טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

Skyrim: הכינו את הדרקונים והיפרדו מהחיים

יש משחקי מחשב, בטח שיש, אבל סקיירים יש רק אחד. ולא רק מפני שמתחוללת בו מלחמת אזרחים. דידי חנוך מדווח מהשלג

תגובות

בשעה ה-60 בערך, הרגתי את אלדואין. אם לא שיחקתם בסקיירים, משחק התפקידים הממוחשב (למחשב ולקונסולות משחק כאחד) שזוכה להצלחה אדירה - לא תוכלו להבין איזה הישג זה. אלדואין הוא הדרקון שיטרוף את העולם, בנו הבכור של האל הראשי, היצור הראשון בבריאה אחרי האלים. ואני הרגתי אותו.

זה לקח לי 60 שעות, כאמור. אבל זה לא מחויב המציאות. Bethesda, החברה שמפתחת את משחקי - The Elder Scrolls הסדרה שבה סקיירים הוא המשחק החמישי (או הרביעי, או השביעי, תלוי איך סופרים), נותנת לשחקנים אפשרות בחירה. תיאורטית, אפשר לשחק בסקיירים עשרות שעות בלי לגעת בשתי המטרות המרכזיות של המשחק. ככה זה, זה עולם פתוח.

The Elder Scrolls V: Skyrim הוא סוג משחק שמכונה סנדבוקס (ארגז חול, כמו בגן הילדים), שנהפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות. משחקי הסנדבוקס המוכרים ביותר הם אלו בסדרת Grand Theft Auto, שבהם אתם יכולים לעשות המון דברים שונים בעיר אחת. אבל סקיירים לא מתרחש בעיר, אלא במדינה שלמה ששמה, אולי ניחשתם, הוא סקיירים.

אבל המדינה הזאת אינה עומדת לבדה, כי אם היא חלק מאימפריה. ולאימפריה הזאת יש צרות: היא הפסידה לאחרונה במלחמה, שכתוצאה ממנה הטילה הגבלות על החופש הדתי של תושביה שלה, ואלה מצדם פתחו במלחמת אזרחים. זו הסיבה הרשמית לפרוץ המרד ולמצב המעורער הכללי. וכאילו לא די בזה, לראשונה זה זמן רב, צצים ומופיעים בסביבה דרקונים.

ובתוך כל ההמולה ניצבים הגיבור או הגיבורה. כלומר, אתם, השחקנים. בקווסטים המרכזיים תידרשו להביס את הדרקונים ולהביא להכרעה במלחמת האזרחים לכאן או לכאן. את הדרקונים תיאלצו לעצור כי אתם Dragonborn, מה שאומר שיש לכם נשמה של דרקון. זה קורה כל כמה מאות שנים, מתברר, שמישהו נולד עם נשמה של דרקון. אין מה לעשות.

בתסדה

ההחלטה באיזה צד לתמוך במלחמת האזרחים היא החלטה אתית קשה. מצד אחד, יש את האימפריה. זו אימפריה מוחלשת, ואולי רקובה. ובסצינת הפתיחה של המשחק האימפריה הזאת רוצה להוציא אתכם להורג, פשוט כי תפסו אתכם בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון.

מצד שני, יש את אולפריק והמורדים שלו. הם רוצים חירות וחופש דת, אבל הם גזענים כלפי מי שהוא לא בן הצפון (לא שזה מפריע להם לקבל את התמיכה שלכם במקרה שאתם לא בני הצפון). והאם סקיירים עצמאית באמת תוכל לעמוד נגד מעצמת האלפים שניצחה את כל האימפריה?

אני חושב שאתם יכולים לקרוא בין השורות מה אני בחרתי. ברוב הפעמים בחרתי באימפריה. נכון, הם לא הבחירה הסקסית ומפקד הכוחות שלהם אידיוט, אבל הם הבחירה השפויה.

בחירות כאלה הן החומר שממנו עשויים משחקי תפקידים כיום. בעולם שבו עיקר הקהל של משחקים מסוג זה הוא בני 20 ו-30, דילמות אתיות הן עניין שהם כבר נתקלו בו. ובכל זאת, משהו הופך את סקיירים למשחק מוצלח ומצליח יותר מאחרים.

סלח לי, אתה רוצח?

Dynoste

עד כמה סקיירים באמת מצליח?

ובכן, המשחק יצא בנובמבר (ב-11.11.11 ליתר דיוק), וזכה כבר בפרס משחק השנה של ערוץ הטלוויזיה Spike, נהפך למשחק הנמכר ביותר באתר הורדות המשחקים Steam ומכר יותר מעשרה מיליון עותקים בחנויות. משחק בחנות עולה 60 דולר ליחידה, כלומר, הסרטים היחידים שהרוויחו יותר ממנו השנה הם "הארי פוטר" האחרון ו"רובוטריקים" השלישי. והקופה ממשיכה לרשום.

אז איך הוא עשה את זה?

malufenix

זה מורכב מכמה דברים. ראשית, הוא מרהיב. גם המשחקים הקודמים בסדרה, Daggerfall ,Morrowind ו-Oblivion, התרחשו בעולמות משחק ענקיים, אבל סקיירים, ארץ צפונית קפואה, פשוט נראית הרבה יותר טוב בגרפיקה של 2011. כשאתם הולכים בה בלילה, ומרימים ראש ורואים את הזוהר הצפוני צובע את השמים, זה מרהיב.

גורם נוסף הוא הדיאלוגים. יש בעולם של סקיירים המון אנשים, וכדרכן של דמויות שונות, לכל אחת מהן אישיות משלה, אינטרסים משלה ודברים אחרים שהיא צריכה לעשות. רבים מהאנשים האלה ישמחו לדבר איתכם, ורבים מהם ישמחו לבקש מכם משהו. ואם הם לא רוצים לדבר איתכם או לבקש מכם משהו, יש סיכוי לא רע שמישהו כבר ישלח אתכם לדבר איתם. או לגנוב מהם משהו. או לרצוח אותם.

אה, כן. לגנוב ולרצוח. באופן שקצת סותר את תדמית הגיבור שמציל את העולם ומכריע את מלחמת האזרחים, יש לכם כאן הזדמנות להצטרף לגילדת הגנבים ולגילדת המתנקשים. זה לא משהו שאתם חייבים לעשות, כמובן. למעשה, אתם יכולים לבחור לחסל את גילדת המתנקשים כשהם מנסים לגייס אתכם. זה מה שאני בחרתי לעשות. אבל האופציה שם. אתם יכולים להצטרף גם לגילדת הלוחמים ולמכללת הקוסמים. כל אחת מהגילדות האלה מביאה איתה שרשרת קווסטים ארוכה.

הגילדות הן מסורת במשחקי אלדר סקרולס, אהובה במיוחד. החידוש האמיתי שמביא סקיירים לעומת קודמיו הוא הדרקונים. עד כה, הם לא היו בשטח, ולמה הם מופיעים לפתע? זה הסיפור המרכזי של המשחק. אבל מה שכיף בזה שהם שם הוא שאתם זוכים להרוג המון דרקונים, ושכל דרקון שאתם הורגים מספק לכם "נשמת דרקון", שאותה אתם יכולים לנצל על מנת להפעיל כוחות חדשים, שחלקם מסעירים במיוחד.

שני הכוחות הראויים ביותר בעיני הם אלה שבדרך כלל אינם שימושיים בקרב. האחד הוא - Clear Skies שמים נקיים, שמאפשר להפוך יום מושלג ומעונן ליום בהיר ושמשי. בארץ החורף הלא נגמר, נחמד שיש כזו אופציה. הכוח השני הוא - Become Ethereal להיפטר מהגשמיות - לזמן קצר, אתם חסינים מפגיעה, ולא יכולים גם לפגוע באיש. זה מוצלח בעיקר כשצריך לרדת מהר מפסגת הר. אם אפשר פשוט לקפוץ מההר, בלי שהנפילה תהרוג אתכם, זה מקצר עניינים.

ההר הלבן תמיד

המשחק עצמו, כבר אמרנו, מצוין, אבל התרבות שצמחה סביבו במהירות משמחת עוד יותר. אולי הדוגמה הנפוצה ביותר היא החץ בברך. לשומרים במדינת סקיירים יש מספר רב של שורות דיאלוג. חלקן רלוונטיות לעיר שבה הם נמצאים, אחרות נוגעות לדברים שאתם עשיתם במשחק או ליכולת שלכם, ויש גם כאלה שמספרות על אתרים שבהם תוכלו להרוג פושעים או מפלצות. אבל חלקן סתם נזרקו לחלל האוויר על ידי כותבי המשחק. אחת מהן היא "פעם הייתי הרפתקן כמוך, אבל אז חטפתי חץ בברך".

חיפוש בגוגל מביא מעל תשעה מיליון תוצאות לביטוי "חץ בברך". תוכלו למצוא אינספור קליפים ותמונות שמבוססים בדרך זו או אחרת על הסכנה הנוראה ששמה "חץ בברך". יש שירים; יש קליפים שבהם אנשים יורים להמון שומרים בברך; יש תמונות שבהן מוחלף החלק הראשון של המשפט, כך שחץ בברך יכול לשמש כתירוץ להפסיק כל דבר.

במשחק יש גם שירים. סקיירים מלאה פייטנים, וכולם שרים. תוכלו למצוא ביוטיוב שלל ביצועים של כל השירים. המוצלח ביניהם הוא זה של צעירה מקסיקאית ששמה מאלוקה לשיר "The Dragonborn Comes" - השיר שעוסק בגיבור המשחק. הביצוע הזה זכה כבר ליותר משלושה מיליון צפיות. ויש לו גם גרסאות אקוסטיות, גרסאות מטאל וגרסאות קלאסיות. מעבר לגרסאות הכיסוי, יש גם שירים מקוריים. המוצלח מבין אלה הוא "כריסטמס בסקיירים" של ג'ון מייפס, שבו הזמר מסביר שהוא מתכוון לברוח מקרובי משפחתו בחג המולד ולבלות אותו בעולם הפנטזיה - עם מפלצות ודרקונים.

ובגלל כל ההרפתקאות האלה, אני חייב להסכים איתו. בחודש האחרון, חברי ידעו שאם הם מחפשים אותי, סביר להניח שאני נמצא אי שם בצפון המושלג, מבלה את החודש בסקיירים.*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות