בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין טהראן לדמשק: הפרעה דו-קוטבית

ישראל והקהילה הבינלאומית מעוניינות, לכאורה, באותם יעדים בדיוק: עצירת הגרעין האיראני ונפילת המשטר הסורי הטובח בבני עמו. אבל ההכרח הישראלי בסיכול האיומים מטהראן ומדמשק נמצא על מסלול התנגשות עם סדר היום הבינלאומי

תגובות

כמו ילד עם הפרעת קשב וריכוז, תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית נודדת בשבועות האחרונים בין שני מוקדי עניין דרמטיים במזרח התיכון: הטבח שעורך משטר אסד במתנגדיו בסוריה והמתיחות הגוברת במפרץ הפרסי סביב תוכנית הגרעין האיראנית. בין שני הקטבים הללו נוסיף לנוע בחודשים הקרובים.

בצל תמונות הזוועה מסוריה ולנוכח תרחישי האימה העתידיים באיראן, נדמה שהסיפורים האחרים, מרתקים ככל שיהיו, מתגמדים. מרחץ הדמים במשחק הכדורגל בעיר המצרית פורט סעיד נשכח כלא היה. ההכרזה על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית היתה בקושי "בליפ" על המכ"ם. אפילו ממשלת נתניהו התפנתה רק לרגע לגנות את כניעת הרשות לחמאס, בטרם חזרה לאיים במהלכים צבאיים נגד איראן.

ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, ערך בשבוע שעבר הופעת בכורה ציבורית בנאום בכנס הרצליה. כמחצית מ-40 הדקות של הרצאתו הוקדשה לסקירת הטלטלה בעולם הערבי. את יתרת הנאום מיקד כוכבי בשתי מדינות בלבד, איראן וסוריה. לזירות האחרות, התנצל, לא יוכל להתייחס בגלל קוצר הזמן. הפלסטינים היו רק הערת שוליים. דבר כזה לא היה קורה בעשור שעבר, כשישראל עוד דיממה תחת מתקפת טרור המתאבדים.

בשתי הזירות העיקריות מתמודדת ישראל עם גרסאות שונות של אותה דילמה. בשתיהן, ישראל והקהילה הבינלאומית מעוניינות להשיג, לכאורה, בדיוק אותו דבר: עצירת הגרעין האיראני ונפילת המשטר הסורי. אבל בשתיהן נשקף לישראל מה שעלול להתברר כסיכון מיידי. התוכנית האיראנית עלולה להבשיל בטרם ישפיעו הסנקציות שהטילו ארצות הברית והאיחוד האירופי. אמצעי לחימה אסטרטגיים, ובראשם מצבורי נשק כימי וטילים ארוכי טווח, עשויים לזלוג מהמשטר הסורי המתפורר לארגוני טרור ובראשם חיזבאללה.

אי-פי

ההכרח הישראלי (יש שיאמרו: הפיתוי) לפעול לסיכול מהיר של האיומים הללו מתנגש עם סדר היום העולמי. תקיפה אווירית באיראן בעיצומן של הסנקציות החריפות ביותר שהוטלו אי פעם לא תזכה ללגיטימציה בינלאומית. הפצצת שיירות נשק, משני צדי הגבול עם סוריה ולבנון, עשויה לשמש לשלטון אסד תירוץ להסיט את האש לעימות עם ישראל ובכך לנסות לעכב את הפלת המשטר. מנגד, ייתכן שהבלגה היא סיכון שישראל תתקשה לקחת על עצמה, בוודאי במקרה הסורי, שעלול להתגלות כדחוף יותר.

שני ערוצים

פברואר מסתמן כחודש של דחיית סיפוקים מבחינתו של שר הביטחון, אהוד ברק. היוזמה לשריין את מקומו ברשימת הליכוד לכנסת הבאה נדונה לכישלון. ברק יצטרך לקוות שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצליח להבטיח את מיקומו כמינוי מקצועי לשר הביטחון בממשלה הבאה, בלי שייבחר לכנסת. גם טיוטת המבקר בפרשת מסמך הרפז תתעכב עוד בכמה שבועות.

בעניין האיראני, לפחות, ברק נשמע נחרץ מתמיד. לא פעם לועגים לנתניהו על טון צ'רצ'יליאני בנאומיו בשאלת איראן, אולם דווקא ברק, שנהג לומר בעבר כי טהראן אינה מהווה איום קיומי לישראל, מדבר כעת במונחים היסטוריים הרי גורל. בהרצליה הוא השווה את התקופה הנוכחית לשלוש תקופות מכריעות בתולדות ישראל - מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. זו עת מבחן למנהיגות, אמר ברק. "נדרשים בה הבנה עמוקה של התמונה ההיסטורית והאסטרטגית לצד שליטה מלאה בפרטים, פיכחון, לעתים אכזרי, קור רוח, שיקול דעת, אומץ לקבל החלטות וכוח לבצע אותן".

האם הפיכחון האכזרי מבטא הכרעה ישראלית, שכבר התקבלה למעשה, לתקוף, או שמא הוא משקף רק רצון להעמיד את כל קוביות הדומינו בשורה - כלומר, להמשיך ולנופף באיום ההפצצה לעיני הקהילה הבינלאומית, כדי להבטיח שהסנקציות על איראן יילכו ויחריפו? נשיא ארה"ב, ברק אובמה, השיב השבוע בפשטות, בראיון טלוויזיוני ערב הסופרבול - המשחק על אליפות הפוטבול בארצות הברית - כי ישראל עדיין לא החליטה אם לתקוף. נדמה שזה ההסבר הנכון: ההנהגה הישראלית מתקדמת בשני הערוצים בד בבד ורק בהמשך השנה תתקבל החלטה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

דברי אובמה נועדו לעמעם מקצת מהרושם שהותיר שר ההגנה שלו, ליאון פאנטה, שצוטט ימים אחדים קודם לכן ב"וושינגטון פוסט", כמי שמעריך שישראל כבר הכריעה בזכות תקיפה. גם נתניהו, מצדו, עשה השבוע מאמץ להנמיך את האש והנחה את שריו ואת בכירי צה"ל לרסן את הפטפטת על איראן. על סמך ניסיון העבר, אפשר להעריך שההוראה החדשה תחזיק מעמד שבועיים לכל היותר - ושהראשונים להפר אותה יהיו נתניהו וברק עצמם.

ההיסטריה בעניין איראן מלובה בדיווחי התקשורת משני צדי הגלובוס. כל הצהרה ישראלית מהדהדת בארצות הברית וכל שידור אמריקאי של ספקולציות על התקיפה מתקבל כאן כדברי אלוהים חיים. הדוגמה הבולטת לכך מתחילת החודש היתה, לצד תחושות הבטן של פאנטה, בסיקור המנופח של מינוי מפקד חיל האוויר. בוודאי יש מדינות נאורות נוספות שבהן התקשורת מתייחסת לשיבוץ גנרלים בחרדת קודש כזאת. איראן וצפון קוריאה, נניח.

גישה דומה איפיינה גם את הציטוטים הנרגשים מ"תוכנית התקיפה הישראלית", כפי שהוצגה ברשת אן-בי-סי. הדיווח הבהיר שהתקיפה תתבצע באמצעות שילוב של מטוסי קרב, כוחות קומנדו וטילי קרקע-קרקע - מידע רב ערך למי שסבר עד כה שהיא תישען בעיקר על משטרת פתח תקוה.

המתח התקשורתי עוד יתעצם בחודש הבא. בתוך שלושה ימים בתחילת מארס צפויות ההתפתחויות הבאות: בחירות לפרלמנט האיראני, כינוס בווינה של מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שבו יעלה לדיון דו"ח מעקב על התקדמות תוכנית הגרעין, ונאום של נתניהו בוועידת אייפא"ק בוושינגטון.

הבחירות באיראן יהיו מבחן כוח משמעותי למשטר הנאנק תחת עול הסנקציות ומשלם עדיין את מחיר זיוף התוצאות ודיכוי המחאה בבחירות לנשיאות ביוני 2009. דו"ח סבא"א צפוי להציג פרטים חדשים, חמורים מבעבר, על התקדמות "ערוץ הנשק" - מאמצי איראן לייצר ראשי נפץ גרעיניים לטילים. ואילו לנתניהו מתוכנן כנראה, לצד מחיאות הכפיים של 11 אלף פעילים יהודים נלהבים, גם מפגש בארבע עיניים עם אובמה.

אם ילווה המפגש בהופעה פומבית משותפת, ייעדרו ממנה סימני המתיחות המובהקים שנראו בפגישתם הקודמת, במאי אשתקד. אובמה, בעיצומה של שנת בחירות, יחבק את נתניהו. בראיון הטלוויזיה השבוע הדגיש הנשיא שהיחסים הצבאיים והמודיעיניים בין שתי המדינות "מעולם לא היו טובים יותר" ותיאר את הדאגה לביטחון ישראל כעדיפות גבוהה במיוחד של הממשל. שני הצדדים מתארים הסכמה רחבה ביניהם בעניין התקדמות הגרעין האיראני, לצד מחלוקת על אופן הטיפול הרצוי ועל מידת הדחיפות בלוח הזמנים. אבל גם בישראל מודים כעת, בחצי פה, בהשפעתן של הסנקציות. כוכבי אמר בהרצליה שהן כבר גרמו נזק לכלכלה האיראנית וכי "ככל שיתעצמו, קיים פוטנציאל שיגרמו למשטר, החרד לשרידותו, לשקול את עמדותיו".

איש מודיעין ותיק, העוקב זה שנים אחר הגרעין האיראני, נשמע השבוע אופטימי יותר. "ראינו את זה קורה ב-2003, תחת האיום של המתקפה האמריקאית בעיראק. אחרי ההדגמה של ‘הלם ומורא' בבגדאד, ההנהגה בטהראן מיצמצה ועצרה את ההתקדמות בערוץ הצבאי. האייתוללות יותר פרגמטיים ומתוחכמים ממה שנדמה לנו. אם יחושו סיכון ממשי, הם יעצרו לזמן מוגבל".

זו, אם כך, התמונה בקווים כלליים: ישראל שוב מחריפה את טון ההצהרות, כדי לחדש את הלחץ לקראת הכינוס בווינה בתקווה לזרז הטלת סנקציות נוספות. אמברגו הנפט שעליו הכריזה אירופה ייכנס לתוקף ביולי ואובמה חתם השבוע על צו נשיאותי המחמיר את הסנקציות על מסחר עם הבנק המרכזי של איראן.

רוסיה וסין מוסיפות להציב מכשולים בדרכה של ארצות הברית, המבקשת לגבש קונסנסוס עולמי רחב יותר סביב הסנקציות. סעודיה מבטיחה למנוע את התייקרות מחיר הנפט מעבר ל-100 דולר לחבית (המחיר הנוכחי - כ-97 דולר לחבית), אם ייפגע היצוא האיראני. איראן עדיין שומרת לעצמה את האופציה המסוכנת של סגירת מצרי הורמוז ושיבוש אספקת הנפט מנסיכויות המפרץ, אם יחריף הלחץ הבינלאומי. המתיחות הגואה היא כר נרחב לשגיאות ולאי הבנות הדדיות, מה גם שבאזור המפרץ הולך ומצטבר כוח ימי משמעותי, המונה נושאות מטוסים אמריקאיות לצד ספינות בריטיות וצרפתיות.

חום רוסי

קשה לקבוע איזו תמונה מסוריה עוררה השבוע הפתעה גדולה יותר בדעת הקהל הבינלאומית: מראה גופות האזרחים שנערמו בחצר אחד מבתי הספר בשכונת באבא עאמר בחומס, או השיירה של סרגיי לוורוב, שר החוץ הרוסי, שהתקבלה בדמשק על ידי עשרות אלפי סורים נלהבים שיצאו לרחובות בפקודת המשטר. נראה שהסתירה בין אווירת העסקים כרגיל שמנסה הנשיא בשאר אל-אסד לשדר מדמשק, בסיועה האדיב של מוסקווה, לבין המציאות המחרידה בשאר חלקי המדינה מעולם לא היתה בוטה יותר. בעוד תומכי אסד קיבלו את פניו של לוורוב בשירים, בדגלים מונפים ובברכות, בחומס המשיך צבא סוריה במאמציו למחוק שכונות שלמות בלי שהעולם יתערב בנעשה.

מוסקווה, בדומה לטהראן ולחיזבאללה, מהמרת על בשאר. רוסיה מספקת את המטרייה הבינלאומית הרשמית של איראן וסוריה, אבל העולם הערבי זועם עליה. מטיפים סונים מוציאים "פאתוות" האוסרות מסחר עם מוסקווה ודגלים רוסיים נשרפים ברחובות קטאר וקהיר, מחווה שנשמרה עד היום רק לדגלי ישראל וארצות הברית. הבחירה באסד תעלה לרוסיה בעוינות קשה מצד מדינות סוניות בשנים הקרובות.

מה שמתרחש בחומס הוא טבח לכל דבר. הצבא הסורי לא הסתפק השבוע בהפגזות בשכונת באבא עאמר, וגם שכונות אל-חאלדיה, אל-ביאדה ואינשאאת ספגו אש. בערוצי הטלוויזיה הערביים נראים בתים הרוסים, סימטאות בוערות ועשרות נפגעים שאינם מקבלים טיפול רפואי כלשהו. התושבים שעוד עומדים על רגליהם מתחננים לעזרה מבחוץ. מספר ההרוגים בעיר בשבוע האחרון נאמד במאות רבות. רשת אל-ערבייה דיווחה שלשום על קשיים בקבורת המתים תחת ההפגזות הרצופות. טנקים של צבא סוריה נכנסו באותו יום למתחם בית החולים בשכונת אינשאאת וירו פגזים לכל עבר. המורדים נראו כחבורה לא מאורגנת, המתקשה להתמודד עם עוצמת הצבא ומסתמכת בעיקר על רחמי אללה.

נראה שבשלב הזה, ההסתמכות הבלעדית על חסדי שמים לא תציל את מתנגדי בשאר. מצבם מזכיר את זה של ארגוני האופוזיציה בלוב באמצע השנה שעברה, כשנראה היה שכוחותיו של מועמר אל-קדאפי עמדו להביסם. כרגע, במישור הצבאי, הקרב נראה כ"לא כוחות". חרף העריקות והמורל הנמוך, צבא סוריה מאורגן וחמוש יותר לאין ערוך מהמורדים. נדמה שבלא סיוע צבאי מבחוץ למתנגדי המשטר, בנוסח ההתגייסות של נאט"ו ומדינות המערב בלוב, אסד עלול להמשיך ולטבוח בבני עמו בשלווה עוד זמן רב. הקריאה שהפנה השבוע הסנאטור הרפובליקאי ג'ון מקיין לממשל, לשקול העברת ציוד צבאי לאופוזיציה הסורית, נענתה בתגובה שלילית של דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, שהסתפק בהודעה כי ארה"ב תשקול משלוח של סיוע הומניטרי.

בישראל אמנם מוסיפים להעריך כי המשטר בדמשק נתון לסכנה מיידית וכי בתוך חודשים הוא עשוי לקרוס, אבל גם חומס - חרף הזעזוע האמיתי שמעוררים המחזות מרחובותיה בעולם הערבי - עוד לא הפילה את בשאר. מנגד, נראה שאסד הלך רחוק מדי מכדי שיוכל להישאר בשלטון לנצח. מלחמת האזרחים עלולה להשתולל בסוריה עוד זמן רב, בטרם תביא לנטישת הנשיא.

משבר פנימי

מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, התייחס השבוע למצב בסוריה. בנאום נוסף מהבונקר טען נסראללה בתוקף, כי בדיקה מעמיקה שערך ארגונו העלתה ש"שום דבר לא קרה בחומס". ועדיין, ברור שנסראללה מזיע לנוכח מצוקת אסד. הראיה לכך היא דווקא התגובה יוצאת הדופן שלו למתרחש במפרץ הפרסי. בנאום שנשא לרגל יום הולדתו של הנביא מוחמד, שצוין ביום ראשון, אמר נסראללה כי ארגונו אינו בובה של טהראן וכי אם תתקוף ישראל את אתרי הגרעין, חיזבאללה לבדו יחליט אם להתערב במערכה.

זאת טענה לא משכנעת. האיראנים לא השקיעו מיליוני דולרים באספקת עשרות אלפי רקטות לחיזבאללה, כדי להותיר הכרעה כזאת לשיקול דעתו של הארגון הלבנוני. אבל עצם ההכרזה משקפת את המלכוד שבו מצוי חיזבאללה. כשאיראן נצורה וסוריה מבוססת במלחמת אזרחים, נסראללה נאלץ לשוב ולהדגיש את הזהות הלבנונית של ארגונו, כדי לא להקים עליו את יתר העדות במדינה.

גם ההתפתחויות בערוץ הפלסטיני קשורות באירועי דמשק והמפרץ. החמאס חווה השבוע טלטלה קשה. הנהגת הארגון ברצועה קראה תיגר, בפומבי, על החלטתו של ראש הנהגת החוץ, חאלד משעל, לחתום על הסכם דוחא, שתכליתו הקמת ממשלת אחדות זמנית עם הרשות. בפעם הראשונה משבר פנימי בארגון מוצג בחוץ באופן גלוי כל כך. משעל, שכבר נטש את דמשק, מבקש להתפייס עם הרשות כדי למנוע התקוממות עממית נגד החמאס בעזה ומצטרף לציר המתון יותר שמובילות סעודיה, קטאר ומצרים. איסמעיל הנייה, לעומתו, מאגף אותו מימין - ומחליף את הקו הפרגמטי שאיפיין אותו בעבר בהתקרבות לאיראנים. הנייה, ראש ממשלת החמאס בעזה, אמור לבוא היום לביקור בטהראן. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו