בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ושוב, זעקה באפלה

האם כלב הבר אכל את התינוקת האוסטרלית לפני 32 שנים? התיק הטעון נפתח מחדש

תגובות

לפני 32 שנים, כשאזריה צ'מברלין בת התשעה שבועות נעלמה מאתר מחנאות (קמפינג) באוסטרליה, טענה אמה שבתה נחטפה בידי דינגו - ועוררה בכך זעם ציבורי וחוסר אמון.

הדי הפרשה הרחיקו מעבר לאוסטרליה: ב-1988 הופק לפיה הסרט "זעקה באפלה" בכיכובה של מריל סטריפ, ומטבע הלשון "הדינגו אכל את התינוקת שלי" צץ בסדרות קומיות דוגמת "סיינפלד" ו"משפחת סימפסון".

הסיפור נעשה ידוע כל כך משום שטרם נקבע בוודאות אם דינגו אמנם אחראי להיעלמות התינוקת. עשרות שנים היו הדרמה האנושית ודמותו של הדינגו, כלב הבר האניגמטי של אוסטרליה, שלובות זו בזו. כמו לזאבים באמריקה, לדינגו יש משמעות שונה בעיני ציידים, מגדלי כבשים, חוקרים וחובבי טבע.

גטי אימג'ס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

בימים אלה חזרו צ'מברלין והדינגו לכותרות. ב-24 בפברואר הושלמה החקירה הפתולוגית הרביעית בפרשת מותה של אזריה, ומשרד הפתולוג בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה הודיע שממצאיה יפורסמו בחודשיים הקרובים. הפעם, משפחת צ'מברלין מקווה שהם יקבעו חד-משמעית שדינגו הוא שהרג את אזריה. אמה של אזריה, לינדי צ'מברלין, נאבקת שנים לקבל פסיקה כזו: תחילה היא הורשעה ברצח התינוקת ונכלאה. כעבור שלוש שנים זוכתה ושוחררה, כשמעיל התינוקת נמצא ליד מאורה של דינגו.

כשאזריה נעלמה, הדעה הרווחת היתה שכלבי דינגו נמנעים מלהתקרב לבני אדם ולא היה ידוע על מקרה שבו תקפו אותם; לכן גם לא נשמע סביר שדינגו יתקרב למתחם מחנאות ויחטוף תינוקת מאחד האוהלים. אבל בעשור האחרון דווח על כמה תקיפות, ואף שלא כל הדיווחים מבוססים, ידוע בוודאות על מקרה אחד שהסתיים במוות. "הדמוניזציה של הצ'מברלינים החלה להתחלף בדמוניזציה של הדינגו", אמר האנתרופולוג פרופ' אדריאן פיס מאוניברסיטת קווינסלנד, שחקר את שינוי הגישה כלפי הדינגו.

להערכתו, חלק מהשינוי נובע מהיתקלויות עם דינגו בשמורת הטבע הפופולרית באי פרייזר. משנות ה-90 תיעדו עובדי השמורה בדאגה התנכלויות של דינגו לבני אדם. אשתקד הרגו שני דינגו ילד בן תשע ופצעו את אחיו. "זה היה קו פרשת המים", אומר פיס. בעקבות התקרית נשמעו קריאות להשמדת אוכלוסיית הדינגו באי; הקריאות לא תורגמו למעשים, אבל מאז הורגים עובדי השמורה דינגו החשודים כמסוכנים.

הדינגו מסווגים כיום כתת-מין של זאבים, אף שבעבר סווגו כתת-מין של כלבים או כמין לעצמו. הם נראים כמו כלבים בגודל בינוני, אבל אינם חולקים עם כלבים מאפיינים אחרים כמו נביחות. הדינגו מזדווגים פעם בשנה, בדומה לזאבים, וחיים בדרך כלל בלהקות.

ברדלי סמית, חוקר בריאות הציבור מאוניברסיטה פלינדרס באדלייד, שחקר את הדינגו, טוען שמבחינת תבונה, דינגו קרוב יותר לזאב. "דינגו וזאבים הם טורפים בעלי תושייה רבה. הם יעילים מאוד בפתרון בעיות", כתב. לעומת זאת, דינגו מבינים בני אדם - למשל כשהולך על שתיים מצביע לעבר משהו - יותר מזאבים.

דינגו, כותב סמית, הם כנראה דוגמה בולטת של ה"כלבים" הראשונים: לא הכלבים המבויתים המוכרים לנו, אלא מין קדום של כלב שבהמשך התפתח קשר בינו לבין האדם. "מבחינה מסוימת אפשר כמעט לומר שהדינגו, שמצאו להם סביבה הולמת באוסטרליה וחיו בבידוד אלפי שנים, קפאו בזמן".

הדינגו הגיעו לאוסטרליה לפני 3,500 או 5,000 שנה, כנראה עם יורדי ים מאסיה, והיו ככל הנראה מבויתים חלקית; אוסטרליה כבר היתה אז מיושבת בבני אדם קרוב ל-50 אלף שנים ולא היו בה כלבים. דינגו הפכו במהרה חלק בלתי נפרד מחייהם של האבוריג'ינים ומסיפוריהם.

דבורה רוז מאוניברסיטת מקוורי בסידני, שחקרה את מנהגי האבוריג'ינים וחיברה את הספר "הדינגו הופכים אותנו לאנושיים", טוענת שהדינגו היו משולבים היטב בחיי האבוריג'ינים. "הם נתנו לדינגו שמות", היא מציינת. "והוקצה להם מקום סביב המדורה".

המתיישבים האירופים, שהביאו ליבשת כבשים, לא חלקו עם האבוריג'ינים את חיבתם לדינגו וראו בהם מפגע; הם הרגו בהם והקימו גדר לאורך יותר מ-5,000 קילומטרים, בניסיון להרחיקם מדרום-מערב אוסטרליה. כתוצאה מכך התעוררו עם הזמן סימני שאלה אפילו ביחס למעמדם החוקי של הדינגו. בחלקים אחדים של אוסטרליה הם נחשבים מפגע, ואילו בחלקים אחרים הם בעלי חיים מוגנים. היחס אליהם יכול להשתנות לפי המגמות בדעת הקהל.

מייסד התוכנית הלאומית לשימור הדינגו ושיקומו, ארנסט היילי, סיפר שבמדינת המחוז ויקטוריה חל ב-2009 בן-לילה שינוי במעמדן החוקי של החיות. "הם סווגו בחוק כמין פולש, לצד חזירים ושועלים, ועכשיו הם מוגדרים מין בסכנת הכחדה", אמר.

יהיו אשר יהיו מממצאי החקירה הפתולוגית, וחרף החשיבות האקולוגית שמיוחסים לדינגו במחקרים חדשים, אוכלוסייתם מצויה היום במצוקה בכל רחבי אוסטרליה. לדברי אריאן וולך מאוניברסיטת ג'יימס קוק בקווינסלנד, מחקרים מצביעים על כך שבהיותם חיות טרף במהותם, הדינגו חיוניים למניעת "התפרצויות מינים אופורטוניסטיים" כארנבות וחתולי בר, ועל כן מוטב להניח להם ככל האפשר.

אבל אפילו האוכלוסיות המוגנות של דינגו נתונות בסכנת ירי, מלכודות והרעלות, אומרת וולך. הרג הדינגו הבוגרים הורס לדבריה את מבנה הלהקה ודוחף את הצעירים להתנכל לראשי צאן ובקר או לגרום בעיות אחרות. "הם מתנהגים כמו חוליגנים, ואילו במסגרת חיי הלהקה יש להם תפקידים מוגדרים, הם לא מובטלים", הוסיפה. "הבעיה היא שכל אוכלוסיית הדינגו שאני מכירה באוסטרליה נרדפת". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו