בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק על נשמת המפלגה הרפובליקאית: צפו לבלתי צפוי

הקרב על ראשות המפלגה הרפובליקאית, שהנהנה העיקרי ממנו עד כה הוא ברק אובמה ייפתח ביום שלישי באיווה. לקראת הבחירות לנשיאות, מדור חדש

34תגובות

איווה היא מדינה אמריקאית לא טיפוסית: כפרית, דתית, דלת אוכלוסין ומעוטת מיעוטים. היא נודעה בעבר כ"בירת האוכל העולמית" בשל שדותיה האינסופיים, שבהן גדל כרבע מיבול התירס האמריקאי, והיא משמשת אכסניה לכ-20 מיליון חזירים, שישה על כל תושב.

חוק פנימי קובע שאיווה תהיה לעולמים הראשונה לקיים בחירות מקדימות במרוץ לנשיאות, כך שבכל ארבע שנים היא זוכה לבכורה ולתהודה מעל ומעבר לחשיבותה האמיתית. ביום שלישי הקרוב עיני אמריקה יהיו נשואות לכ-150 אלף תושבי איווה שיבואו ל-1,774 נקודות ריכוז, להשתתף באסיפות בחירות ארכאיות ששואבות את שמן - caucuses באנגלית - מביטוי בשפת האלגונקווין האינדיאנית, שפירושו מועצת הצ'יפים. בכך ייפתח המאבק הרפובליקאי על הזכות להתמודד נגד ברק אובמה בבחירות לנשיאות ארה"ב, ב-6 בנובמבר 2012.

הכלל הנבון הוא לצפות לבלתי צפוי. יותר משאיווה קובעת מי ינצח במרוץ, היא מסמנת את אלה שייאלצו לפרוש. הסקרים אינם מצביעים לעת עתה על מוביל רפובליקאי מובהק, הבוחרים יכולים לשנות את דעתם בדקה ה-90, והניסיון מלמד ש"סוס שחור" עשוי להגיח מאחור ולהדהים את כל הפרשנים. במרוץ שכבר הוגדר חסר תקדים במוזרתו, שבו נוסקים המועמדים לשיא, איש איש בתורו, וצוללים כהרף עין חזרה לתהום הנשייה - הזהירות מחייבת שבעתיים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

אי-פי

זה מרוץ שבו המועמד הנחשב לבעל הסיכוי הטוב לנצח את אובמה - מיט רומני - מעורר התלהבות מזערית ונחשד ככופר מורמוני או ליברל בתחפושת, וכך גם בן דתו, ג'ון הנטסמן. זה מרוץ שבו מועמד שכל הפרשנים קבעו מראש את מותו הפוליטי, ניוט גינגריץ', קם כמו עוף החול והחל מיד לירות לעצמו ברגליים, כפי שהעריכו מבקריו מלכתחילה. זה מרוץ שבו נושאי הדגל של השמרנות הדתית הצרופה - מישל בקמן, ריק פרי וריק סנטורום - אינם מצליחים לזכות בתמיכת מצביעים שחושבים בדיוק כמוהם.

זה גם מרוץ עם תסריט בלהות מובנה, שבו המועמד הליברטריאני, הבדלני, הביזרי ואולי גם האנטישמי, רון פול, מנצח באיווה, צובר תנופה להמשך הדרך, מכתים את המפלגה הרפובליקאית כולה ובתוך כך מרסק את תקוותה לחולל מהפך היסטורי בהצבעה המסורתית של יהודים למועמדים דמוקרטים.

הנהנה העיקרי מההיאבקות בבוץ של הרפובליקאים, שמתנהלת אל מול פני האומה באינספור עימותים ששודרו בטלוויזיה בחודשים האחרונים, הוא כמובן הנשיא אובמה. לצד נתונים כלכליים משתפרים ונכונות חדשה להתעמת עם הרוב הרפובליקאי בקונגרס, מעללי יריביו הפוליטיים הביאו להתאוששות משמעותית ובלתי צפויה של אובמה בסקרים. הוא מחייך מהצד, עוטה ארשת נשיאותית, מפנה לרפובליקאים את מרכז הבמה ומתפלל שהקרקס הזה יימשך לנצח.

אבל אסור לטעות: מאחורי הפיקנטריה המשעשעת מסתתר מאבק גורלי על נשמת המפלגה הרפובליקאית, ובהמשך על עתידה של אמריקה. זוהי התמודדות בין מסורת רפובליקאית של מפלגת מרכז-ימין, שגם כשהיא בוחרת מנהיגים שמרניים כמו ניקסון, רייגן ואפילו ג'ורג' בוש הבן, משכילה להתנהל בגבולות המיינסטרים האמריקאי - לבין הכוח העולה של שמרנות פונדמנטליסטית קיצונית, קנאית ושוטמת, שמבקשת לחולל מהפך בערכי היסוד של אמריקה באמצעות העמקת זהותה הנוצרית, פגיעה בעצמאות שופטיה, ביטול המעט שנותר ממדיניותה החברתית ונטרול השפעת "האליטות הליברליות" בתקשורת, באקדמיה ובדעת הקהל.

ואם כל זה נשמע לכם מוכר מאוד, זה לא מקרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו