בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי יהיה יורשו של פוסק הדור?

הרב יוסף שלום אלישיב, מנהיג הליטאים, שוכב על ערש דווי. בישיבות ובבתי הכנסת עוסקים במנהיגות הליטאית הבאה: האם תעלה על פני השטח מלחמת התרבות בעולם החרדי, בין בני ברק לירושלים?

22תגובות

ביום שלישי בערב, בתזמון מדויק אבל לא מתואם מראש, התמלאו שני בתי כנסת בשתי ערים שונות, "לדרמן" בבני ברק ו"תפארת בחורים" בירושלים. המתפללים נראו דומים אלה לאלה בעיניהם העצומות בשעת התפילה, בתנועות גופם המאופקות ובלבושם - רובם בחליפות כהות קצרות ובמגבעות רחבות שבמרכזן כפל, "קנייטש"; בשני המקומות נאמרו אותם פרקי תהילים לאותה מטרה דחופה: לעורר רחמי שמים על יוסף שלום בן חיה-מושא.

שני המקומות ספוגים תהילת עולם חרדית: הבני ברקי, בשיכון חזון אי"ש, הוקם בידי "הסטייפלר", הרב יעקב ישראל קנייבסקי, גדול הדור הליטאי שנפטר ב-1985; את הירושלמי הקים במאה שערים המנהיג המכהן, הרב יוסף שלום אלישיב, "פוסק הדור", אותו בן חיה-מושא שבשעת התפילה היטלטל - זה הלילה השני ברציפות - בין חיים למוות, מורדם ומונשם בבית החולים שערי צדק.

המקומות דומים, כפופים לאותו זרם תת-מגזר חרדי. המתפללים בהם נושאים תפילות זהות. אבל כעת, כשהמנהיג הבלתי מעורער של הליטאים מאיים להסתלק, לא ברור שכך זה יהיה להבא. דם רע שזורם בין רבני בני ברק לרבני ירושלים, קרע בתוך היוקרתית בישיבות, חצרות אכולות איבה ואינטריגות - כל אלה מאיימים לפצל את המחנה המשפיע ביותר בעולם היהודי, שמעצב זה שישה עשורים את היחס בין הדת למדינת ישראל, שולט בעולם ההלכה ומהלך אימים על יתר הזרמים היהודיים; זה המחנה שהפך את החרדיות כולה להצלחה מסחררת, שתחת כנפיה חוסים יותר מ-700 אלף ישראלים.

אלי הרשקוביץ

הירושה אינה נדונה רשמית, בטח שלא בפומבי, אבל רבים מעלים אותה ושואלים אם היא מסתכמת בשאלת הליהוק, אם תיקבע בין מועמדים קרובים בדעותיהם. האם המנהיגות הבאה של המחנה הליטאי תהיה מאוחדת, והאם תעלה בתקופתה לפני השטח מלחמת תרבות הניטשת בשקט במחנה החרדי, בין השמרנים לנוטים לפשרות? האם כחלק מהעימות הזה יהפכו בני ברק וירושלים, המנהלות תחרות רבת שנים, לשתי מדינות חרדיות נפרדות?

ביזור

מקורבי הרב אלישיב אומרים שהוא, שסומן בידי קודמו הרב אליעזר מנחם שך, ושהנהיג מאז 2001 את הציבור הליטאי בפסיביות ומתוך אדישות לכל מה שמחוץ לספרי הגמרא וההלכה, לא הכתיר יורש. טענה זאת עלולה לסבך את המצב המסובך ממילא. אין מי שיכול לחזות לאן תתגלגל העגלה הליטאית המלאה, שזכתה להכרתו של דוד בן-גוריון. לכל אחד יש תחזית משלו, טובה כמו זו של חברו. ועם זאת ניתן לקבוע במידה רבה של ביטחון, שהמנהיג הבא ייצא מבין ארבעה רבנים לא צעירים - הרבנים אהרן לייב שטיינמן (98), נסים קרליץ (85), חיים קנייבסקי (83) ושמואל אוירבך (80).

כמה אנשי ציבור ששוחחנו עמם השבוע, שכל אחד מהם מזוהה עם רב אחר המסומן כיורש, מדברים על אפשרות סבירה של פילוג במחנה הליטאי. אחד מהם אמר, "אני רואה שחורות, אני לא רואה אפשרות להנהגה אחת מסודרת"; אחר דיבר על "מחנאות" גוברת והולכת, שלישי הפליג ודיבר על "מלחמת תרבות".

באביב האחרון פירסם ד"ר בני בראון, מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, מחקר מדיניות במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, העוסק בשאלה מה יקרה לאחר עידן הרב אלישיב. אין זה מקרה שכותרת הספר - "לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית?" - מסתיימת בסימן שאלה. אבל בראון מעלה את ההשערה שבשנים הקרובות תופיע "הנהגה רוחנית מבוזרת יותר, שבה לצד ‘גדול הדור' ניצבים רבנים בולטים נוספים, או הנהגה שבה יגדל כוחם של הפוליטיקאים על חשבון כוחו של המנהיג הרוחני". אפשרות כזאת אינה עניין של מה בכך, כי הליטאים תמיד הכפיפו עצמם ל"גדול", מנהיג נערץ אחד שאין שני לסמכותו עליהם, שבמידה רבה אוכף עצמו על הציבור החסידי והספרדי בכל הקשור להלכה ו"השקפה".

לפי ההערכה הרווחת, השרביט יעבור לרב אהרן לייב שטיינמן, שהיה מועמד להנהגה עם לכתו של הרב שך ב-2001; במידה מסוימת הוא אחז במושכות יחד עם הרב אלישיב. הוא זקן השבט. רזי הציבור והפוליטיקה החרדית מוכרים לו, כמו גם לחצר העוצמתית המקיפה אותו. הוא מקובל על רוב ראשי הישיבות בישראל ועל ראשי קהילות בחו"ל. ומעל הכל - נראה שיקבל את תמיכתם של כל רבני בני ברק, ובראשם חיים קנייבסקי, נסים קרליץ וגרשון אדלשטיין. זו קואליציה חזקה, שכל אחד מחבריה מתבלט בתחום אחר של הנהגה רוחנית. גם יש בה שיתוף פעולה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע של "הארץ" ישירות אליכם

אחת הבעיות של תרחיש זה היא שהביטאון הליטאי "יתד נאמן", שופרו של הרב אלישיב, כבר מסמן את הצעיר שבחבורה, שזה לא כבר מלאו לו 80 שנה. הרב שמואל אוירבך הירושלמי מזוהה עם מי שרואים עצמם שומרי החותם של הרב שך, שבעיניהם החיים הם רצף מלחמות אידיאולוגיות עם העולם החיצון. הרב אוירבך, בן טיפוחיו של הרב אלישיב, נחשב קנאי. הוא הוביל מאבקים מרים נגד תופעות חדשות שנתפשו בעיניו, במידה רבה של צדק, כסדקים בחומה החרדית.

מבחינה פוליטית, הבעיה של הרב אוירבך היא שעם הסתלקות פטרונו הוא יישאר בודד, ללא תמיכת "גדולים" אחרים וכמעט ללא תמיכת ראשי ישיבות. תמיכת הגרעין המיליטנטי של אנשי "יתד נאמן" לא תספיק לו לגיבוש מנהיגות. אחת ההערכות היא שמלחמת הירושה לא תוכרע כעת, והוא יתכונן להתמודדות על הכתר הליטאי לאחר עידן הרב שטיינמן. באותה נשימה מעריך אחד מתלמידיו, כי כבר כעת לא יוכל חלק מהמחנה השמרני הליטאי להכפיף עצמו למרות איש מרבני בני ברק, הנחשבים פשרנים, ויהיה מזוהה בלעדית עם הרב אוירבך.

שסע

אחד המהלכים האחרונים שהוביל הרב אוירבך, באמצעות "יתד נאמן", היה מלחמת חורמה בשבועון העצמאי "משפחה". כמו עיתונים אחרים, השבועון הפופולרי, שמייצג קו חרדי הנתון לפיקוח רבנים אבל נותן ביטוי גם לבורגנות החרדית ולמי שנטשו את בתי המדרש לטובת שוק העבודה והממון, מאיים זה שנים על האליטה הרבנית. בפסח האחרון התלקחה המלחמה נגדו ביתר שאת, לאחר פרסום כתבת פרופיל מחמיאה על הרב נסים קרליץ. הכתבה הוכנה בשיתוף פעולה שלו, אך הוא לא מצוטט בה ישירות. בעקבות זאת פורסמו מכתבי רבנים נגד השבועון והצטרפו אליהם כל הרבנים הבכירים, כולל הרב קרליץ עצמו, שהכחיש שהכתבה נעשתה על דעתו.

המערכה נגד "משפחה" הקדיחה את הצ'ולנט החרדי; לא רק בגלל מכתבי רבנים שאמינותם הוטלה בספק (מה שפגע ביוקרת הרבנים והעלה את החשש שהם נשלטים על ידי עסקנים ואינטרסנטים), ולא רק מפני שהיריבות הידרדרה לגניבה ושריפת עיתונים במוקדי החלוקה. העימות העלה לפני השטח את השסע בין רבני בני ברק לרבני ירושלים, ובמידה מסוימת את מלחמת התרבות בין הפרגמטים לשמרנים.

קווי השסע סומנו לפני שנים אחדות בסכסוך המכוער בישיבת פוניבז', פאר הישיבות, שהתפצלה לשני מוסדות הפועלים במתחם משותף בבני ברק. הסכסוך החל כמאבק על ירושה ויוקרה בין אחד מראשי הישיבה לעמיתו. עד מהרה הוא לבש, או הולבש, כסות אידיאולוגית. בצד האחד ניצבים תלמידי הישיבה שכונו "המחבלים" (במלעיל), הכפופים למחנה הרבנים הירושלמים שליחי הרב אלישיב, שימשיכו לקבל גיבוי מהרב אוירבך ומ"יתד". בצד השני ישנם "השוינאים" (שונאים), הנתמכים על ידי רבני בני ברק ומקבלים גיבוי מסביבת הרב קרליץ. האם הפיצול הזה יגיע למערכת הפוליטית? מפלגת דגל התורה הליטאית, על נציגיה בכנסת אורי מקלב ומשה גפני, ואנשיה ברשויות מוניציפליות, ישבה עד היום על הגדר במלחמת פוניבז'.

פתיחות

לכל ברור שהסתלקות הרב אלישיב תבשר את הפיכת בני ברק למרכזית יותר מירושלים. יש המשוכנעים שההבדלים בין רבני בני ברק, הקשובים יותר לצאן מרעיתם, לרבני ירושלים הדוגמטיים, יביאו להתנגשות תרבותית. אחרים אומרים שההבדלים הם ניואנסים סגנוניים, ושאיש לא יטיף לאברכים לצאת לעבוד או להתגייס לצבא.

ואולי לא הכל תלוי ברבנים, והציבור החרדי הרחב יחליט לאן פניו מועדות - להגבהת החומות או לרפורמות ב"חברת הלומדים". האם צפויה הכרעה במלחמה החרדית, שצד אחד בה מצביע לאלפיו ברגליים, גולש באינטרנט וקורא "משפחה" למרות פסק הרבנים, עוזב את בתי המדרש ללימודים במכללות חרדיות או לשירות במסלולי שח"ר; והצד השני בה מקשיח, דורשים עוד צניעות במרחב הציבורי, מתבדל ומתנתק מהתרבות המודרנית החילונית?

בעניין זה שמענו אמירה חד משמעית של עו"ד דב הלברטל, מקורבו של הרב אלישיב. הוא סבור שלא משנה מי הרב שינהיג, "אין שום סיכוי למגמה חרדית אידיאולוגית חדשה, אלא אם כן יהיה סוג של מרד. מי שחושב שתיסלל עכשיו הדרך להכנסת תוכנית הליב"ה למערכת החינוך החרדית לא יודע מה הוא סח. המכנה המשותף לכל הרבנים הבכירים הוא הגנה ושימור מוחלט של הקיים בעולם הישיבות, בכל הסוגיות, משירות בצבא ועד היחס לנשים. השמרנות צומחת מהשטח, לא מהרבנים. בדיעבד, מי שירצה לצאת לעבוד זה יהיה בסדר, אבל לא יוכר זרם אידיאולוגי חדש שיגיד ‘צריך לצאת לעבוד, צריך להתגייס לצבא'. אני חושב שזה לא יקרה, והשאלה היא עד כמה רחוק יילכו אלה שיבחרו לצאת מהמסלול הקלאסי. הרבנים יצטרכו להחליט אם להכיל אותם או לא. לא יוכר זרם חרדי שיעודד עבודה".

בראון נמנע בספרו מהימור על זהות המנהיג הליטאי הבא. בשיחה עם "הארץ" הסכים להסתכן ואמר שההתמודדות תהיה בין צדדים המייצגים שתי תפישות עולם. מצד אחד יעמדו הרבנים קרליץ וקנייבסקי, שעשויה להיות ביניהם מידה של שיתוף פעולה, ומצד שני הרב אוירבך, שבו הוא רואה מועמד שקול. בניגוד להערכות הרווחות, בראון אינו רואה ברב שטיינמן מועמד בעל סיכויים. "מבחינת התהליכים בעולם החרדי, אם אחד משני הרבנים קרליץ וקנייבסקי יתפוס את הבכורה, התוצאה תהיה המשך נוח יחסית של התהליכים הקיימים של פתיחות וסובלנות כלפיהם מטעמים פרגמטיים. אם הרב אוירבך יתפוס את ההנהגה, הוא עלול לנסות להתעמת עם התהליכים האלה ולגלות שהרכבת כבר יצאה לדרך ואין אפשרות להכפיף את כל העולם החרדי לתפישתו של הרב שך. אם הוא ינסה לעשות את זה, הוא עלול למצוא את עצמו מול רכבת דוהרת ובסבירות גבוהה יותר זה יביא לפיצול".

מי יהיה היורש?

הרב שמואל אוירבך

תושב ירושלים, בן 80, אלמן, חשוך ילדים

כיכר השבת

ייחוס: בן אחד מבכירי הפוסקים במאה ה-20, הרב שלמה זלמן אוירבך; גם אחיו, הרב עזריאל אוירבך, הוא רב ליטאי בכיר בירושלים.

תפקיד: ראש ישיבת מעלות התורה, חבר מועצת גדולי התורה.

קו אידיאולוגי: שמרן על גבול הקנאות, נתמך על ידי הגרעין המיליטנטי של הביטאון "יתד נאמן". נחשב ממשיך דרכו הדוגמטית של הרב אליעזר מנחם שך המנוח, כפוף הלכתית לפסקי הרב אלישיב. בשנים האחרונות מילא תפקיד מפתח, גם מאחורי הקלעים, בסדרת מאבקים נגד כל פריצת גדר בקו החרדי ובסמכות הרבנים, כמו מסלולים לחרדים בצבא ובאקדמיה, צריכת תקשורת חרדית לא ממוסדת ועוד.

הרב נסים קרליץ

כיכר השבת

תושב בני ברק, בן 85, נשוי; בין ילדיו - ראש העיר בני ברק לשעבר, מרדכי קרליץ

ייחוס: אחיין של החזון אי"ש, האב המייסד של החרדיות בתקופת קום המדינה.

תפקיד: פוסק הלכה, עומד בראש בד"ץ פרטי יוקרתי בבני ברק, חבר מועצת גדולי התורה.

קו אידיאולוגי: פרגמטי יחסית בפסיקותיו והשקפותיו, אך נוטה להתקפל לנוכח ביקורת שמרנית. הבד"ץ שלו, העוסק גם בגיורים ודיני משפחה, מושך גם ישראלים לא-חרדים. מעורבות בנו ביוזמות שנחשבו פורצות דרך, כמו ועדת טל ואמנת כנרת, מלמדת גם על עמדת האב, אף שלא תמך בהן פומבית. בשנה האחרונה נקלע לעימות בין הביטאון "יתד נאמן" לשבועון "משפחה", לאחר שהתראיין לשבועון בניגוד לקו הרשמי האוסר זאת.

הרב חיים קנייבסקי

תושב בני ברק, בן 83, אלמן; בין בניו רבנים וראשי ישיבות

משה גולדשטיין

ייחוס: בנו של "הסטייפלר", ממנהיגי החרדים הליטאים, וגם חתנו של הרב אלישיב ומחותן לרב שטיינמן.

תפקיד: פוסק הלכה, מקבל קהל לברכות, אחת הדמויות המקובלות ביותר בעולם החרדי

צד בסכסוך פוניבז': לא מזוהה, מקורב יותר ל"שונאים".

קו אידיאולוגי: מתרחק מפוליטיקה ונחשב קונסנסוס פנים-חרדי, הודות למוניטין שלו כפוסק הלכה ולמדן ליטאי וגם כ"צדיק" בסגנון חסידי, שהמונים, גם לא חרדים, משחרים מדי יום לפתחו. בצד האידיאולוגי הוא שמרן שהוביל בחריפות רבה את המאבק נגד השימוש באינטרנט.

הרב אהרן לייב שטיינמן

תושב בני ברק, בן 98, אלמן, אב לארבעה; הבכור, הרב שרגא נח, הוא ראש ישיבה

מוטי מילרוד

ייחוס: מחותן לרב קנייבסקי.

תפקיד: מכהן רשמית כראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה, אף כי לא גילה עצמאות רבה בימי הרב אלישיב. הכינוי "ראש הישיבה" הוצמד לו בשנים הרבות שהנהיג את ישיבת פוניבז' לצעירים (לגילאי תיכון).

קו אידיאולוגי: בעבר גילה פרגמטיות, כשהסכים לבחון יוזמות כמו הנח"ל החרדי, חוק טל ואמנת כנרת, אבל חזר בו בשל מתקפות קנאיות. נחשב סמכות עליונה בענייני החינוך החרדי. הוא פורש חסות גם על מהלכים פוליטיים וציבוריים. ידוע במזגו הנוח ונחשב גורם מפשר בין הליטאים לחסידים והספרדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו