בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוואקף היהודי

פרשה נדל"נית הקשורה ליפה נוף הגיעה לבתי המשפט

תגובות

"מסע החיפוש לפעמים מרתק יותר מהממצאים", מצטנע האדריכל שמואל גילר. העיסוק שלו בשכונת יפה נוף, שחורבותיה נבלעו תחת פארק צ'רלס קלור על חוף תל אביב, הוביל אותו ואת חבריו לדרך, שולה וידריך ואור אלכסנדרוביץ, לזיהוי מקומם של מוסדות ואתרים שהיו בה. אחד מהם הוא בית החולים שער ציון הישן, שנוסד ב-1890 ושכן מדרום ליפה נוף. זה היה בניין של שתי קומות ובו 16 חדרים.

ב-1898 פרצה מגיפה ביפו והמוסד היה צר מהכיל את החולים הרבים. שמעון רוקח, מיוזמי הקמתו של בית החולים, חיפש כיצד להרחיבו והחליט לנסות לקנות את אחוזתו של הקונסול האוסטרי האגופ פסקל, שגבלה בחלקה הצפוני של יפה נוף. הוועד של יהודי יפו פנה אל הברונית קלרה הירש, שתרמה 4,500 פרנקים לבית החולים. יוסף חיים נייגו, מנהל "מקווה ישראל" ואיש חברת "כל ישראל חברים", סייע במשא ומתן.

תמורת הבית, ובו 25 חדרים, והנחלה שבתוכה שכן, ששטחה כ-13 דונם, ביקש הקונסול 75 אלף פרנק. יהודים באירופה ובארצות הברית הואילו לתרום גם הם ובאפריל 1899 הושלמה הרכישה. בית החולים החדש פעל במקום עד שהטורקים גירשו את יהודי יפו מהעיר ב-1917, והוא נפתח לתקופה קצרה אחרי מלחמת העולם הראשונה. גילר, וידריך ואלכסנדרוביץ גילו שבמתחם של יפה נוף שכן גם בית חולים נוסף, שדבר קיומו נשכח. המוסד, הראשון שהקימה "היחידה הרפואית הציונית האמריקאית" (AZMU) שהגיעה ארצה באוגוסט 1918, נקרא לימים "הדסה יפו".

כנציג אגודת "כל ישראל חברים", שסייע ברכישתו של בית פסקל, דרש נייגו שהנכס יירשם על שמו ויהיה מוסד רפואי עד עולם, "לשמש מגורי מרפא לחולים עניים יהודים, ספרדים, ואשכנזים, בעת חוליים". לפיכך נרשם המתחם כהקדש (וואקף) בבית הדין השרעי ביפו. נייגו קבע שלאחר מותו יעבור הפיקוח על ההקדש לחכם-באשי של ירושלים ולראש העדה האשכנזית, לרב הראשי של צרפת ולמנהל מקווה ישראל, ולאחר מותם יעבור התפקיד לממלאי מקומם.

בניגוד לתנאי ההקדש, הפקיעו המדינה ועיריית תל אביב את הקרקע ב-1961, והיום נמצאים עליה חלק מפארק צ'רלס קלור, כבישים, חניון, תחנת דלק וחלקים מבית התעשיינים ומלון דן פנורמה.

ב-1995 גילה יצחק ארבוס את הפוטנציאל הטמון בתחום ההקדשים והקים "חברה לניהול ואיתור נאמנויות והקדשות". לאחר שאיתר את "הקדש נייגו" פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקיים את תנאי ההקדש, ולמנות אותו ואת האגודה למלחמה בסרטן כנאמנים. בית המשפט הכריז על קיומו של "הקדש שער ציון למלחמה בסרטן לזכר יוסף נייגו".

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

ב-2003 פנתה האגודה למחלה בסרטן לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה לבטל את הפקעת הקרקע שנעשתה שלא כדין, ובדרישת פיצויים. המחלוקת הגיעה לבית המשפט העליון בנובמבר 2010, וזה קבע שארבעה גופים ישמשו נאמנים: עיריית תל אביב, האגודה למלחמה בסרטן, בית הספר מקווה ישראל ומנהל בית החולים הדסה בירושלים. טרם נקבע גובה הפיצויים שהם יתבעו מהמדינה בגין הפקעת הקרקע.

האם המעורבים בפרשה יודעים את מיקומו ושטחו המדויקים של ההקדש? גילר: "בכתבות שהתפרסמו לא מכבר על פרשת ההקדש נאמר ששטחו 14 דונם. לא ברור מהיכן לקחו זאת. שטח חלקות ההקדש כפי שנרשמו ב-1938 הוא 10.789 דונם. אבל בתוכנית המדידה המקורית, ששורטטה ב-1924, השטח הוא 12 דונם; המודד שבירר את העניין ב-1945 הגיע למסקנה שהיתה טעות ברישום. ראיתי את המפה והמסמכים. לשטח קראו מרחצאות דרום, משום שב-1925 ועד הקהילה השכיר את השטח ומאז שימש למרחצאות. ב-1945 הגישה עיריית תל אביב התנגדות לתוכנית המתאר של יפו, שלפיה היה חשד שהשטח יופקע למטרות ציבור, בטענה שזה הקדש (וואקף) ואין להפקיעו. תשובת עיריית יפו היתה שהשטח לא יופקע, כי לא נוגעים בוואקף אלא למטרות ההקדש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו