בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין המצרים

עמדת ארצות הברית בנוגע לתקיפה ישראלית באיראן - התנגדות מוחלטת - לא השתנתה. הטקטיקה דווקא כן. וושינגטון עברה מנזיפה מרומזת לירושלים לחיבוק פומבי, אבל היעד הסופי נותר זהה: למנוע מישראל לתקוף בחודשים הבאים

2תגובות

יכול להיות שאת הגולש הממוצע מעניינים בכלל דברים אחרים, אבל לא קשה לנחש מה מצית בימים אלה את דמיונו של כל עורך חדשות באתרי אינטרנט מאוסטרליה ועד ארצות הברית, מפקיסטאן ועד ברזיל. מה מרגש יותר אפילו מקליפ חדש של ליידי גאגא, מרתק יותר מעוד סרטון ויראלי של חתלתולים? הצירוף בין איראן לישראל, אתרי גרעין ומטוסי קרב מבטיח כותרות ראשיות, פעם אחר פעם.

התקשורת הבינלאומית אימצה לא מכבר הסבר חובק כל לאירועים סביב המפרץ: ישראל נחושה בדעתה להפציץ באיראן, ארצות הברית עושה כל שביכולתה כדי לרסן את כוונותיה של ממשלת נתניהו. מכאן, כשברקע מתפתחת מלחמת איומים בין טהראן לוושינגטון סביב אספקת הנפט דרך מצרי הורמוז, משתמע שהחלה הספירה לאחור לקראת עימות צבאי קרוב.

כל דיווח על התפתחות חדשה בפרשה נוצק מיד, לפיכך, לתוך התבנית שהוכנה מראש. כך קרה בשבועיים האחרונים בכמה הזדמנויות: בעקבות החיסול התורן של מדען גרעין בטהראן, אחרי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" על מסרי הרגעה שהעביר הנשיא ברק אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו, סביב ההחלטה על דחיית תרגיל אמריקאי-ישראלי משותף בכמה חודשים ועקב ביקורו של הרמטכ"ל האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי, שהגיע אתמול לישראל.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

שר הביטחון, אהוד ברק, נזעק שלשום להרגיע את הרוחות. בראיון לגלי צה"ל הסביר ברק שהתקשורת ממהרת מדי. ברק טען שישראל טרם החליטה אם לתקוף ושחילוקי הדעות עם האמריקאים אינם בוטים כפי שהם נראים. "אין לנו החלטה ללכת לדבר הזה (התקיפה). אין לנו מועד לקבלת החלטה. הכל מרוחק מאוד. אני לא מציע להתעסק בזה כאילו זה מחר", טען. אפילו הפריימריס בקדימה, המתוכננים ל-27 במארס, "יקרו לפני זה", שיגר ברק עקיצה לכיוונה של מפלגת האופוזיציה הראשית. "אני לא חושב שהרמטכ"ל האמריקאי בא להפעיל לחץ על ישראל. כל הטיפול ביחסינו עם ארצות הברית קצת מטעה בהשתקפותו התקשורתית".

תצלום: רויטרס

אבל שעות אחדות אחרי הראיון של ברק כינסה בכירה במשרד החוץ בוושינגטון עיתונאים ישראלים לתדרוך יוצא דופן. המסר שלה: הסנקציות הבינלאומיות שמוביל ממשל אובמה נגד איראן דווקא משפיעות. הן כבר גרמו פגיעה קשה בכלכלה האיראנית ויוחרפו בשנה הקרובה. בד בבד פועלת ארצות הברית להגדיל את מלאי הנפט העולמי ולהפעיל לחץ על צרכניות נפט גדולות כמו הודו, סין ורוסיה, כדי שיפסיקו לרכוש נפט מאיראן. כשמחברים לתדרוך ההרגעה של הממשל את בואו של הגנרל דמפסי לביקור ראשון, פחות מארבעה חודשים אחרי כניסתו לתפקיד, בהמשך ישיר לרכבת אווירית של בכירים שנחתה כאן מאז הקיץ, קשה שלא להתרשם שהאמריקאים מוטרדים.

בסיס לדאגה

עמדת ארצות הברית בנוגע לתקיפה ישראלית באיראן - התנגדות מוחלטת, בוודאי בעיתוי הנוכחי - לא השתנתה. הטקטיקה דווקא כן. שר ההגנה, ליאון פאנטה, הסביר באריכות לפני חודשיים, בפורום סבן בוושינגטון, מדוע תקיפה - ישראלית ובמשתמע גם אמריקאית - תהיה רעיון רע. פאנטה הזכיר את החשש מעליית מחירי הנפט, שתשפיע ישירות גם על כיסו של הצרכן האמריקאי ועוד בשנת בחירות לנשיאות. הוא גם הביע חשש שהפצצת אתרי הגרעין לא תשיג דחייה של יותר משנה או שנתיים במימוש פרויקט הדגל של האייתוללות. פאנטה לא הניח שדבריו מיועדים לפרסום. כשדלפו, מתוך פורום אמריקאי-ישראלי בכיר, נאלצו שר ההגנה והממשל לתקן את ההגאים. וושינגטון עברה מנזיפה מרומזת לירושלים לחיבוק פומבי. עכשיו מדגישים את המטרה המשותפת, שאליה יש לחתור שכם אל שכם, רומזים שוב לקיומה של אופציה צבאית ומשתבחים בהצלחת הסנקציות.

אבל נדמה שהיעד הסופי של האמריקאים נותר זהה: למנוע מישראל לתקוף בחודשים הבאים. ארצות הברית אמנם מכבדת את ריבונותה של ישראל ואת זכותה להגן על עצמה, כפי שטוען בתוקף ברק, אבל רצף האזהרות של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן מפני כוונות הצמד נתניהו-ברק לא נעלם מעיניה. אפשר להניח שלרשות האמריקאים עומדים עוד מקורות מידע (ומודיעין) המספקים להם בסיס לדאגה.

ברק אמר לגל"צ כי ממשל אובמה נותן "גיבוי חסר תקדים לישראל", מסייע להגנתה עוד יותר מקודמיו ו"נערך גם לאופציות אחרות" בהקשר האיראני. כל האבחנות הללו נכונות, אבל איבת העולם שנתניהו רכש לעצמו ביושר אצל אובמה בשלוש שנים של תרגילי השהיה בערוץ הפלסטיני כבר לא תיעלם. נראה שבממשל חושדים שמוכנות ישראלית אפשרית לתקיפה השנה אינה קשורה רק בהתקדמות בהטמנת הצנטריפוגות באתר התת-קרקעי ליד קום. היא נשענת גם על ההנחה של נתניהו וברק כי הנשיא, ערב הבחירות, לא יסכן את הקול היהודי (שהצביע בעדו במסות גדולות בפעם הקודמת) באמצעות עימות ישיר עם ההנהגה הישראלית. לכאורה, תרחיש התקיפה שוב נהפך לרלוונטי בגלל חילופי העונות. על-פי כל הניתוחים של מומחים במערב, ענני החורף מעל איראן מונעים הפצצה אפקטיבית של אתרי הגרעין לפחות עד מארס. החשש מפני תקיפה ישראלית, שטופח בתקשורת הבינלאומית במסירות עד סוף הסתיו, חוזר לכותרות לקראת בוא האביב.

מרחב ההסכמה בין ישראל למדינות המערב באשר לכוונותיה של איראן ולקצב התקדמות התוכנית גדול בהרבה מבעבר. בישראל ראו בדו"ח סבא"א מנובמבר האחרון אישוש להנחה כי איראן פועלת גם בערוץ הצבאי, כדי לבסס יכולת לשיגור טיל בעל ראש נפץ גרעיני. על סמך התובנות המשותפות, ישראל מוסיפה לשדר תקיפות ונחישות. גם את הופעת נתניהו בפורום מטכ"ל, מוקף באלופים, צריך לקרוא במידת מה כשדר בכיוון הזה. האיום בתקיפה אמור לשרת שתי מטרות: רתימת העולם למהלכים חריפים יותר כלפי איראן (כי אחרת הישראלים יתקפו), ושיפור המוכנות המבצעית של צה"ל. הצרה היא שבדרך לכך מטרטרים את חיל האוויר, ושההכנות המתמשכות כנראה חייבות לבוא על חשבון כשירות לתרחישים אופרטיביים אחרים.

ברק הוא איש מפתח בסיפור. ההחלטה הסופית תהיה של נתניהו, ובעקבותיו הקבינט, אבל לשר הביטחון יש השפעה רבה על ראש הממשלה. נתניהו נמצא כעת בתקופה של עוצמה פוליטית מוגברת, המיתרגמת אצלו לפרקים לפרצי זחיחות. מימוש עסקת שליט, העלייה בפופולריות בסקרים ומה שנראה כהעדר יריבים פוליטיים משמעותיים בליכוד או מחוצה לו - האם אלה יכולים לדרבן אותו לתקיפה באיראן, או דווקא לשכנע אותו שמוטב לא לסכן את מעמדו? לפחות שני גנרלים בדימוס, שעבדו בקרבתו בעבר, משוכנעים שחרף מחויבותו האידיאולוגית העמוקה (ראש הממשלה מדבר על פצצה איראנית במונחי שואה שנייה לעם היהודי), נתניהו לא יסתכן בהפצצה בלא תיאום עם אובמה.

חידת ברק

ומה רוצה ברק? שר הביטחון נותר חידה עטופה בתוך אניגמה. רק ציניקנים גמורים יחשדו שהעיסוק המוגבר והמתמשך בסכנה האיראנית מבטיח את מיקומו ליד אוזנו של נתניהו ומשריין לו מקום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. ככל שברק מתבגר (בחודש הבא ימלאו לו 70), הראיונות הפומביים שלו - בעיקר ברדיו ובטלוויזיה - נהפכים ליותר מעניינים. שר הביטחון חושף טפח ואז דווקא מגלה עוד טפחיים. כזה היה הראיון בגל"צ וגם הראיון שהעניק לסי-אן-אן בנובמבר. ברק אמר שם כי נותרה פחות משנה לעצירת התוכנית האיראנית.

זה היה ניסיון לשרטט מחדש את הקו האדום של ישראל. כשחלק משמעותי מהעשרת האורניום יעבור לאתר המוגן בקום, איראן תיכנס ל"מרחב חסינות" והאופציה הצבאית הישראלית תיעלם. לאופציה הצבאית האמריקאית, מתוקף יכולותיה הגבוהות יותר, ייוותרו אולי עוד כמה חודשים. במלים אחרות, ברק רומז כי בעוד שהמערב וארצות הברית בפרט מתמקדים בשאלה אם איראן עוברת מפיתוח יכולת גרעינית לפיתוח נשק גרעיני (בעיקר כראש נפץ לטיל), ייתכן שהדיון כולו מתייתר - ואיראן תוכל לבחור בנחת במועד המתאים מבחינתה, מתוך החסינות שמעניקים לה מעמקיהם של אתרים מוגנים כמו קום.

המודיעין הישראלי גורס שאיראן עדיין לא החליטה סופית להצטייד בפצצה גרעינית. גם האמריקאים שותפים לאבחנה הזאת. פריצה קדימה לגרעין צבאי כרוכה במחיר. משמעותה של השתחררות מוצהרת ממשטר הפיקוח שכופה סבא"א תהיה הטלת סנקציות חריפות אף יותר. ברק חושב שהדיון הזה פחות רלוונטי. האייתוללות רוצים בפצצה כדי להבטיח לאיראן הגמוניה אזורית ולא פחות חשוב מכך - כדי לבצר את שרידותו של המשטר מפני ניסיונות הפיכה בעידוד מבחוץ. עד שהעולם יתעורר, עלול להיות מאוחר מדי.

כאן נכנסת לתמונה שאלת הסנקציות. איראן משדרת לחץ גדול לנוכח הפגיעה החמורה בכלכלתה, לאחר שהמטבע שלה פוחת בחודשים האחרונים בקרוב ל-60% ביחס לדולר. האיחוד האירופי נערך להחלטה להטיל חרם נפט כולל על איראן, החל מיולי הקרוב. רוסיה מזהירה שהמהלכים הבינלאומיים יפגעו בעיקר באזרחי איראן ושהם מכוונים יותר להפלת השלטון בטהראן מאשר לעצירת תוכנית הגרעין שלו. ואילו ישראל מפזרת הערכות סותרות באשר ליעילות הסנקציות. נתניהו שיבח אותן בראיון לעיתון אוסטרלי בשבוע שעבר, הפחית מערכן בסקירה בוועדת החוץ והביטחון ביום שני וקרא למיקודן ולהחרפתן בביקור בהולנד ביום רביעי. ברק אמר לגל"צ כי "אין ספק שרואים את השפעת הסנקציות", אבל הטיל ספק אם יהיה בהן כדי לשכנע את ההנהגה האיראנית לוותר על הגרעין.

משקלן של הסנקציות גובר על רקע הבחירות לפרלמנט האיראני, הצפויות במארס. הלחץ הכלכלי החיצוני עשוי לחזק את מתנגדי המשטר. האם יוביל את השלטונות לניסיון לזייף את תוצאות הבחירות, כפי שלהערכת רבים עשו בבחירות לנשיאות ביוני 2009? "המהפכה הירוקה" הכושלת באיראן של הקיץ ההוא היתה סנונית ראשונה, שבישרה את בוא האביב הערבי אשתקד. שידור חוזר של בחירות והאשמות בזיוף עשוי לספק את הנפץ להתלקחות פנימית מחודשת, הפעם עם רוח גבית מהמתרחש במדינות השכנות. תחת הלחץ הכפול, מתוך המדינה ומהזירה הבינלאומית, המשטר משדר שוב נכונות לחדש את הדיונים על עתיד הגרעין. זה יתברר, מן הסתם, כעוד תרגיל השהיה, אבל אפשר להעריך שהוא משקף מצוקה נקודתית - לפחות מצדה של איראן.

בעוד העיניים נשואות לתקיפה ישראלית, נרקם תרחיש חלופי סביב מצרי הורמוז והאיום האיראני המתחדש לשבש את אספקת הנפט ממדינות המפרץ, בתגובה ללחץ הסנקציות. ביולי 2012 אמור להיחנך צינור נפט חדש שיעקוף את המצרים, באספקה ישירה של 1.5 מיליון חביות ליום. עד אז איראן עדיין מחזיקה כבת ערובה כ-20% מאספקת הנפט העולמית. ברקע מקבצות ארצות הברית ובריטניה כוח ימי גדול מהרגיל בקרבת המפרץ. נושאת מטוסים אמריקאית שלישית עתידה להגיע לשם בתוך כשבועיים ועמה גם ספינה בריטית. עדיין לא מדובר בעימות נוסח משבר הטילים של 1962 בקובה, אבל הטמפרטורה בהחלט עולה. טעות בשיקול הדעת, בעיקר מן הצד האיראני, עלולה להוביל להתנגשות, גם אם הדבר עומד בניגוד לאינטרס של טהראן.

זה עשוי להיות הרקע להתנערות האמריקאית הפומבית, המפתיעה במקצת, מחיסול המדען בשבוע שעבר, כמו גם להחלטה על דחיית התרגיל המשותף להתגוננות מפני טילים, שהיה אמור להיות באפריל, לסוף השנה. בהנחה שהאמריקאים אינם קשורים בחיסול, נראה שאינם מעוניינים ששותפים רעיוניים כאלה או אחרים ישבשו להם את התוכניות. המשחק העיקרי מתנהל כעת בזירת הסנקציות ועשוי לזלוג גם לפגיעה ביציבות המשטר ולהפגנת שרירים ימית במפרץ. מהלכים אקטיביים לסיכול הגרעין, כמו פגיעה במדענים, אמורים להיכנס להקפאה זמנית. לממשל חשוב שאם יפרוץ עימות בזמן הקרוב, הוא יהיה סביב מהלכים בינלאומיים מוסכמים ולא בשל מה שאיראן יכולה להציג כתוקפנות צבאית נגדה. כשזאת האג'נדה, הם מבקשים מהסירה הישראלית להיזהר שלא להיכנס לתוך הנתיב שבו משייטת נושאת המטוסים שלהם. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו