שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

תזמורת בצורת

אורי זר אביב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי זר אביב

"הם מנגנים בכל הכלים שבהם ניגנו בבית המקדש. שום תזמורת אחרת בישראל של היום לא מנגנת בכלים האלה", משבח הזמר אביהו מדינה את תזמורת המזרח הישראלית, הידועה גם כתזמורת המקאם. אבל בימים אלה מאיימת על התזמורת המיוחדת סכנת סגירה, עקב מחסור בתקציבים. מדינה מזהיר כי היעלמותה של תזמורת המזרח הישראלית תהווה לא פחות ממחיקת תרבות על ידי הממסד, שלטענתו אחראי להיעלמותה כי הוא בקושי מסבסד אותה.

"אין תזמורת מזרחית אחת בישראל חוץ מהתזמורת הזאת, תבין, פשוט אין. אז נכון שיש לנו תזמורות אנדלוסיות טובות, אבל הן מייצגת מוסיקה ממקום מאוד מסוים בים התיכון. ספרד, מרוקו והסביבה. תזמורת המזרח, לעומתן, ניגנה מוסיקה שבאה מהיהודים בפרס, כורדיסטאן, אזרבייג'אן, עיראק, בוכרה ועוד מקומות. זו המוסיקה של גלות בבל", אומר מדינה.

תזמורת המזרח הישראלית הוקמה ב-1998 בבית הספר למוסיקה שורשית, שנוסד שנתיים קודם לכן כשלוחה של אוניברסיטת בר אילן. המייסד היה ד"ר ולדימיר שבריוב, חוקר ומומחה למוסיקה מזרחית ומערבית, ששם לו למטרה לשמר ולפתח את המוסיקה שהיתה נפוצה בקרב יהודים במדינות המזרח, אך כמעט שנעלמה עם הקמת מדינת ישראל והתפתחותה. בדרכים שונות הצליח ד"ר שבריוב לגייס תקציבים, בעיקר ממשרד התרבות, ולקיים את התזמורת. אך בשלוש השנים האחרונות פסקה פעילות התזמורת והנגנים נשלחו לבתיהם עקב מחסור במשאבים כספיים. כיום התזמורת אינה מתפקדת, אלא רק באנסמבלים מצומצמים.

מדינה הופיע עם תזמורת המזרח הישראלית כשזו היתה בשיא פעילותה, באמצע העשור הקודם. "הזמנתי אותם להופיע אתי כדי לתת להם כוח, שיראו אותם, שישמעו אותם. ההופעה גם שודרה בטלוויזיה. צריך להבין שהנגנים כולם פועלים בהתנדבות ומתוך אהבה לעניין, אבל ככה אי אפשר להחזיק תזמורת".

התזמורת בחזרה בלוד. לרוב הנגנים תואר שני במוסיקה, אך הם מתפרנסים מעבודות פשוטותצילום: דניאל צ'צ'יק

המנצח הראשי של תזמורת המזרח הישראלית הוא פרופ' שלמה טחלוב, בן 77. לפני שעלה לישראל, ב-1992, הוא היה מנצח ראשי של תזמורת מסורתית באוזבקיסטאן וראש המחלקה לכלים אותנטיים באקדמיה למוסיקה בבירה טשקנט. טחלוב מתגורר כיום בדירה צנועה בדרום תל אביב, שנראית כמו מוזיאון לשימור תרבות המוסיקה המזרחית. כלי נגינה רבים, בעלי שמות לא מוכרים, תלויים על הקיר. טחלוב שמח להדגים את הצלילים המיוחדים שהם מפיקים.

טחלוב, מלא שמחת חיים ומרץ נעורים, הוא אישיות מוכרת בשכונת מגוריו. אך האור בעיניו כבה כאשר השיחה מגיעה למצבה העגום של תזמורת המזרח הישראלית, אותה הוא מכנה בחיוך מהול בעצב "הבייבי שלי".

עם כל האמפתיה, מה כל כך חשוב בהצלת תזמורת המזרח הישראלית?

"כשהתחלנו את תזמורת המזרח, לא היה רפרטואר שממנו יכולנו לבחור יצירות לנגן, אלא הייתי צריך ליצור עיבודים חדשים ולשחזר תרבות שאין לה כמעט תיעוד בישראל. תזמורת המזרח שונה מכל שאר התזמורות בארץ", אומר טחלוב, שגם ניצח לא פעם על התזמורת האנדלוסית. להבדיל ממנה, תזמורת המזרח מנגנת על כלים מזרחיים אותנטיים שאינם מוכרים לרוב הישראלים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

"70% מהנגנים שהוזמנו לתזמורת הגיעו עם תואר שני במוסיקה", מספר טחלוב. אך למרות רמת ההשכלה הגבוהה, המוסיקאים החברים בתזמורת הם אנשים קשי יום שמתפרנסים מעבודות שלרוב אינן דורשות השכלה כלל.

מדובר בעולים מחבר המדינות וממרכז אסיה, ולצדם ישראלים ותיקים שעלו בעבר מאזורי מזרח הים התיכון וצפון אפריקה. בשיאה איגדה התזמורת 36 נגנים, מומחים ל-18 כלי נגינה מזרחיים קלאסיים ובהם כלי פריטה (עוד, סאז, טאר וטמבור), כלי קשת (קמנשה, ג'ורזה וגיז'אק), כלי נשיפה (ניי דודוק, זורנה) וכלי הקשה (דוירה, טומבאק, דרבוקה, טאבלה ודוהול). חלקם מומחים מהיחידים בישראל לכלי נגינה קלאסיים מזרחיים, וחלקם בוגרים של בית הספר למוסיקה שורשית של אוניברסיטת בר אילן.

התזמורת הופיעה רבות בתיאטרון ירושלים, וכאמור, שיתפה פעולה עם אביהו מדינה. "גם הופענו מול 3,000 איש בהיכל התרבות תל אביב", מספר טחלוב בגעגועים לימים יפים יותר. האירוע האחרון שטחלוב מזכיר היה של יוצאי מרוקו לפני כחמש שנים, שם הופיעה התזמורת עם הרב והפייטן המפורסם חיים לוק. "אחרי ההופעה לוק ניגש ואמר לי שאפילו למלך מרוקו לא היתה כזו תזמורת", נזכר טחלוב.

טעות גסה

לאחרונה נפגשים באופן קבוע כעשרה נגנים מהתזמורת לחזרות במועדון קשישים בקריית מנחם בגין בעיר רמלה. המוסיקאי יעקוב יונייב, בן 66, שמנגן עם התזמורת ואף שימש בה גם מנצח שני, מספר: "עשר שנים הייתי בתזמורת, עד שהופסק התקציב. עכשיו אנחנו כמו להקה". חבר נוסף בתזמורת הוא יצחק רפואה, בן 65, נגן קאנון (כלי מיתר) וסנטור (כלי הקשה שקדם להתפתחות הפסנתר) וכמו כן, מומחה לשירה פרסית, שהיה סולן בתזמורת. "אין מקום שאני יכול לתת את מה שאני יודע על מוסיקה יותר מבתזמורת המזרח", אומר רפואה.

ד"ר מרים גז-אביגל, המתמחה בחקר תרבויות ישראל באוניברסיטת בר אילן ומלווה את התזמורת מיומה הראשון, יצאה למאבק נגד סגירתה. במכתב ששלחה בחודש שעבר לשרת התרבות, לימור לבנת, כתבה גז-אביגל: "טעות גדולה וגסה לחשוב שזו תרבות אתנית בלבד, ואני רוצה להאמין שזו טעות לא מכוונת, כי אם לא כן, הייתי אומרת שהעניין גובל בפשיעה". בשנה שעברה אף יזמה גז-אביגל עצומה נגד סגירתה של התזמורת. "הפסקת פעילותה היא אובדן כואב לתרבות הישראלית ויש לתקן את העיוות בטרם יהיה מאוחר מדי", אומרת גז-אביגל, המזהירה כי "הידע בנגינה על הכלים האותנטיים והשילובים ביניהם עלולים לרדת לטמיון".

למעט נגני התזמורת הפילהרמונית, ששכרם מכובד באופן יחסי, נגניהן של תזמורות מערביות סימפוניות וקאמריות בישראל משתכרים לרוב שכר מינימום, ורק מעטים מהם מגיעים לשכר של 6,000 שקל בחודש, למרות הלימודים האקדמיים האינטנסיביים שמאחוריהם. אנשים הפועלים בתחום מזהירים שהחינוך המוסיקלי נמצא בירידה, ומספרים שזה עשרות שנים שמספר המקהלות והאנסמבלים בבתי הספר מצטמצם והולך. המדינה אינה תומכת בהקמת גופים אמנותיים חדשים, אלא מספקת תמיכה רק לאלה שכבר פועלים ושהוכיחו את עצמם.

למעט הפילהרמונית, תקציב התזמורות זעום. כולן הולכות על הסף ונודע להן מה תקציבן השנתי רק בסוף השנה. על פי דו"ח פילת שפורסם בדצמבר 2011, ב-2010 זכתה הפילהרמונית בתקציב של 9.3 מיליון שקל. תזמורות חיפה וראשון לציון קיבלו כ-3 מיליון שקל, תזמורת ירושלים תוקצבה בכ-5.3 מיליון שקל, הקאמרטה ירושלים קיבלה כ-4.6 מיליון שקל, האנדלוסית תוקצבה ב-1.2 מיליון שקל ו"תזמורת מוסיקה ערבית" קיבלה כחצי מיליון שקל.

לעומתן, תזמורת המזרח הישראלית, המוגדרת "פרויקט", קיבלה 70 אלף שקל. לשם השוואה, "האופרה הישראלית החדשה" זכתה בתקציב הגבוה ביותר מבין כל הגופים - כ-19 מיליון שקל. חשוב להוסיף כי אף שהנתונים פומביים ומפורסמים באינטרנט, הקריטריונים שלפיהם מתקבלות החלטות התקצוב לוטים בערפל.

ממשרד התרבות נמסר בתגובה כי "המשרד תומך בתזמורת המקאם כבר למעלה משש שנים בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק, להוציא שנה אחת שבה, בשל בעיות בהתנהלותה, נמנעה ממנה התמיכה. בניגוד לנטען, פועל משרד התרבות רבות לקידום המוסיקה המזרחית הקלאסית ומעביר מדי שנה כ-4 מיליון שקל לתזמורות המייצגות אותה, ובהן התזמורת האנדלוסית, האנדלוסית אלמוגרביה, אנסמבל מזרח מערב, המרכז למוסיקה קלאסית מן המזרח ועוד.

"משרד התרבות אשר רואה חשיבות רבה בפעילותה ובפועלה הייחודיים של תזמורת המקאם נמצא עמה בקשר שוטף. הובהר לה לא פעם כי אין באפשרות המשרד להגדיל את התמיכה בה כל עוד היא אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק, כגון מספר הופעות, תוכניות ומחזור כספי של כחצי מיליון שקל. להנהלת התזמורת שמורה תמיד הזכות להגיש בקשה מחודשת להגדלת התמיכה לשנת 2013".

ד"ר שברייב, מצדו, טוען כי "יש לנו אישור ממשרד התרבות שאנחנו עומדים בקריטריונים כתזמורת מקצועית. הטענה של המשרד שאנו לא עומדים כיום בקריטריונים הקבועים בחוק היא אבסורדית, הרי זה מצב של ביצה ותרנגולת".

מדינה קובל על כך שנתנו לתזמורת המזרח הישראלית תקצוב "שלא מספיק לתה", בזמן שלטענתו, הפילהרמונית מקבלת מיליונים. "המדינה מתקצבת יותר מדי תזמורות מערביות, שעושות כולן בדיוק אותו הדבר. אלה חלקות האלוהים של מקבלי ההחלטות. המוסיקה המערבית לא עומדת על רגליה בלי הסבסוד הזה. אם תנתק אותה מהמכונות היא תמות. ככה מטשטשים זהויות ומוחקים את ההיסטוריה. זו בדיוק השיטה. אף אחד לא צריך לצאת נקי מהסיפור הזה".

פרופ' עודד זהבי, מוסיקולוג באוניברסיטת חיפה, טוען כי הבעיה היא שהמיתוג הפומבי של תזמורת המקאם אינו ברור, לעומת התזמורות האנדלוסיות שמשכילות לשלב פן בידורי בהופעותיהן ובכך למשוך קהל ולהגדיל את הכנסותיהן. "האנדלוסית גם מתחנפת לקהל, מביאה את משה איבגי, עמיר בניון ועושה את מה שצריך בשביל לשרוד", אומר זהבי. מנגד, הוא מסביר, תזמורת המזרח סובלת מהיותה פרויקט שהוא אקדמי יותר במהותו. כיום אין דרישה בקרב הקהל לשימור התרבות שבה עוסקת תזמורת המזרח, ולמעשה, אומר זהבי, יש לעורר את העניין בתרבות זו, אך בלי להפוך אותה לבידור גרידא. "הציבור הישראלי מעוניין לצאת ולהתבדר ולא לחקור", אומר זהבי. "יש צורך בגוף שיאגד תחתיו את שימור כל התרבויות המוסיקליות האתניות. אם היה גוף כזה, תזמורת המזרח היתה יכולה לפעול במסגרתו והוא היה מטפל בתקציב שלה".

זהבי מוסיף שאם תזמורת המזרח תשנה את גישתה ואת התכנים, היא תוכל לגלות כיצד להצליח. "אם התזמורת תעשה כך וכך וכתוצאה תבחין שהיא מאבדת את הקהל, אז היא תבין שעם כל הכבוד למחקר, מה שחשוב הוא הדיאלוג בינה ובין הקהל הפוטנציאלי שלה", הוא מסביר. עם זאת, זהבי מסכים כי עצם קיומה של התזמורת חשוב מאוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ