בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת עולם

הפיגועים נגד נציגויות ישראל בחו"ל חשפו את קצה הקרחון של המאבק בין טהראן לשירותי המודיעין המערביים, שכולל הברחות נשק, חיסול מדענים ומתקפות סייבר. אבל לא סביר שהמתקפה הכושלת תשפיע על המאבק בגרעין האיראני

9תגובות

מה שהחל בניחוח ג'יימס בונד הסתיים השבוע ברוח שמתאימה יותר לאינספקטור קלוזו, השוטר השלומיאל מסרטי "הפנתר הוורוד". מסע הפיגועים האיראני נגד מטרות ישראליות ברחבי העולם הוליד לעת עתה תוצאות עלובות למדי (זאת, כמובן, אמירה שעדיין עלולה להתפוצץ לנו בפרצוף). מאזנה של מתקפת הטרור המתואמת ברחבי הגלובוס כולל, עד יום חמישי בצהריים, את פציעתם של ישראלית אחת ושלושה אזרחים הודים בפיצוץ בניו-דלהי. התקפה נוספת, בטביליסי בירת גיאורגיה, נכשלה.

אבל חמור בהרבה, מנקודת מבטה של טהראן, הוא הכישלון בתאילנד. לא רק שההתקפה המתוכננת סוכלה, אלא שהפעם הותירו האיראנים אקדח מעשן של ממש בזירה - בדמותם של שלושה עצורים, נושאי דרכונים של הרפובליקה האיסלאמית, הנתונים כעת בידי משטרת תאילנד. השלושה נעצרו פחות מיממה לאחר שאיראן הכחישה בתוקף את האשמות ישראל, שלפיהן עמדה מאחורי הפיגועים בניו-דלהי ובטביליסי.

רצף הכישלונות האיראני מעורר תמיהה. המטען שהצמיד אופנוען לרכב של שגרירות ישראל בהודו גרם נזק מוגבל בלבד. המטען שנועד לפוצץ את רכבו של הנהג הגיאורגי מהשגרירות בטביליסי נשמט מהרכב בטרם הופעל, נחשף ונוטרל. ואילו שלושת העצורים בבנגקוק נשאו עליהם דרכונים איראניים, וככל הידוע לא הצליחו להציג שום סיפור כיסוי משכנע. נדמה שמלבד לבישת חולצות "סוף מסלול" של משמרות המהפכה, נקטו המחבלים האיראנים את כל האמצעים שיבטיחו את זיהוי מפעיליהם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

על פי החקירה הראשונית, המטענים השונים שהופעלו השבוע דומים זה לזה. אם יש לאיראנים עוד חוליות שהיו אמורות להכות באותה מתקפה, מעצר אנשיהם בבנגקוק יחייב אותם לקרוא לחוליות חזרה, כדי שלא תיחשף אחריותם לפיגועים נוספים. קיים סיכוי לא מבוטל שקמפיין הטרור הבינלאומי שלהם נבלם, לפחות לעת עתה. זאת נראית חובבנות מפתיעה, שאינה הולמת את שירותי המודיעין של המדינה שבכירים ישראלים תיארו גם השבוע כ"יצרנית הטרור מספר אחת בעולם". אבל בתחום שבו לעתים קרובות דברים אינם מה שהם נראים תחילה, נדמה שכדאי להמתין לפענוח החתיכות הנוספות בפאזל לפני המסקנות הסופיות.

הסבר אפשרי אחד לתקלות הוא שאנשי המודיעין (וההסברה) הישראלים מנפחים במתכוון את רמת האיום הנשקף מאיראן, כפי שנהגו הסי-איי-אי ופוליטיקאים נציים בארצות הברית באשר לאיום הסובייטי בתקופת המלחמה הקרה. צריך להזכיר שאיראן וחיזבאללה עשו בשנים האחרונות קרוב לעשרים ניסיונות כושלים לפגוע ביעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל, כנקמה על מותו של עימאד מורנייה, ראש מנגנון הפיגועים של חיזבאללה. רק ביום שני, ארבע שנים ויום אחרי ההתנקשות במורנייה בדמשק, נפגעה ישראלית ראשונה - טלי יהושע-קורן, אשת הדיפלומט שנפצעה בניו-דלהי. גם המזימה האיראנית להתנקש בחיי שגריר סעודיה בוושינגטון, שנחשפה אשתקד, התגלתה כחובבנית למדי.

סימן שאלה גדול עדיין נוגע לאופי התקרית בבנגקוק. אין זה מן הנמנע שיותר משהיתה שם תאונת עבודה, היה זה פיגוע שסוכל. משטרת תאילנד פשטה על הדירה שבה הסתתרו המחבלים האיראנים בסמוך למועד הפיצוץ שאירע שם. מאוחר יותר נפצע אחד המחבלים בעת שניסה להימלט מהמקום כשברשותו כמה מטענים. רק בחודש שעבר סוכל פיגוע אחר נגד תיירים ישראלים בבנגקוק ונעצר אזרח לבנוני כחשוד במעשה. התקשורת בתאילנד העריכה אז כי המשטרה המקומית פעלה על סמך "טיפ" משירות מודיעין זר. אין להוציא מכלל אפשרות שכך קרה גם הפעם. המודיעין הישראלי הופתע מההתקפות בהודו ובגיאורגיה. התמונה באשר לתאילנד פחות ברורה.

אי-פי

ההערכה ההגיונית היא שבשלושת המקרים השבוע עשו האיראנים שימוש בקבלני משנה מקומיים (וכמו הנהלת הרכבת בישראל, למדו שהפעלת מיקור חוץ כרוכה גם בסיכונים). דירת המסתור שנחשפה בבנגקוק שימשה את התשתית שהכינה את הפיגוע. ייתכן שהמבצעים עצמם לא אמורים היו להיות אזרחים איראנים, אלא שליחים מטעמם שהיו צריכים לקבל את המטענים בהמשך. הסיכול המוקדם חשף גם את מעורבות טהראן.

הביצוע הכושל עשוי להיות מוסבר בלחץ שבו נתונים מנגנוני המודיעין האיראניים, שנדרשים להביא תוצאות מיידיות. נראה שהפיגועים תוזמנו לא רק ליום השנה של מורנייה, אלא גם כנקמה מהירה על חמש ההתנקשויות במדעני גרעין איראנים, האחרונה שבהן בחודש שעבר, שטהראן מייחסת לישראל. לקראת הבחירות לפרלמנט האיראני במארס, השלטונות אינם יכולים להרשות לעצמם להיראות חסרי אונים לנוכח ההתקפות מבחוץ. אבל קיים כאן הקשר רחב יותר: איראן מנסה כעת להחזיק יותר מדי כדורים באוויר בבת אחת - וכשזה קורה, הסיכוי לתקלות ומבוכות גדל בהתאם.

איראן מנהלת כמה מלחמות בעת ובעונה אחת ואינה רווה נחת מאף אחת מהן. קיים, כמובן, המאבק חובק העולם, החשאי ברובו, מול שירותי המודיעין המערביים. זהו קרחון גדול, שרק קצהו מציץ לעתים מעל פני המים: הברחות נשק, תפיסת משלוחים, חיסולי מדענים, מתקפות סייבר וכעת גם פיגועים נגד נציגויות ישראליות. לצדו, הסיפור העיקרי הוא הגרעין. מסע הסנקציות הבינלאומי שמטרתו עצירת פרויקט הגרעין האיראני החליף הילוך בינואר האחרון, עם ההכרזה על אמברגו נפט כולל של אירופה מיולי. ברקע נשמעים איומי התקיפה הישראליים ולצדם גוברת המתיחות במפרץ הפרסי, סביב המשך אספקת הנפט.

מעבר לכך, טהראן שקועה עד צוואר בטלטלות העולם הערבי. המהלך האיראני הכושל, בניסיון להוביל מהפכה שיעית נגד השלטון בבחריין, נבלם תודות למאמץ סעודי-ירדני משותף. גם המאמצים של איראן וחיזבאללה לעצור את ההתקוממות נגד הרודן הסורי, בשאר אל-אסד, אינם נוחלים הצלחה. כשכל כך הרבה דברים מתרחשים במקביל וכל כך הרבה שירותי מודיעין בעולם מנהלים מלחמת חורמה באיראנים, ייתכן שהקשב של הקברניטים בטהראן יורד ומתרחשות תקלות כמו אלה שאירעו בבנגקוק ובטביליסי.

האם המתקפה נגד היעדים הישראליים בחו"ל השבוע עלולה להקרין גם על המאבק בגרעין, או אפילו להאיץ תקיפה ישראלית של האתרים האיראניים? כרגע, זאת לא נראית התפתחות סבירה. נדמה שהצדדים מנהלים את ענייניהם במינון כזה שימנע גלישה לחזית העיקרית. אבל דברים תמיד עלולים להשתבש. אין ודאות שישראל היתה מסתפקת בנזיפות פומביות, אילו התרחש הפיצוץ בניו-דלהי אחרי שיהושע-קורן אספה את ילדיה מבית הספר לרכב השגרירות.

ביום שני, בשעות הראשונות לאחר התקריות בהודו ובגיאורגיה, התקיימו התייעצויות דחופות במטכ"ל, במוסד ובשב"כ. התקדימים ההיסטוריים מבלבלים: ב-1982 ישראל ניצלה את ניסיון ההתנקשות בשגרירה בלונדון, שלמה ארגוב, כתירוץ לפתוח במלחמת לבנון הראשונה, שתוכננה זמן רב. ב-1992 בחרה להבליג על פיצוץ השגרירות בבואנוס איירס, נקמת איראן וחיזבאללה על חיסול מזכ"ל הארגון הקודם, עבאס מוסאווי.

הפעם, לפי שעה, ישראל נמנעת מתגובה מהדהדת, אבל לא חוסכת ברטוריקה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גינה פעמיים את מתקפת הטרור האיראנית ושר החוץ, אביגדור ליברמן, הבטיח: "לא נעבור לסדר היום". שר הביטחון, אהוד ברק, שהמתקפה תפסה אותו בסלון האווירי בסינגפור, דאג להזכיר (פעמיים) כי היה בחניית ביניים בבנגקוק שעות אחדות לפני הפיצוץ שם. האם ברק היה היעד של האיראנים? קשה להניח. אבל שר הביטחון, הנוסע המתמיד שביקורו בסינגפור גולש הפעם לסוף שבוע ביפאן, מצא בכך הקשר מאולץ משהו לנסיעתו למזרח. חשובה ככל שתהיה הנסיעה הזאת, בהתחשב באזהרותיו הרות הגורל של ברק באשר לתקופה הקריטית מול איראן, מפתיע במקצת מספר הפעמים שבהן הוא בוחר להעדר מהארץ בחודשים אלה.

הפגנות

בתחילת השבוע יכלו אזרחי איראן לנשום לרווחה מעט. המשטר בטהראן החליט לאסור את הפעלתו של עונש המוות בסקילה. כעת הוא מתיר הוצאה להורג בתלייה בלבד. אולם, תחושת ההקלה לא נמשכה זמן רב. כבר ביום שלישי פוזרה בכוח עוד הפגנה נגד המשטר בטהראן ונעצרו כמה פעילי אופוזיציה.

ההנהגה האיראנית ממשיכה בשלה: למחרת הוביל הנשיא, מחמוד אחמדינג'אד, טקס חגיגי שבו נחשפו מוטות הדלק המיוצרים בכור המחקר הגרעיני בטהראן. היה זה מהלך מחושב, שנועד להשיג כמה יעדים: הצגת הישג טכנולוגי, ביצור עמדת מו"מ לקראת חידוש אפשרי של המגעים עם הקהילה הבינלאומית (העשרת אורניום לרמה של 20% היא כבר עובדה קיימת) וביצור הנחישות כלפי פנים, באמצעות שיתופם בטקס של בני המשפחות של מדעני הגרעין שנהרגו.

אך ההפגנה השבוע, ביום השנה למעצרם של שני מנהיגי המהפכה הירוקה הכושלת בקיץ 2009, מיר חוסיין מוסאווי ומהדי כארובי, עשויה גם לבשר את תחילתה של התעוררות מחודשת בתנועות האופוזיציה. למרות מספר המשתתפים הקטן יחסית, השילוב בין המשבר הכלכלי באיראן לאווירת השינוי במזרח התיכון יכול לתרום להיווצרות תסיסה במדינה.

מהדי חלאג'י, מומחה בכיר לענייני איראן במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון, ציטט בשבוע שעבר ב"וול סטריט ג'ורנל" את דבריו של גנרל איראני בדימוס, חוסיין אלאיי, שהקים בשעתו את הצי של משמרות המהפכה. במאמר בעיתון איראני הזהיר אלאיי, כי אם המנהיג הרוחני, עלי חמינאי, לא ישכיל להגיע לפשרה עם כארובי ומוסאווי, הוא יטעה טעות דומה לזאת שעשה השאה האיראני בשנה שלפני הדחתו.

לטענת חלאג'י, במשמרות המהפכה קיימת התנגדות משמעותית למדיניותו של חמינאי ביחס לסנקציות הבינלאומיות. רבים מהקצינים לשעבר של המשמרות הם כיום אנשי עסקים, המעורבים בתעשיית הנפט ובבנקאות האיראנית. הם, כמו המשמרות עצמן, ייפגעו קשות מסבב הסנקציות החדש.

למרות הביקורת, חמינאי נראה בינתיים נחוש להמשיך בפרויקט הגרעיני. חלאג'י מסביר שמעמדו הפוליטי של חמינאי תלוי במידה רבה בשרידותה של תוכנית הגרעין האיראנית ובדימוי של מי שיידע להתמודד עם כל לחץ חיצוני. "עמידה נחושה (מול הסנקציות) היא עניין של חיים ומוות בשבילו", כתב חלאג'י.

הסיכוי היחיד לשינוי בעמדת חמינאי טמון בעמדת משמרות המהפכה. לדעת חלאג'י, זהו הארגון היחיד כיום באיראן שמסוגל לדחוק במנהיג הרוחני להסכים לפשרה, לנוכח חולשת האופוזיציה.

קרע פנימי

במאבק הפוליטי הפנימי, הגלוי והעז ביותר בתולדות ארגון החמאס, מסתמן כעת כי ידו של ראש הלשכה המדינית, חאלד משעל, תהיה על העליונה. ההנהגה הפוליטית של הארגון בעזה, בראשות איסמעיל הנייה ומחמוד א-זהאר, כשלה עד כה במאמציה לסכל את הסכם הפיוס שגיבש משעל עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן). משעל נהנה מתמיכתם המפתיעה של בכירי הזרוע הצבאית בארגון, בראשות אחמד ג'עברי.

המשבר בחמאס הוא לא פחות מהיסטורי, בתנועה שידעה לשמר דימוי מרשים של אחדות ב-24 שנות קיומה. סימני הקרע נראו כבר במאי 2011, בטקס הפיוס בין עבאס למשעל בקהיר. משעל התבטא באותה הזדמנות באופן מתון יחסית באשר לישראל ומיד ספג ביקורת מצד א-זהאר. המחלוקת נמשכה בסוף השנה שעברה, לאחר שמשעל דיבר בזכות מעבר ל"התנגדות עממית" לישראל והודיע שארגונו מוכן להצטרף לאש"ף.

הקש ששבר את גב הגמל היה נכונותו של משעל, בתחילת החודש, להקים ממשלת אחדות בראשות עבאס. זאת כבר היתה עילה למלחמה פנימית. הנייה, שמשעל הפך אותו לקורבן העיקרי של הפיוס, סירב להבליג. האינטרס האישי מכתיב עתה את העמדה האידיאולוגית וטורף את הקלפים גם של הערכות המודיעין. משעל, ששנים תואר בישראל כנץ טורף ומסוכן, הולך לפשרה עם הרשות בגיבוי מסעודיה, מקטאר וממצרים. ואילו הנייה, שנחשב פרגמטי יותר, נוסע להתחבק עם אחמדינג'אד באיראן, חרף הפצרות המחנה הערבי המתון יותר. לא קשה לנחש שנתניהו יביא את תמונת החיבוק בעצרת בטהראן לביקורו בבית הלבן בתחילת החודש הבא. על פי התקשורת האיראנית, אגב, הוזהר הנייה במפגש עם חמינאי מפני "היחלשות ההתנגדות" לישראל. במה שנראה כעקיצה לחמאס התריע המנהיג הרוחני האיראני על "גורמים עוינים ותבוסתניים", העלולים להסתנן לשורות הארגון.

נראה שהנהגת החמאס ברצועה מאסה בסירובו של משעל לשתף אותה במהלכיו, דווקא בתקופה שבה הנהגת החוץ מחפשת דרכים להימלט מדמשק וסובלת מקיצוץ הסיוע הכלכלי האיראני. בעיניהם של בכירי הדרג הפוליטי בעזה, לנוכח קריסת הפטרון הסורי והתחזקות שליטת החמאס ברצועה צריכה ההנהגה העזתית לקבל מעמד משמעותי יותר בהחלטות מועצת ה"שורא" של הארגון. בראייתם, פיוס ובוודאי בחירות מסכנים את שלטון הארגון בעזה במקרה של הפסד בבחירות. ניצחון בבחירות לא ישנה את מעמד החמאס בגדה המערבית, מפני שישראל תרדוף אותו שם בכל מקרה. אבל את המחלוקת הכריעו בכירי הזרוע הצבאית, בהחלטתם להתייצב לצד משעל. בקרב על השליטה בחמאס, בין פנים לחוץ, מנצחת בינתיים הזרוע הצבאית, המתבססת כלשון המאזניים בין המחנות.

הוויכוחים על דרכו של החמאס משקפים, לצד המחלוקות האישיות, גם את תהליך התברגנותו של הארגון עם התבססות שלטונו ברצועה, שביוני ימלאו לו חמש שנים. קצינים בכירים בצה"ל נשאלו השבוע כמה זמן עבר מאז שאנשי החמאס נטלו חלק פעיל בירי רקטות לשטח ישראל. הקצינים נדרשו לאמץ במקצת את זיכרונם: מסתבר שזה קרה בפעם האחרונה לפני כחצי שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו