דייוויד סמית, גרדיאן
דייוויד סמית, גרדיאן

יוהנסבורג

לנשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה, יצטרפו מחרתיים מנהיגי מדינות נוספות, במקום שבו הכל התחיל: כנסיית וסליאן בוואיהוק, בעיר בלומפונטיין. בחצות הוא יצעד אל אור "להבת המאה", המסמלת את ההתקוממות שנתנה תקווה לאפריקה כולה.

"הקונגרס הלאומי האפריקאי" (אי-אן-סי), תנועת השחרור הוותיקה ביותר באפריקה, תציין ב-8 בינואר מאה שנים להקמתה. שנת חגיגות מתוכננת במדינה, והן יעלו לפחות 100 מיליון ראנד (כ-12 מיליון דולר) וייפתחו ב"יום יובל המאה": ארוחת ערב, טקס בכנסייה, נאום של זומה, מסכת שתציג את ההיסטוריה של התנועה בשירה ובריקוד ומסיבה ל-100 אלף מוזמנים.

תחת כרזה בשחור, ירוק וזהב, שמתנוסס עליה הכיתוב "מאה שנה של מאבק לא אנוכי", יעמדו נלסון מנדלה, אוליבר טמבו ו-וולטר סיסולו. עם זאת, בשמחת החג יתערבבו גם רגשות אחרים: נוסטלגיה לימי עבר; חשדנות כלפי המנהיגים הנוכחיים, שאינם עומדים ברף שהציבו הטיטאנים מימי הזוהר; וחשש מכך שמפלגתה השלטת של דרום אפריקה פותחת את המאה השנייה לקיומה כשהיא מוכתמת בשערוריות שונות ונידונה לקרוע את עצמה לגזרים.

נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה נואם בכנס של אי-אן-סי. המפלגה מתמודדת עם טענות על שחיתות צילום: אי-אף-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

"יובל מאה השנה צריך להיות החגיגה הגדולה ביותר של אי-אן-סי, על כך שהצליחה לשרוד זמן כה רב ולהיות חלק מהממשלה", אומר ויליאם גומדה, מחבר הספר "תאבו מבקי והקרב על נשמתה של אי-אן-סי". "אבל כעת זו מפלגה במשבר. זה ניצחון חמוץ-מתוק. אולי מדובר בשיא, אבל עכשיו היא בדרך למטה".

למרבה האירוניה, אי-אן-סי נאלצה לקנות את אתר הולדתה במחיר מופקע, כדי שיהיה חלק מהחגיגות. לפי "סאות אפריקה מייל וגרדיאן", ביולי היא השקיעה עשרה מיליון ראנד מכספי הציבור כדי לרכוש את כנסיית וסליאן, מאדם שקנה אותה תמורת 280 אלף ראנד בלבד לפני שמונה שנים.

הכנסייה עומדת במקום שבו היתה בעבר עיירה שחורה בבלומפונטיין, במדינת אורנג' החופשית. כאן, ב-1912, קיימו אנשי עסקים, אנשי דת, עיתונאים, עורכי דין ומורים כנס פוליטי שהניח את היסודות ל"קונגרס הדרום אפריקאי של הילידים", ששמו שונה לאי-אן-סי ב-1923.

המפלגה שאבה השראה ממאבקו של מהטמה גנדי לעצמאות מבריטניה. גנדי עצמו בא לדרום אפריקה ב-1893 ועורר קמפיין נגד המשטר הקולוניאליסטי. "במובן מסוים, הוא היה אב קדמון של אי-אן-סי", אומר אליסטר ספרקס, עיתונאי לשעבר ופרשן פוליטי.

בריטניה הכעיסה פעילים שחורים ואינטלקטואלים כשהעניקה את השלטון לאפריקנרים (צאצאי המתיישבים ההולנדים והגרמנים) כש"האיחוד של דרום אפריקה" הוקם ב-1910. "זו היתה בגידה בשחורים", אומר ספרקס. "זה הרגע היחיד שבריטניה העניקה עצמאות לקבוצת מיעוט, משום שחשה אשמה על מלחמת הבורים. אם רוצים להבין את החטא הקדמון בסיפור של דרום אפריקה, זה הרגע. הבטחת העצמאות למיעוט הלבן יצרה את הבעיה שהובילה לאפרטהייד".

"חוק הקרקעות" מ-1913 חילק שטחים בהתאם לגבולות גזעיים, ולמעשה העניק 90% מהקרקע ללבנים. הפעולה הראשונה של אי-אן-סי היתה להגיש עצומה הקוראת לבריטניה להתערב, אך ללא הועיל. ב-1914 ייסדו לאומנים אפריקנרים את "המפלגה הלאומית", שקמה גם היא בבלומפונטיין. היא זו שהנחילה את האפרטהייד ("נבדלות" באפריקנס) ב-1948.

אי-אן-סי הוצאה אל מחוץ לחוק ב-1960 ופתחה במאבק מזוין, שבו ביצעו חבריה 200 מעשי חבלה ב-18 חודשים. משטר האפרטהייד הלם בחזרה. הוא עצר וכלא מנהיגים בולטים כמו מנדלה, שבילה 27 שנים מאחורי הסורגים. מנהיגים אחרים, במיוחד טמבו, יצאו לגלות ופעלו ללא לאות לגיוס תמיכה בינלאומית במאבקם.

הסנקציות הבינלאומיות, יחד עם אי-שקט בערי השחורים, היו בין הגורמים לנפילת משטר האפרטהייד. ב-1990 הותרה פעילות אי-אן-סי ומנדלה שוחרר. הבחירות הדמוקרטיות הראשונות התקיימו ב-1994, ומנדלה היה לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה.

מבקרי התנועה כיום סבורים, עם זאת, שהיא מתקיימת על תהילת העבר. כמו תנועות דומות באפריקה, גילתה התנועה שהיא נדרשת לתרגם למעשים את המלים היפות של ימי המאבק לשחרור, בעוד הדבק שהחזיק אותה בעבר מתנדף במהירות.

שיעורי הפשע וההידבקות באיידס נסקו לאחר שעלתה התנועה לשלטון, ונראה היה שכמה מוותיקיה נחושים למלא את כיסיהם ולהוכיח את האמירה הנצחית שהכוח משחית. השערורייה הגדולה ביותר היתה בשנות ה-90. אז נחתמה עסקה לרכישת נשק בשווי מיליארדי דולרים מכספי משלם המסים. עד מהרה הועלו האשמות שחברי התנועה קיבלו שוחד כדי לקדם את ההסכם.

אנדרו פינשטיין, חבר אי-אן-סי, התפטר לאחר שהמפלגה ביקשה ממנו להשתתף בניסיונות ההסתרה של הפרשה. "יש תחושה עמוקה שהפרלמנט מעולם לא השתקם, שזה היה הרגע שבו הפרלמנט הפך לחותמת גומי של מפלגת השלטון ולא יותר", אמר.

בנוסף להאשמות במינוי מקורבים, מעיבות על אי-אן-סי מחלוקות פנימיות. מספר החברים הרב, שהיה מקור לעוצמה בתקופת המאבק, הידלדל בשל הניסיון לנהל את אחת החברות הבלתי שוויוניות ביותר בעולם. יש מאבקים בין שמאל לימין, בין לאומנים אפריקאים לליברלים פרו-מערביים, בין אנשים החותרים לשלטון ולעושר שהוא מביא.

הסכסוכים הפנימיים נחשפו לציבור כשיורשו של מנדלה בנשיאות, תאבו מבקי האוטוקרט, הודח ב-2008 אחרי מאבק כוח מכוער. זומה, שמבקש כעת להיבחר שנית לנשיאות בסוף שנת המאה, נאלץ להתמודד עם התקוממות מבית, מצד מנהיג נוער המפלגה יוליוס מלמה. עם זאת, תומכי המפלגה דוחים את הטענות על קריסה, ומציינים כי אי-אן-סי שרדה סערות פנימיות קודמות.

ובכל זאת, תוצאות הבחירות האחרונות מצביעות על ירידה הדרגתית בתמיכה, שבעבר נתפשה על ידי אי-אן-סי כמובנת מאליה. סבלנותם של מצביעים שאין להם חשמל, מים ושירותים בסיסיים אחרים, פוקעת והולכת. המעמד הבינוני המשכיל, שהחל לשכוח את שנות האפרטהייד, מחפש חלופות. כמה פרשנים אף צופים שהמפלגה תאבד את הרוב בפרלמנט בתוך עשור. אם זה יקרה, האם תשכיל התנועה לא לחזור על תסריט כמו בזימבבואה, שם השתלט על השלטון המהפכן מוגאבה? *

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ