שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא רק איסלאם קיצוני

מה מניעיו של הארגון הניגרי "בוקו הראם", שביצע את הפיגועים ההמוניים בסוף השבוע?

ישי הלפר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ישי הלפר

"חינוך מערבי הוא חטא" - זוהי, בשפת ההאוסה, משמעות המלים "בוקו הראם", שמו של הארגון האיסלאמיסטי שמזעזע את ניגריה בשנים האחרונות. השיא נרשם בסוף השבוע שעבר, שבו נהרגו לפחות 185 בני אדם במתקפת טרור בעיר קאנו שבצפון המדינה, שם מתגוררים יותר מתשעה מיליון בני אדם.

בניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה (יותר מ-150 מיליון תושבים), יש יותר מ-250 קבוצות אתניות. אבל המדינה חצויה בעיקר על רקע דתי - 50% מאוכלוסייתה הם מוסלמים המתגוררים לרוב בצפונה, ו-40% הם נוצרים המאכלסים את הדרום.

לעתים קרובות, הסכסוך מתואר כמאבק דתי: ארגון איסלאמי קיצוני, שדורש להחיל את חוקי ההלכה (שריעה) בכל ניגריה, אינו בוחל באמצעים: הרג אזרחים, פיגועים בכנסיות והתקפות נגד סמלי הממסד והממשלה שבהם הוא רואה כופרים.

באמצע שנות ה-90 הקים את התנועה מוחמד יוסוף, איש דת, שהטיף להחלפת המשטר החילוני במדינה איסלאמית. שפיכות הדמים החלה רק ביולי 2009, אז נהרגו כ-800 בני אדם בהתנגשויות בין פעילי הארגון למשטרה. התקרית הציתה גל של מעשי תגמול, ויוסוף עצמו נורה למוות על ידי שוטרים בעודו אזוק.

למרות הממד הדתי של הסכסוך, בשנים האחרונות רוב ההתקפות מצד בוקו הראם לא נשאו אופי דתי אלא היו בעיקר מעשי תגמול על מעצר או הרג של חבריהם. "נראה שבוקו הראם מונעים הן על ידי אידיאלים דתיים והן על ידי חוסר הצדק בניגריה", אמרה ל"הארץ" קורין דופקה, החוקרת הבכירה של ארגון Human Rights Watch במערב אפריקה. "התקפות הארגון על נוצרים מושכות תשומת לב, אך מטרותיו כוללות גם שוטרים, חיילים, פוליטיקאים, מנהיגי קהילה ואנשי דת מוסלמים המתנגדים לו".

תחנת משטרה שבה בוצע אחד הפיגועים, בעיר קאנו, בסוף השבועצילום: רויטרס

נשיא ניגריה, גודלאק ג'ונתן, הכריז בחודש שעבר על מצב חירום במדינה. ג'ונתן, נוצרי, ביקר בישראל ואף הודיע שניגריה לא תתמוך במהלך של הרשות הפלסטינית לקבלת הכרה כמדינה באו"ם; עם או בלי קשר, כמה כלי תקשורת דיווחו שמומחי אבטחה ישראלים נשלחו לניגריה בעקבות מתקפה של בוקו הראם באוגוסט על בניין האו"ם בבירה אבוג'ה. זה היה פיגוע ההתאבדות הראשון במדינה.

"לממשלה אין רצון פוליטי להתייחס לבעיות הבסיסיות שהעלו את האלימות על פני השטח", טענה דופקה. "במקום להתמודד עם השחיתות, העוני וההתעללויות של המשטרה, היא מעדיפה להתייחס לכך כאל בעיה ביטחונית ושולחת עוד חיילים למקומות המועדים לפורענות". לפי דו"ח שפירסם השבוע ארגונה של דופקה, יותר מרבע מהמשרתים במשטרה הפדרלית מועסקים כנהגים ועוזרים אישיים של האליטות במדינה, ואלו המוצבים במחסומים נוטים לדאוג יותר לקבלת שוחד מהעוברים והשבים מאשר לביטחון.

יש הקוראים לארצות הברית - יבואנית הנפט הניגרי הגדולה ביותר - להתערב במשבר. יש המזהירים מפני גלישת האלימות לחלקים אחרים של מערב אפריקה, ויש אפילו הקוראים לחלק את המדינה. פתרון מיידי אינו נראה באופק. ואם ממשלתו של ג'ונתן תמשיך להתעלם מהבעיות שהצמיחו את האלימות, ייתכן שבוקו הראם לא יהיה הארגון היחיד שיטיל מורא על המדינה. *

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ