בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המרוץ למיליון

אחרי עשרות שנים של יריבות וסכסוכים, קרית שמונה וקיבוצי האזור יחלקו בארנונה מהמפעלים

12תגובות

מעטים מהנכנסים בשערי קרית שמונה יודעים כי אזור התעשייה שבפאתיה כלל אינו שייך לעיר. אזור התעשייה שייך למועצה האזורית גליל עליון, והיא שנהנית מתשלומי הארנונה של המפעלים במקום.

לפני שבוע החליטו שתי הרשויות לחלק שווה בשווה את כספי הארנונה בחלק מאזור התעשייה השנוי במחלוקת. בכך יבוא לסיומו קונפליקט היסטורי בין עיירת הפיתוח לקיבוצים, וקופת העיר קרית שמונה תזכה במיליון שקלים נוספים מדי שנה. ההסכם גובש על סמך המלצות של ועדת חקירה לגבולות מטעם משרד הפנים, שדנה בנושא לפני חודשיים וחצי, והמליצה לרשויות להגיע להסכמות.

במשך השנים רבים מתושבי קרית שמונה ופרנסיה ראו בהזרמת כספי הארנונה למועצה האזורית גליל עליון, חיזוק לטענותיהם על העדפת הקיבוצים. הוויכוח על אזור התעשייה היה עוד קיסם במדורת האיבה, שלהבותיה בערו בעיקר בסוף שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80. ראש הממשלה אז, מנחם בגין, הצביע בבוז על בריכת השחייה של קיבוץ מנרה, ותיאר את הקיבוצניקים כנהנתנים אטומים.

ירון קמינסקי

כיום, אחרי 30 שנים, הדברים השתנו. בקבוצת עירוני קרית שמונה, מוליכת ליגת העל בכדורגל, מככבים קיבוצניקים מכפר בלום ולהבות הבשן, וקרית שמונה מתפארת בבריכה אולימפית, בשעה שכמה מהקיבוצים השכנים מתקשים לתחזק את הבריכות שלהם.

לפני שנתיים הסכימו ראש עיריית קרית שמונה, הרב נסים מלכה, וראש המועצה האזורית גליל עליון, אהרון ולנסי, על שיתוף פעולה בין הרשויות. כפי שהגדיר זאת אז מלכה, הוסכם על "הסרת חומה שהפרידה בינינו".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

לפני שבועיים הסתיים סבב ראשון של מפגשים בין תושבים ובעלי תפקידים מקרית שמונה וקיבוצי הגליל העליון, שמתנהלים מאז החתימה על ההסכם. המפגשים היו פתוחים ודנו בהם ברעיונות לפרויקטים של שיתוף פעולה ובדרכים ליישמם. בין הרעיונות היו מחזור וטיפול משותף בפסולת והקמת מנהיגות נוער אזורית. "אחרי כל כך הרבה שנים של מחלוקות, אנחנו מתחילים לעשות חיבורים שיובילו אותנו להצלחות משותפות", אמר מלכה והוסיף: "אני מאמין שיחד עם התושבים נצליח לגבש תוכנית ארוכת טווח שתשפר את איכות החיים באזור ותגרום לתושבים חדשים לרצות להצטרף אלינו".

בעקבות המפגשים הוחלט על שיתוף פעלה בתחומים של סביבה, תרבות, חינוך ופיתוח. בקרוב יגובשו תוכניות אופרטיביות שמהן תצמח תוכנית כוללת לאזור. לדברי חגית נעלי יוסף, מתכננת ערים שמלווה את התהליך, "התוכן שעלה במפגשים הדגיש את הצורך של הרשויות בשיתוף פעולה ובחשיבה אזורית המקדמת את המרחב ואת איכות החיים".

לדברי ולנסי, "המפגשים והדיאלוג בין תושבי הקיבוצים לתושבי קרית שמונה, הם הדבר שיכול לשנות את הסכסוכים ואת הזיכרונות הקשים. יחד נצליח להפוך את הגליל העליון לפנינה אטרקטיבית".

עדיין קשה לטאטא מתחת לשטיח מתחים סביב זליגת משפחות צעירות לשכונות ההרחבה בקיבוצים, אבל הצלחה של התוכנית לשיתוף פעולה וההסכם לחלוקת כספי הארנונה, עשויה לסלול את הדרך לפתרון של מחלוקות נוספות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו