שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מדלגים על הגבעות

תוכנית הכרייה של חול בדיונת סמר בערבה מאלצת את הקבלן לכרות בכמה דיונות, מה שמגדיל את הנזק

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

השבוע התחדשו עבודות כריית החולות בדיונת סמר בדרום הערבה, הנמשכות בהפסקות זה כמה שבועות. שוב הועבר חול כחומר גלם לתעשיית הבנייה באילת. מה שמטריד הפעם את פעילי הסביבה, שביקשו לשמר את המקום, אינו חזרת הדחפורים לשטח, אלא התנאים שהציב מינהל מקרקעי ישראל באישור הכרייה שנתן לקבלן. לפי האישור אסור לקבלן לכרות לעומק בדיונה אחת. לכן הוא נאלץ לדלג מדיונה לדיונה לכרות את כמות החול המותרת, דבר שיגדיל את הנזק שייגרם לשטח ייחודי זה.

דיונת סמר היא פנינת טבע ייחודית, עם עושר יוצא דופן של בעלי חיים נדירים. המאבק של תושבי דרום הערבה בכריית החול הסתיים לאחרונה בהישג משפטי מסוים, לאחר שהגישו עתירה נגד הכרייה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בדיון בעתירה קיבלה המדינה את עמדת התושבים, שיש להגביל את כמות החול שיכרה הקבלן למיליון מ"ק, ושכמות זו תיכרה משטחים הנקראים מגרשים ג-ד. יש לציין שהחברה להגנת הטבע ממשיכה בינתיים ללחוץ על המינהל לנסות ולבחון חלופות אחרות לחול בסמר.

לאחרונה הגיעה תוכנית הכרייה שאישר מינהל מקרקעי ישראל לקבלן, לידיהם של עורכי הדין המייצגים את התושבים, נירית לוטן מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב ואסף רוזנבלום מעמותת "אדם טבע ודין". עיון בתוכנית גילה שהיא מאפשרת רק כריית "חול דיונה", שהוא החול בשכבות העליונות של דיונת סמר, ושלא אושרה כריית חול ממעמקי הדיונה, הנקרא גם "חול תשתית".

לטענת לוטן ורוזנבלום, אין כל הצדקה להבחנה שיצר המינהל בתוכנית שאישר. תוכנית המיתאר, שמכוחה אושרה הכרייה בסמר, התייחסה לחול כאל חומר אחד, בלי להבחין בעומק הכרייה. כך נעשה גם בשטחים סמוכים לדיונה, שבהם נכרה חול בעבר.

7 מתוך 7 |
1 מתוך 7 |
2 מתוך 7 |

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

"השאלה בדבר החומר המותר לכרייה היא בעלת משמעות קריטית ביחס לאפשרות לצמצם את הפגיעה בחולות סמר למינימום ההכרחי ולהבטיח ניצול יעיל יותר של חומרי הגלם המצויים בשטח", טוענים עורכי הדין, בפנייה ששלחו למינהל מקרקעי ישראל.

לדבריהם, משמעות תוכנית הכרייה שאישר המינהל היא שהעבודות ייעשו בדילוגים משטח לשטח, והתוצאה תהיה הרס מוחלט של הטבע, הנוף ובית הגידול הקיימים במקום. זאת, כאשר במגרש ג' לבדו יש כמות חול גדולה בהרבה מהכמות שהותר לקבלן לכרות.

בפנייתם מציינים רוזנבלום ולוטן כי "על מינהל מקרקעי ישראל, כגוף המופקד על קרקעות המדינה, מוטלת החובה לפעול באחריות ובזהירות כאשר מדובר במשאבי טבע וסביבה השייכים לציבור כולו". הם מוסיפים: "אישור תוכנית הכרייה באופן הזה, מהווה מעילה בחובה זו".

בהמשך הם מסבירים כי "בבסיסה של כל תוכנית כרייה, ובפרט זו שאושרה בחולות סמר, עומדת ההנחה שהיא צריכה להתבצע בשלבים, באופן שייתן מענה לביקושים מצד אחד ויאפשר ניצול של המשאבים מצד שני, והכל תוך כדי צמצום הנזק הסביבתי. לאור זה, אישור תוכנית המאפשרת רק לגרד את פני השטח, תוך גרימת נזק כבד ובלתי הפיך, סותרת את מטרות תוכנית המתאר של המקום".

הטענות של המשפטנים מקבלות חיזוק גם מהמעקב של מדענים אחר המתרחש בחולות סמר ובעיקר אחר מה שקרה בשטחים שבהם אושרה בעבר כריית חול. המעקב הראה שכל פגיעה בדיונה גורמת לשיבוש המאזן העדין שקיים בשטח בין הצומח ובעלי החיים שהתאימו את עצמם לסביבה חולית זו.

חולות סמר. הנסיונות לשקם את הנזק במקומות בהם נכרה חול בעבר הסתיימו בכישלוןצילום: אליהו הרשקוביץ

כאשר נעלמת שכבת הצמחייה העליונה, משמעות הדבר גזר דין מוות לבעלי חיים רבים התלויים בצמחים אלה לצורכי מסתור ומזון, וכמובן, גם לבעלי החיים שמגיעים לשם כדי לטרוף אותם. הניסיונות לשקם את הנזק בשטחים שבהם נכרה חול בעבר הסתיימו בכישלון. בשטחים שבהם נכרה חול בעבר, כמעט שלא ניתן לראות כיום בעלי חיים, לאחר שמעטה הצמחייה הפסיק להתקיים. ככל שהכרייה מתפרסת על פני שטח גדול יותר, ההשפעה על המערכת האקולוגית באזור משמעותית יותר.

לכן מבקשים לוטן ורוזנבלום ממינהל מקרקעי ישראל, שיורה על ביטול תוכנית הכרייה ועל תיקונה. השינוי העיקרי שהם מציעים הוא להוסיף הוראה הקובעת שמעבר משלב אחד של כרייה לשלב אחר, יותנה במיצוי כל עתודות חומר הכרייה עד לקו המותר - קו שיכלול את חול הדיונה העליון וגם את חול התשתית.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "המכרז שבו זכה הקבלן קובע שיש להיצמד להוראות תוכנית הכרייה שאושרה על ידי כל הגורמים, כולל הגופים הירוקים. המינהל עומד על קיום הוראות התוכנית ככתבה וכלשונה". *

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ