלסטיניים והערביים המובילים, כמסר שנועד לאוזניהם של פעילי החמאס והפתח, וגם של ממשלת ישראל.

בכירי הרשות לא ממש הופתעו. כבר לפני יותר מחודש, לאחר סיומו של הסבב הראשון של השיחות עם עבאס, סיכמו השניים על מעבר להתנגדות עממית והפסקת אש מול ישראל בעזה ובגדה. ל"הארץ" נודע השבוע, כי בעקבות אותה פגישה, הורה משעל לזרוע הצבאית של חמאס, עז א-דין אל-קסאם, לחדול מפעילות מזוינת נגד ישראל.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

ההודעה על שינוי בדרך המאבק, גררה רצף של תגובות כמעט נזעמות מבכירי הזרוע הפוליטית של הארגון בעזה. דווקא הם, שנחשבו לפרגמטיים, אולי אפילו מתונים, הציגו קו נוקשה לעומת זה של ראש הלשכה המדינית. בסופו של דבר מדובר בחבורת פוליטיקאים. ראש הממשלה איסמעיל הנייה, שר הפנים פתחי חמאד, מחמוד א-זהאר ואחרים מצמרת חמאס בעזה, בעיקר נעלבו שלא התייעצו עמם לפני ההודעה על השינוי בגישת הארגון.

חסרי בית

מאבקי הכוחות החדשים-ישנים בין הפנים לחוץ בצמרת החמאס, מסמנים שינוי דרמטי נוסף שעובר הארגון בחודשים האחרונים: הנהגת חמאס בחו"ל, "יושבי דמשק וטהראן", איבדו ממעמדם (וגם מרכושם) בעקבות המשבר הגלוי עם המשטר הסורי והאיראני. מבחינה פוליטית, הם נחלשו בהשוואה לבכירי עזה. הנהגת החוץ עסוקה בימים אלה בחיפוש דירות להשכרה ברחבי העולם הערבי, לנוכח ההחלטה של הארגון לעזוב את סוריה (שהובילה גם להחלטה איראנית לקצץ בסיוע לחמאס). הם איבדו את "הגב" הפוליטי, הצבאי והכספי, בתוך שבועות ספורים.

ועדיין, "הבוס" הגדול של הארגון היה ונותר משעל. הוא הדגיש השבוע כי ההחלטה על מעבר להתנגדות עממית התקבלה על ידי כל בכירי הארגון, לא על דעתו בלבד. על הביקורת מחמאס עזה, אמרו מקורביו של משעל, כי הנייה חושש בעיקר לאבד את תפקידו כראש ממשלה. ניתן לנחש שזעמו של הנייה רק גבר כאשר נודע לו שלעת עתה לפחות, אין בכוונת חמאס להריץ מועמד משלו לנשיאות בבחירות בחודש מאי.

עדיין לא ברור אם מדובר בצעד טקטי או אסטרטגי. הנכונות ההיסטורית לשנות את אופי המאבק, לצד הסכמת חמאס להצטרף לאש"ף (ובמידה רבה לקבל את ההסכמים שנחתמו עם ישראל), אינה מעידה בהכרח על שינוי אסטרטגי ביחס למטרות וליעדים.

ייתכן שמשעל ואנשיו מבינים כי לעת עתה לפחות, כדאי להם לזנוח את הפיגועים לטובת דרכים יעילות יותר להשגת מטרותיהם. ראש הלשכה המדינית עצמו וגם אנשיו, מבהירים כי לא ויתרו לחלוטין על המאבק המזוין, והם רואים עצמם רשאים להתנגד לכיבוש הישראלי "בכל האמצעים". משעל אף הדגיש כי חמאס אינו מתכוון להתפרק מנשקו (או לחדול מההתחמשות העצומה בעזה). ועם זאת, ייתכן שאפילו השינוי הזה מהווה חריגה משמעותית כל כך ממדיניות חמאס המסורתית, שניתן לראות בו צעד אסטרטגי.

ג'יבריל רג'וב, מראשי הפתח, שהשתתף בשיחות בקהיר עם ראשי החמאס, אמר ל"הארץ" כי להערכתו מדובר בשינוי אסטרטגי. "אני משוכנע שהחמאס נוקט קו פרגמטי ואף הסכים להודנא בגדה ובעזה. על ראש הממשלה שלכם להכיר בעובדות ולשקול מחדש את עמדותיו ביחס לאחדות הפלסטינית, מאחר שהיא תביא לרווח לכל הצדדים".

אחד מראשי חמאס בעזה, ראזי חמאד, אמר אתמול ל"הארץ", כי השינוי בעמדות חמאס הוא חלק מהניסיון להגיע לאחדות לאומית עם פתח. הוא התחמק מהשאלה אם מדובר בשינוי אסטרטגי או טקטי, ואמר ש"אנו צריכים להחליט יחדיו על הדרך העדיפה להביא לסיומו של הכיבוש הישראלי, וגם הרשות הפלסטינית חושבת שהמישור המדיני לא מביא תוצאות מול ממשלת ישראל. ההתנגדות תימשך, השאלה רק מתי ובאילו אמצעים".

מבשרי חורף

בכירי החמאס נוהגים להתרברב, כי "החורף האיסלאמי" החל בניצחונם הסוחף בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בינואר 2006. לדעתם זה היה ההישג המשמעותי הראשון של האיסלאם הפוליטי בעולם הערבי ובעקבותיו באו הניצחונות של א-נהדה בתוניסיה, "הצדק והפיתוח" במרוקו, ו"האחים המוסלמים", במצרים, ארגון הגג של חמאס.

אך עם כל הכבוד לניצחון ב-2006, הוא לא הביא לשינוי במדיניות. ההשלכות של "האביב הערבי" והחורף האיסלאמי הן הגורם המשמעותי בשינוי במדיניות הארגון: ההתרחקות מהפטרון הסורי וההתקרבות למצרים החדשה דחפו את חמאס לקו פרגמטי יותר. החיפוש אחר בירה ערבית שתסכים לקלוט את צמרת החמאס במקום דמשק, שיחק גם כן תפקיד בנכונות להתגמש, וגל המחאה ששטף את מדינות המזרח התיכון, הבהיר לחמאס כי הארגון לא יוכל להמשיך להישען על כידוני הרובים בלבד ברצועה, בעיקר לנוכח מצבו שהידרדר בדעת הקהל. גם השלמת עסקת גלעד שליט, לא תספק חסינות מפני מהפכה נוספת, כאשר המצוקה הכלכלית ברצועה הולכת ומחריפה.

גם מצבו הכספי של החמאס לא קל. טהראן קיצצה בתמיכה הכספית לרצועה וההכנסות מהמנהרות ירדו מאז הוסר המצור הישראלי על עזה. חמאס נאלץ לפטר מאות מאנשי מנגנוני הביטחון בעזה (לפי הגרסה הרשמית 150 אנשי כוחות הביטחון פוטרו בגין "בעיות מוסריות"). באחרונה השתלטו כוחות חמאס על כמה סניפים של בנק פלסטין והבנק האיסלאמי הפלסטיני בעזה, ולקחו מהם כסף בכוח. מהלך נוסף שנועד למלא את קופת הארגון המידלדלת, היה הגדלת המסים, מהלך שלא יוסיף לו פופולריות.

גם תדמיתו הציבורית הנקייה של החמאס, שהיתה נכס חשוב בבחירות, נשחקת עתה. עוד ועוד בכירים בארגון מסתבכים בפרשות שחיתות שכמעט ואינן מדווחות בתקשורת. המקרה הבולט הוא של אחד מראשי הארגון ברצועה, איימן טהא, שהורחק לקהיר בגין מעורבותו בפרשה שכזו, אך ממשיך לפעול משם.

ואולם, לאחרונה אירעו בעזה כמה תאונות חשודות לפעילים זוטרים של הארגון, שנחשדו בשחיתות או שביקשו לדווח על פרשות כאלה. אחמד אל-ממלוכ לדוגמה, נהרג לפני כשבועיים, לדברי חמאס, "בעת ביצוע משימת ג'יהאד". לדברי משפחתו, אל-ממלוכ אמור היה להיפגש עם בכיר בחמאס ולדווח על מקרי שחיתות. "תאונות" דומות אירעו לעלי נאיף אל-חאג', שנהרג מ"פיצוץ פנימי" בתחילת נובמבר, מוחמד זכי אל-המס, שמת בתאונת דרכים בתחילת נובמבר, מוחמד אל-מהמום, שמת ביוני שעבר ממכת חשמל במוצב של החמאס, ואשרף פרג' אבו הנא, שטבע בבריכת שחייה במארס. לפי חמאס מדובר ברצף מקרי של תאונות. המשפחות חושבות אחרת.

אם לא די בכך, ההימנעות של החמאס מירי של רקטות ולחימה בישראל, הביאה פעילים רבים לפרוש מהארגון ולהצטרף לג'יהאד, שאף מצליח לאתר "מורדים" ולגייסם מתוך מסגדים שבהם שולט החמאס. ניתן לנחש שהמדיניות החדשה של הארגון, תחזק את הג'יהאד ותחליש עוד יותר את שליטתו של החמאס בעזה.

אחדות

על דבר אחד אין כמעט ויכוח: אישים שונים שנפגשו עם משעל במהלך ביקורו האחרון בקהיר, משוכנעים כי ראש הלשכה המדינית של החמאס אכן מעוניין להגיע לפיוס עם עבאס והפתח.

מבקרים שהגיעו ללובי של מלון City Star InterContinental בקהיר, זכו לראות מפגני אחדות יוצאי דופן: בכירים בפתח ובחמאס (בעיקר חברי הנהגת החוץ) יושבים יחדיו, מעשנים נרגילה, צוחקים, שותים ואוכלים. לא מעט בדיחות נשמעו שם על העזתים, על תושבי חברון ועל ישראל כמובן.

משעל נשמע נלהב מהמודל התוניסאי של מפלגת א-נהדה, שאחרי שזכתה בבחירות לפרלמנט, משלבת ידיים עם מפלגות חילוניות. גם עבאס נראה נחוש להגיע לפיוס, מיד לאחר 26 בינואר 2012, שלושה חודשים בדיוק לאחר שהגיש הקוורטט את הצעתו לחידוש המשא ומתן בין ישראל לרשות (הצעה שבה נדרשו להימנע מנקיטת צעדים חד-צדדיים, כמו הקמת ממשלת אחדות עם חמאס).

עבאס מדגיש כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות במאי ובלעדיו סיכויי הפתח אינם גבוהים. אולם דווקא הכוונה של החמאס (שאולי עוד תשתנה עד מאי) לא להציב מועמד לנשיאות, עשויה להציל את הפתח מתבוסה.

סקר של מכון המחקר של חליל שקאקי (PSR), שנעשה יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים, הצביע על תמיכה גוברת בקרב הישראלים והפלסטינים בפתרון שתי המדינות, שתואם פחות או יותר לנוסחת "יוזמת ז'נבה" (58% מהישראלים, 50% מהפלסטינים). אולם לפי הסקר, רוב הישראלים והפלסטינים חושבים שבצד השני אין רוב להסכם כזה (53% בקרב הישראלים, 61% מהפלסטינים).

גם עבאס מבין שלעת עתה המו"מ לשלום קבור, לפחות עד לבחירות בארצות הברית בנובמבר 2012. אין לו מחלוקת אידיאולוגית של ממש עם החמאס ואחרי ההסכמות האחרונות, אין כמעט הבדל בין המצע המדיני של הארגון האיסלאמי לזה של הפתח.

למרות מפגני האחדות המרגשים בקהיר, ספק אם הבחירות ייצאו לפועל עד מאי, בין היתר בגלל הדרישה הפלסטינית לקיימן בירושלים המזרחית, דרישה שישראל ודאי תתנגד לה. בנוסף, קבעו משעל ועבאס כי במאי יתקיימו בחירות גם למועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף בהשתתפות כל הפלסטינים בעולם, יעד שנראה בלתי מציאותי.

בינתיים מגלים עבאס ומשעל כמה קשה לשנות את דפוסי הפעולה של כוחות הביטחון שלהם, שהתרגלו ללחימה בין הארגונים ולא לפיוס. כוחות הביטחון של החמאס בעזה ממשיכים לעצור אנשי פתח, ומנגנוני הביטחון של הרשות עוצרים פעילי חמאס בגדה. אך ספק אם זה מה שיעצור את הצעידה המשותפת של עבאס ומשעל לעבר השקיעה.

Read this article in English: Is Israel witnessing the rise of a kinder, gentler Hamas?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו