בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המטכ"ל החדש

אמיר אשל טס מתחת לרדאר

מפקד חיה"א המיועד כמעט שאינו מתראיין; הוא זהיר, הסערות עוברות מעליו. הוא נחשב מתון בסוגיה האיראנית, שעלולה להיות כאב הראש של הקדנציה שלו

18תגובות

אמיר אשל קיווה להישאר מחוץ לאור הזרקורים עד להבטחת מינויו למפקד חיל האוויר (מח"א). האלוף אשל, ראש אגף התכנון במטכ"ל, ממעט זה שנים בהופעות פומביות. מרבית עבודתו נעשית בפרופיל נמוך, בממשקים הרגישים שבין צבא ומדיניות. בפעמים הספורות שבהן תועדו הצהרותיו בתקשורת, גילה אשל זהירות יתרה. קשה לזכור ולו התבטאות אחת, שבעטייה כוונו אליו חצים פוליטיים, כפי שקרה לרבים מעמיתיו למטכ"ל.

הטקטיקה הזו אמורה היתה להבטיח לאשל גלישה שקטה לפיקוד על החיל, אבל שתי התפתחויות גרמו לעיכוב קל בתוכניותיו. האחת היתה התאהבותו ממבט ראשון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר. בין איתור ה"סופר-טאנקר" באינטרנט, לבין התפוצצות פרשת נתן אשל בשבוע שעבר (שבה התייצבותו, הראויה והמתבקשת, של לוקר לטובת חקירה לא נשאה מן הסתם חן בעיני הבוס), נראה לוקר, קצין רב זכויות כשלעצמו, כמועמד בעל סיכויים לתפקיד מח"א. ההתפתחות השנייה היא אווירת תוכנית הריאליטי שבה מסוקרת כעת כל התמודדות על מינוי בצמרת. אשל ולוקר מצאו עצמם, שלא בטובתם, בכותרות: התלבטות סביב שיבוץ מקצועי, חשוב כשלעצמו, סיפקה שלוש כותרות ראשיות לעיתונים בתוך שבוע.

אבל כל זה, כנראה, יהיה עוד מעט מאחוריו. תמיכתו הנחרצת של הרמטכ"ל, בני גנץ, במינויו צפויה להכריע את הכף. ביום שני האחרון נועד שר הביטחון, אהוד ברק, בנפרד עם אשל, לוקר והמועמד השלישי, ראש מטה חיל האוויר, תת-אלוף נמרוד שפר. ברק, שראה באשל מועמד ראוי למח"א כבר בהתמודדות הקודמת, שבה הועדף לבסוף האלוף עידו נחושתן, צפוי ליישר קו עם גנץ. אם לא תחול הפתעה של הרגע האחרון, יוכרז על מינוי אשל בקרוב והוא ייכנס לנעליו של נחושתן במאי.

ניר כפרי

אולם, הערת האזהרה עדיין נדרשת. לפני פחות משנה נסקרה בעמודים אלה דמותו של י', סגן ראש השב"כ, שנחשב למועמד הכמעט ודאי לרשת את יובל דיסקין. זמן קצר אחר כך החליט נתניהו למנות לתפקיד את המתחרה השני, יורם כהן. במדינה שבה בתוך שנה התהפכו היוצרות סביב מינוי רמטכ"ל, ראש שב"כ, מפכ"ל משטרה ונציב שירות בתי הסוהר, כמעט הכל אפשרי.

פרס ניחומים

אשל, בן 52, התגייס לצה"ל ב-1977 וסיים קורס טיס במגמת קרב כעבור שנתיים. בהמשך פיקד על טייסות אף-16 ופאנטום ועל בסיסי חיל האוויר רמון ותל-נוף, היה ראש להק אוויר וראש מטה החיל בזמן מלחמת לבנון השנייה והפצצת המתקן הגרעיני בסוריה שמקורות זרים ייחסו אותה לישראל. ב-2008 העדיף הרמטכ"ל גבי אשכנזי למנות את נחושתן למח"א, גם בנימוק שבכך הוא מבטיח את הישארותו של אשל לסיבוב הבא. כעמדת המתנה, זכה אשל בפרס ניחומים משמעותי, ראשות אגף תכנון (אג"ת).

בזמן המלחמה בלבנון אשל נדרש להופיע מדי פעם בתדרוכים לתקשורת, אבל נדמה שעיקר פרסומו מחוץ לחיל האוויר נצבר בזכות אירוע לא מבצעי - הובלת המטס מעל מחנה ההשמדה אושוויץ בפולין ב-2003. בראיון נדיר ל"הארץ" בספטמבר 2009 ("לראש אגף התכנון, אמיר אשל, יש כל מיני תוכניות איך להרתיע את איראן"), סיפר אשל: "דן חלוץ, שהיה מפקד חיל האוויר, חזר מביקור בפולין ואמר שהפולנים מזמינים אותנו להטיס מטוסי קרב ישראליים באירוע במלאות 85 שנה לחיל האוויר שלהם. תוך שתי דקות הייתי אצלו במשרד. אמרתי לחלוץ: ‘תגיד להם שאנחנו באים בתנאי שאנחנו עושים מטס על אושוויץ'. הוא כמעט נפל מהכיסא, שאל אותי: ‘מאיפה הבאת את זה?' אמרתי שאני חושב על הרעיון כבר שנים".

הבטחת שיתוף הפעולה הפולני הצריכה מלאכת שכנוע מן הצד הישראלי ולאחריה פרשנות גמישה של כללי הטיסה שסוכמו מראש בין שני הצבאות. לבסוף עברו המטוסים בגובה נמוך יחסית מעל אושוויץ, בזמן שעל הקרקע הוביל עידו נחושתן משלחת צבאית לטקס במחנה.

המטוסים צולמו מעל הכניסה לאושוויץ, במה שנתפש כמפגן עוצמה סמלי של מדינת ישראל וצה"ל. אשל סירב באותו ראיון להיכנס לפרטי הפרטים של המטס. "נסעתי לפולין בשביל להביא את התמונה הזאת", הסביר. "אמרתי לטייסים: ‘800 שנה עשינו במדינה הזו (פולין) מה שאמרו לנו. פעם אחת נעשה מה שצריך".

תמונת המטס מופיעה היום ברבות מלשכות הבכירים במדינה ונחשבת לפריט מחייב בלשכות האלופים. מפקד חיל האוויר הקודם, האלוף אליעזר שקדי, חילק עותקים ממנה כמתנת פרידה לעמיתיו במטכ"ל והוסיף הקדשה רבת משמעות: "לזכור. לא לשכוח. לסמוך רק על עצמנו".

מיכל פתאל
תומר אפלבאום

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

שקדי גזר מסקנות מובהקות מן השואה לתפקידו של צה"ל לנוכח איומי ההשמדה האיראניים. אשל היה אז זהיר יותר. "זכר השואה הוא חלק מההסתכלות על כל מה שאנחנו עושים", אמר, "אבל צריך להסתכל בצורה מפוכחת. אי אפשר לחשוב כאן מהבטן. זה לא מקהה את חושינו עד כדי עשיית שטויות. ממש לא. אנחנו אנשים עם רגליים על הקרקע, אבל חשוב שיהיה תמרור אזהרה. מה זה 60 שנה בהיסטוריה? שום דבר, פסיק".

למעט ראש אמ"ן, תפקיד ראש אג"ת הוא הקרוב ביותר במטכ"ל לדרג המדיני. חולשת המוסדות האזרחיים מותירה בידי אג"ת עוצמה רבה. גם הרמטכ"לים נשענים עליו. אשל, ייאמר לזכותו, הצליח לשמור על יחסים טובים הן עם אשכנזי והן עם גנץ וברק. הוא גם היה נבון מספיק לא להסתבך בפרשת הרפז.

האלוף (מיל') גיורא איילנד, ששימש ראש אג"ת בתחילת העשור הקודם, סבור ש"זה יהיה מינוי נהדר. אמיר הוא אחד האנשים הכי כישרוניים שאני מכיר. הוא כנראה גם טייס מצוין, אבל בזה אני לא מבין. הוא ראש אג"ת מעולה, שאחראי לשמירת הקשרים האסטרטגיים עם האמריקאים יותר מכל אחד אחר. יש לו כל כך הרבה מעלות: הוא ראש גדול, שמסתכל רחב, אבל גם יודע לשים את האצבע על הדברים הנכונים וללכת אתם עד הסוף. יש לו אינטגריטי יוצא מן הכלל. זה אדם שיגיד לראש הממשלה את מה שנכון להגיד ולא יחשוש מההשלכות".

תקדים חלוץ

חרף המעלות הללו, שעליהן מסכימים גם בכירים אחרים, נדמה שאין לו אשליות בדבר קידום עתידי נוסף, מפיקוד על החיל האוויר לרמטכ"לות. זו לא הצניעות ("מי שלא מכירו היטב עלול לראות בו נפוליאון קטן בגלל הביטחון העצמי", אומר מוקירו איילנד, "אבל האמת היא שהוא מוכשר וקולגיאלי"). הבעיה היא התקדים שקבע טייס מוכשר אחר, דן חלוץ, שתפקודו כרמטכ"ל בלבנון חסם כנראה את הנתיב הזה לטייסים ל-50 השנים הקרובות.

ל"הארץ" אמר אשל ב-2009, שטעותה הגדולה של ישראל במלחמה ההיא היתה שהחמיצה מהלכים חדים ומהירים יותר. "אפשר היה להביא הישג גדול יותר", הוא אמר. "זה השבר הגדול: לא הבנו את הכוח שעמד לרשותנו. מיהרנו להספיד את התוצאות מוקדם מדי, אבל זה לא מנקה אותנו מטעויות שעשינו". ועדיין, אמר, "אני לא זוכר מתי היתה לנו הרתעה כפי שיש לנו כעת בצפון מול החיזבאללה, גם אם זה לא אומר שלא יתפוצץ לנו משהו בגבול מחר בבוקר".

אף שכראש מחלקת המבצעים בחיל האוויר בסוף שנות ה-90, אשל עשה יותר מרבים להידוק שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה, הוא נותר, כמו עמיתיו בצמרת החיל, מאמין גדול בכוח האווירי. אחרי הכישלון בלבנון שב צה"ל והאדיר את חשיבותו של התמרון הקרקעי, אך אשל, גם אם לא יאמר זאת בפומבי, נשאר ספקן. בעיניו, ישראל חייבת לנהל מלחמות קצרות: במקרה הצורך עליה להפעיל כוח אווירי מסיבי בזמן מינימלי, במטרה להגיע להישגים גדולים ככל האפשר, בטרם תתערב הקהילה הבינלאומית ותעצור את הלחימה.

באותו ראיון אמר: "אני לא רוצה שנשלה את עצמנו. אין קונץ-פטנט לכל מצב. מתפתחות כאן יכולות בצד השני. האיום הצבאי על ישראל מחריף בכל הגזרות. אופיין של המלחמות משתנה: כבר אין אויב שמרים דגל לבן על הגבעה ונכנע. בכלל, צריך לבחון את שאלת ההכרעה. מלחמת ששת הימים היתה ניצחון ללא עוררין, אבל כמה זמן אחרי זה הם התחילו לירות שוב? בן-גוריון הבין היטב את יחסי הכוחות בין הצדדים, פערי הגודל. אין נוק-אאוט. אנחנו מחפשים, אבל אין. האויבים שלנו מכירים בעליונותנו בתחומים מסוימים ופועלים במרץ כדי לקזז את היתרונות הללו. הם משתמשים באמצעים שלא לכולם יש לנו פתרונות ברמה שהיינו רוצים: טילים, רקטות".

אם אכן יתמנה, עשויה איראן להתברר כאתגר הגדול של כהונתו, אולי כבר בתחילת הקדנציה. שר הביטחון מדבר באחרונה על חלון זמנים של פחות משנה, העומד לרשות ישראל עד כניסתה של איראן ל"מרחב חסינות", שבו אתרי הגרעין הקריטיים שלה יהיו מוגנים יחסית מפני תקיפה.

על פי הערכות שונות, אשל נחשב איש האגף המתון במערכת הביטחון בשאלה האיראנית. אבל לפני כחודש, כשנשלח לתדרך כתבים זרים, התבטא בתקיפות. איראן גרעינית, הזהיר, תיצור "ג'ונגל גרעיני גלובלי" ותאיץ מרוץ חימוש במזרח התיכון. תחת חסותה של מטרייה גרעינית, חיזבאללה וחמאס ירשו לעצמם לעשות דברים שאינם מעזים לעשות כיום וחופש התמרון הצבאי של ישראל יוגבל. "כשהצד השני בעל יכולות גרעיניות ומוכן להשתמש בהן, אתה חושב פעמיים. אתה יותר מרוסן כי אתה לא רוצה להיכנס למשחק הזה", אמר. הוא סירב להתייחס לשאלת התקיפה, אך אמר לכתבים שלישראל יש "אפשרות לפגוע חזק מאוד, בכל אויב".

באותו פורום, התייחס גם למצב בסוריה והצטרף לתחזית בדבר נפילת שלטונו של הנשיא, בשאר אל-אסד. הדאגה הישראלית העיקרית, אמר, נתונה לשאלה מי ישלוט במאגרים העצומים של נשק ביולוגי וכימי שמוחזקים בסוריה, אחרי התמוטטות המשטר.

אשל אמר לעיתונאים הזרים כי חרף המאבק הקשה של אסד מול האופוזיציה בארצו, השקיע המשטר בשנתיים האחרונות כשני מיליארד דולר ברכש מערכות נ"מ מתקדמות. האלוף נחושתן אמר השבוע בכנס מכון פישר בהרצליה, שההתעצמות הצבאית במדינות השכנות מהווה "אתגר לעליונות האווירית של ישראל". זו הפעם הראשונה שצה"ל מודה בכך בפומבי. נחושתן הוסיף, שהחשש מזליגת מערכות נשק מסוריה (הוא התכוון בעיקר לטילי נ"מ שיועברו לחיזבאללה) "טורד את מנוחתו".

לקראת סיום הקדנציה של מפקד חיל האוויר הבא, ב-2016, יצטייד החיל בראשונים מבין מטוסי הקרב החדשים שלו, האף-35. זו עסקה שאושרה לפני כשנתיים בתמיכתם הנחרצת של נחושתן ואשל. ל"הארץ" אמר אשל אז שהאף-35 "אינו עוד מערכת נשק. למדינת ישראל, מאז שנות ה-50, היה תמיד מטוס הקרב הטוב בעולם באותה נקודת זמן. זה נתפש כהצהרה של מדינה. בעוצמה של מדינה, מטוסי קרב הם מרכיב מאוד משמעותי".

הרבה לפני קליטת האף-35, תידרש כנראה ישראל להכרעה באשר לתקיפה באיראן. האם האיש שהוביל את המטס מעל אושוויץ ישלח את טייסיו להפציץ את נתאנז ואת מתקן ההעשרה בפורדו, ליד קום? בסופו של דבר, זו תהיה החלטה של הדרג המדיני. עמדת מח"א תישמע, כמובן, אך לא היא שתכריע את מאזן הכוחות. אפשר לנחש שאשל, אם אכן יתמנה לתפקיד, ינהג כמו קודמו נחושתן: יכין את הכוח למשימתו, כמיטב יכולתו, אך לא ידחוף את הקבינט למהלך השנוי כל כך במחלוקת.

--------------------------------------------------------------------------------------

כל אנשי המטכ”ל

הרמטכ”ל, בני גנץ, שמתואר מדי פעם בפי קצינים אנונימיים בעיתונות כ”בובה” של שר הביטחון, הספיק למנות יותר משליש מחברי המטכ”ל בתוך פחות משנה.

יאיר גולן מונה לאלוף פיקוד הצפון, ניצן אלון לאלוף מרכז, אייל אייזנברג לאלוף העורף, רם רוטברג למפקד חיל הים, עוזי מוסקוביץ לראש אגף התקשוב, קובי ברק לראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ויוסי ביידץ למפקד המכללות. האלוף ‏(מיל’‏) שי אביטל הוחזר לצה”ל כדי לעמוד בראש פיקוד העומק ואילו נועם תיבון קודם לאלוף, כמפקד גיס לבנון.

כל המינויים הללו אושרו על ידי ברק, אך רובם נעשו ביוזמת גנץ. בסביבת גנץ מודים בקבלת דרישת ברק רק במקרה אחד - של מינוי היועץ הכספי לרמטכ”ל. במינוי הפצ”ר הוסכם על מועמד פשרה, לאחר מחלוקת ארוכה. המינוי של מפקד חיל האוויר, העומד כעת על הפרק, הוא אחד החשובים שבהם דן גנץ עד כה, אבל בקנה ממתין עוד מינוי חשוב: זה של סגן הרמטכ”ל הבא, במקומו של האלוף יאיר נוה.

גנץ היה מאוד מעוניין לראות בתפקיד את האלוף גדי אייזנקוט, אלוף פיקוד הצפון היוצא הנמצא כעת בחופשת לימודים. אבל בדרך למינוי עומד מכשול, שעדיין לא ברור מה גודלו - דו”ח המבקר בפרשת מסמך הרפז.

שני חבריו הקרובים של אייזנקוט, אלוף־משנה ‏(מיל’‏) גבי סיבוני וראש המוסד, תמיר פרדו, היו מעורבים בהעברת מסמך הרפז מלשכת אשכנזי לערוץ 2. השניים העידו שפעלו בלא ידיעתו של אייזנקוט, אף שזה הראה להם קודם לכן עותק של המסמך ‏(שקיבל מאשכנזי‏). אייזנקוט, ששימש מזכירו הצבאי של ברק בסוף שנות ה–90, מוערך מאוד על ידי ברק, אולם פרשת הרפז גרמה למתיחות מסוימת ביניהם. אם תהיה ביקורת בדו”ח על התנהלותו בפרשה, היא עשויה להשפיע על הכרעת ברק וגנץ אם למנותו לסגן הרמטכ”ל.

טיוטת הדו”ח תופץ כנראה בשבועות הבאים. מועמד אפשרי אחר לסגנות הוא האלוף אבי מזרחי, המסיים בעוד כחודש את תפקידו כאלוף פיקוד המרכז. לאייזנקוט יהיה מעמד מוביל ב”כוורת” של גנץ, אם אכן יתמנה לסגנו. לצדו יבלטו האלופים גולן ואשל וראש אמ”ן, האלוף אביב כוכבי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו