בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשיפה לצפון

לתוכנית של ראשי היישוב להתבצר בצפון במקרה שהנאצים יכבשו את הארץ, לא היה ערך מעשי

4תגובות

בקיץ ובחורף 1942 נראה היה שכוחות הגנרל הגרמני ארווין רומל עלולים להבקיע את קווי הצבא הבריטי במצרים ולפלוש לארץ ישראל. סביר להניח שאם זה היה קורה, הגרמנים היו שולחים את היהודים שהתגוררו אז בארץ להשמדה, כפי שעשו בארצות שכבשו באירופה. כמה מראשי הציבור היהודי, בהם ברל כצנלסון ויצחק טבנקין, ואתם כמה מראשי ארגון ההגנה, התכנסו לטכס עצה. הם הסכימו שאין להיכנע, בשום פנים ואופן. כך נולדה "תוכנית הצפון", או "תוכנית חיפה". הרעיון היה להתבצר על הכרמל בתקווה להחזיק מעמד עד שכוחות בריטניה יצליחו לחזור ולכבוש את הארץ.

אחד מאבות הרעיון הזה היה יעקב דורי, מפקד ההגנה ולימים הרמטכ"ל הראשון של צה"ל. מרדכי נאור, שפירסם בימים אלה ביוגרפיה מקיפה של דורי ("הרמטכ"ל הראשון" בהוצאת מודן ומערכות), חוזר על סיפורה של "תוכנית הצפון" כאילו היתה לה ממשות.

אין הוא יחיד: באתר האינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) אפשר לקרוא כי התוכנית היתה שאם הבריטים יעזבו את הארץ, "תרוכז האוכלוסייה היהודית באזור הכרמל ובו תתגונן". אתר מט"ח משקף הרבה ממה שילדי ישראל לומדים בבתי הספר. במקרה זה הם לומדים שאילו פלש הוורמאכט לארץ ישראל, היה נתקל בהתנגדות, ברוח העיקרון שאין להיכנע ואין לסגת. עולה מכך, שרק משום שהנאצים לא הגיעו בסופו של דבר לארץ, הם לא הובסו בידי כוחות המגן העבריים.

לע"מ

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

כמה מאנשי ההגנה העלו על הכתב רעיונות שנראו כתוכניות התבצרות, ואף יצאו לסייר בכרמל. הם גם הרבו לדבר על עמידת הגבורה של הערים טוברוק וסבסטופול, שהנאצים התקשו לכבוש. שוב ושוב הזכירו את גבורת הארמנים שהתבצרו ב-1915 על המוסא דאג (הר משה), ואת מצדה, כמובן. ישראל גלילי כתב: "יש בו ברעיון זה כדי להלהיב ולהעמיד כוח לוחמים עברי גדול. משמעות מדינית וסמלית-היסטורית רבת-ערך ורבת הוד יש למלחמת היהודים, עם הבריטים, להגנת חיפה".

"תוכנית הצפון" הנחילה לדורות הבאים מיתוס של נחישות וגבורה, אך כפי שהראה ההיסטוריון יואב גלבר, זו היתה פנטסיה. הציבור היהודי בארץ היה חסר אונים לחלוטין לו נצרך לבלום לבדו את התקדמות הגרמנים. איש לא ידע אם להתכונן לפלישה מדרום, בדרך המדבר, או מצפון, דרך סוריה, או בדרך הים.

לא היה כל ביטחון שהבריטים יוכלו להחזיר לעצמם את השליטה על ארץ ישראל, לאחר שתיפול בידי הגרמנים, ולא היתה כל ודאות שייתנו עדיפות גבוהה לכיבושה מחדש. בינתיים התרכזו ראשי ההגנה בסכנה שערביי הארץ יסייעו לגרמנים, יותר מאשר בפלישה הגרמנית עצמה.

חלק מהניירת שתיעדה את הדיונים על "התוכנית" אבדה. כך נותרו בעיקר זיכרונות של אנשים שהיו קשורים בה. רובם ככולם שיחזרו את הסיפור אחרי מלחמת העצמאות ואחרי שהמיתולוגיה הישראלית כבר הפנימה את מרד גטו ורשה. מטבע הדברים התעורר הצורך להלל גם את נכונות הציבור היהודי בארץ ישראל לעמוד בגבורה מול הנאצים. כולם הסכימו שמוטב למות בכבוד מאשר בקלון, אפילו ב"מלחמת נואשים", כפי שאמר יעקב דורי.

כמו שקורה, התגלו בתוך כך סתירות לא מעטות ושתי שאלות עיקריות נותרו ללא תשובות מוסמכות: מי נועדו "להתבצר" בצפון והיכן? לא ברור אם אכן אמורים היו להעלות צפונה את "האוכלוסייה היהודית", כפי שכתוב באתר מט"ח, או לשתף בהתבצרות רק את תושבי הצפון "להגנת חיפה", כפי שאמר גלילי. היו שדיברו על האפשרות שרק כוחות לוחמים יבצרו את עצמם, והאוכלוסייה האזרחית תופקר לגורלה.

איש אינו יודע אם הכוונה היתה להתבצר על הכרמל עצמו, או בשטח רחב יותר. אתר האינטרנט של מט"ח כולל מפה המראה את "האזור שנועד לביצור": מראש הנקרה מזרחה עד לחוף הכנרת, דרומה עד בית שאן ומשם מזרחה עד לנקודה מצפון לחדרה. הנה כי כן, סיפור על אוכלוסייה חסרת ישע ומיתוס מפואר מנפח את עצמו ככל שעובר הזמן. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו