בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סדק של תקווה: האם איראן תתקרב לישראל?

ישראל נדחקת לפינה בעקבות השינויים סביבה, אך גם איראן ניצבת לפני אתגרים גדולים - שיקרבו אותה אולי לאויבת הציונית

6תגובות

בחודשים האחרונים היינו עדים לתמורות רבות במדינות המוסלמיות והערביות. כך חזינו בהתעצמות כוחם של האחים המוסלמים, ממרוקו ועד סוריה, הנסמכת על חוקיות הבחירות הכלליות, בעיקר במצרים; שמענו על ניתוק דה פקטו, או ניתוק למחצה, של קשרי ישראל עם מצרים ועם טורקיה; ושיפשפנו את עינינו לנוכח נסיגתה החפוזה של ארה"ב, האנמית מבחינה פיננסית, מכל העמדות שהחזיקה בהן במזרח - נטישה מיידית בעיראק, ובאפגניסטאן, נטישה שתושלם בתוך זמן לא רב.

צפינו גם בהופעתו מחדש של צבא פקיסטאני בעל כוח גרעיני, ואנטי-מערבי כפי שלא היה מעולם. בסעודיה נראתה ההיעלמות הכאילו מכוונת של השפעת המלך הנאור עבדאללה לטובת אחיו למחצה, הנסיך הקנאי נאייף, שהיה בעבר אחד מאוהדיו של אוסאמה בן לאדן. חסרה לנו רק חשיפת השלמתה, או כמעט השלמתה, של תוכנית הגרעין האיראנית, כדי שנראה, ברמה האזורית, מתווה של אפוקליפסה אטומית מלאה.

בנוסף לזה נגלה, וללא הפתעה, את עלייתו המופלאה של חמאס. לאחר שנים של ברית מפוקפקת עם חיזבאללה הלבנוני והשיעי, יצא מנהיג החמאס איסמעיל הנייה, בסיועם של האחים המוסלמים המצרים שבקרוב ישלטו בקהיר, למסע ניצחון שחותם גם את חזרתו לחיק הסונים האדוקים. בד בבד דחה הארגון כל הסכם עם הרשות הפלסטינית השברירית, המגולמת בראש ממשלתה סלאם פיאד. ועל אף כל זאת, אנו נמצאים במזרח, וגם במצבים הנואשים ביותר מתגלים סדקים.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

אחד מהם הוא רחב במיוחד: המשבר המתפתח באיראן. ברור שהסנקציות הכלכליות התחילו להשפיע על המדינה האיסלאמית הזאת באופן ניכר יותר מהצפוי, והאיום שלה בסגירת מיצרי הורמוז אינו אלא תרגיל נואש. לתסמינים חמורים אלה יש כמובן להוסיף כעת פילוג קשה וחסר פשרות בין שני מרכזי הכוח - של הנשיא אחמדינג'אד ושל המנהיג הרוחני חמינאי - שרק לפני שנתיים וחצי הסכימו ביניהם על סיכול ההתנהלות ההוגנת של בחירות כלליות.

בכירי האסטרטגים האיראנים יודעים היטב שהאיום העיקרי המרחף מעליהם הוא ערבי וסוני, ולא ישראלי-אמריקאי - בדיוק כפי שההנהגה הסינית ידעה היטב אחרי נפילת לין ביאו כי האיום העיקרי מבחינתה היה ברית המועצות של ברז'נייב, ולא אמריקה של ניקסון, שעמה התכוננו לדון בכינון ברית בזכותו של הנרי קיסינג'ר. אתגר נוסף מהווה אפגניסטאן, שם תידרש איראן להגן על מיעוטים מקומיים בעת חזרת הטליבאן והצבא הפקיסטאני. בסוריה יהיה על איראן להגן, מאחורי גבו של בשאר אסד, על המיעוטים הסורים הנתונים למתקפת האחים המוסלמים המקומיים; ובעיראק, שבקרוב ירחף מעליה איום התפרקות, יידרשו האיראנים לתמוך בראש הממשלה השיעי נורי אל מאליכי.

המלחמה היתה לחלק מהנוף, עוד לפני שמזכירים את בחריין, שם מנשק חמאס בנאמנות את ידו של השייח ח'ליפה הסוני. זעזוע גיאו-פוליטי אזורי זה מציב את ישראל מול מצרים ניאו-נאצרית, איסלאמית, החוזרת לשאיפותיה מהשנים שבין 1950 לשנות ה-70.

האם לא הגיעה השעה לצאת ביוזמה בנוסח בן גוריון, ליצירת ברית עם מדינות מקורות הנילוס ואתיופיה בראשן, ברית שבה גם איראן, הנתונה בתהליך שינוי, תחליט אחת ולתמיד לנהל משא ומתן על מעמדה כמעצמה אזורית. כך אלה יהיו בעלות הברית הלא צפויות של ישראל הלחוצה בגבה אל הקיר, בעלות ברית האמורות לחשוב מדי יום על הבטחת עתידם וקיומם של המיעוטים הדתיים בלבנון, בסוריה ובעיראק, ושל הרשות הפלסטינית שתתבסס, חד-משמעית ובאופן חוקי, בגדה המערבית. *

הכותב הוא סופר, היסטוריון ועיתונאי צרפתי. ספרו "העולם אחרי בן לאדן" ראה אור בשנה שעברה בצרפת

מצרפתית: יעל גרינפטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו