בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצבא כבר לא יכול להתעלם מהיעדרות החרדים

בשנים הקרובות צפוי מחסור חמור של אלפי חיילים בתפקידים חיוניים. הנתונים מדאיגים: תוך עשור שיעור הגברים החרדים יגיע לרבע מהשנתון

35תגובות

אולי היה זה משהו במי השתייה, אולי רק הירידה התלולה בעלייה מרוסיה החל במחצית שנות ה-90, אבל על עובדה אחת אין מחלוקת: מהשנתון הנוכחי, ולמשך שלוש שנים נוספות, צפוי צמצום משמעותי בהיקף מחזורי הגיוס לצה"ל. בתקופה של מציאות ביטחונית מורכבת יותר (גם אם לא תוביל בהכרח למלחמה), שבה ניטשת מחלוקת חריפה על גודלו של תקציב הביטחון, יצטרך הצבא להתמודד עם בעיה מסוג חדש - פחות חיילים זמינים לשירות חובה. למשך כמה שנים, עוד לפני שמשקללים לתוך הגרפים את השתמטות החרדים, צופים אנשי כוח האדם בצה"ל פער של כמה אלפי חיילים בתפקידים חיוניים, הן בשורות הראשונות של היחידות הלוחמות והן במערכים חשובים אחרים.

אותה אווירה שמקשה כעת על הצבא לשכנע את הדרג הפוליטי לקבל את עמדתו בוויכוח על התקציב, הגבילה אותו גם בהבהרת צרכיו בתחום הגיוס. "אתה אומר: המצב הביטחוני מסובך, אני צריך את כולם. והם (הפוליטיקאים) אומרים לך: תפסיק להפחיד את הציבור. אין עכשיו סורים על הגדרות", מסביר איש צבא בכיר. "הדבר שהרמטכ"ל היה הכי רוצה לשמוע מאתנו עכשיו הוא שיש לנו די חיילים כדי ליצור בשבילו יחידות נוספות, אבל בשלב הזה פשוט אין לנו מאיפה להביא אותם".

בשנים האחרונות, אחרי הטראומה של מלחמת לבנון השנייה (2006) ובמיוחד מאז מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה (2009), נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המתגייסים מבין בעלי הפרופיל הקרבי המבקשים לשרת כלוחמים. בשיא העלייה, באוגוסט אשתקד, כ-80% מקבוצה זאת חפצו בתפקידי לחימה. אחד ההסברים האפשריים שהציגו באגף כוח אדם לתופעה היה חידוד תחושת הסיכון בקרב בני הנוער. כשהשליש הצפוני של המדינה חווה 34 ימי קטיושות ושנתיים וחצי מאוחר יותר מתנסה בחוויה דומה גם השליש הדרומי, הצעירים חשים שהקרב באמת מתנהל על הבית ומגלים יותר מוטיבציה לשירות קרבי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

אבל ייתכן שגם מידת השפעתה של תפישת האיום על המוטיבציה מתחילה לפוג. בגיוס מארס הקרוב מסתמנת, על פי נתונים ראשונים, דווקא ירידה מסוימת בנכונות לשירות קרבי. יכול להיות שהרקע לכך הוא השקט הביטחוני היחסי בתקופה האחרונה. באופן עמוק יותר, ואם באמת יתברר שמדובר בתופעה ארוכת טווח, ייתכן שיש לכך קשר גם לתחושת קיפוח מתמשכת בקרב האוכלוסיות שמוסיפות לשלוח את בניהן לשירות קרבי.

מתקיימת כאן אפליה כפולה לרעה: מול החרדים, הפטורים משירות בכלל, ובהשוואה לישראל הוותיקה, השבעה, שבניה כבר אינם מגיעים ליחידות הקו הקדמי במספרים דומים לאלו שבעבר. זאת הסיבה לכך שכל מפגש עם הורים בבסיסי הטירונות של חטיבות החי"ר מתחיל בדברי שבח ותודה של המפקדים לחינוך הטוב שהוענק לילדים בבית אבא ואמא. שירות קרבי, למרות נתוני המוטיבציה מהשנים האחרונות, רחוק היום מלהיות עניין מובן מאליו.

מוטיבציה

המחסור המסתמן בלוחמים הופך את ההשתמטות ברשות של תלמידי הישיבה לבעיה אקוטית יותר. הרמטכ"ל, בני גנץ, אמר שלשום כי "המציאות שבה הרוב משרת עלולה להשתנות. מדינת ישראל צריכה להיות מוטרדת מכך". בשיחות בארבע עיניים, זה שנים שבכירי צה"ל מתבטאים באופן חריף יותר. לאורך השנים, הם אומרים, יותר ויותר קשה לנו להסביר לבני ה-18 מדוע הם צריכים לפנות לשירות קרבי ובני גילם בבני ברק ובביתר עילית פטורים מכך.

ב-2007 הוביל צה"ל, בעידוד תקשורתי מסיבי, קמפיין מוטיבציה נגד ההשתמטות. המהלך נשא פירות מרשימים למדי, אבל היה פגום מבסיסו. מכיוון שהפטור למי ש"תורתו-אומנותו" נחשב שאלה פוליטית רגישה, צה"ל התעלם ממנו. לשיפור במוטיבציה של צעירים חילונים (זו של דתיים-לאומיים היתה ממילא גבוהה) יכולה להיות רק השפעה מוגבלת לטובה על תמונת כוח האדם, כל עוד 13% מהשנתון אינם נושאים בנטל מתוקף חוק. עוד 2% מהשנתון הם חרדים המשתחררים מצה"ל באמצעות קבלת פטור משירות מסיבות נפשיות. לפי כל הנתונים, שיעור הגברים החרדים עתיד להגיע לכרבע מהשנתון בתוך עשור. אלו מספרים דרמטיים.

צה"ל אינו משלה את עצמו שלאחר ביטול חוק טל בידי בג"ץ, השבוע, צעירים חרדים יציפו בהמוניהם את שורות גולני וגבעתי. אבל ב-2012 הצבא כבר אינו יכול להתעלם מהיעדרותם מהיחידות הלוחמות ומהנזק שזו גורמת לתחושתם של בני גילם החייבים בשירות. בשנתיים האחרונות השקיע הצבא מאמץ ראוי לשבח בקליטת חרדים במסלולים שונים.

לצד המסלול הקרבי הוותיק יחסית של גדוד הנח"ל החרדי נקלטו כמה אלפי חרדים במסלולים מקצועיים בתוכניות שח"ר, המכשירות אותם לתפקידים טכנולוגיים על חשבון הצבא. החיילים הללו מצטרפים אחר כך לשוק העבודה ומשתלבים בחברה הישראלית, אבל זאת עדיין רק טיפה חיובית בים ההשתמטות. יתרה מזאת, טמונה מידה של הטעיה בנתונים החיוביים. הן בשורות הנח"ל החרדי והן במסלולי השח"ר שובצו בשנים האחרונות לא מעט דתיים-לאומיים, המעדיפים מסגרת שבה שמירת המצוות אדוקה יותר (וגם תנאי השירות נוחים יותר).

כשפחות צעירים מתגייסים, הצבא אינו פטור מבחינה מדוקדקת של תוכניות כוח האדם שלו. לא מדובר רק במספרים שלא ייאמנו של חיילים, רבים מהם בטלים ממעש, שבהם נתקל כל מבקר בבסיס תל השומר או הקריה (ועוד יותר מכך בקניון עזריאלי). במשך השנים הוכשרו יותר מדי מסלולי שירות חליפיים, מקוצרים, שספק אם הצבא יכול להמשיך ולהרשות לעצמו את קיומם. מדובר, בין השאר, במסלול הנח"ל (שכיום משרתים בו רק מעטים יחסית מבין חיילי חטיבת הנח"ל) ובמסלול ישיבות ההסדר. במטכ"ל מתקשים להבין מדוע צריך להשקיע בהכשרת לוחם חי"ר מישיבת הסדר, ששירותו הקרבי מוגבל ל-16 חודשים בלבד (כיום מתקיים "פיילוט" להארכת השירות הצבאי של חיילי ההסדר ל-18 חודשים).

תגמול הולם

החלטת בג"ץ נותנת למדינה ולצה"ל הזדמנות להסדיר את כל סוגיית השירות, לאורך ולרוחב. שר הביטחון, אהוד ברק, מציג באחרונה מודל שיש בו היגיון רב: חובת גיוס לכולם וזכות קדימה לצבא, הרשאי לבחור מכלל החייבים את אלה שהוא באמת זקוק להם לשירות מלא. היתר יופנו למסלול מקוצר, בשירות לאומי (מכבי האש, משטרה, מגן דוד אדום) או בשירות אזרחי בקהילה (סיוע לקשישים וכדומה). עדיין יהיו פערים בין המסלולים, ברמת הקושי ובמשך השירות. הפתרון, לדעת ברק, טמון בתגמול: חיילים, ובמיוחד הקרביים ביניהם, יקבלו משכורת חודשית הקרובה לשכר המינימום במשק החל בשנה השנייה לשירות. הסכום יישמר להם עד לשחרורם מהצבא ואז יוכלו להשתמש בו להכשרה מקצועית או ללימודים.

בפסיקת בג"ץ מהשבוע מוזכר הדו"ח של צוות פלסנר לא פחות מ-17 פעם. במקרה הזה, לשם שינוי, עשתה הכנסת עבודה רצינית. צוות של ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה בחן אשתקד את סוגיית הגיוס בכללותה והגיע למסקנות שונות בתכלית מאלה של הממשלה. בעוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העדיף להמשיך במסלול של חוק טל, עם עלייה מסוימת במספר המשרתים בערוצים השונים, חברי הצוות סברו שנדרש שינוי מהיסוד.

בג"ץ, אמר שלשום פלסנר ל"הארץ", דחה מכל וכל את הסברי הממשלה. "השופטים קבעו שיישום החוק נכשל, שאי אפשר להמשיך במתכונת הנוכחית ושבמסלולים המשמעותיים, השיפור במספרים הוא זניח. חוק טל השאיר לרשות המבצעת יותר מדי דרגות חופש, שנוצלו לרעה. התברר שקיים פער עצום בין תכלית החוק - מתן מענה לחוסר השוויון - לבין יישומו בפועל, ושהחוק משמש רק מכשיר להשתמטות גורפת. ההסדר הקיים הוצג כקליפה ריקה. עכשיו חייב להיכנס לתוקף הסדר אלטרנטיבי, עם תכנים ברורים וגם עם יכולת ביצוע".

"יש לנו אינטרס להוביל עכשיו שיח על שירות שוויוני", אומר בכיר במטכ"ל. "בעניין הזה לקחנו באחרונה צד אקטיבי. זאת תביעה למימוש התכלית המקורית המוצהרת של חוק טל, לא רק החוק עצמו. לא מדובר רק בחרדים, אלא גם במספר העצום של בנות שמקבלות פטור משירות מטעמי דת וחלקן אינן זכאיות לו. אם אכן יוסדר מודל של שירות חובה לכל, תישמר לנו עדיפות בבחירה ונוכל לקחת את מי שאנחנו זקוקים לו באמת".

במשך שנים ידעו הכל שפג תוקפו של מודל הגיוס הנוכחי. הפוליטיקאים, ברובם, הכחישו. הקצינים פחדו להתערב בגלל חומר הנפץ הפוליטי. השבוע, בג"ץ הוציא את הערמונים מהאש בעבורם. השאלה שנותרה פתוחה היא אם הגופים המקצועיים מסוגלים לגבש פתרון הגיוני בחמשת החודשים שהקציבו להם השופטים ואם הדרג הפוליטי יוכל יישם אותו, חרף התנגדותן הצפויה של המפלגות החרדיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו