שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון

 סטודנטים וחובבי אדריכלות מכירים היטב את הבניין ברחוב השיש 7 בשכונת גילה בירושלים. את המבנה, קומפלקס ייחודי של דירות קוטג' שבמרכזו מעין גן טרופי, תיכנן בתחילת שנות ה-80 האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל.

בבניין הזה התפתח בחודשים האחרונים סכסוך שכנים מר. הוא החל לאחר שמשפחות חרדיות קנו שתי דירות צמודות. בקומה התחתונה נשברו הקירות שחצצו בין הדירות ונבנו בית כנסת ובית מדרש. בקומה העליונה גרות שתי המשפחות. הדיירים החדשים גם פתחו מרפסת בקומה השנייה ובחצר ליד בית הכנסת בנו חדר שירותים.

בעקבות השינויים במבנה, שנעשו ללא היתרי בנייה, פנו דיירי הבניין לעירייה שהוציאה צו הריסה לתוספות הבנייה. בעלי הבית פנו לבית המשפט ועתרו נגד הצו. ההריסה מעוכבת בינתיים. שלומי מימון, מבעלי בית הכנסת, דוחה את טענות שכניו. "תרמנו את הבית שלנו למען השכונה, ואנחנו מצטופפים, 14 נפשות, בשלושה חדרים", הוא אומר. "אנשים חיים בשלווה ובאהבה ונקווה שכך זה יימשך. אף אחד לא רוצה פה קיצונים".

חרדים בגילה. לא נטע זר בשכונהצילום: אמיל סלמן

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

בסכסוך על בית הכנסת ברחוב השיש 7 אפשר לראות סימן למאבק על אופיה של שכונת גילה כולה. גילה תוכננה כשכונה חילונית למשפחות צעירות, אבל לאחרונה היא קולטת יותר ויותר משפחות חרדיות. אבל קשה עדיין לדבר על התחרדות של גילה. החרדים מתמקדים בכמה רחובות באזור המכונה גילה א', הגרעין ההיסטורי של השכונה.

"גילה היא שכונה מסורתית, שתושביה נעים על הקשת שבין ש"ס למישהו שהולך לבית כנסת אחת לכמה זמן", אומר אלי הראל, יו"ר ועד ההורים של בית הספר הדתי בשכונה, המתמודד בבחירות למינהל השכונתי. "כרגע המגמה היא יותר בכיוון החרדי, אבל החרדים הם לא לגמרי נטע זר, הם באים מבפנים. יש גם כניסה של חרדים מבחוץ, אבל זה תהליך אטי".

החרדים שבאים להתגורר בגילה אינם שייכים לפלגים קיצוניים. בדומה לחבריהם מקרית יובל, אין להם עניין במגורים בשכונות חרדיות מובהקות. הם מעדיפים להתגורר בסביבה מעורבת. אבל החילונים רואים בהם חלק מהגוש החרדי.

התנועה החרדית אל גילה מסמלת לא רק מגמות בחברה החרדית, אלא גם אופן חשיבה חדש על עתיד ירושלים. נראה כי בשנים הבאות החלוקה הגיאוגרפית הנוקשה - שכונות לחרדים ושכונות לחילונים - תוחלף בהפרדה מובהקת פחות. לצד שכונות שיתגוררו בהן חרדים מהגרעין המרכזי, יהיו שכונות שיגורו בהן יחד דתיים, חילונים וחרדים מודרניים.

"אין כבר חברה חרדית, יש חברות חרדיות. זאת חברה הטרוגנית מאוד ויש מספיק קבוצות שמוכנות לגור הרחק מהליבה החרדית", אומר פרופ' עמירם גונן, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, המתמחה בדפוסי חיים של חרדים. לדברי גונן, חלוקת ירושלים בפועל לאזורי מגורים נפרדים לחילונים ולחרדים מעולם לא היתה חדה. ההקפדה על אזורי מגורים נפרדים היתה בעיקר מס שפתיים של בכירי העירייה לתושבים.

רחל עזריה, חברת מועצת עיריית ירושלים, מסכימה שהניסיון לקיים הפרדה נוקשה בין חרדים לחילונים נכשל. "החרדים שבאים לגילה רוצים לגור בשכונה מעורבת. הם רוצים לגור במרחב שבו הגבר יכול לשבת ליד אשתו באוטובוס", היא אומרת. "במקום להפריד צריך להגדיר כללי חיים משותפים, שבהם ברור שאף אחד לא מפריע לשני במרחב הציבורי. זה הפוך מכל מה שהתרגלנו לחשוב על ירושלים".

מעיריית ירושלים נמסר: "עבירת הבנייה אותרה מיד עם תחילתה. הוצאו צו הפסקת עבודה וצו הריסה מינהלי. ביצוע הצו עוכב על ידי בית המשפט והתיק נמצא כעת בטיפול המחלקה המשפטית לצורך הכנת כתב אישום. מדיניות העירייה היא שיש לפתח כל מגזר בשכונתו. לאור זאת העירייה מתאימה לאופי השכונה את ההשקעה והפעילות העירונית, מבני הציבור ובתי הספר". *

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ