בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האח הגדול של האח הגדול

עם יותר ממיליארד צופים, הטלוויזיה הסינית היא כלי התעמולה הגדול ביותר של המפלגה הקומוניסטית - ומקור רווח משמעותי. אבל כשתוכנית שידוכים פופולרית עוברת את הגבול ומאדירה את העושר והמראה החיצוני, יש מי שדואג להחזירה למקומה הטבעי

3תגובות

נאנג'ינג, סין

הרעיון של ואנג סג'י להפקת תוכנית הטלוויזיה המדוברת ביותר בסין היה פשוט: להציב באור הזרקורים צעירים יפים וזוהרים, שיחזרו זה אחרי זה לצלילי מוסיקת פופ ותשואות הקהל.

הגברים התפארו בחשבונות הבנק, בבתים ובמכוניות שלהם. הנשים, דקיקות וחצופות, דחו את מחזריהן בשורות מחץ ארסיות. אבל באווירה המבודחת והקלילה צפו ועלו נושאים חברתיים המעסיקים סינים בני 20 עד 40, גם אם לא בפומבי: מגורים משותפים לפני הנישואים, הרדיפה אחר העושר ומדיניות הילד האחד. "התוכנית הזאת חשפה על מה חושבים הסינים, ומה הם רוצים", אמר ואנג, מפיק טלוויזיה מנוסה.

התוכנית "אם אתה האחד" שברה את שיאי הרייטינג במחצית הראשונה של 2010, עם יותר מ-50 מיליון צופים. המתחרים הצבעוניים ביותר הפכו סנסציה - שחקנית מתחילה דחתה מחזר שהציע לה טיול באופניים, והצהירה: "אני מעדיפה לבכות בב-מ-וו". התוכנית עוררה עניין עצום בקרב סינים החיים בחו"ל. סטודנטים באמריקה צילמו גרסה משלהם לתוכנית, שחשפה לעולם את התרבות הסינית - אחת ממטרותיה של ההנהגה.

גילס סברי / ניו יורק טיימס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

אבל תוכנית הריאליטי התגלתה כמציאותית מדי בעיני הצנזורה, שהוטרדה מהפרופיל של הצעירים הסיניים שחשפה התוכנית, ומהחיקויים הרבים שצצו בערוצים שונים, ואיימה לבטלה. מפיקי התוכנית מיהרו להכניס בה שינויים: למתחרים הצעירים נוספו מתחרים מבוגרים יותר, ולצמד המנחים הצטרפה מנחה, מורה אימהית מבית ספר קומוניסטי כפרי.

"אנחנו צריכים לצנזר את השפה של משתתפי התוכנית ולהעלים הערות שיכולות להיות בעלות השפעה שלילית על החברה", נאנח ואנג, בן 45, כשמאחוריו עשרות מסכים מהבהבים, בחדר הבקרה של התוכנית.

הרגולטורים קבעו מדיניות חדשה, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2012, המבטלת למעשה עשרות תוכניות בידור שמשודרות בזמן צפיית שיא. מטרת השלטונות היא לצמצם ככל האפשר את התופעה אותה הם מכנים "בידור מופרז".

העובדה שתוכנית שידוכים מעוררת את הפיקוח המחמיר ביותר שידעה הטלוויזיה הסינית זה שנים חושפת קרע ביחסה של המפלגה הקומוניסטית לענף הבידור במדינה. במשך עשרות שנים דרשה המפלגה מרשתות הטלוויזיה להתאים עצמן לשוק. בד בבד חששו חוגים שמרניים מסוג מסוים של תוכניות - כאלה המחזרות אחר קהל הצופים, מושכות מפרסמים ומציגות את סין באופן שהממשל לא בהכרח מרוצה ממנו. לטלוויזיה יש, בסופו של דבר, מקום מיוחד בארסנל הנשק התעמולתי של המדינה: עם 1.2 מיליארד צופים ויותר מ-3,000 ערוצים, אין ספק שזהו כלי התעמולה האפקטיבי ביותר.

ין הונג, מרצה באוניברסיטת טסינגואה בבייג'ין, החוקר את תחום הטלוויזיה, אמר כי "קיימת בעיה. מצד אחד המפלגה דוחפת להפעלת טלוויזיה מסחרית, אבל מצד שני אנשיה תוהים אם המסחור לא הוביל להידרדרות כללית באיכות, בתרבות ובמוסר הסיניים".

תחת ההגדרה "מופעי בידור" נכללות תוכניות שעשועונים, שידוכים ותוכניות המארחות ידוענים. כמו במערב, הן זולות להפקה, מושכות צופים ומכניסות רווחים מפרסומות. כל אלה חשובים כשמדובר בתחנות שזוכות למעט מאוד סיוע ממשלתי, אם בכלל. הנהלים החדשים מאלצים את מנהלי התחנות והמפיקים של 34 ערוצי לוויין בסין לבטל תוכניות בידור, כדי לחסוך במה שהרגולטורים מכנים "מגמות וולגריות".

הידוק הפיקוח על שידורי הטלוויזיה הוא חלק מניסיונו של הנשיא הו ג'ינטאו לשלוט ולפקח על ענף התרבות במדינה - ניסיון הניכר גם בתעשיית הקולנוע, בהוצאות ספרים, באינטרנט ובאמנויות הבמה.

רגולטורים מטעם הממשלה הוציאו את ההנחיות לטלוויזיה מיד לאחר שמרכז המפלגה קבע כי תרבות ואידיאולוגיה יעמדו במרכז דיוני הצירים בוועידת המפלגה שהתקיימה באוקטובר. ין, ששימש יועץ לנציגי הממשל בהכנות לוועידה, אמר כי התוכנית המקורית היתה לנסח מסמך שיקרב את תעשיית התרבות לשוק. אבל לדבריו, לפני כחצי שנה התעוררו דאגות בקרב בכירים בממשל, בעיקר בהקשר למוסר חברתי. מסיבה זו הוחלט לנקוט מדיניות של פיקוח על התרבות. הוא הוסיף כי "חברים ותיקים רבים התלוננו על מופעי הבידור ועל הערצת הידוענים".

על פי הנהלים החדשים, כל תחנת טלוויזיה רשאית לשדר שתי תוכניות בידור בשבוע בשעות צפיית השיא, ורק תשע תוכניות מותרות לשידור ברחבי סין בכל לילה נתון (לעומת 126 בשבוע בסתיו האחרון). רעיונות לתוכניות חדשות חייבים לקבל אישור צנזורה. ערוצי הלוויין אמורים להרחיב את שידורי החדשות שלהם ולשדר לפחות תוכנית אחת המציגה ומקדמת את הערכים הסיניים המסורתיים וערכי השיטה הסוציאליסטית.

הרשות הממשלתית לרדיו, קולנוע וטלוויזיה (SARFT), המפקחת על התעשייה, אינה מהססת להטיל מגבלות גם על דרמות. בשנה שעברה היא פסלה דרמת ריגול וסדרות על מסעות בזמן. בנובמבר קבעה הרשות כי אין לעבור לפרסומות באמצע סדרות דרמה. "הם מנסים להחזיר את מנהלי התחנות לשורשים... והשורשים הם התפישה שהטלוויזיה היא שופרו של המשטר. הטלוויזיה אמורה להיות כלי לשידורי תעמולה, ולא לתכנים שערורייתיים", אמר מקורב להפקת "אם אתה האחד".

הכסף מדבר

המניע לשליטה בטלוויזיה אינו רק אידיאולוגי, אלא קשור גם לרווחים המגיעים מפרסומות, טוענים אנשים בתעשייה הסינית. בין הרשות המפקחת ל-- CCTV רשת הטלוויזיה הממלכתית הגדולה במדינה - מתקיים קשר הדוק. CCTV עדיין שולטת בתעשייה, אך איבדה חלק מהשוק לטובת תחנות לוויין במחוזות שונים, המפיקות את תוכניות הבידור הפופולריות ביותר. בנובמבר מונה בכיר לשעבר ברשות, הו ז'אנפאן, לנשיא CCTV. הרשת גם מעבירה חלק זעיר מהכנסתה השנתית לרשות. בין 2001 ל-2005 הועברו לרשות 675 מיליון דולר, לפי הנתונים שפירסמה CCTV. לעומת זאת, תחנות מחוזיות מעבירות כספים לרשויות המקומיות, שאין להן תמריץ להטיל צנזורה על התוכניות.

לדעת גורמים הבקיאים בשוק הטלוויזיה הסיני, המגבלות שמטילה הרשות על תוכניות הבידור נועדו בחלקן להעשיר את CCTV. הנהלים החדשים שפורסמו באוקטובר כבר הניבו רווחים לרשת: ב-7 בנובמבר, במכירה הפומבית השנתית של זמן אוויר לפרסומות ב-2012, הרוויחה הרשת 2.2 מיליארד דולר - 12.5% יותר מאשר בשנה הקודמת. בכירים ברשות וב-CCTV סירבו להתראיין לכתבה.

אבל הידוק הפיקוח עלול להוביל לאפקט בומרנג. מומחים סבורים כי הגברת הרגולציה על הטלוויזיה תגרום לצופים לחפש סדרות ומופעים באינטרנט, שעליו יש לרשות פחות שליטה.

שיעור הצפייה ב"אם אתה האחד" ירד לאחר שהצנזורה אילצה את ההפקה לשנות את הפורמט. אבל ואנג ואנשיו מצאו דרכים להשאיר את התוכנית בראש מצעדי התוכניות הפופולריות. כך, תוכנית זו בלבד אחראית ל-82% מתקבולי הפרסומות של התחנה המשדרת לשנת 2012, מסך כולל של 345 מיליון דולר.

התחנה המשדרת, ז'יאנגזו טלוויזיה בלוויין, משתוקקת שהצנזורה תאפשר את המשך שידור התוכנית בשעות השיא של ימי שבת וראשון. לדברי ואנג, התחנה קיצצה כחצי תריסר תוכניות בידור אחרות ומתכננת שידורי תוכניות שיקדמו נושאים כאחריות חברתית. אבל יש המפקפקים בנכונות הצנזורה להתפשר. "יומון העם", שופר המפלגה, פירסם באוקטובר טור פרשנות שקונן על השפעתן השלילית של שתי תוכניות. האחת, "נערת על", תחרות כשרונות של תחנת השידור בלוויין במחוז הונאן, שמאז עלתה למסך ב-2004 ננזפה פעם אחר פעם על "וולגריות". התוכנית הושעתה בספטמבר. השנייה היתה "אם אתה האחד".

"יש תוכניות שכל מטרתן למצוא חידושים", נכתב במאמר. "הן מבוססות על הצצה לפרטיותם של אחרים, ועוסקות בכסף ובמרדף אחר תענוגות - ובכך גורמות לציבור לתעב אותן".

סקס וכסף

בעת צילום פרק של "אם אתה האחד" אמר ואנג יאן, מתחרה בן 23, למשתתפות בתוכנית שהוא אוהב נשים בגרבי ניילון. לשמחת הצופים הנשים שמו אותו ללעג, והתפתחה שיחה על המידות הנשיות.

"אתה מעדיף נשים S או M?" שאלה אחת המתמודדות. "מצטער. אני לא יודע מה ההבדל", ענה ואנג. המנחה נכנס לשיחה. "היא תוהה אם אתה בקטע של S&M", אמר. "לא שאלתי על זה", מחתה המתמודדת. הקהל הריע, אבל השיחה כולה הושמטה מהפרק כאשר שודר.

דיאלוגים שנונים היו מסימני ההיכר של התוכנית, ששאפה להרחיב את היקף הנושאים המועלים לדיון בטלוויזיה הסינית. "קיווינו ליצור התנגשויות בין דעות ורעיונות שונים", אמר ואנג.

התוכנית נולדה בפגישה אפופת עשן סיגריות בין ואנג לשינג וניניג, יזם תקשורת בתאגיד הרסט. בסתיו 2009 סיים שינג את לימודיו בהרווארד ועבד בחברת התקשורת פרימנטל. תפקידו היה לשכנע חברות סיניות לקנות או להפיק תוכניות טלוויזיה זרות. אחת מהן היתה "תצא אתי", תוכנית היכרויות פופולרית בבריטניה. שינג פנה לשתי החברות הנועזות ביותר בסין, הונאן וז'יאנגזו.

ואנג מז'יאנגזו שמח לשמוע על התוכנית. הוא עבד בתחנה מאז שנות ה-80 המאוחרות, והיה עד לשינויים שחלו בתעשייה. ב-1997 החלה לפעול הטלוויזיה בלוויין, שאיפשרה לתחנות אזוריות לשדר לרחבי המדינה ולהתחרות ב-CCTV על נתח מכספי הפרסומות. התוצאה היתה עליית תוכניות הבידור. "התחרות בין הערוצים המובילים גדולה", אמר ואנג.

לדבריו, רצונו היה לפתח תוכנית היכרויות חדשה שתתמקד בנושא השיחה הלוהט בסין - צעירים וצעירות שהקריירה הותירה אותם בודדים. התוכנית אמורה לפתוח צוהר לחייהם של בני הדור השני לעושר, ילדי ההון החדש. בסופו של דבר זכתה הונאן במכרז על "תצא אתי", אבל ואנג המשיך לקדם את גרסתו, שחברת יוניליוור ביקשה לתת לה חסות.

תפאורת "אם אתה היחיד" מזכירה אולם בית משפט. 24 רווקות עומדות על במה מוארת, וממטירות שאלות על בן זוג פוטנציאלי. מר מנג, מנחה השיח, הוא גבר מקריח ושנון, שהיה בעברו מגיש חדשות. לצדו, בתפקיד הפסיכולוג, מופיע לה ג'יאה, גבר צעיר יותר, רזה יותר ומקריח גם הוא.

הפרק הראשון, ששודר בינואר 2010, התווה את הדרך שבה תלך התוכנית. "מי שתצא אתי לא תצטרך לדאוג", הצהיר ז'אנג בן ה-23, שסיפר על המפעל של 1,000 העובדים שהקימה משפחתו, והצטלם בדירתו רחבת הידיים, בחדרי ארונות עמוסי בגדים וליד מכונית מפוארת. גם מתחרים אחרים טרחו לפרסם את גובה הכנסותיהם. בהמשך הופיעה מתמודדת במגפי פלסטיק אדומים בוהקים ושמלה שחורה צמודה, בריקוד שלא היה מבייש מועדון חשפנות.

גם נושאים רציניים מצאו את דרכם לתוכנית. כך, למשל, נשים שאלו את ז'אנג מדוע הוא נצמד לתפישה המסורתית הרואה חשיבות בהולדת בן אחד לפחות. "הצעירים של היום מעיזים להביע את עצמם. אינך יכול להיות אמיתי אם אינך מעז להביע את עצמך", אמר על כך ואנג.

באחד הרגעים המכוננים של התוכנית דחתה משתתפת בת 23, מה נואו, גבר שהציע לה טיול באופניים, במלים "אני מעדיפה לבכות בב-מ-וו". מה קיבלה אלפי מסרונים, אוהדים ומבקרים. לדעת תומכיה, דבריה היו ביטוי פומבי למה שחושבות נשים רבות. בראיון אמרה מה כי מפיקי התוכנית אמרו לנשים לא לחוס על כבוד הגברים, ואף דרשו ממנה, לאחר אנקדוטת הב-מ-וו, להתבטא בחריפות רבה יותר.

בפרק אחר אמרה אשה שמי שירצה ללחוץ את ידה יידרש לשלם 200 אלף רנמינבי (כ-32 אלף דולר), כי זו משכורת המינימום שתדרוש מבן זוגה להביא הביתה. אחרת עלתה לכותרות לאחר שתמונות עירום שלה התפרסמו ברשת.

שיעורי הצפייה נסקו. במאי 2010, רק שידורי חדשות הערב של CCTV (שכל ערוצי הלוויינים חייבים להעביר) זכו למספר צופים גדול יותר. "צ'יינה דיילי" הגדיר את התוכנית "עמומה מוסרית ומחשמלת ויזואלית". חיקויים צצו בכל מקום.

את הצנזורים זה לא הצחיק. מנהלי תחנות הלוויין של ז'יאנגזו והונאן זומנו למשרדי הרשות המפקחת על הטלוויזיה. "המסר היה ברור. תתמתנו, או שנבטל את התוכניות", אמר אחד המנהלים. התחנות המקומיות נדרשו שלא להשפיל את המשתתפים, לא לדון בנושאים מיניים, לא לדבר יותר מדי על כסף, לא להעלות דעות לא בריאות או שליליות על הנישואים ובעיקר, לא לשדר דבר לפני צנזורה ועריכה.

ערוץ הטלוויזיה הלוויינית ז'ג'יאנג ביטל תוכנית היכרויות, ובמשך זמן מה נדמה היה שכל הערוצים יילכו בעקבותיו. אחד מאנשי "תצא אתי" נזכר במפיק שאמר לצוות ולמשתתפים: "אולי אקבל בעוד רגע טלפון, ואז כולכם תלכו הביתה".

צופי "אם אתה האחד" שמו לב לשינויים בפרק ששודר ב-26 ביוני. לצוות הצטרפה מנחה. הואנג האן, אם לילדים, לימדה פסיכולוגיה בבית ספר השייך למפלגה. כל המתמודדות הוחלפו. המתמודדות החדשות היו צנועות יותר, וכך גם המתמודדים. הכנסותיהם לא הוזכרו. "הבאנו מתמודדים מבוגרים יותר, ששאיפתם להינשא רבה יותר", הסביר ואנג.

כל פרק נבחן לפחות שש פעמים לפני שידורו. המפיקים נדרשים לנווט (בעדינות) את השיחה לנושאים חברתיים. צופה ותיק ציין כי "דברי המשתתפים אינם שנונים כפי שהיו בעבר...".

ואנג הטעים שהוא מקווה שהצנזורה, שחיסלה את תוכניות הבידור, זוכרת ש"אם אתה האחד" הכניסה את השינויים שנדרשה להכניס. כיום מנסה התוכנית לזכות ברייטינג לא בעזרת דיאלוגים שנונים, אלא באמצעות קידום עצמי והצגת מועמדים סינים שחיים בחו"ל. באתר האינטרנט של התוכנית נמחקו כל הפרקים ששודרו בחצי השנה הראשונה. "התוכנית שלנו מצייתת לנהלים", אמר ואנג. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו